בע"ה

ד' מרחשון ע"ח – כפר חב"ד

קבלת פנים אלעזר ומעין-אהבה שי' ריגר

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

הכנתי כמה רמזים של השמות ורשמתי על דף. זו התשורה שלי לחתן ולכלה.

"מגיד דבריו ליעקב" – "מגיד לאדם מה שחו"

המספר שלכם הוא 491. קודם כל, נתחיל מהאמצע של הדף – הגימטריא הכי יפה לדעתי שלכם שוה שני לשונות מהתנ"ך, אחד מנביאים ואחד מכתובים, שהם ממש כמו גזרה שוה, שניהם מתחילים עם המלה "מגיד".

הראשון הוא "מגיד דבריו ליעקב" – שם הספר של המגיד ממעזריטש נ"ע. בחרו בשם הזה כי מתחיל "מגיד", המגיד ממעזריטש, וס"ת דוב, שמו. קודם כל, זה אומר שזהו ספר שקשור אליכם. בזמן האחרון אמרתי לכמה, אך איני יודע אם הדבר התפשט ביל התלמידים ויודעים את הוראת הרבי שיהיה בבית, גם מיום החתונה, מהיום, את שלשת ספרי היסוד – כתר שם טוב, מגיד דבריו ליעקב ותניא. [וגם פרי הארץ.] גם פרי הארץ... יש לך? [כן.] יפי, מצוין, אתה כבר מסודר.

אבל גם שוה לעוד פסוק, שחז"ל אומרים בפירוש ששייך לאיש ואשה וגם מתחיל "מגיד" – "מגיד לאדם מה שחו". פסוק בעמוס: "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵחו...". חז"ל אומרים שה' עתיד להגיד לאדם אפילו שיחה קלה בינו לבין אשתו. המפרשים מסבירים שזו שיחה על דרך פליטת פה, דברים שאומרים בלי כוונה, מה שבא מהלא-מודע ומשקף את הלא-מודע של הנפש, דווקא שיחה ספונטאנית בין איש לאשתו. כנראה שהתיקון, מה שאדם חייב לקדש את עצמו, הא בהא תליא – היות ששוה בדיוק אותו מספר, "מגיד דבריו ליעקב" ו"מגיד לאדם מה שחו", המספר שלכם, רומז ברור שהשיחה שאמורה להיות בין איש לאשתו היא... [מדברי המגיד?] "מגיד דבריו ליעקב", שתדעו לייקר את הדיבורים שלו. הוא גם ה"מגיד מראשית אחרית", ממשיך ומחבר (מגיד) את ה-י של שם הוי' ("עמק ראשית") עם ה-ה עילאה של שם הוי' ("עמק אחרית"), להיות "שכינה [י-ה] ביניהם".

"מגיד דבריו ליעקב" – אתערותא דלעילא באתערותא דלתתא

הפשט של הפסוק – שייך למאמר הבר-מצוה, "איתא במדרש תילים" שמתחיל מהפסוק הזה – שכל מה שה' מצוה לנו לעשות הוא עושה בעצמו, "מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל", אם ה' אומר לנו להניח תפילין הוא גם מניח תפילין. זו צריכה להיות הרוח ("ובורא רוח ומגיד לאדם מה שחו"), התוכן הפנימי של השיחה – שבכלל, כל מה שאנחנו עושים הוא השתקפות של מה שקורה למעלה, וכן, לפי מעשינו למטה נעשים אותם ענינים למעלה, "הוי' צלך", "דע מה למעלה ממך", שכל היחודים, כל המשכת השפע וכל מפתח הגאולה (התשורה שתחלקו בחתונה) תלוי בעבודה שלנו, במה שאדם פועל למטה.

