אור לח"י מנחם־אב ע"ב – מגדל העמק

אופשערניש שמואל פבזנר

"עקב אשר תשמעון" – "עקב אשר שמע אברהם בקלי"

"צריכים לחיות עם הזמן", פרשת שבוע, ואנחנו בתחלת פרשת עקב – "והיה עקב תשמעון". רומז ל"עקב אשר שמע אברהם בקֹלי" בחומש בראשית, פסוק ממנו דורשים חז"ל ש"בן שלש הכיר אברהם את בוראו" ועוד עקב שנים הוא עבד את ה' בשלמות.

אם כן, המלה "עקב" רומזת בצורה די מובהקת לגיל שלש, אופשערניש. בגיל שלש אומרים עקב, יש תיקון העקב, על שם כל החיים העתידיים. יש משהו בגיל שלש שאומר שכעת אנחנו כבר מכירים את ה', וזה מה שקובע לגבי המשך החיים.

"הסתכל בשלשה דברים" – תיקון שלש שנות הערלה

בשני הפסוקים כתוב גם עקב וגם הפועל הוא שמיעה. רומז לגבי מה שדברנו בפרקי אבות פ"ג – "עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים" – גם כנגד שלש השנים הראשונות. דורשים ששלש השנים הראשונות הן כנגד שלש שנות ערלה וכנגד שלש השעות שאדם הראשון לא חכה לאכול מעץ הדעת. התיקון לשלש השעות הוא "הסתכל בשלשה דברים" של "עקביא בן מהללאל" (מי שמהלל ומתפלל לה').

כתוב ששרש השלש הללו בקליפות הוא "תהו ובהו וחשך". אם רוצים להקביל, "הסתכל מאין באת" מתקן את התהו, "ולאן אתה הולך" את הבהו ו"לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" את החשך. על רקע החשך בא "ויהי אור", אברהם אבינו שהתחיל להאיר, והוא התחיל להאיר בגיל שלש, "עקב אשר שמע אברהם בקלי".

"בקלי" – סוד בקם

במלה "בקלי" יש רמז לא רק להמשך חיי אברהם אלא לכל האבות: ה-לי יחד הם מ, יחד יוצא בקם, אתב"ש של שם שדי, שהוא ס"ת של האבות למפרע – "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם".

השמיעה בעקב – שמירה מהכשת הנחש

בגיל שלש אברהם פעל שגם עקבו ישמע, כמו "עקביא בן מהללאל" – כל כך האיר אור ("מהללאל") שגם העקב שמע. זה בעצם תיקון העקב – "והיה עקב תשמעון", "עקב אשר שמע אברהם בקלי" – תיקון עקבתא דמשיחא ועקבתא דעקבתא דמשיחא, תיקון הדור שלנו. בעצם מתקן את העקב הראשון – "הכל הולך אחר הפתיחה" – "ואתה תשופנו עקב". בפעם הראשונה שיש "עקב" בתורה זו הקללה לנחש אחרי חטא אדם וחוה בגלל הנחש – "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב", לפי פירוש הבעל שם טוב שהאדם מתגבר על הנחש בראש המצוה, אבל נקודת התורפה היא בעקב, סוף המצוה, שהאדם עלול לקבל סיפוק עצמי שהוא נשיכת הנחש.

האופשערניש בגיל שלש, "עקב אשר שמע אברהם בקלי", מתקן את העקב. מה נקרא שהעקב מאיר? שהוא כבר לא פגיע לנחש. אם אחד מאיר הוא בבטול, גם העקב במודעות טבעית של קדושה, שהוא מאיר, וממילא אין שום הוה אמינא ושום מקום שהוא יתגאה בעקבו, שיקבל את הסיפוק שהוא ארס הנחש.

"והיה עקב" – חינוך בשמחה

עוד נקודה: "אין 'והיה' אלא לשון שמחה". אדמו"ר הזקן אומר בתניא שיש מצוה לחנך גם לאהבה, לא רק ליראה. עוד יותר, אצל חסידים, החינוך – שמתחיל מגיל שלש, מהזמן שהילד כבר מסוגל להכיר את בוראו, כמו אברהם אבינו – הוא שמחה. ראשית החינוך היא בשמחה – לקיים את כל המצוות בשמחה. כל הדברים שצריכים להתחיל מגיל שלש – טלית, ברכות וכו' – העיקר שיהיה "והיה", לשון שמחה, ואז "עקב תשמעון", גם העקב ישמע. כך נעבור את העקבתא דמשיחא ונזכה לגילוי מלך המשיח תיכף ומיד ממש. נתקן את הנחש וכו', נלך בדרך של אברהם אבינו.

לסיום: כידוע הרמז, מחמשה עשר באב אומרים כתיבה וחתימה טובה, ובסמיכות לכך – ח"י מנחם אב – אנחנו חוגגים לכבוד שמואל, בגימטריא שנה טובה.