הקדמה

אנחנו נמצאים כעת בימי בית המצרים, וזה זמן לחשוב הרבה על סיבת החורבן ועל הדרכים לתקונו. חז"ל אומרים שסיבת החורבן היא רק בגלל שנאת חינם בין יהודים, וכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו שנחרב בימיו. זה אומר שאם בית המקדש עדין לא נבנה זה סימן שאותו נחש עדין נמצא בינינו והוא מכניס בנו את האס שלו – שנאת חינם. התקון לכך הוא שינוי מן הקצה אל הקצה – אהבת חינם. הדמות שיותר מכולם מסמל אהבת חינם היא אהרן הכהן, הכהן הגדול שעובד את עבודת המקדש. כל דבר בתורה הוא בתכלית הדיוק, ואחד מן הדברים שארעו בתקופה הזו היא הסתלקותו. אהרן הכהן הסתלק בראש חודש אב. הוא העמוד, הצדיק יסוד עולם, שמחזיק את התקופה הזו שלא תתמוטט לגמרי. כשעם ישראל נופל הוא לא מתמוטט לגמרי – "שבע יפול צדיק וקם". אנחנו עם של צדיקים שעליהם נאמר "כי יפול לא יוטל כי ה' סומך ידו". לא  לוקחים מן הצדיק את התמיכה בעת הנפילה. התמיכה של עם ישראל הם הצדיקים האמיתיים, ובתקופה הזו זה אהרן הכהן. כתוב בחסידות שבעת הסתלקות הצדיק כל מפעל החיים שלו מתרכז ומתגלה ברגע ההסתלקות, והדבר הזה חוזר ומתגלה בכל שנה ושנה ביום ההסתלקות. "פעולת צדיק לחיים". בדורות האחרונים יותר עוד צדיק אחד שהסתלק בתקופה הזו והוא רבינו האריז"ל, שהסתלק ב-ה באב, ארבעה ימים אחר כך. אלו שני הצדיקים שמחזיקים אותנו על סף התמוטטות שנגרמת על ידי שנאת חינם.

בתוך הספר שלנו יש פרק על אהרן הכהן ובשיעורים הבאים נלמד אותו. התקון לשנאת חינם הוא "זה לעומת זה עשה האלקים" אהבת חינם בה הצטיין אהרן הכהן. בחדשי הקיץ אנחנו לומדים שבשבתות את פרקי אבות, ובה יש משנה בשם הלל הזקן. הוא גם עמוד החסד, ובכתבי האריז"ל כתוב שהוא הגלגול האחרון המתוקן של אהרן הכהן. ארבע נשמות מתגלגלות זו מזו – אהרן, עלי, עזרא והלל. מבלי להעמיק, הלל הוא המלכות של חכמת אהרן. באותה משנה מובא: "הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן, אהב שלום ורודף שלום, אהב את הבריות ומקרבן לתורה". זו דרך חסידית מובהקת, שמתחילה מאברהם אבינו ונמשכת אחר מתן תורה אצל אהרן הכהן. במאמר חז"ל צריך להתבונן היטב, וראשית כל התבוננות היא במבנה של המאמר, כמה חלקים יש בו. התכלית היא להגיע לאור הפנימי של המאמר אבל כדי להגיע אליה צריך קודם להתבונן. במאמר הזה יש ארבעה חלקים, שהם ארבעה שלבים של התפתחות. קודם צריך להיות אהב שלום, אחר כך רדף שלום, אחר כך צריך להיות אהב את הבריות ולהבין מה זה בריות, ובסוף לקרבן לתורה. השלב הבא בהתבוננות הוא לראות את המכנה המשותף לשתי המדרגות הראשונות – המילה שלום, ואת המכנה המשותף לשני המדרגות התחתונות – היחס לבריות. מספר התניא (פרק לב) אנו יודעים שבריות הם יהודים שלא רואים בגלוי אצלם שום מעלה ורק צריך להאמין שיש בהם ניצוץ אלוקי, חלק אלו-ה ממעל ממש. יש פתגם מהבעש"ט, שכמו שצריך להאמין בה' כך צריך להאמין ביהודי. כמו שצריך להאמין שה' נמצא בכל מקום גם אם לא רואים את זה כך גם ביהודי צריך להאמין. להאמין בכל יהודי שיש חלק מה' בתוכו. ליהודי כזה, שאפשר לגשת רק באמצעות האמונה, קוראים 'בריות'. מה שיש אצלי בגלוי ואין אצלו זה לא אומר כלום על הנשמה שלו. יכול להיות שהיא באה ממקום גבוה הרבה יותר מאשר שלי. מזה ברור, שאדם שמנסה לקרב את אותן בריות לתורה מבלי להאמין ביהודי הקרוב לא יצליח ולא יעלה יפה. אותו הדבר אם הקירוב לא יבוא מתוך שתי המדרגות הראשונות. התכל'ס של המאמר הזה לקרב יהודי, וידוע מהבעש"ט שאהרן נקרא הרופא המומחה. רק רופא מומחה יכול לקחת סמי מות להשתמש בהם ולהפוך אותם לתרופות. סם המות הוא לשנות. מסופר על אהרן שרצה לעשות שלום בין שנים שרבו אז שינה כדי להשלים ביניהם. הוא סיפר לכל אחד עד כמה השני מתחרט על מה שהיה רק שאין לו אומץ לבוא ולהשלים. פתאום הם נפגשים באמצע הרחוק ומתחבקים. לשנות זה לא סתם לשקר אלא לשנות מתוך אמונה אמיתית שכך היא האמת האמיתית. אהרן האמין בזיקה של היהודי לשלום. חז"ל אומרים ש"מותר לשנות פני השלום" ואדמו"ר הזקן פוסק עם שינוי קל "מצוה לשנות מפני השלום". על שקר סתם כתוב "מדבר שקר תרחק", ו"ה' אלקים אמת ומלך עולם". שקר זה היפך החיים, סם המות, וזה שאהרן יכול להשתמש בדבר מסוכן כזה זה בגלל שהוא רופא מומחה [ובתורה הכהן הוא הרופא], כפתגם הבעש"ט שהזכרנו.

מי שמתמצא קצת, אז מבנה יסודי כזה של ארבע מדרגות, עם חלוקה לשני עליונים ושני תחתונים, מקביל לארבע אותיות שם הוי' ב"ה, כאשר שתי המדרגות הראשונות הן כנגד יחודא עילאה ושתי התחתונות הן כנגד יחודא תתאה. זה היסוד של ההתבוננות וזה מה שנרצה לעשות כעת.