כתוב שקודם ה' מניח בעצמו תפילין, אחר כך הוא אומר לנו להניח תפילין, ואז מאירה בנו, בפנימיות, הנחת התפילין שלו. יש אתערותא דלעילא שקודמת לאתערותא דלתתא, יש משהו שודאי מתחיל למעלה, אך אחר כך ההמשכה הפנימית והעצמית תלויה בנו, במה שנעשה למטה (בדיוק הנושא כאן, בשיעור "בידי מי מפתח הגאולה"). ברור שיש איזה זמן שמתאים לגאולה, "כי עת לחננה כי בא מועד" (סימן השנה הזו: תהא שנת עת לחננה), ואז תלוי במעשינו – "אשה כי תזריע וילדה זכר", "אשה מזרעת תחלה יולדת זכר", אתערותא דלתתא. זהו הענין של "מגיד דבריו ליעקב".

"מגיד לאדם מה שֵחו" – חשיפת ותיקון הלא-מודע

ב"מגיד לאדם מה שחו" רש"י אומר[ב] שמדובר לאו דווקא שיחה-דיבור אלא כל מעשה של האדם. ה' עתיד לספר ולהגיד את כל מעשיו של האדם. כל המעשים נכללים בתוך השיחה, ודווקא השיחה הספונטאנית, הדיבורים שיוצאים בלי כוונה מהפה. מה שדיבורים אלה משקפים את הלא-מודע הוא עיקר סוד החשמל, חש-מל. חש לשון העלם, ומה שהכי נעלם באדם הוא מה שכלל לא-מודע לו. אם פתאום נפלט מתוך הלא-מודע שלו דבור – זהו חשמל, שמתוך ה"חש" שלו פתאום "מל"-מתגלה משהו. הקשר בין איש ואשה נועד לעורר את החשמל הזה – יש חשמל שמקשר. החשמל שבין בני הזוג הוא חשמל של "מגיד לאדם מה שחו", ביטוי שיש בו אותיות חשמל. יש פעמים שנפלט לאדם ולא שם לב בכלל, אבל בדיבור, בהקשר בין איש לאשתו ("מה שחו"), אם ישים לב – פתאום בתוך הדיבור הספונטאני יבין מה אני ומי אני באמת, "מאין באת?", מאיפה בא הדיבור. הוא יכיר את עצמו. אדם לא מכיר את עצמו, והשיחה הזו מבטאת את הלא-נודע ועל ידה אפשר להכיר את עצמו.

שיחה היא גם תפלה – "ויצא יצחק לשוח בשדה", לדבר דיבור ספונטאני. דברנו הרבה פעמים שיש תפלה ספונטאנית בדיבור, זוהי שיחה, היא באמת מגלה וחושפת את העולם הפנימי של האדם. בשביל החשיפה על מנת לתקן ולעשות מזה יחוד מתחתנים, זהו אחד מהענינים של החתונה.

[בשביל מה מתחתנים?] כאשר הלא-מודע נחשף אפשר להיות צדיק. מה ההבדל בין בינוני לצדיק? תיקון המודע זו דרגת הבינוני של התניא, אבל הוא לא יודע מה קורה אצלו בלא-מודע. תיקון גם של הלא-מודע הוא עבודת הצדיק. עד היום אתה רק בינוני, "הלואי בינוני", אבל מהחתונה והלאה – על ידי "מגיד לאדם מה שחו" – מתחילים להיות צדיק, "ועמך כֻלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר".

המספר הצורני של אותיות השמות

זו גימטריא אחת חשובה של השמות שלכם. התחלנו מאמצע הרשימה, כעת נחזור להתחלה. מיד תפס את העין שלי שיש אהבה אותיות בשני השמות שלכם החותמים בשם אהבה, "הכל הולך אחר החיתום" – אלעזר 5 אותיות ו-מעין אהבה 8 אותיות, חתך זהב של 13, בסיס סדרת האהבה (1, 1, 2, 3, 5, 8, 13). אהבה, 13, הוא גם מספר צורני חשוב מאד – מספר השראה. ככה מציירים, זהו ה'סמל' שלכם:

