חיפוש בתוכן האתר

יחוד ה' בעולם ובבית היהודי הדפסה דוא

בע"ה

יחוד ה' בעולם ובבית היהודי

הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

סיכום שער היחוד והאמונה

שער היחוד והאמונה עוסק בשתי המדרגות "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה", שהם שני שילובים של שם הוי' ושם אדנות (יחודא עילאה הוא שילוב שם אדנות בתוך שם הוי', י-א-ה-ד-ו-נ-ה-י, ויחודא תתאה הוא שילוב שם הוי' בתוך שם אדנות, א-י-ד-ה-נ-ו-י-ה). רש"ג אסתרמן בביאורו לחלק זה של התניא מוסיף עוד שתי מדרגות – אחת למעלה מ"יחודא עילאה" (שם הוי' בפני עצמו) ואחת למטה מ"יחודא תתאה" (שם אדנות בפני עצמו) – ומונה בסך הכל ארבע מדרגות של בטול ויחוד:

  • המדרגה של שם הוי' בפני עצמו (ללא הנרתק-המגן של שם אלקים[ב]) היא בטול מוחלט במציאות, כאשר כל המציאות בטלה לחלוטין בתוך המהווה, כפי שזיו השמש נמצא בתוך גוף השמש.
  • מדרגת יחודא עילאה, בו שם א-דני מתבטל-משתלב בתוך שם הוי', בה יש נשיאת הפכים של יש ואין, בדוגמת "מקום הארון אינו מן המדה"[ג] – האור האלקי כבר יצא ממקורו, אך הוא חש עצמו דבוק במקורו (כקרן אור שמהירותה גורמת לכך שממד הזמן והמקום יתאפסו), כך שהזמן והמקום שואפים להתבטל במקורם והם נמצאים-לא-נמצאים בו זמנית.
  • מדרגת יחודא תתאה, בה שם הוי' מאיר בתוך שם א-דני – האור האלקי מתפשט עד אין סוף ומתגלה כי כל המציאות המוגדרת והמוגבלת של הזמן והמקום אינה אלא התפשטות אלקית (ואף אם מצד חווייתו הפנימית של האור אין זמן ומקום, מצד מציאותו החיצוניות הוא המודד ומגדיר מציאות הזמן והמקום), כמשל המדרש[ד] שה' יכול להתגלות ב"מראות גדולות", "את השמים ואת הארץ אני מלא"[ה], וגם ב"מראות קטנות", כשהוא מדבר אל משה רבינו מבין שני בדי הארון. ב"ויקרא שם בשם הוי' אל עולם"[ו] פרסם אברהם אבינו מדרגה זו, כאשר גילה שה' אינו 'א-ל העולם' – בו העולם הוא מציאות נפרדת מהאלקות – אלא "אל עולם", שהעולם אינו אלא התפשטות האור האלקי[ז].
  • מדרגת שם אדנות בפני עצמו, כאשר הנברא חש כמציאות נפרדת – אין הוא כבר גילוי של אור, אלא כלי נפרד ומוחשי – אך הוא מרגיש זיקה לאין האלקי שמהווה אותו ומתוך כך בטל אליו כעבד (יליד בית) לאדוניו, שמכופף בטבע את מציאות היש שלו לאין האלקי (ולמדרגה זו שייכת הסברא של מי שטעו בעיונם בכתבי האריז"ל להבין את הצמצום כפשוטו[ח] – כאשר נדמה שיש מציאות נפרדת לחלוטין, שה' רק בורא אותה ומשגיח עליה מלמעלה-מבחוץ והיא בטלה אליו אך אינה מתייחדת בו ממש).

למטה מארבע המדרגות שמונה רש"ג יש עוד מדרגה חמישית, נמוכה מכולן, שגם היא בקדושה:

  • אחד מטעמי הבריאה הוא רצון ה' במלוכה[ט]. "אין מלך בלא עם" וה"עם" אינם בני המלך או או שריו הגדולים הקרובים אליו, אלא דווקא הרחוקים מהמלך ("עם" לשון גחלים עוממות[י]). העם אינו חש בטול באופן טבעי – לא בטול במציאות ואפילו לא בטול היש – ודווקא כך הוא יכול לבחור ברצונו החופשי לקבל את עול המלך, כפי שנדרש במלכות אמת: "ומלכותו ברצון קבלו עליהם"[יא]. במדרגה הנמוכה העולם חש עצמו כמציאות נפרדת, ללא כל זיקה לאין האלקי המהווה אותו, ודווקא שם ניתן להמליך את ה' ברצון ובחירה חפשיים – "מלך העולם" (ולא 'מלך עולם', כשמציאות העם היא נפרדת בדווקא).

חמש המדרגות בסוד הוי'

את חמש המדרגות ניתן להקביל למבנה הבסיסי של שם הוי' ב"ה:

  קוצו של י     הכתר נחשב למאור ביחס לספירות שתחתיו ואליו שייכת מדרגת בטול האור בגוף השמש

י       יחודא עילאה הוא מדרגת החכמה ("עדן"), שלמרות הגדרותיה המדידות במציאות היא בבחינת אין – כשהמקום והזמן שואפים להכלל במקורם

ה      יחודא תתאה הוא מדרגת הבינה ("גן עדן", בגימטריא "אל עולם"), התפשטות והתפרטות האור האלקי גם לפרטי הפרטים הקטנים ביותר.

ו       המדות האלקיות הן המהוות את העולם בששת ימי בראשית ונותנות לו חויה של מציאות עצמית נפרדת (בניגוד לחוית הבטול של המוחין), המודעת לכך שה' הוא המהווה אותה יש מאין ובטלה אליו בשל כך (אך כבר יש בה מקום לשגות בכך שהצמצום כפשוטו).

ה      הגילוי של "אין מלך בלא עם" דורש יצירת מציאות שאף אינה חש את האין האלקי המהווה אותה – מציאות עולם העשיה, עליו נאמר "אף עשיתיו"[יב] – ואף על פי כן בוחרת לקבל עליה את מלכות ה'.

חמש המדרגות בחיי הנישואין

את כל המדרגות ניתן לזהות בחיי בני זוג:

המדרגת העליונה היא הרגשת החתן והכלה את עצמם בשרשם המשותף, בו הם אחד ממש ואין להם שום מציאות נפרדת, לא של כל אחד בפני עצמו, וגם לא של שניהם ביחד ביחס לבורא – הם מרגישים ביחד את היותם "חלק אלוק ממעל ממש" הבטל לחלוטין בתוך השלם, אור אין סוף ב"ה.

המדרגה השניה היא יחודא עילאה, חוית "מקום ארון אינו מן המדה" המתגלה בקדש הקדשים. קדש הקדשים מכונה בכתוב "חדר המטות"[יג], מקום היחוד הפנימי ביותר בין בני הזוג, שבשיאו המקודש, הזכות הגדולה ביותר של כל איש ואשה[יד], יש תחושה אמתית של בני הזוג שהם נמצאים ולא נמצאים כאחד – על אף שהם כבר נמצאים כמציאות נפרדת לאחר הצמצום הם חווים רגע של תחושת אין, שמקשרת אותם לשרשם שלפני הצמצום.

המדרגה השלישית היא יחודא תתאה, המתבטא בתחושת גן עדן בבית, כאשר כל פרט בחיי בני הזוג הוא גילוי אלקות. מסופר כי הבעל שם טוב לקח את תלמידיו לצפות באיש ואשה היושבים בביתם – הוא עסוק בעניניו והיא בעניניה, כל אחד בפנתו שלו, והתלמידים אמרו שחשו שהגיעו לגן עדן וכי בני הזוג נדמו בעיניהם כאדם וחוה לפני החטא. זו התגלות ה' ב"מראות קטנות" – לא מדובר בשני בני זוג גדולי עולם, אלא בשני יהודים פשוטים שחשים כיצד כל ה'ביחד' שלהם, כל הזמן והמקום המשותפים שלהם, הוא התפשטות אלקית (וממילא גם לא נדרשת מהם תקשורת גלויה, הם 'ביחד' בעצם מציאותם בעולמם המשותף).

במדרגה הרביעית יש לכל אחד מבני הזוג מציאות עצמאית נפרדת, אך מתוך זיקה מורגשת לשרשם המשותף הם מתמסרים לחלוטין זה לזו. זו המדרגה העליונה המתוארת בפסוק "[אעשה] לו עזר כנגדו"[טו] – מדרגת ההתמסרות של "לו"[טז] לבן הזוג (כ-לו הצדיקים שבדור, שאף שיש להם מציאות נפרדת הם מרגישים שה' הוא המהווה אותם ובטלים אליו).

במדרגה החמישית המציאות העצמית הנפרדת של כל אחד מבני הזוג כה מוחשית, ללא כל הרגשה של השרש המשותף או של המחויבות אליו. שם מתגלה הבחירה החפשית שלהם כאשר הם מחליטים להיות "עזר" זה לזו, לבנות את ביתם ביחד ולהעמיד דורות ישרים מבורכים.

בחמש המדרגות הללו – שבעליונה שבהן מורגש כי השידוך הוא 'עם בת גילו' במדרגה הגבוהה ביותר (כשהאחדות המשותפת קודמת לעצם מציאות בני הזוג, ביחד או לחוד) ובתחתונה שבהם מורגש כי השידוך הוא 'עם בחירת לבו' בתכלית, ללא כל אילוצים חיצוניים[יז] – זוכים בני הזוג לשקף את יחוד קוב"ה ושכינתיה ולעשות לו יתברך דירה בתחתונים, בבית הנאמן בישראל שהם מקימים.



[א] נקודה מעובדת משיעור ל' תשרי ע"ח – סיום שער היחוד והאמונה ושבע ברכות לאלחי ועדן שי' בר-טוב. נרשם על ידי איתיאל גלעדי.

[ב] כפי שנדרש בשער היחוד והאמונה (פ"ד) הפסוק "כי שמש ומגן הוי' אלהים" (תהלים פד, יב).

[ג] יומא כא, א (ובכ"ד).

[ד] בראשית רבה ד, ד:

א"ל [כותי-מין אחד לרבי מאיר] אפשר אותו שכתוב בו הלא את השמים ואת הארץ אני מלא היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון?! א"ל הבא לי מראות גדולות א"ל ראה בבואה שלך בהן ראה אותה גדולה א"ל הבא לי מראות קטנות הביא לו מראות קטנות א"ל ראה בבואה שלך בהן ראה אותה קטנה א"ל מה אם אתה שאתה בשר ודם אתה משנה עצמך בכל מה שתרצה מי שאמר והיה העולם ברוך הוא עאכ"ו הוי כשהוא רוצה הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכשהוא רוצה היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון.

[ה] ירמיה כג, כד.

[ו] בראשית כא, לג.

[ז] ראה לקו"ת דברים מב, ד (ובכ"ד).

[ח] שער היחוד והאמונה פ"ז.

[ט] ראה סוד הוי' ליראיו שער "טעם הבריאה".

[י] שער היחוד והאמונה פרק ז (ובכ"ד).

[יא] מתוך ברכת "אמת ואמונה".

[יב] ישעיה מג, ז (וראה לקו"ת במדבר כג, ד ש"'אף' הפסיק הענין").

[יג] מלכים-ב יא, ב (וראה רש"י שם); דהי"ב כב, יא.

[יד] וראה שבת קנב, א: "'ותפר האביונה' זו חמדה. רב כהנא הוה פסיק סידרא קמיה דרב כי מטא להאי קרא נגיד ואתנח אמר שמע מינה בטל ליה חמדיה דרב" (הובא ונתבאר בשיעור כ"ו טבת ס"ז).

אביונה היא שילוב המלה בוה ב-אין (כשהמלה אין היא הקודם והעיקרית, כשם הוי' ביחו"ע). הפעם הראשונה ("הכל הולך אחר הפתיחה") שמופיעים ראשי התיבות בוה בתורה הם בקללת הנחש "[ואיבה אשית] בינך ובין האשה". בקליפה יש איבה בין הנחש (יסוד דקטנות, תאוה גשמית של האיש לאשה) לאשה, אך בקדושה "מרובה מדה טובה" היינו "שכינה ביניהם", השראת האין האלקי בין בני הזוג (כאשר ה-נחש הופך ל-משיח, בו נאמר "בא יבא לא יאחר" בביאה קדושה וברוכה, וה-ואיבה, ממנה נפלה ה-נ, הופכת ל-אביונה).

[טו] בראשית ב, יח. על שלש המדרגות לו-עזר-כנגדו ראה באורך הקדמת הספר שכינה ביניהם.

[טז] כדרשת חז"ל (כתובות סז, ב) "'לו' זו אשה, וכן הוא אומר 'אעשה לו עזר כנגדו'".

[יז] על שידוכי 'עם בת גילו' לעומת שידוכי 'עם בחירת לבו' ראה באורך בספר מחול הכרמים.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com