כעת יש לנו התבוננות יותר עמוקה בארבעת המדרגות שלנו. נסיים אותה עם עוד רמז:

פרק ו

ארבע פעמים ברכת הוי' הנ"ל [שממנו הגענו לכל הרמז הזה] עולה ב' פעמים (כנגד יה הנסתרות ו-וה הנגלות כנ"ל) לו ברבוע. והוא בסוד עב שמות הקדושים,

עב הוא חבור ב הפעמים. כשלמדנו את אגרת הויכוח והשלום ראינו שהוא מחלק שם בין החסידים למתנגדים ומסביר שהחסידים הם לו הצדיקים הנסתרים, שכנגד יה שבשם, והם בעצם בעלי התשובה. המתנגדים הם לו הצדיקים הנגלים, כנגד וה שבשם.

לענינינו, זו בדיוק החלוקה שלנו: "לית אתר פנוי מיניה" ו"כולא קמיה כלא חשיב" זה בדיוק החידוש של החסידות, החידוש של ההתבוננות בפנימיות התורה והחידוש של האמונה. מה שאין כן, ההתבוננות שה' מהווה את העולם וממלא אותו שייכת לחלק הנגלות של התורה, שהוא שייך לצדיקים הנגלים.

שבהם לו נסתרים (בסוד לו צדיקים נסתרים) ו-לו נגלים (בסוד לו צדיקים גלויים).

לו בעצמו הוא רבוע, כלומר שהמספר הראשון הוא 6⁴, ויש ברבוע של ו שתי אפשרויות: התכללות ו קצוות או, יותר עמוק, התכללות ו הפרצופים – עתיק, אריך, אבא, אמא, ז"א ונוקביה. הראשון כולל רק את מדות הלב ואילו השני את כל הספירות שבכל אחד.

לו הוא ו ברבוע – התכללות ו קצוות (או ו פרצופים) זה בזה. לו ברבוע הוא סוד התכללות ההתכללות [כלומר, חזקת 4], שעל ידי התכללות כפולה זו נמשכה ברכת הוי' מריש כל דרגין של אור אין סוף ב"ה, בחינת "לית אתר פנוי מיניה" – "מיניה" ממש, עד סוף כל דרגין של אור אין סוף ב"ה, בחינת "ממלא כל עלמין" בפנימיות ממש,

זה שיש כאן התכללות כפולה, למעלה ולמטה, זה הענין האחרון שמוסבר כאן. ההתכללות הראשונה היא בבחינת 'פרצוף' והתכללות ההתכללות היא כבר בחינת 'השראה'. זה כמו ההבדל בין קבלת האריז"ל לבין קבלת הבעש"ט. דבר פשוט ללא התכללות זה כמו קבלת הראשונים, קבלה של השתלשלות נקודות 'זה תחת זה'. כשיש התכללות זה כבר נקרא פרצוף והתלבשות, אבל התכללות ההתכללות – כמו מל מל – זה להמשיך את גלוי האין סוף למטה מטה.

זה נקרא להמשיך את המדרגה הכי עליונה של "לית אתר פנוי מיניה", שנקראת "מלא", בתוך המדרגה האחרונה שנקראת "ממלא".

צריך לסיים כל התבוננות בכך שכל מה שראינו כרבוי מדרגות הופך להיות מדרגה אחת. קודם ראינו שהכל ביחד זה ארבע פעמים ברכת הוי', כלומר ארבע מדרגות שונות, וכעת אנו רואים שכולם בהתכללות שבהתכללות נעשים גלוי אחד. זה:

גלוי בחינת "מלא" ממש ב"ממלא" (סוד יעקב, י עקב [שהדרגה הכי גבוהה מתגלה במדרגה הכי נמוכה, בעקב] – "אבא יסד ברתא" – והוא [יעקב] עולה שבע פעמים הוי' ב"ה, בסוד "שבע רצון" כנ"ל, "שׂבע" משלון "שׁבע" כמבואר בחסידות, ו"כל השביעין [המלכות שלמטה] חביבין" שבהם עיקר הגלוי של אור אין סוף ב"ה).