א

ל  ע  ז

ר  מ  ע  י  ן

א  ה  ב

ה

כך מציירים את מספר ההשראה 13. כשעושים צורה, דבר ראשון מתבוננים באותיות שבפנות. רואים כאן שאותיות הפנות הן אותיות אהרן – יש לכם אהרן, אהרן מקיף אתכם (מארבע רוחות – אהרן בגימטריא 4 בחזקת 4). אהרן הוא זה שמברך את העם "באהבה" בברכת כהנים. יש לכם אהבה אותיות והנשמה עם הכי הרבה אהבה, אפילו יותר מאברהם, היא אהרן. אברהם הוא "אהבת עולם" ואהרן הוא "אהבה רבה". אהרן כולו אומר אהבה – לפי הסדר אותיות אהרן הן א-ה, ר במספר קטן הוא ב ו-ן במספר קטן ה, ממש אותיות אהבה. יש פה משהו מאד יפה שיוצא מהציור של השמות שלכם.

הדבר השני ששמים לב, אולי אפילו הראשון, הוא מה האות באמצע. כאן האות באמצע היא ה-ע של מעין – מעין היא לשון עין, עין המים. כמו שנראה תיכף, מעין היא חכמה בקבלה וחכמה היא כח הראיה, העין, מה שלעתיד לבוא "עין בעין יראו בשוב הוי' ציון". צריך גם לעיין – מעין אפשר לקרוא כמעיֵן, אתה מעין בתורה בזכות מעין וגם היא מעינת בתורה, היינו יחוד של "עין בעין". ה-ע של מעין היא האות השביעית, החביבה, בין 13 האותיות שלכם, האות האמצעית כאן בציור.

אלעזר-נצח, מעין-חכמה, אהבה-חסד

["עין בעין יראו" מתחבר גם לנצח.] מה שכתבנו בהמשך – אפשר לקפוץ לכאן – שבספירות אלעזר הוא הנצח. גם, כמו שכתוב כאן, אלעזר שוה בן אהרן. אלעזר הוא בן של אהרן, ולא סתם בן אהרן אלא הבן עיקרי כי אלעזר שוה בן אהרן (ארבעת הבנים של אהרן, נדב אביהוא אלעזר איתמר, הם כנגד י-ה-ו-ה כנודע, אבא-אמא-בן-בת, נמצא שאלעזר שהוא כנגד ה-ו של שם הוי', הוא עיקר בחינת הבן במשפחה). בן ממשיך הוא הנצח (הנצחת האב), "ברא כרעא דאבוה", וגם הפשט של אלעזר – שה' עוזר – הוא על דרך "הוא הנֹתן לך כח לעשות חיל", לא לחשוב ש"כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" אלא "הוא הנתן לך כח לעשות חיל", תודעת הנצח, הבטחון הפעיל, שלא אני עושה אלא ה' נותן לי כח לעשות חיל.

אם כן, אם רוצים לשייך אלעזר לספירה פרטית הוא ספירת הנצח, בן (ממשיך) אהרן, אהרן הוא החסד – חסד עליון – ואלעזר הוא הענף שלו, הנצח. מעין הוא חכמה – יש אפילו ספר שמיוחס למשה רבינו, "מעין החכמה" – מעין הוא חכמה ונהר הוא בינה, אחר כך יש ששה נחלים ויש בסוף ים. כתר הוא תהום. בכל אופן, מעין הוא חכמה והוא העין. אהבה היא חסד (אהרן בעצמו כנ"ל).

נתבונן בגימטריא שיוצאת מזה: אם נצרף את שלש הספירות נצח-חכמה-חסד לשמות החתן והכלה, אלעזר-מעין-אהבה, מקבלים מספר מושלם, מספר רבוע, 784 – כח ברבוע, יחי ברבוע. הביטוי הכי חשוב במספר הזה הוא לשון הפסוק "פעֻלת צדיק [לחיים]", כפי שאמרנו אתם עכשו עולים מעבודת הבינוני לעבודת הצדיק, והוא מכח הפעולות הברוכות שלכם, הגשמת החלומות שלכם "בפועל ממש".

שתי עינים

נחזור לרמזים שהתחלנו קודם: גם בחתן, אלעזר, וגם בכלה, מעין אהבה, יש ע. ה-ע של אלעזר – שם עם חמש אותיות, מספר ההשראה שלפני 13 (3 שורות של 1-3-1) – הוא האות האמצעית שלו (רואים מיד, וכן אם נכתוב בצורת השראה). יש ע באמצע של אלעזר ו-ע באמצע שני השמות יחד, וגם בצורה רואים שיש ע תחת ע. קודם כל "עין בעין יראו" וגם "עין תחת עין" ("עין בעין יראו" ועוד "עין תחת עין" עולה 1547, 7, ע במ"ק, פעמים 13, עשירית עין, פעמים 17, טוב – "טוב עין הוא יברך"). בתורה הביטוי "עין תחת עין" הוא לא חיובי, אבל גם מה שלא חיובי על פי פשט בשרש הוא הכי טוב שיכול להיות. אז יש לכם בתיקון, חיובי, "עין תחת עין". כל עין היא באמצע, הסתכלות באין עם א. מה הפירוש החיובי של "עין תחת עין"? כאשר העין של החתן מסתכלת באין האלוקי, ב"אַין מזל לישראל", ועל ידי כך מתבטל החתן במציאות אז באה העין של הכלה, "עין תחת [במקום] עין", להסתכל במציאות היש, על מנת לתקנה, ובכך לאזן את העין של החתן (עיון בחז"ל לשון איזון כנודע ומבואר אצלנו במ"א). וכן להפך, כאשר העין של הכלה עולה בכלות הנפש של רצוא כלפי מעלה באה העין של החתן, "עין תחת עין", לפעול את השוב לתוך המציאות, בסוד המתקת הה"ג של הכלה על ידי ה"ח של החתן.

[למה בכלל דבר שנשמע שלילי, כמו "עין תחת עין", הוא חיובי בשרש?] כל דבר משתלשל ויורד משרשו למעלה, או שמשתלשל בדרך ישר, בלי הפסקות, בלי שבירות, או, כאשר שרשו מאד גבוה, מתהו, הוא יורד עם שבירות באמצע, ועל ידי כך הוא מקבל משמעות שלילית. העיקר הוא שגם בתיקון יש "עין תחת עין". יש עין מול עין, 'לראות עין בעין', כמו הביטוי 'להסתכל [ולדבר, מה שחו] בגובה עינים'. גם צריך להיות ככה, "שוין בקומתן" – בגשמיות בזוג כאן לא ככה, אבל ברוחניות צריכים להיות שוין בקומתן, "עין בעין". מברכים שכל דבר בחיים תראו 'עין בעין', בגובה עינים. מצב התיקון הוא עין בעין, "אחת היא יונתי תמתי". קודם כתוב בשיר השירים "פתחי לי אחֹתי רעיתי יונתי תמתי" – פרצוף נה"י, פרצוף חג"ת, פרצוף חב"ד ופרצוף הכתר. אבל אחר כך 'משליכים' את ה"אחֹתי רעיתי" ונשאר "אחת היא יונתי תמתי", שתי המדרגות העליונות, ואומרים שהם "אחת". במלה "אחת" רמוזה "אחֹתי", אבל בכל אופן השיא הוא "אחת היא יונתי תמתי" – שהחב"ד והכתר הם "אחת". "יונתי" היינו עינים – הבעת האהבה, מעין-אהבה. בשיר השירים היינו "יונתי", אהבה שמתבטאת בעינים. כתוב בחסידות שלא רק אהבה אלא גם תענוג – תענוג אין סוף, שכל הזמן עולה ועולה עד אין סוף, תענוג ההסתכלות. בכל אופן, יש כאן ע ב-ע – ה-ע שלך באמצע וה-ע של שניכם יחד באמצע, והן "עין בעין". וגם "עין תחת עין" בשרשו העליון, וכנ"ל.

