בע"ה

עש"ק, ז"ך כסלו ע"ח – כפר חב"ד

שיחת "בואכם לשלום" עם השבים מהודו

השבים: דוד-אור ואורה שחר, מיכאל עיני ונפתלי פרל

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

"רצוא ושוב"

נגנו "דידן נצח".

כל אחד יאמר ברכה.

לחיים לחיים, חנוכה שמח, יפוצו מעינותיך חוצה! גם בארץ ישראל יש "חוצה".

[השלט הראשון שראינו כשירדנו מהמטוס היה של הקרן לידידות יהודים-נוצרים, יש בארץ המון עבודה...]

איך היתה ההתוועדות לפני היציאה? [ממש חזק. היו איזה חמשים איש. זהר אמר שיהיו מקסימום 15.] פרסמתם שזה "צאתכם לשלום"? [כן. הגיעו אנשים שבדרך כלל לא מתקרבים לבית חב"ד. היו עוד כמה שלא הגיעו...]

[ספרו כמה סיפורים מהדרך.]

שיהיה לימוד הרבה יותר טוב – כתוב שמי שהיה בחו"ל וחוזר לארץ מתחדד פי כמה וכמה. בשביל זה חזרת. "והחיות רצוא ושוב" – רצים להודו ושבים לישיבה – "כמראה הבזק". [דוד-אור: גם אני רוצה ברכה לשוב לישיבה, ולא לכל מיני עיסוקים אחרים...] שיהיה קצת שוב...

"צפנת פענח" בקירוב – לפתור חלומות גאולה

אנחנו בפרשת מקץ – הגיע "קץ שם לחשך". הגיע הקץ לנוכחות שלכם שם, אתם עכשיו חוזרים. יש בפרשה שני דברים קשורים:

הקץ, שקשור גם למה שכתוב "ויקץ פרעה", אפילו אצל פרעה מגיע הקץ. מה הקץ שלו? שהוא מכיר ש"אין חכם ונבון כמוך" – שיש פה יוסף אחד שצריך לתת לו את השליטה פה בארץ. זהו קץ טוב.

אחר כך יש חידוש לגבי יוסף עצמו, שאנחנו מכירים אותו כבר בשם יוסף, אבל בזכות הקץ הוא מקבל שם חדש – "צפנת פענח".

גם אתם, שהגעתם לקץ שם – קץ בינים... – נותנים לכם שם חדש, צריך כל אחד לקבל שם חדש, "צפנת פענח", מפענח הצפונות. שבזכות שמקרבים יהודים – מה פירוש לקרב יהודי? להגיע למה שקוראים היום המצפון שלו, הצפונות שלו, הממד הפנימי שלו. כדי לקרב יהודי צריך לפענח את הצפונות שלו, לפענח את החלומות שלו. כל יהודי הוא חלום – צריך לתת לו לחלום. פרעה, היות שהוא מלך של מצרים, הוא חולם על מה שנוגע למצרים, שבע שנות שובע ושבע שנות רעב, מה שנוגע לו. אבל יהודי, כל החלומות שלו – הגם שלא מבין זאת, ויכול להתלבש בכל מיני צורות משונות – הם על גאולה ומשיח. רק צריך מישהו לפענח לו את החלום. לתפור אותו – כתוב שפותר הוא תופר, "בן פורת יוסף", פורת אותיות פותר ותופר. ברוחניות זה מה שאתם צריכים להרויח מכל השליחות הזו. שומע? כעת אתה צפנת פענח, יודע לפענח צפונות של יהודים ולקרב אותם. צריכים גם לקרב את עצמנו, לפענח את הצפונות שלנו, את החלומות שלנו.

רמזי "מקץ" ו"צפנת פענח"

יש גם קשר בין "מקץ" ל"צפנת פענח" בחשבון. כמה שוה "מקץ"? 230, עשר פעמים 23, מספר חשוב מאד, חדוה, חיה, החיה שבנפש, "והחיות רצוא ושוב". וכמה עולה "צפנת פענח"? ד"פ אור, וכל אור הוא ט"פ 23, אז צפנת פענח הוא לו פעמים 23. מה הממוצע ביניהם? 23 ברבוע, תענוג. זה מה שהרווחתם – תענוג כפול, עם יכולת לפענח את הצפונות. עם החוש הזה תמשיכו הלאה לקרב יהודים, לקרב אותם ולפתור את החלום של הגאולה, שכל אחד יבין שהוא חולם את החלום של הגאולה, הגם שלא יודע זאת. לחיים לחיים, בשורות טובות.

היתה שליחות שמחה סה"כ? [כן. תענוג...] כעת יש תענוג כפול.

נפתלי אותיות נפת-לי. יש בענין מאמר מאד יפה בפלח הרמון בראשית, בפרשת ויחי, "נפתלי אילה שלוחה". שייך גם ליצחק, צחוק ותענוג. לחיים לחיים.

הגאולה השניה של אדמו"ר הזקן

[המאסר השני של אדמו"ר הזקן היה על תורת החסידות והראשון יותר כנגדו. הבעש"ט והמגיד הופיעו דווקא בפעם הראשונה, ולכאורה היו צריכים להופיע בעיקר הקטרוג על תורת החסידות.] המשיך באינרציה – "כל התחלות קשות" ובודאי המאסר הראשון כלל הכל, עם דגש עליו. חוץ מזה שאולי גם היו בפעם השניה... כל התגלות היא מתוך צער. היות שהפעם השניה היותר מרווחת פחות התגלו. בכל אופן, היום הוא יום של גאולה, נר שלישי של חנוכה.

[היתה עצירת בינים ברוסיה והדלקנו נרות בליובאוויטש. יש שם אהל של הבן של הרבי המהר"ש, סענדלר, שנפטר בן שמונה.] כן, אומרים שהוא קבל את נשמת אדמו"ר הזקן. יש מהרבי הקודם עליו, בשביל מה היה צריך לחזור עוד פעם לשמונה שנים.

המאבק במסיון – המהפכה הרביעית

[הקרן לידידות שהזכירו קודם – אני רואה שפונים אליהם לבקש תקציבים לפיתוח וכו'. מה הרב חושב על זה?] זו שאלה. יש רבנים שמתירים – כידוע לך ודאי יותר טוב ממני – ויש שאוסרים. ברור ש"כבדהו וחשדהו", שהנוצרים שתורמים לשם לא עושים זאת בכוונות טהורות. גם כשמביאים יהודים ונוער לשם – יש פעולות של מסיון. לדעתי לא צריך לשתף פעולה אתם, הגם שבין היהודים שמנהלים זאת יש כמה שאני מכיר טוב והם אנשים טובים, אבל סך הכל לא נראה לי.

[השבוע פנו אלי, שאם כבר מקבלים מקרן ידידות, יש קהילה אוונגליסטית שרוצה לתת.] פשיטא שצריך להתרחק מזה. הצורה הנכונה להלחם נגד המסיון הנוצרי היא ענין המהפכה הרביעית עליה אנחנו מדברים לאחרונה, להיות אור לגוים עד שכולם יכירו כי שקר הנחילום אבותיהם וישובו כולם לדת האמת, כמבואר ברמב"ם – ובא לציון גואל.