ליצנות דקדושההתוועדות כח תמוז תשמ"גישיבת 'שובה ישראל'  ניגנו 'וביום שמחתכם' ועוד ניגון. בעוד יומיים, א אב, יהיה היארצייט של אהרן הכהן. הפסוק של היום הזה הוא "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". זהו הפסוק של ההתוועדות, תיקון סיבת החורבן ע"י אהבת חינם. הזהר על פסוק מפרש על משה ואהרן, שהיו מתוועדים מדי פעם. מתי התוועדו לאחרונה? על פי סברא כנראה היום, כי ערב מותו מן הסתם היה עסוק בתשובה – "שוב יום אחד לפני מיתתך".ניגנו 'הנה מה טוב ומה נעים' נתחיל עם תרגיל במספרים. בשבוע שעבר למדנו על זוגות המספרים היוצרים בסכום המרחקים שלהם ממספר שלישי מספר ריבועי המבטא שלמות (לדוגמה: לזוג המספרים רמח ו-שסה יש 7 מספרים כאלו – מב, אלקים, צלם, בצלם אלקים וכו'). היום נעשה את התרגיל על שני השמות שלנו משה ואהרן (256,345). ההפרש ביניהם הוא פט (דממה). המספר הריבועי הקרוב להפרש הוא 121 (11²)... לפי זה רם יהיה המקיף הכי קרוב שמחבר ביניהם. לפניו יהיה המספר יראה. לפניו 188 (יעקוב), 156 (יוסף), 120, 80, 36 (לאה). סכום המרחקים שבין משה ואהרן לסדרה הזו יוצר סדרה של ריבועים: 23², 21², 19², 17², 15², 13², 11². המספרים המעניינים ביותר הם הראשון השלישי והרביעי. איפה הכי מתאים לאחים להתוועד? במקדש, באהל מועד. והנה אהל עולה לו, מועד עולה 120 ושניהם יחד עולים 156. משה לוקח את עצמות יוסף עמו, כאשר הם הכח המחבר את משה ואהרן, נביא וכהן. המספר השני (80) והשלישי (120) הם גיל משה רבינו בעת יציאת מצרים ויום מותו, והם השנים בהם משה רבינו ואהרן זכו לחיות במשותף.דוגמה נוספת: משיח בן יוסף (566) ומשיח בן דוד (424). בסדרת המספרים המחברים אותם הקרוב ביותר הוא 423 (תחיה), והקטן ביותר הוא 45 (אדם, שניהם כלולים בנשמת אדם הראשון).שנזכה להתוועדות, שזה עניינו של בית המקדש – חיבור אחד עם ועד. מובא אצל הרבי מקומרנא שלעתיד לבוא תהיה אות נוספת ב"שמע ישראל" שתשלים למניין כה אותיות (כמו ב"ברוך שם כבוד מלכותו"), בבחינת שער ה-נ. האות הנוספת תהיה ו החיבור בין שתי המשפטים, והוא יחוד אחד-ועד. הפסוק הנוסף בתנ"ך בעל ו מילים ו-כה אותיות הוא "מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים" הנאמר על יחוד הכרובים הקדש הקדשים.לחיים לחיים!ניגנו ניגון נוסף הזכרנו בעבר שבין יז בתמוז לט באב יש כב ימים, בהם מתקנים את כב אותיות הדיבור, כמו בוידוי. לכן במגילת איכה מזכירים את כל האותיות. האריז"ל כותב שחלוקת הימים בין החודשים היא יג ו-ט, חלוקה שבין יג תיקוני דיקנא של אריך ל-ט התיקונים של זעיר. הראשונים הם יג מידות הרחמים המתגלים לאחר חטא העגל והשניים הם ט המידות המתגלות לאחר חטא המרגלים. שערות הזקן הם צמצומים – יג תיקוני אריך הם בין הכתר לחכמה, בין העל-מודע למודע. שהמחשבות יהיו מותאמות למה שבאמת חש. ט התיקונים של זעיר הם בין הלב לפה, שיהיו "פיו ולבו שוים". כך גם האותיות – יש אותיות המחשבה ויש אותיות הדיבור ואת כולן צריך לאמת. הראשונה היא א, האחרונה בתמוז היא מ, והאחרונה היא ת (נ, הראשונה בחודש אב, נופלת מן השורש) וביחד אמת. לפי כל זה, היום הוא כנגד האות ל, שבוידוי הוא חטא הליצנות, לצנו. לכן היום הענין להתוועד, לתקן את הליצנות, שתהיה בקדושה. "שנים שיושבים... שכינה ביניהם". שני המתוועדים הכי חשובים הם שני הכרובים. כאשר שני הכרובים באהבה ביניהם – נשמע מביניהם הדיבור העליון. יש לומר שכאשר משה ואהרן מתוועדים באהבה ביניהם השכינה מדברת מבין שני הכרובים ונשמעת למשה העומד מחוץ. דבר הוי' היוצא לחוץ עולה יהי אור. ה' יתברך מתפאר בנו – "ישראל אשר בך אתפאר" – כאשר יש אהבה בינינו. כל עבודת בית המקדש היא לעשות נחת רוח לו "שאמרתי ונעשה רצוני", אבל עיקר הנחת רוח היא מאהבת ישראל. הנחת רוח העולה מאתנו עולה שנים כרובים. כלומר, ע"י האהבה בינינו אנחנו פועלים יחוד שאינו בהשגה שלנו, ואפילו לא של משה רבינו, ומשם יורד ומגיע אלינו. האם מותר לבטל תורה לצורך התוועדות? כשלומדים תורה בונים את ארון הברית בתוכו נמצא ספר התורה ולוחות הברית. זו הפנימיות. אבל כשמתוועדים בונים את הכפורת עם הכרובים היושבת על הארון. "ביטולה הוא קיומה". ללא אהבת רעים בשמחה מגיעים לסיבת הגלות "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב". התורה יכולה להתקיים גם בלי מקדש. עיקר המקדש הוא בשביל לעשות מקום לשני הכרובים.מהי הליצנות אותה צריך לתקן? קליפת פלשתים, הפילוש המתלוצץ, היא קליפת הליצנות. מסופר על אחד מן החסידים שעל ערש דווי כשהקריאו בפניו את הוידוי עצר ב'לצנו' ואמר שלא התלוצץ אלא ממתנגדים וזה היה בסדר גמור... צריך לומר שאתכפייא זה לא להתלוצץ בכלל, ואתהפכא זה להתלוצץ ממתנגדים. זה כלל גדול בעבודת ה', שכל מידה שאתה עובד עליה במשך כל השנה בבחינת בינוני, אז יום אחד 'מסוגל' (כמו שבת) שבו אתה מקבל הארה של עבודת הצדיקים באתהפכא לאותה מידה. לכל מידה צריך יום אחד 'מסוגל' בשנה, והיום זה כנראה היום של הליצנות. אז עכשיו, כל אחד בתורו יאמר ליצנות...לחיים לחיים!