בע"ה

כ"ה ניסן ע"ח – כפ"ח

ברית לביא שי' מזיג

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. סודות יום הברית

לביא – ילד גדול ויפה

לחיים לחיים, מזל טוב! בסוף הברכה שאחר הברית המברך אומר "זה הקטן גדול יהיה, כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים" (עוד לפני כן, תכף לברית, הקהל עונה אחר ברכת האב להכניסו בבריתו של אברהם אבינו – "כשם שנכנס לברית... טובים"). "זה הקטן גדול יהיה" שייך במיוחד לרך הנימול, שקוראים לו לביא, בגימטריא גדול – לא רק ש"גדול יהיה" (בגימטריא חכמה – "איזהו חכם הרואה את הנולד", איך שעתיד להיות גדול), אלא שהוא כבר גדול, ילד גדול (ילד = גדול ע"ה). רואים כבר עכשו איך שהוא גדל והולך, "עד כי גדל מאד", כמו שכתוב אצל יצחק אבינו.

בהשגחה פרטית הקב"ה קבע שהברית של לביא תהיה היום, היום העשירי לספירת העמר – "היום עשרה ימים שהם שבוע אחד ושלשה ימים לעמר". לפי הכוונה המקובלת מכוונים היום לתפארת שבגבורה. לאריה בכלל יש שבעה שמות, אחד מהם הוא לביא. אריה בעולם החי, כמה שהוא גם גיבור וגם במרכבה הוא החסד – כלומר, הוא מחבר גם את החסד-הימין וגם את הגבורה-השמאל – בתור דמות, בתור ציור, הציור של האריה ועוד יותר הלביא הוא דמות של יופי, איזה יפי של חיה. כמה שהוא טורף, על פי פשט הוא מאד יפה ומהודר, מפואר. לכן נוהגים בכל מיני כלי קדש – פרוכת, חנוכיה ועוד הרבה דברים – לצייר אריות, כי יש משהו מאד יפה ומפואר בצורה של האריה (יש לציין שלביא ופאר משלימים ל-חי ברבוע).

זו גם ברכה שהילד הזה יהיה מפואר בכל ה-רמח ו-שסה שלו. האמא של הילד היא ציירת, שהיא תזכה לציור הכי יפה, הכי מפואר שרק יכול להיות. יש לי טיפת טביעת עין, וכבר ראיתי שהוא ילד מאד יפה וגם מאד חכם.

שוב, מאד מתאים שהלביא יהיה השם שכנגד התפארת של הגבורה, הספירה של היום.

יום הברית – העשירי לעמר – יום הכתר

זה שהמספר של היום הוא 10, כתוב "העשירי יהיה קדש להוי'" – יש איזו קדושה מיוחדת בספירת העמר ביום הזה, העשירי. גם זה שהוא "שבוע אחד ושלשה ימים" מחלק את העשר לשבע ושלש, בדיוק כחלוקה המקובלת של הספירות לז"ת ולג"ר – זה הביטוי. לפי הכוונה הזו, דוקא שלשת הימים של השבוע השני הם עליה בקודש. שבעת הימים של השבוע הראשון הם הז"ת, מחסד עד מלכות, וכעת הוספנו עוד שלשה ימים, והסימן הוא זג. דווקא ה-ג הם הראשונות – היום השמיני הוא בינה, התשיעי חכמה והעשירי, היום, הוא כתר.

