מכתב בענין שיטת הבעל שם טוב ב"צמצום שלא כפשוטו"

ב"ה

אור לה' סיון – מלכות שבמלכות – תשנ"ו

לכבוד הרה"ג הרה"ח וכו' מוהר"ר                שי'

שלום וברכה!

נהניתי מאד לקבל את מכתבך מאור לי"ב אדר השתא, תגובה למאמר "פורים מן התורה".

כמה ימים לאחר קבלת מכתבך, מצאתי את עצמי "מצומצם" בכלא השרון (אך כשנודע לי "כי ברבים היו עמדי", הבנתי, בבירור וגלוי, שהוא "צמצום שלא כפשוטו"!). מאז, מפאת מאורעות וטרדות שונים, התעכבה התשובה עד עתה, ואתכם הסליחה.

ולעצם הענין: לפע"ד, ברור ששיטת המן אכן "משתלשלת" משיטת "צמצום כפשוטו" כמו שהיא מופיעה בספרי גדולי ישראל! ולא בכדי הם דברי אדמו"ר הזקן שכותב בספר התניא קדישא: "...שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו...", שמהמשך דבריו יוצא מפורש ששיטה זו נוגדת לחלוטין את אמונת ישראל הטהורה! [וברור למבין שדברי אדמו"ר הזקן מתיחסים, בכללות, לכל ה"גוונים" שישנם ב"צמצום כפשוטו" – שלש השיטות שמפרט הרבי במכתבו הידוע ("צמצום כפשוטו" במאור; "צמצום שלא כפשוטו" במאור, שאף הוא כ"צמצום כפשוטו" יחשב ביחס לשיטה האמיתית של הבעש"ט ב"צמצום שלא כפשוטו"; "צמצום כפשוטו" באור). וראה, באריכות, בספרנו "לב לדעת", מאמר "וצדיק יסוד עולם", באור ה', שישנם עוד שיטות של "צמצום כפשוטו", עיי"ש בכללות ענין הצמצום.]

ומה שהרבי מגלה הבנה ביחס לשיטה זו, ההינו מצד השכל (על דרך "הוה אמינא" בגמרא. וכמבואר במ"א ששרש ומקור השכל שבא"ס ב"ה הוא מה שהשי"ת הוא "כל יכול", שמתכונה זו באים השעשועים העצמיים ועד למה ששיער בעצמו בכח כל מה שעתיד להיות בפועל – בחי' מוחא סתימאה שלפני הצמצום, כמבואר בדא"ח. ואלו הם דברי הרבי, שבהיותו ית' "כל יכול", היה יכול לברוא את העולם בדרך של "צמצום כפשוטו", ומי ימנע בעדו. ועוד יותר, בריאה כזו היתה מבליטה, לכאורה, את כחו ית' כ"כל יכול" ביותר), ולא מצד עצם נקודת האמונה שבלב כל ישראל (ששרש האמונה הוא במה ש"הוא לבדו הוא ואין זולתו", שלמעלה, כביכול, ממה שהוא ית' "כל יכול", כמבואר בדא"ח) – "מאמינים בני מאמינים". וחשובה היא הידיעה (היוצאת מדברי הרבי) שאין השכל מחייב, בתחילה, את ענין ה"צמצום שלא כפשוטו", כדי לחזק את האמונה הטהורה בו מצד עצם הנשמה שלמעלה מטעם ודעת לגמרי. לאחר גילוי האמונה בנפש, תפקידה של חסידות חב"ד הוא להמשיך ולהלביש את האמונה בחכמה, בינה ודעת – לדעת את האמונה.

מובן ששיטת "צמצום כפשוטו" משתלשלת מקו השמאל (שהרי שרש קו הימין הוא באוא"ס ב"ה הסובב כל עלמין, מה שהוא ית' "חפץ חסד" ורוצה להטיב. והוא שרשו של אברהם אבינו ע"ה, כמבואר בדא"ח. שרשו של יצחק אבינו ע"ה – קו שמאל, מדת הדין – הוא עצם ענין הצמצום באוא"ס לעשות חלל ומקום פנוי לעמידת העולמות וענין הרשימו שנשאר במקום החלל. יעקב אבינו ע"ה – קו האמצעי, מדת הרחמים – הוא סוד "אז יבקע כשחר אורך", המשכת הקו וחוט אוא"ס ב"ה הממלא כל עלמין להאיר במקום הצמצום), שבירידתו לבי"ע (– ידוע בחסידות שמקור השגתם של אותם גדולי ישראל שסברו "צמצום כפשוטו" היה בעולם הבריאה, ולא למעלה באצילות, חלילה) "מתנגד" להתגלות אור השי"ת שבקו הימין. מהשתלשלות קו השמאל מטה מטה, עשו (שממנו יוצאים עמלק והמן) פורש (בדרך נפילה וניתוק משרשו) מיצחק ("כי ביצחק יקרא לך זרע" – "'ביצחק' ולא כל יצחק", אלא יעקב שביצחק, סוד התגלות ה"נורא" ב"יראה" ויחודם, כידוע ממורנו הבעש"ט זי"ע – הגילוי של "צמצום שלא כפשוטו" – "מה נורא המקום הזה..." – בדרגא הכי גבוהה, ובסוד מה שלעתיד לבא נאמר ליצחק אבינו דווקא "כי אתה אבינו").

נמצא שבהשתלשלות קו השמאל ישנם שלשה מצבים בדרך כלל: שרשו למעלה באצילות, בחי' יצחק ("צחק עשה אלקים, כל השומע יצחק לי", שהרי אין הצמצום כפשוטו, ו"פחד [מהיות הצמצום נדמה, בעתי "קטנות", כפשוטו ח"ו] – יצחק"!); ירידתו לבי"ע דקדושה, ששם "נחשך" שרשו העליון (הגילוי ש"לית אתר פנוי מיניה"), אך עדיין מקיף עליו בבחי' "שומר" מלמעלה (שמכאן האמונה בהשגחתו ית' עלינו תמיד). והוא מקום תפיסת שכלם של אותם גדולי ישראל כו'; נפילתו ונתוקו משרשו לגמרי, בחי' עשו, עמלק והמן המכחישים בה', בעצם המצאותו ית' וכן בהשגחתו עלינו. והוא ע"ד הפתגם החסידי "עֹמק מתנגד אפיקוס" (שב"התעמקות" ה"המתנגד" בשיטתו, מסתלק מעליו ה"שומר" – סוד ההשגחה העליונה – וכו', כמבואר בחסידות).

גם מפורסם בחסידות שאותם גדולי ישראל שכעת נמצאים בעולם האמת, מקבלים נחת רוח גדול ותקון ועילוי נשמה כאשר מעמידים את דבריהם על דיוקם בעולם התחתון (עלמא דשיקרא) ומגלים את האמת הצרופה, שאזי מתקיים בהם במעמדם העליון "מודה ועוזב ירוחם" (ואין זו פגיעה בכבודם ח"ו, אלא אדרבה...).

ירחם השי"ת שנזכה להכיר ולהודות תמיד על טעויותינו (וכמה צודקים הדברים כלפי – "חכמים הזהרו בדבריכם".., לקיים בעצמנו "כל ימיו בתשובה", ובכך לעורר על כולנו רחמים רבים ועצומים – "ומיד הם נגאלים".

בברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות

יצחק גינזבורג

כפר חב"ד