"כאיש אחד בלב אחד"

[א] נקודה מעובדת מסעודת ר"ח סיון ע"ח. נרשם על ידי איתיאל גלעדי.

[ב] שמות יט, א-ב.

[ג] רש"י עפ"י מדרשי חז"ל.

[ד] שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.

[ה] וכמה רמזי חבור של איש-לב (ר"ת א-ל, שם החסד): איש-לב עולה שמג – ז פעמים ז פעמים ז, בסוד "והיה אור הלבנה [תורה שבעל פה, סוד ה'לב אחד', כדלקמן, מתאים לכך ש-לבנה היינו לב-נה, לב הכל] כאור החמה [תורה שבכתב, סוד ה'איש אחד', כדלקמן] ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים" (ישעיה ל, כו – וראה ת"י ורש"י עה"פ) – וביחד עם ישראל עולה אחד פעמים חיים (סוד "כי הם [שתי התורות] חיינו" המתגלה בשלמות ב"בית חיינו", "'ביתו' זו אשתו", "וראה חיים עם אשה [אשה ממש ותורה, כשני הפירושים בחז"ל] אשר אהבת", כדלקמן בפנים, וד"ל).

וכן, איש במספר סדורי עולה לב (במספר הכרחי). במספר קטן גם איש וגם לב עולים 5 – חמש כנגד חמש, כסדור עשרת הדברות על הלוחות (כאשר שני הלוחות הם שרש שתי התורות). איש-לב בכל רמות המספר – 343, 46, 10, 1 – עולה 400, שלמות של כ ברבוע (כאשר ממוצע כל מספר הוא 100, שלמות של י ברבוע, סוד "עד הוי'" הנזכר לקמן הערה יט).

[ו] שופטים ח, כא. ראה גם לוח "היום יום" ד' אלול.

[ז] יבמות סה, ב.

[ח] מטבע לשון המופיע כמה פעמים בכתוב בהקשר ליציאה למלחמה (ראה שופטים כ, א; שם ח; שם יא; שמואל-א יא, ז).

[ט] כנודע שהיחס בין אדם וחוה בגן עדן הוא יחס של שכל (כאשר איש בפרט היינו מוחין השייכים למדות, סוד "לפי שכלו יהֻלל איש") ולב.

[י] יומא פ"א מ"א.

[יא] מהמבואר בפנים עולה ש"כאיש אחד בלב אחד" אמור בסדר של "לא זו אף זו" – לא זו בלבד שזכו למעלת "כאיש אחד" (הגלויה לעין) אלא אף זו שזכו למעלת "בלב אחד" (הפנימית והנסתרת), בבחינת "ערבין עלי דברי סופרים [תורה שבעל פה] יותר מיינה של תורה" (ע"ז לה, א וברש"י שם) – הממתיקים את בחינת ה"אף" עליה אמר משה רבינו (בתורה שבכתב) "יגֹרתי מפני האף" (דברים ט, יט; וראה ב"ב ט, א).

[יב] שעל כן הכיבוש מקדש את הארץ רק לשעתו, כפי שהיה ב"קדושה ראשונה", כיבוש הארץ ונחלתה במשך הדורות המתוארים לאורך התנ"ך, ואילו דווקא הישוב-החזקה מקדשים את הארץ גם לדורות, כפי שהיה ב"קדושה שניה" החותמת את התנ"ך ופותחת את ימי בית שני, ימי תפארתה והתפתחותה הגדולה של התורה שבעל פה.

[יג] משלי א, ח (ראה תניא אגה"ק כט – עפ"י זהר – ובכ"ד שזו תורה שבעל פה, וכנודע בינה היא פרצוף אמא).