אם נקח את שתי הע'ינים של השמות הן עולות 140, סכום כל הרבועים מ-1 עד 7 – צורה שנקראת פירמידה. 140 שוה גם חכמה-בינה, השרש של י-ה, ה"שכינה ביניהם" של החתן והכלה. שאר האותיות עולות 351, המשולש (אותה צורה, רק בשני ממדים ולא בשלשה ממדים) של 26, שם הוי'. זו חלוקה מאד יפה של 7 ו-13.

נקח רק את השורה האמצעית – ה-ר של אלעזר והשם הראשון של הכלה, מעין – יחד שוה שע, שע נהורין, "אור פני מלך חיים". דילוג שורות – א, רמעין, ה – עולה שלום, שע ועוד ו, "הוי' יברך את עמו בשלום", "ישא הוי' פניו אליך וישם לך שלום" (תכלית ברכת כהנים על ידי אהרן כנ"ל), גם כן שלום ביניכם.

"יראה אל אלהים בציון"

נשארו בדף הזה שאר הגימטריאות:

כתבתי לאו דווקא לפי הסדר. אפשר אחר כך להתבונן – כתבתי פה עשר גימטריאות, שני אלה ("מגיד דבריו ליעקב" "מגיד לאדם מה שחו") הולכים יחד. אפשר להתבונן אחר כך, בימים הקרובים, ולעשות מזה פרצוף.

הגימטריא הראשונה היא הביטוי "יראה אל אלהים בציון" – המשך הפסוק בתהלים "ילכו מחיל אל חיל". עכשיו אתם הולכים להיות צדיקים. עד עכשיו הייתם בינונים. כתוב ש"צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר 'ילכו מחיל אל חיל [והתכלית של ההליכה היא] יראה אל אלהים בציון". כשראיתי רמז זה הכי קשרתי אותו לכם – שלא תהיה לכם מנוחה, רק כל הזמן ללכת "מחיל אל חיל", מאתגר לאתגר (ריגר לשון אתגר, מהערב גם מעין אהבה נעשית ריגר), ממבצע למבצע, עד שתביאו את הגאולה האמתית והשלמה ותזכו לממש את הגימטריא שלכם, "יראה אל אלהים בציון".

אחר כך רשום בדף שני הפסוקים שכבר אמרנו, הגימטריאות של ה"מגיד".

"חזון נפרץ"

אחר כך, כתוב בתחלת ספר שמואל שבאותם הימים, לפני שבא שמואל, "אין חזון נפרץ" – לא היה "חזון נפרץ", לא היתה נבואה בישראל. זהו ביטוי מאד יפה, עם ר"ת חן. הגימטריא שלכם היא רק "חזון נפרץ" – לא רוצים "אין חזון נפרץ" אלא שכן יהיה "חזון נפרץ", שפע של נבואה, של חזון, בעם ישראל. כמו שכתוב לעתיד לבוא, שה' ישפוך את רוחו על כל בשר "ונבאו בניכם ובנותיכם". יש הרבה נבואה בשמות שלכם. לא כתוב כאן – תורה שבעל פה, וכמו שנסביר. בכל אופן, החתונה שלכם היא בשורה שמעכשיו הולך להיות "חזון נפרץ". כשמפרסמים זאת זהו חזון נפרץ, כשמפרסמים את חזון הגאולה זהו "חזון נפרץ". סיסמת חב"ד היא "ופרצת" והכי "ופרצת" הוא "חזון נפרץ", כמו שהרבי אומר שהכי חשוב להתעסק בעניני משיח וגאולה, שה"ופרצת" יהיה בענין החזון, תיקון המדינה, הגאולה.

ה"חזון נפרץ" בא באמת לידי ביטוי על ידי שמואל – הוא הסימן של החזון הנפרץ, הוא שמושח את המלכים. קודם כל הוא מגלה מה לא בסדר בממסד הקיים – זו התחלת דרכו. אפילו ששם הממסד הקיים היה צדיק, עלי הכהן, היתה שם שחיתות (על ידי בניו כו') – לא היה בסדר. זו המציאות שלו כשהוא עדיין ילד קטן – מתעסק עם הממסד הקיים, מגלה את הבעיות שם. כשהוא כבר גדל הוא מתחיל להתעסק בתיקון האמתי – למשוח את המשיחים, המלכים, קודם את שאול ואחר כך את דוד. זהו "חזון נפרץ". בפרט הדברים נוגעים לדוד – דוד יוצא מפרץ.

אפשר גם לכוון להערב – היום ד' חשון, אבל הערב יהיה ה' חשון – יום ה-לה של השנה, ל ימי תשרי ועוד ה ימי חשון. "תשֻאות חן חן לה" – חן הוא חתונה, חתן, "חזון נפרץ". "לה", ה"אבן הראשה", תשועות – זו המשכה מהחתן לכלה.

"עץ אפרים"

עוד דבר: החתן בא מנחלת יוסף והכלה מנחלת יהודה – שני העצים של יחזקאל. הגימטריא שלכם יחד היא "עץ אפרים". אפרים לשון "פרו ורבו", "הבן יקיר לי אפרים", ואפרים הוא גם השם של משיח (משמע בפשטות בחז"ל דהיינו משיח בן דוד ששמו הפרטי הוא אפרים).

"ארץ מאד נעלה"

אחר כך יש משהו יפה בתהלים – כוונה שאני מאד אוהב, במיוחד לפני תקיעת שופר בראש השנה, אז אומרים פרק מז שבע פעמים, ור"ת של שלש המלים האחרונות הן אמן ("אמן נצח סלה ועד" הם הסוף) – "ארץ מאד נעלה", הגימטריא שלכם. כל הביטוי הוא "כי לאלהים מגִני ארץ מאד נעלה", ורק שלש התיבות האחרונות, עם ר"ת אמן, הם המספר שלכם. בכל אמן שאתם אומרים כדאי לשניכם לכוון "ארץ מאד נעלה" – פסוק בקשר לארצנו הקדושה, ארץ מאד נעלה, יש מצוה לעלות לארץ. האוס"ת של "ארץ מאד נעלה" = ת (כ ברבוע), האות החותמת את האלף-בית. נמצא ש"ארץ מאד נעלה", הגימטריא שלכם, עולה אֹמנת – "ותהי [נעמי] לו [לעובד בן רות] לאֹמנת" (אין עוד "אמנת" בתנ"ך). אתם תפעלו בדרכי נעם (נעמי) וכך תגדלו ותממשו את החזון המשיחי שלכם ("עובד הוא אבי ישי אבי דוד [ואלה תולדות פרץ... וישי הוליד את דוד]").

צריך לעודד עליה – עידוד עליה בתיקון המדינה הוא בספירת הנצח. בשלבי תיקון המדינה, אחרי המוחין, יש זמני ההתנחלות – החסד, שכל אחד מקבל נחלתו; למגר ולחסל את העוינים היינו הגבורה; משפטים הם התפארת; אחר כך בא עידוד עליה – לפני תיקון המשפט קשה לעודד את החו"לניקים לעלות, מה שנקרא עלית חומה, שכולם יעלו לארץ. אחרי תיקון המשפט בתפארת בא עידוד העליה בנצח, אלעזר (אלעזר אותיות ארז על – "ארז בלבנון" עלה לארץ, לירושלים, לבנות ממנו את בית המקדש). כמו שהארץ בפני עצמה היא "ארץ מאד נעלה" ככה צריך לעורר ולעודד את העליה לארץ.

מנחם בר עמיאל

"כל השביעין חביבין" – השביעי לפי הסדר שכתבתי. כתוב בזהר – אפשר שניכם להסתכל, יש לכם גם זהר? [יש בישיבה.] – ח"ג דף עג, א למטה (בשורה האחרונה, עובר לעמוד ב). כתוב שהשם של המשיח הוא מנחם בר עמיאל, ולאמא (כלומר סבתא רבא, ראה מפרשים שם) שלו קוראים חפצי בה (הנשואה לנתן בר דוד; לפי הזהר המשיח יוצא מנתן בן דוד לא משלמה), שהיא גם כן "מבשרת ציון". כשאתם ביחד אתם משיח – או שאתם בעצמכם משיח או שהבן שלכם יהיה משיח, כי אתם שוים שמו של מלך המשיח כפי שנמסר לנו בספר הזהר, מנחם בר עמיאל. כתוב בזהר שם שהשכינה הקדושה היא "מבשרת ציון" אך היא מתגלמת בחפצי בה ממנה נולד משיח. חפצי בה מבשרת ציון נתן בר דוד מנחם בר עמיאל (כל השמות המופיעים בזהר שם, משפחת המשיח) = 2500, 50 ברבוע, תכלית הגילוי של שער הנון על ידי משיח צדקנו.

חסדי אבות

עוד גימטריא של השמות שלכם: אתם "חסדי אבות", צריך להיות קשור ל"חסדי אבות" – זה ודאי כנגד ספירת החסד בפרצוף הגימטריאות שלכם.

"כי הוי' אלהיך אש אכלה הוא"

יש עוד ביטוי ששוה לחשבון הגימטריא של השמות שלכם: "כי הוי' אלהיך אש אכלה הוא", זוהי אש הקדש של היחוד שלכם. איש ו-אשה הם אש ו-אש, וכאשר י-ה ביניהם, "שכינה ביניהם", האש היא אש קדש. החתן נוהג – עשית זאת? – ללמוד את הפרקים ב"ראשית חכמה". ["ראשית חכמה" לא, למדנו "מגן אבות".] כנראה שזה מנהג של פעם, איני יודע אם עדיין קיים... שם הפרק העיקרי – רק נאמר בעל פה – הוא שהאש שביניכם תהיה אש-קדש, זהו עיקר הווארט שם. אתם "הוי' אלהיך אש אכלה הוא", אש קדש, וגם קשר ההתכללות ביניכם נקרא בלשון אכילה.

"לחת אבן"

עוד אחד, אחרון חביב של הגימטריאות הרשומות בדף, שאתם שוים לוחות הברית, שבתורה נקראו – אחד הלשונות – "לֻחת אבן". אבן במקום אחר – על הפסוק "משם רֹעה אבן ישראל" – דורשים אב ובן, אבות ובנים. אתם "לחת אבן" בגימטריא. "לחת" חסר כתיב היינו שנים שהם אחד ממש, כמו ש"אבן", אב ובן, היינו שנים שהם אחד. שיהיו הרבה-הרבה אבנים טובות, אבנים יקרות – הילדים שלכם.