כששואלים בקבלה מה המיקום בספירות של האריה, אז כמו שאמרנו קודם – אריה יכול להיות ימין (ספירת החסד), "פני אריה אל הימין", כך במעשה מרכבה. כלומר, שיש לו אהבה עצומה. הוא גם יכול להיות גיבור שכן הגימטריא של אריה היא גבורה. אבל כתוב שהשרש האמתי של האריה – שלכן הוא כולל גם את הימין וגם את השמאל וגם את האמצע, התפארת – הוא כי האריה האמיתי הוא הקב"ה, עליו נאמר (פסוק שנדרש בהקשר לתקיעת שופר, התעוררות לתשובה, שמקורה בכתר, למעלה מטעם ודעת של חכמת התורה) "אריה שאג מי לא יירא" ("אריה שאג מי לא יירא" = ב"פ תהו. תהו הוא כינוי לכתר בספרי הקבלה. פעמיים תהו כנגד שני פרצופי הכתר, עתיק יומין ואריך אנפין, התיקון של התהו היציב, עולם העקודים, והתהו הבלתי יציב, עולם הנוקדים, כמבואר בכתבי האריז"ל), והוא כנגד הכתר, למעלה מטעם ודעת, למעלה מהשכל.

גם מתאים לכוונה הזו, שהיום הוא היום העשירי, שכנגד הכתר. כשסופרים מלמעלה למטה הספירה העשירית היא המלכות, אבל כאן הכוונה היא מלמטה למעלה, אז "העשירי יהיה קדש להוי'" הוא הכתר. היום הוא יום של כתר. שלביא יזכה לכתר וגם למלכות, "כתר מלכות" (שעולה "בראשית ברא", סוד ההתהוות יש מאין ואפס המוחלט – התהוות אותיות תהו תהו, בגימטריא "אריה שאג מי לא יירא" כנ"ל. התההות העולם הוא בסוד שבעה הבלים, של ריש ספר קהלת – "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל". ז"פ הבל = אריה לביא, רוס"ת = הבל ואמ"ת = ו"פ הבל).שהרך הנימול יהיה אריה-לביא של הקדושה, דומה לבוראו.

קודם כל, סימן שלביא שלנו צריך לשאוג, לשאוג "משיח נאו". שמשיח לא סתם בדרך אלא שהוא כבר נמצא ויתגלה לנו תכף ומיד ממש, יביא לנו את הגאולה האמיתית והשלמה. זו השאגה שלו. השאגה הזו באה ממקום שלמעלה משכל, לא על פי שכל.

ב. רמזי השם

מיקום לביא בסדרת מספרי הברית

לגבי עצם השם לביא, נעשה כמה רמזים יפים:

דבר אחד, אמרנו, הוא שלביא שווה גדול.

היום יום הברית שלו. יש סדרה חשובה של מספרים – שהנוסחה האלגבראית שלהם היא n ברבוע פלוס n פלוס 1 – הנקראים מספרי ברית. בתורה, בברית בין הבתרים כתובה המלה "ברית" פעם אחת, זו ברית הארץ, על התורה שלש בריתות, על הקשת 7 בריתות ועל ברית המילה 13 בריתות, ולכן חז"ל אומרים "גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות יותר מן התורה שנכרתו עליה שלש בריתות".

בכל אופן, יש ברית פעם אחת, שלש פעמים, שבע פעמים ושלש עשרה פעמים – המספרים האלה יוצרים סדרה ריבועית שהנוסחה שלה היא n ברבוע פלוס n פלוס 1. לסדרה הזו קוראים סדרת מספרי הברית. לביא, 43, הוא המיוחד בסדרה זו כי הוא המספר השביעי בסדרה ו"כל השביעין חביבין". נוגע להיום, יום הברית שלו, שהוא קבל שם שהוא מספר הברית השביעי.

שבעת המספרים הראשונים של הסדרה הם: 1, 3, 7, 13, 21, 31, 43. מתוכם, הראשון, השני, הרביעי והשביעי מופיעים בשמו של לביא – א בא ביא לביא (1 3 13 43). 1 2 4 7 (המיקומים) הוא גם סדרה רבועית חשובה – סדרת המשולשים פלוס 1. מה יקרה אם נחבר את שבעת המספרים בסדרה עד 43. מתבוננים – זו התבוננות, להבין דבר מתוך דבר, ככה יש לי רק את לביא, 43, אך כשאני מבין שהוא אבר בתוך סדרה רבועית אני מבין דבר מתוך דבר – שהוא כולל את כל המספרים שקדמו לו. כמה שוים כולם יחד? הכלל הוא שבכל סדרה רבועית, אם נחבר את כל המספרים עד מקום שהוא מספר ראשוני חייב שהסכום יתחלק באותו מספר. זה כלל בסדרות ריבועיות. כלומר בחבור שבעת המספרים עד 43, התוצאה חייבת להתחלק ב-7. לביא בפני עצמו לא מתחלק ב-7, הוא רק השביעי בסדרה, אבל כשמחברים את כל המספרים עד אליו ועד בכלל, התוצאה ודאי תתחלק ב-7. מה שמשמעותי הוא מה יהיה המכפיל של ה-7.

הסכום של 1, 3, 7, 13, 21, 31, 43 = 119. מצד אחד קוראים לו לביא, אבל כשמתבוננים בסדרה שלו הוא שווה 119. 119 הוא 7 פעמים 17, טוב. כלומר, שיש פה בפוטנציאל שבע פעמים טוב. במעשה בראשית, בשבעת ימי בראשית בתורה, המלה "טוב" מופיעה שבע פעמים – זה כל הטוב שיש בעולם, כל הטוב שה' ברא. זהו סכום שבעת מספרי הברית עד לביא ועד בכלל.

לביא ורבי חנינא

אפשר לתת לו לפי זה כינוי: אולי יש שם של אחד מגדולי ישראל ששווה 119? בהשגחה פרטית זהו אחד מגדולי החכמים שדברנו עליו הרבה לאחרונה – רבי חנינא.

יש רבי חנינא הגדול, בלשון חז"ל, שהוא רבי חנינא בן דוסא, ויש רבי חנינא סתם, שהוא נכדו, לפי רבינו חננאל, שהוא כבר בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, תלמיד רבי, עליו אמר רבינו הקדוש "חנינא בן חמא ישב בראש", מסר לו את ראשות הישיבה אחריו. כתוב שהוא, בין היתר, החיה מתים – היה לו כח להחיות את המת.

חנינא שווה 119, 7 פעמים טוב, סכום כל מספרי הברית, כל הבריתות, עד לביא ועד בכלל. זו דוגמא של התבוננות, של מבין דבר מתוך דבר, לוקחים פרט ומתוך הפרט מגיעים לכלל ומשם מחשבים את כל הכלל ביחד. אם כן ללביא שלנו יש לו בהסתר גם את השם חנינא.

כל השירים כלולים בלביא

נעשה עוד גימטריא של לביא ונראה עוד משהו יפה מאד. יש צורת חישוב שנקראת רבוע פרטי, מעלים כל אות ברבוע ואז מחברים את הכל ביחד. הדוגמא הכי חשובה לכך היא מה שהשם יתברך נקרא מקום – "ברוך המקום" – וההסבר בכתבי האריז"ל הוא שכאשר מעלים כל אות משם הוי', שם העצם של הקב"ה, ברבוע (י ברבוע, ה ברבוע, ו ברבוע, ה ברבוע) מקבלים מקום. זהו חשבון מאד משמעותי בקבלה, שנקרא רבוע פרטי.

נעשה כנ"ל על לביא: ל ברבוע שוה 900. ב ברבוע שוה 4, י ברבוע 100 ו-א ברבוע 1 – קיבלנו ביחד 1005. מה חשיבות המספר הזה בתנ"ך. על שלמה המלך נאמר "ויהי שירו חמשה ואלף". שלמה המלך חיבר שירים, והכי מפורסם הוא "שיר השירים" – המגלה שקראנו בחג הפסח, שייכת לתקופה הזאת של ניסן, חדש אהבת הדודים. שוב, כתוב "ויהי שירו חמשה ואלף". עוד לפני שעשינו את החשבון הזה, לפני שקבל את השם בברית המילה, אמרנו לערן שמן הסתם הילד הזה יגדל להיות מנגן גדול, כמו עוד מבני משפחתו. יש בשם שלו רמז למספר שכולל את כל השירים שיש בעולם.

בכל אופן, השיר ששקול כנגד כולם הוא "שיר השירים", שמתחיל "שיר השירים אשר לשלמה", השיר שעולה על כולנה. כמה שווה "שיר השירים" ? 1075. כאשר מוסיפים לכך את מספר השירים שלו, 1005, מקבלים 2080 – פ (יסוד, כלל וכו', חלק הקדמי של שם הוי') פעמים שם הוי', המשולש של 64, 10 פעמים יצחק. אמרנו שתפארת שבגבורה והשם לביא בכלל קשורים ליפי של האריה. היפי של הגבורה שייך בפרט ליצחק אבינו, שדוקא עליו נאמר לעתיד לבוא "כי אתה אבינו" –"אברהם לא ידענו", "יעקב לא יכירנו", ה"אתה" (גילוי היפי של השי"ת לע"ל, "מלך ביפיו תחזינה עיניך") הוא יצחק, שהוא ילמד עלינו יותר זכות מאברהם ויעקב ויציל אותנו ממדת הדין (הוא דין ויציל אותנו מהדין, "הבלא מפיק הבלא", רפואת "דומה בדומה"). בכל אופן, הרבוע הפרטי של לביא גם יוצא מספר יפה מאד.

לביא – גבורת תקון המדות (ענין הזמן ופרקי אבות)

בימים האלה, לפי רוב המנהגים לא התחילו את פרקי אבות בשבת האחרונה, אף על פי שהיא אחרי פסח, כדי שנשווה עם אחינו בני התפוצות, שאצלם עדיין היה חג בשבת. לכן גם בארץ ישראל אנחנו מתחשבים בהם. יש משהו בפרקי אבות שצריך להשוות את כל עדות ישראל בכל אתר ואתר. לגבי קריאת התורה, אין הדבר כן. כלומר, יש יותר אחדות בפרקי אבות מאשר בקריאת התורה, בה אנחנו בשתי פרשיות שונות ויקח כמה חדשים טובים עד שנשתווה בקריאת התורה. אבל בפרקי אבות אנחנו מוותרים על שבת אחת לטובת בני חו"ל, ורק מתחילים פרק ראשון בשבת הבאה. כלומר שכל השבוע הזה הוא הכנה לפרק הראשון בפרקי אבות, "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע".

הנושא של פרקי האבות הוא תקון המדות, כמו שספיה"ע כולה תיקון המדות. בכללות, כתוב שתיקון המדות של האדם תלוי בגבורה – "איזהו גבור? הכובש את יצרו". ודאי יש הרבה אהבה וחסד בפרקי אבות, אבל בכלל, המסכת הזאת – שהיא מבחינה עניינית התחלת התורה שבעל פה, "משה קבל תורה מסיני וכו'" – היא ממוקמת (בתור ענין בפני עצמו) בספירת הגבורה. כל מיני ספרים ממוקמים בספירה שונה כענין שלם. זהו ספר של גבורה, אבל הוא תפארת, שהוא תכלית היפי. שהרי המדות היהודיות הן שיהודי יהיה יפה ברוחניות שמשתקפת גם בגשמיות. יש ביטוי באידיש "א שיינא איד" – צריך להיות לא סתם יהודי אלא יהודי יפה. מתי יהודי יפה? כשהוא מתקן את מדותיו, עיקר ענינה של הספירה היום – "תפארת שבגבורה".

רבינו סעדיה גאון אומר שתכלית החיים שלנו עלי אדמות היא לתקן את המדות. הרבה יותר קשה מלשמור את המצוות. מצוות – צריך לעשות ככה וככה אז עושים. לתקן את המדות – לא לכעוס, לא להתגאות וכו' וכו' – הרבה יותר קשה, עד אין סוף יותר קשה. אנחנו פה, בעולם הזה, כדי לעשות זאת – דורש הרבה גבורה בנפש, יותר מהכח הנדרש לקיים מצוות המעשיות. זה גם קשור לכח של הלביא, האריה, בפרט לאותו לביא שקבל את השם שלו בתפארת שבגבורה.

לביא ולביאה

יש עוד משהו מעניין בלביא שיש לו גם הטיה בנקבה, לביאה. הוא לביא והוא צריך למצוא בבוא השעה לביאה להתחתן עמה (עוד יותר מיוחד, בתנ"ך לביאה כתבו חסד ה – "מה אמך לבִיָא", ללמד שהלביא והלביאה אחד ממש!). יש שבעה שמות לאריה. לאריה אין צורת נקבה – יש ארי ואריה אבל שניהם זכרים. לאריה יש לו ה בסוף, שמאפיינת בדרך כלל נקבה, אבל לפי הלשון הוא זכר – כנראה יש בו התכללות של נקבה בתוכו, וזו ה-ה שבסופו, שהוא לא סתם ארי אלא אריה. ה-יה של אריה הוא "שכינה ביניהם".

מדוע אריה דווקא בחסד במרכבה? כתוב שהאהבה שבין האריה והלביאה (בת הזוג של האריה, כפי שאומרים בדרך כלל) – שראשי התבות שלהם אל, שם החסד של הקב"ה ("חסד אל כל היום") – היא אהבה כל כך עזה, שהזהר אומר שאוי ואבוי למי שנכנס בין האריה והלביאה בזמן שהם מתעוררים באהבה זל"ז.

בכל אופן, יש לביא ולביאה. יש ליש, אבל אין לישה. יש גם שחל ושחץ וכפיר וגור – אלה שבעת השמות של האריה – אבל רק בלביא יש את צורת הנקבה במובהק. לביא הוא זכר, אבל הלביא מוכן לזווג של הלביאה, כלומר שבלביא יש הרבה-הרבה אהבה (אהבה = ביא של לביא כנ"ל, מספר הברית ה-4). מה פירוש "לביא"? לשון לב, יש הרבה לבביות בלביא. עם הלבביות שלו הלביא שלנו יכתוב וינגן את כל השירים שלו.

לב הוי' אלקים

נסיים עם עוד רמז אחד: לביא מתחיל לב – מה יכול להיות יא? יכול להיות ראשי התיבות של שם מלא של הקב"ה – "הוי' אלהים", כך י"א בהרבה מקומות בקבלה. למה נקרא שם מלא? כי כולל גם את הפן הנסי, העל טבעי, של הקב"ה, וגם את הפן הטבעי, שהרי אלהים בגימטריא הטבע. לגבי הילד שלנו זה אומר שהוא ה"לב" – הענין הפנימי – של השם המלא, הוי' אלקים. הדבר אומר לגביו שה' גם ינהג איתו בהתאם, יחבר את הנס שמעל לטבע (שם הוי') עם הטבע שלו, עם התפתחות הגוף שלו בדרך הטבע (שם אלקים).

נעשה את הגימטריא המתבקשת: לב הוי' אלהים – "הוי' אלהים" הוא סוד יבק בקבלה, ועוד לב – עולה 144, מספר מאד חשוב, 12 ברבוע, וכן קדם, כמו הפסוק בתהלים "ואלהים מלכי מקדם" וכמו שהתורה אומרת על עצמה בספר משלי "הוי' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז". התורה היא "קדם מפעליו מאז" ואפילו ה' עצמו נקרא "קדם", קדמון לכל הקדומים, וגן עדן הוא "גן בעדן מקדם". בערכי הכינויים בספרי הקבלה, "קדם" היינו כתר. אמרנו שהשרש העליון של האריה הוא בכתר, הוא מקבל מהקדם.

אחרי פסח אומרים לכולם "קיץ בריא" ושהילד שלנו יהיה בריא ושלם וחזק ושמח, ושההורים יהיו שמחים. לחיים לחיים.