[יד] כח של "מבין דבר מתוך דבר" (חגיגה יד, א; רש"י דברים א, יג), שמבואר בחסידות כי ענינו הוא הבנת "דבר גדול" מתוך "דבר קטן" – הבנת אור הסובב כל עלמין מתוך האור הממלא כל עלמין (ראה תו"א בראשית א, א), ובנידון דנן היינו סוד ה-ס ("הוא הסֹבב") ד"ויסגֹר בשר תחתנה" (בראשית ב, כא; וראה זהר ח"א לה, א) – בשורת הגאולה (הנובעת מתוך ה"לב בשר" של התורה שבעל פה, המרככת-מלבישה את "לב האבן" למעליותא של "לֻחֹת האבן", "כתבם [תורה שבכתב] על לוח לבך", כדי שיופיע במציאות מתוקן-מלובש באופן של "אורות דתהו בכלים דתיקון", נוסחת הבאת הגאולה) – מתוך "ומלאו את הארץ [סוד הממלא] וכבשֻה" (בראשית א, כח), וד"ל.

[טו] משלי ב, ג (ראה ברכות נז, א; במדבר רבה י, ד; מדרש משלי כג; זהר ח"ג רצ, א; הקדמת תקו"ז).

[טז] עפ"י נדה מה, ב.

[יז] הקדמת תקוני זהר ("פתח אליהו").

[יח] עירובין יג, ב.

[יט] יום ה-מה בספירה (בסוד "מה שמו ומה שם בנו" – התורה שבכתב, תורת אבינו שבשמים, והתורה שבעל פה, תורת "בני בכֹרי ישראל" – "זאת התורה אדם", האדם העליון והאדם התחתון, וד"ל). מה ועוד תפארת שבמלכות עולה "ויחן" פעמים הוי' (עד פעמים הוי' – סוד "עד הוי' בכם" ו"אתם עדי" – העדות ההדדית בין ה' בישראל, המתבטאת גם היא ב"תורת הוי' תמימה משיבת נפש עדות הוי' נאמנה מחכימת פתי"; "עד הוי'" עולה מאה – יפי, שלמות של י פעמים י, כנודע).

[כ] דברים לד, י. "פנים אל פנים" עולה יהושע, בסוד "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה... כמשה אשר ידעו הוי' פנים אל פנים" (שם פסוקים ט-י), והיינו סוד יחוד "פני משה כפני חמה" עם "פני יהושע כפני לבנה" (ב"ב עה, א; וראה גם לעיל הערה ה על יחוד החמה והלבנה) – תורה שבכתב, "תורת משה" (יהושע ח, לא ובכ"ד) שהוא-הוא ה"איש אחד", סוד "והאיש משה" (במדבר יב, ג; ראה ברכות נד, ב), עם תורה שבעל פה, המתחילה בעיקר מיהושע, "משה קבל תורה [שבכתב] מסיני ומסרה [בעל פה] ליהושע" (אבות פ"א מ"א). "פנים אל פנים" היינו מפנימיות התורה שבכתב לפנימיות התורה שבעל פה (הפשט של "פנים אל פנים" בפסוק, מפנימיות ה' לפנימיות משה, משתקף במסירה מפנימיות משה לפנימיות יהושע, וכך במעבר מדור לדור ב"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא").

והנה, כתוב חמש פעמים "פנים אל פנים" בתנ"ך (בראשית לב, לא; שמות לג, יא; דברים לד, י; שופטים ו, כב; יחזקאל כ, לה), והם אמורים כלפי ארבעה – יעקב, משה (פעמיים), גדעון ובית ישראל – בגימטריא "ויחן שם ישראל נגד ההר" ועוד (פירש"י עה"פ) "כאיש אחד בלב אחד"!

הביטוי "פנים אל פנים" עולה טוב פעמים חיה (שהיא המכנה המשותף של משה, י-ה פעמים חיה, ויהושע, טוב פעמים חיה, העולים יחד לב פעמים חיה, "כאיש אחד בלב אחד") בחלוקה לר"ת העולים ז"פ חיה, שם קסא (שם שהוא פנימיות הבינה של משה, "משה זכה לבינה", כנודע ש-משה עולה קפד-קסא, המשכה מאחורי אבא לפנימיות אמא, וד"ל) ושאר האותיות העולות י"פ חיה.

[כא] משלי ג, ד.