סדרת אהבה בשמות – יג מדות הרחמים

עד כאן מה שרשמתי בדף. אחרי שגמרתי ראיתי עוד משהו וחשבתי שנאמר את זה בעל פה. חוזר להתחלה – שאם יש בשמות שלכם אהבה אותיות אפשר לחלק לפי הסדר א-ה-ב-ה, רק שאפשר לעשות מהתחלה לסוף, ב"אור ישר", ואפשר לעשות ב"אור חוזר" מהסוף להתחלה, וראיתי שהכי טוב מהסוף להתחלה. כלומר, נחלק את השמות לאות אחת (א), ה, אחר כך חמש (ה) אותיות, ין אהב, ואחר כך שתי (ב)  אותיות, מע – עד כאן שרש אהב, כל שם הכלה, שמונה אותיות של מעין אהבה – וה-ה האחרונה היא אלעזר. נשים לב שה-א של אהבה היא האות ה וה-ה הראשונה של אהבה היא ה אותיות ין אהב המצטרפות לתבת "נביאה" (קודם אמרנו שיש רוח נבואה בשמות שלכם), כלומר שה-אה של אהבה, ה"יחודא עילאה" של האהבה שביניכם (אהבת החתן והכלה בהיותם אחד בשרשם באור אין סוף שלפני הצמצום, כמבואר בספר קדושת לוי ומבואר אצלנו במקום אחר), הוא "הנביאה" (בגימטריא חכמה), תבה שמופיעה בתנ"ך אצל מרים, "מרים הנביאה", ואצל חלדה (פעמיים), "חלדה הנביאה" (בשבע הנביאות שעמדו להם לעם ישראל מרים היא השניה וחלדה הששית, כנגד שתי הספירות גבורה ויסוד). "ואקרב אל הנביאה" נאמר על אשת ישעיהו הנביא (כמו שיש רב ורעבעצין כך יש נביא ונביאה, סימן של אחדות והזדהות הדדית במשפחה). "מרים הנביאה" "חלדה הנביאה" "חלדה הנביאה" "הנביאה" = 676, 26, שם הוי' ב"ה, ברבוע (הערך הממוצע של הארבע = 169, 13, אחד-אהבה ברבוע). יש עוד "הנביאה" אחת בתנ"ך שלא מצד הקדושה – "נועדיה הנביאה" (ה'חברה' של סנבלט וטוביה), נביאת השקר, שהציקה והפחידה את נחמיה מלבנות החומה. תפקיד "הנביאה" של הקדושה, נביאת האמת, להכניע וגם לתקן את "הנביאה" של הקליפה, נביאת השקר. זה בעיקר התפקיד של הכלה, מעין אהבה.

אם מתרגמים למספרים את ארבע החלוקות הנ"ל של סוד האהבה בשמות שלכם הסדר מקבלים – 5, 68, 110, 308 – סדרה של מספרים עולים, כל מספר יותר גדול מקודמו. אם עושים את ההפרשים עד הסוף – תרגיל, יש לכם זמן להתבונן בזה – רואים שהבסיס הוא 177, שוה גן עדן (לפני כמה ימים היה לנו שיעור על עדן וגן עדן[ג]), שוה גם אמונה-בטחון. הכי יפה שאם ממשיכים עוד שני מספרים ומחברים את הכל יחד מקבלים את המספר של כל 13 מדות הרחמים – "אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה". אהבה היא 13 וה-13 הכי חשוב בתורה הוא יג מדות הרחמים – השמות שלכם רומזים לחשבון הזה, כאשר לוקחים את הסדרה הנ"ל עוד שני מקומות הלאה. אז יהיו כאן ששה מספרים, שהממוצע שלהם – לקחת את יג מדות הרחמים בגימטריא 3210, ולחלק לשש – נותן 535 שעולה אהבה במילוי, אלף הא בית הא. הכל אהבה (מלאה).

שוב, זהו תרגיל בית – תורה שבעל פה, שלא כתובה כאן בדף.

שיתקיים בכם בע"ה כל מה שאמרנו – שתולידו את המשיח, מנחם בר עמיאל, ושתזכו ל"חזון נפרץ" בכל עם ישראל ושהמגיד ילוה אתכם. [ליום החופה יש כאן מספיק עבודה.] יש מספיק מה לכוון. אפשר להתחיל להתבונן בזה ביחד, כבר בחדר יחוד.

איזה ניגון? [ניגון פאר יחידות.]

נגנו את ניגון הדבקות שלפני יחידות ואת ניגון השמחה והריקוד שלאחר יחידות.