זרימת מי התורה - נקודה מעובדת משיעור בברית משולם-זוסיל שי' הכהן ויט – ט"ו תמוז ע"ח |
בע"ה זרימת מי התורהלכבוד הילולת בעל אור החיים הקדוש הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א] "אין מים אלא תורה" בברכה העיקרית של בלעם (השלישית בדבריו) מודגשים מאד המים: "כנחלים נטיו כגנֹת עלי נהר כאהלים נטע הוי' כארזים עלי מים. יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירֹם מאגג מלכו ותנשא מלכתו"[ב]. "מים מצמיחים כל מיני תענוג"[ג], והתענוג והשעשוע העיקריים, של ה' ושל בניו, הם בתורתנו הקדושה – "אין מים אלא תורה"[ד] – האומרת על עצמה "ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשֻעים יום יום משחקת לפניו בכל עת. משחקת בתבל ארצו ושעשֻעי את בני אדם"[ה]. ה הופעות המים הן בסוד ה החסדים הנמשכים ב"תורת חסד"[ו] שכולה "אהבה בתענוגים"[ז]. ורמז: נחל-נהר-מים-מים-מים עולים תריג – כל תריג מצוות תורתנו הקדושה הם חלק מהתענוג והשעשוע. אור החיים: ארבע כתות של לומדי תורה בעל אור החיים הקדש מפרש שהפסוק "מדבר כנגד ד' כתות הצדיקים שבעם ה'", הכל בהקשר לתורה (כלשונו: "והכוונה בכל המאמר, לומר שכל ישראל עומדים בשורש הקדושה זאת התורה, ואפילו העוסקים בענין עולם הזה"): "כנחלים נטיו" רומז לצדיקי הדור, "כשמואל הנביא, שהיה מסבב כל ארץ ישראל ללמד ישראל תורה ומצות בכל שנה ושנה", "שהם עושים כנחל הזה שנוטל מימיו ממקום למקום לשתות ממנו, כמו כן כת זו שטורחין בעצמן להשקות צמא למים חיים". "כגנות עלי נהר" רומז ל"כת הצדיקים הקבועים לתלמוד תורה ללמוד וללמד ולהורות משפט, והיא כת העומדת בלשכת הגזית העוסקת בתורה ובהוראה כידוע" שהיא "כגן הזה שהוא נטוע וכל הרוצה ליהנות יבא ויהנה, גם מוליכים פירות ממנו וזנים הרחוקים, כמו כן הם כת נטועה בלשכת הגזית, וכל הרוצה ליהנות יבא ויהנה, גם פירותיהם הולכים למרחוק שהבאים לשם מתחכמין מהם ויוצאים להשקות צמאי תורה, וכן כתיב 'כי מציון תצא תורה וגו''[ח]" (ומדגיש בעל אור החיים הקדוש על כת זו ש"היא בגדר הראשון עצמו, אלא שהמבקש ה' יבא אליהם, מוסיף עליהם שמואל שהוא היה מסבב להורותם"). "כאהלים נטע הוי'" רומז ל"כת הלומדת תורה לשמה לעצמה, להשכיל ולהבין אמרי נועם" שהם "הלומדים לעצמן ואין בהם כח להשפיע לזולת" והרי הם "כיעקב איש תם יושב אוהלים, ללמוד לעצמו" (ומוסיף בעל אור החיים הקדוש: "ואמר לשון נטיעה, כנטיעה הזאת שכל שהיא מתישנת מוסיף שרשים ואחיזה ביניקתה, כמו כן לומדי תורה כל זמן שמאריך בעסק התורה תוסיף להשתרש נפשו בה"). "כארזים עלי נהר" רומז ל"כת המחזקת ידי הלומדים, ויוצאים למלאכתם למצוא טרף אדם", כאשר "ארזים רמז לעשירי עם, בעלי קומה, בעלי כח וגבורה בעולם הזה, אבל אין עושים פירות בתורה, לפי שאינם לומדים בתורה... ואמר עלי מים, שחוזקם גם כן הוא עלי מים שהיא התורה, לפי שמחזיקים ידי האנשים הלומדים בתורה שנמשלה למים, ויהנו מהמים עצמם כי המחזיק ידי לומדי תורה חולק עמהם שכר כידוע" (כיששכר וזבולון, כאשר תומכי התורה בכספם נחשבים כלומדים ממש). הקבלת המדרגות ל"סוד הוי'" את ארבע המדרגות שמונה בעל אור החיים הקדוש ניתן להקביל לאותיות שם הוי' ב"ה (חכמה-בינה-ז"א-מלכות): ה"חד בדרא", המוסר את נפשו וטורח בגופו על הפצת התורה בפועל ממקום למקום – כהנהגת שמואל הנביא וכפי שנהג מורנו הבעל שם טוב[ט] – בהנהגת "כנחלים נטיו" הוא בסוד "נחל נֹבע מקור חכמה"[י]. משה רבינו שבדור – הרבי-המנהיג של הדור – הוא כנגד ה-י שבשם (כנודע ממורנו הבעל שם טוב[יא] שה-י שנוספת ברבי ביחס לכל רב היא בסוד "נביעת האין סוף", סוד מח החכמה המאיר בארץ ישראל – "כל רבי מארץ ישראל"[יב] – "כי הוי' אלהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים..."[יג], זהו עיקר טוב הארץ, "אין טוב אלא תורה"[יד] ו"אין תורה כתורת ארץ ישראל"[טו]). משה רבינו שבדור הוא מקור התורה השייכת לאותו דור, "אורייתא מחכמה נפקת"[טז]. [ובפרט שמואל הנביא, השקול כנגד משה ואהרן[יז], כנודע מהאריז"ל שמשה עולה קפד-קסא ואהרן עולה עב-קפד, כאשר הצד השוה שלהם הוא סוד שם קפד – אחורי החכמה, דהיינו כח ההשפעה שלה – והוא כח "פקד יפקד"[יח], להחיות עם רב בדפק התורה הפועם בעם ישראל כולו כנחל המזרים חיים.] שבעים זקני הסנהדרין שנמשלו לגן עלי נהר (ועליהם נדרש[יט] "שררך אגן הסהר אל יחסר המזג"[כ]), המבררים את התורה שבעל פה ("תורת אמך"[כא]) ומהם יוצאת הוראה לישראל, הם בסוד ספירת הבינה (מוחין דאמא), "רחֹבות הנהר". הם מחוברים למשה רבינו שבדור כ"תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין"[כב] ונושאים עמו בעול הצבור (שהם "בגדר הראשון עצמו"). [בלשון הקבלה, מפורש ש-ע הזקנים הם בסוד ע רבתי של "שמע", שהם סוד ז"ת דאמא, וד"ל.] תלמידי החכמים הלומדים לעצמם מכוונים כנגד פרצוף זעיר אנפין. מהו ההבדל בין קטן (זעיר אנפין) לגדול (אריך אנפין)? לפי גדרי תורתנו הקדושה, עיקר הגדלות הוא היכולת להשפיע ולהוליד. גדר הקטן הוא מי שאין בו כח להשפיע, כתלמידי החכמים הלומדים לעצמם ואין בכחם להשפיע על זולתם (אך "זה קטן גדול יהיה", ככל שיתמיד בלימודו וישתרשו הדברים בנפשו, כדברי בעל אור החיים). פרצוף זעיר אנפין כולל ו קצוות – תלמידי החכמים הלומדים לעצמם יושבים כל אחד ב'קצה' שלו, אך אין להם השפעה כוללת על עם ישראל. הארזים תומכי התורה שייכים לספירת המלכות. בעל אור החיים הקדוש עלה לארץ לייסד בה את "מדרש כנסת ישראל" – ישיבת לומדי תורה שתייצג את כנסת ישראל כולה – והתייגע רבות עוד לפני העליה לארץ שהישיבה לא תהיה תלויה בקופת הקהל בארץ אלא תתמך כולה על ידי גבירים, בעיקר מאנשי ליוורנו (בסיס כלכלי החשוב דווקא ליושבי ארץ ישראל, כנגד ספירת המלכות, כדי לייסד בה את הישוב ואת כנסת ישראל כדבעי). ולסיכום: י כנחלים נטיו "חד בדרא" המפיץ תורה בכל מקום ה כגנות עלי נהר הסנהדרין בלשכת הגזית ו כאהלים נטע הוי' תלמידי חכמים הלומדים לעצמם ה כארזים עלי מים תומכי תורה [א] נקודה מעובדת משיעור בברית משולם-זוסיל שי' הכהן ויט – ט"ו תמוז ע"ח. נרשם על ידי איתיאל גלעדי. [ב] במדבר כד, ו-ז. [ג] ראה תניא פ"א. [ד] ב"ק יז, א ובכ"ד. [ה] משלי ח, ל-לא. וראה תניא קו"א ד"ה "דוד זמירות קרית להו". [ו] משלי לא, כו. [ז] שיר השירים ז, ז. [ח] ישעיה ב, ג. [ט] ראה לוח "היום יום" ט"ז מנחם-אב. [י] משלי יח, ד. [יא] כש"ט (הוצאת קה"ת) או קמ. [יב] סדר תנאים ואמוראים (בסופו). אגרת רב שרירא גאון. הקדמת תקו"ז כת"י. תחלת מאמרי הרשב"י. [יג] דברים ח, ז. [יד] אבות פ"ו מ"ג. [טו] ויקרא רבה יג, ה. [טז] זהר ח"ב קכא, א. [יז] ברכות לא, ב. [יח] בראשית נ, כה (ובכ"ד). [יט] סנהדרין לז, א: "למה נקרא שמה שררך? שהיא יושבת בטיבורו של עולם. אגן, שהיא מגינה על כל העולם כולו". [כ] שה"ש ז, ג. [כא] משלי א, ח. [כב] זהר ח"א ד, א. Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com |
האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב
התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד