חיפוש בתוכן האתר
| נקודה מעובדת משיעור כ"ה חשון ע"ח – שיעור במאמר "אמונה ובטחון". |
 |
 |
|
בע"ה להפוך את כיוון הבטחוןהרב יצחק גינזבורג שליט"א[א] ארבעה מלכים – מבטחון פעיל לבטחון סביל המדרש[ב] מתאר ארבעה מלכים ממלכי בית דוד הצדיקים שעמדו בפני מלחמה, פנו לה' וזכו בישועה, כל אחד באופן אחר: ארבעה מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן דוד ואסא ויהושפט וחזקיהו. דוד אמר [במלחמת עמלק] (תהלים חי) ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם, אמר לו הקב"ה אני עושה כן... עמד אסא [במלחמת זרח הכושי] ואמר אני אין בי כח [ככחו של דוד המלך] להרוג להם אלא אני רודף אותם ואתה עושה, אמר לו אני עושה... עמד יהושפט [בנו של אסא, במלחמת עמון, מואב ושעיר] ואמר אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף אלא אני אומר שירה [במקומי שלי, יחד עם כל עם ישראל.] ואתה עושה, אמר לו הקב"ה אני עושה... עמד חזקיהו [במלחמת סנחריב] ואמר אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה אלא אני ישן על מטתי [בשקט, מתוך תחושת בטחון עמוקה בה'.] ואתה עושה, אמר לו הקב"ה אני עושה... המדרש מתאר תהליך של מעבר מבטחון פעיל (פנימיות מדת הנצח), בו המלך בטוח ביכולתו לנצח את אויביו בעזרת ה' הנותן לו כח לעשות חיל, לבטחון סביל (פנימיות מדת ההוד), בו המלך אינו עושה מאומה, אלא הולך לישון על מטתו מתוך בטחון שה' יושיע אותו, כאשר בין הבטחון הפעיל המוחלט של דוד המלך לבטחון הסביל המוחלט של המלך חזקיהו יש שני שלבים בהם פוחתת הפעילות של המלכים וגוברת ההסתמכות בבטחון סביל על נסי ה'. בין שני הקצוות של המלכים במדרש, דוד המלך וחזקיהו המלך, יש קשר עמוק, שהרי חז"ל אומרים שאם היה זוכה חזקיהו הוא היה נעשה המשיח, תכלית מלכות בית דוד, "דוד מלכא משיחא" (כדלקמן). הדבר גם רמוז בכך שחזקיהו הוא המלך ה-14, כמנין דוד, במלכי בית דוד (כמו שדוד עצמו הוא הדור ה-דוד מאברהם אבינו). ורמז: דוד חזקיהו עולים פעמיים בטחון (היינו שזהו ממוצע שמותיהם) – הם מבטאים בשלמות את שני סוגי הבטחון, הפעיל והסביל. [שני סוגי הבטחון שייכים גם לחדש שאנו עומדים בפתחו, חדש כסלו – הנגזר משרש כסל, שמשמעותו בטחון בלשה"ק[ג] – שהרי ה'חוש' של כסלו בספר יצירה הוא חוש השינה, המדה של "אני ישן על מטתי ואתה עושה", אך בתוכו אנו חוגגים את נצחון המכבים, שקמו בבטחון פעיל להלחם מעטים כנגד רבים וזכו לנצח בכח אלקי.] תהליך התדרדרות בהשקפה ראשונה, אפשר לדון איזה בטחון מעולה יותר – הבטחון הפעיל, שהוא בטחון עצמי בכח שה' נותן לאדם, או הבטחון הסביל, בו ההתערבות של ה' מוחשית ומוחלטת – ואולי לחשוב שיש אפילו מעלה במי שה' עושה לו נסים גלויים ואין חשש שהוא יטעה לחשוב שכחו ועוצם ידו עשה לו את החיל. אמנם, ההתבוננות במדרש ממחישה כי המעבר המתואר כאן הוא תהליך של התדרדרות המבוסס על ירידת הדורות, כאשר כל מלך וכל דור אומר "אין בי כח" ביחס לדורות הקודמים (חוית תשוּת כח שמוכרת בדורותינו לכל אחד ואחת...). עם ירידת הדורות מרגישים פחות ופחות ראויים לכך שהכח האלקי יתלבש בתוך האדם, ונאלצים לבקש את התגלות ה' בלי מעורבות האדם. סופו של התהליך הוא כאוב – בסופו של דבר מגיעים מלכי בית דוד שאינם מסוגלים אפילו ללכת לישון בשקט ובבטחון על משכבם ולא זכו כלל לנס (כולל המלך יאשיהו, שהיה צדיק, אך נהרג בעוונות הדור) והבית חרב. כאשר תהליך המעבר מהנצח (בטחון פעיל) להוד (בטחון סביל) ממשיך עוד ועוד ההתדרדרות מגיעה עד כדי "הודי נהפך עלי למשחית"[ד] (בהפיכת ההוד ל"כל היום דוה"[ה]) והבית נחרב. גם הצדיקים מאבדים אז את הבטחון, מרוב תשוּת כח, ונשארת רק האמונה ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד". ואכן, גם במדרש סיפור ארבעת המלכים וישועתם מגיע כהקדמה למגלת איכה, מגלת החורבן, ולביאור הפסוק "לא האמינו מלכי ארץ וכל יֹשבי תבל כי יבֹא צר ואויב בשערי ירושלם"[ו]. להפוך את הגלגל האם ניתן להפוך את תהליך ההתדרדרות? ידועים דברי חז"ל[ז] שבקש הקב"ה לעשות את חזקיהו משיח אך מכיון שלא אמר שירה על הנס לא זכה לכך. לכאורה, הרי חזקיהו טען בפירוש ש"אין בי כח... לומר שירה" וה' קבל דבריו, אם כן מדוע קטרגה על כך מדת הדין? בפשטות, חזקיהו טען שאין בו כח לומר שירה במצב המאוים בו סנחריב צר על ירושלים, אך לאחר הנס הגדול – כאשר הוא קם בבקר וכל מליוני חילי סנחריב הם פגרים מתים – היה מצופה שהוא יודה לה' ויאמר לו שירה, בכח חדש שקבל מהנס שנעשה לנגד עיניו. בעומק, אם חזקיהו היה אומר שירה הוא היה מתחיל להחזיר את הגלגל אחורנית – הוא היה משתמש ב'זריקת המרץ' שקבל מהנס הגדול כדי לחזור אל השלב הקודם, לומר שירה כמו המלך יהושפט שקדם לו. את ההתדרדרות למצב יותר ויותר סביל יש לעצור ולהפוך, כאשר את כח הנס שבא בעקבות הבטחון הסביל עצמו יש לנצל להתאוששות ולעליה. אכן, חז"ל אומרים שאם היה אומר חזקיהו שירה הוא לא רק היה נעשה כמלך יהושפט שקדם לו בהתדרדרות, אלא הוא היה נעשה משיח (שגדלה מעלתו אפילו על דוד המלך) – גדרו של משיח (לכלל ולפרט) הוא לחוש חוית השגחה עצומה בתוך תהליך הירידה ותשוּת הכח של העולם והאדם, לקבל ממנה זיק של כח ולפחות להתחיל לשיר ולהודות לה'. המשיח הוא מי שמסוגל למצות את תהליך הירידה ולהפוך את הכיוון לעליה – וכשהוא עושה כך הוא עולה מעלה-מעלה וה' עושה אותו משיח, תכלית בריאת העולם כולו. Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com |
האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב
התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד