ד׳ ניסן ע"ב – כפר חב"ד

הכנה לליל־הסדר

כינוס ילדי הת"ת החסידי

למדו את הניגון לפרק החדש של הרבי, שרו את הפרק הקודם, "יהי רצון... שיבנה בית המקדש", פסוקים.

נשיר שוב את הניגון של הפרק החדש של הרבי.

"חור כרפס ותכלת"

ילדים, אנחנו בתחלת חדש ניסן ועוד מעט חג הפסח. איך קוראים לחג הפסח, "זמן..."? [זמן חרותנו]. "זמן חרותנו". מה היא חרות? [שאפשר לעשות מה שרוצים]. נכון, שאנחנו חפשיים, בני חורין. אנחנו בני חורין ואוכלים כרפס. כתוב "חור כרפס ותכלת", כך קראנו במגלת אסתר. "חור" היינו בני חורין, ואוכלים כרפס, ונזכה שיבוא מלך המשיח ונלבש גם תכלת. כמה שוה בגימטריא "חור כרפס ותכלת"? 1430 = הכל פעמים הוי' = יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד – נשיר את זה.

רק שנבין, נכוון – "חור כרפס ותכלת" הם שלשה צבעים. מה הצבע של כרפס בליל הסדר? [ירוק]. נכון, ירוק. תכלת הוא תכלת, ומה הוא "חור"? כמו חִוור, מישהו חוור [לבן]. נכון, לבן. כדי להיות בני חורין, זמן חרותנו, צריך הרבה לובן, לובן העליון. בחסידות הכתר הוא לבן, מי שהוא בן חורין יש לו כתר על הראש. כרפס, ירוק, הוא תפארת. תכלת הוא במלכות. אז מה סדר הספירות ב"חור כרפס ותכלת"? כתר-תפארת-מלכות (= 2197 = 13 פעמים 13 פעמים 13, הכל אחד-אהבה). הכי גבוה הכתר (ה"לא-מודע" – למעלה מהשכל, שם הכל לבן, רק בשכל מתחיל להיות אבחון בין גוונים), האמצע הוא התפארת, שהיא הלב, והמלכות היא התכלית (סוד תכלת) בסוף, "המעשה הוא העיקר".

אם יש לנו גם לבן, גם ירוק וגם תכלת – "חור כרפס ותכלת" – זה גם פסח וגם פורים יחד. יש מצוה "למיסמך גאולה לגאולה", גאולת פורים לגאולת פסח, ובלשון הזה ("חור כרפס ותכלת") יש רמז גם לגאולת פורים וגם לגאולת פסח (רק ב"כרפס" יש אותיות פר של פורים, וכן כפר של יום כפורים, ואותיות פס של פסח, ודוק היטב). "חור כרפס ותכלת" שוה "יחי וכו'" כנ"ל, אז נשיר.

ארבעה וחמשה בליל הסדר[א]

בריאת ניסן באות ה והדגשתה בהגדה של פסח

האם למדו את החרוז של סדר פסח? מישהו יודע בעל פה? תאמר [קדש ורחץ, כרפס יחץ, מגיד רחצה[ב], מוציא מצה. מרור כורך, שלחן עורך, צפון ברך, הלל נרצה]. (אחר כך שרו). ברוך ה' שיודעים את הסדר. נשאל שאלה מאד קלה, בשביל הקטנים: מה האות הראשונה של הסדר שאמרנו ("קדש ורחץ כו'")? [ק]. מה האות האחרונה של כל הסדר ("... הלל נרצה")? [ה]. אז כל הסדר מתחיל מ-ק ונגמר ב-ה. באיזו אות ה' ברא את חדש אדר? [ק]. נכון, יפה. עכשיו אנחנו כבר בחדש ניסן, ובאיזו אות ה' בורא את חדש ניסן? [ה]. כמו שאמרנו קודם שיש מצוה לחבר את פורים עם פסח, שתי גאולות שה' גואל אותנו. כך הסדר מתחיל באות ק, בה ה' ברא את חדש אדר ונגמר באות ה בה ה' ברא ובורא את חדש הגאולה, חדש ניסן. אם ה' בורא את כל החדש באות ה, סימן שהיא מאד חשובה לפסח.

איך דורשים פסח? הפירוש הפשוט של המלה הוא קרבן, והיא גם לשון דילוג, ורש"י אומר גם לשון חמלה-רחמים. אבל איך דורשים? [פה-סח]. נכון, איזו אות הוספנו? [ה]. נכון, פה-סח פירושו לדבר בדיבורי קדושה, לספר בסיפור יציאת מצרים. "כל המרבה... הרי זה משובח" – במה מרבים? [דברי תורה]. אבל במה מרבים בליל הסדר? [בסיפור יציאת מצרים]. צריך הרבה לספר על יציאת מצרים, זה עיקר הענין של ליל הסדר. מספרים באות ה, שמעוררת את האדם להרבות בדברי קדושה – סיפור יציאת מצרים בסדר, ואחר כך דברי תורה וקדושה, דברי אהבה וחסד בין האנשים.

האות ה היא 5, מה החמישי בסדר החרוזים? [מגיד]. להגיד את ההגדה. באיזו אות הגדה מתחילה ומסיימת [ה]. מה המלה הראשונה של חלק ה"מגיד" בסדר? [עבדים]. קודם, "עבדים היינו" כבר אחרי הקושיות. כתוב בהגדה "מגיד", ומה המלה הראשונה אחריה? [הא] – "הא לחמא עניא". [הרב נעם דוד: מי מכתה ב' זוכר למה אומרים "הֵא לחמא עניא" ולא "הָא"]. יש אנשים שאומרים "הָא לחמא עניא", אבל אדמו"ר הזקן בסידור שלנו כתב שצריך לומר "הֵא לחמא עניא". מי אמר בתורה "הֵא"? צדיק גדול, שמשה לקח את עצמותיו [יוסף]. הוא אמר "הא לכם זרע". "הא" פירושו הנה לכם, קחו. וגם לשון "הנה". כשאומרים "הא לחמא עניא" מגלים את המצות, הנה המצות, שאכלו אבותינו במצרים. אז יש פה שלשה דברים – ש"מגיד" הוא החמישי בסימן, ה-ה היא כל סיפור ההגדה, ומתחילים ב"הא". הרבה מאד ה.

הגדה של פסח – מבוססת על המספר ארבע

הייתי חושב שאם כל החדש נברא ב-ה ויש כל כך דגש על ה-ה והדבור אז כל הדברים שעושים בסדר היו צריכים להיות מחומשים, כמו שכתוב "וחמֻשים עלו בני ישראל מארץ מצרים". אבל הנה – כמה קושיות יש? [4]. מה עוד יש 4 בליל הסדר? [4 כוסות]. מה עוד? [4 לשונות של גאולה]. נכון, בגלל שיש 4 לשונות של גאולה תקנו חז"ל לשתות 4 כוסות. מה עוד? [4 בנים].

נראה אם מישהו יודע עוד משהו שהוא 4? זו כבר שאלה קשה. עד עכשיו אמרו ארבעה דברים חשובים מאד של 4 – 4 קושיות, 4 לשונות של גאולה וממילא 4 כוסות, וגם "כנגד ארבעה בנים דברה תורה". יש עוד משהו? [4 אמהות]. יש פה ילדים שאבא שר בסוף הסדר "אחד מי יודע"? בחב"ד לא כולם שרים, אבל אפילו הרבי, לאו דוקא בליל הסדר, מאד אהב את השיר הזה. הרבה מאד יהודים אומרים בסוף הסדר, שם מזכירים ארבע אמהות – חוץ מזה אין לכאורה בסדר – אבל שם יש את כל המספרים (מ"אחד מי יודע" עד "שלשה עשר מי יודע", והרבי גם הוסיף "ארבעה עשר מי יודע" – ארבעה עשר ספרי הרמב"ם [שנולד ביום הארבעה-עשר לחדש ניסן, בערב פסח אחר חצות היום]).

יש עוד משהו ב-4? יש עוד דבר מאד חשוב. כל ההגדה של פסח היא דרשה של פסוקים בתורה. מה עיקר הפסוקים שדורשים? לא יודע כמה למדתם את ההגדה של פסח, אבל עיקר הפסוקים שדורשים בהגדה מתחילים "ארמי אובד אבי". מי היה ה"ארמי" שרצה לאבד את "אבי"? [לבן]. לבן הארמי הרשע. ככה מתחיל, ואחר כך כתוב שירדו למצרים וכל ענין השעבוד וכו'. כל הפסוקים שדורשים בהגדה, מ"ארמי אבד אבי" והלאה, הם בדיוק ארבעה פסוקים. צריכים ללמוד ב'חדר', להסתכל בהגדה של פסח בימים שלפני פסח ולראות שיש שם 4 פסוקים. יש הרבה דברים שהם ארבע.

ארבעה דברים והחמישי נסתר

אבל שאלנו בהתחלה שלכאורה המספר הכי חשוב הוא המספר של האות ה, 5, אז למה יש כל כך הרבה דברים של 4 אם ה-ה הוא 5? נאמר רק את הרעיון העיקרי. כל פעם שיש ארבעה דברים הם כמו 4 אותיות שם הוי', י-ה-ו-ה. הדבר הכי חשוב בתורה של 4 הוא ארבע אותיות שם הוי'. אבל מה יש למעלה מה-י? נקודה קטנה שנקראת "קוצו של י". זו המדרגה החמישית, מדרגה נסתרת, שהיא כמו הכתר (ה"חור" שאמרנו קודם). כל פעם שיש ארבע בתורה יש באמת חמש, רק שהמדרגה החמישית היא נסתרת. יש ארבע מדרגות גלויות, ותמיד עוד מדרגה חמישית-משיחית נסתרת. אבל מי שלומד חסידות ועושה מצוות עם כוונות של חסידות מגלה את הדבר החמישי.

הבן החמישי – בעל התשובה הנעלה מכולם

למשל, הרבי אמר שחוץ מארבעת הבנים, "כנגד ארבעה בנים דברה תורה", יש בן חמישי. למדו מי הבן החמישי? כל פעם שיש 4 יש עוד אחד שהוא 5, קשור עם האות ה של חדש ניסן.

קודם כל, מי ארבעת הבנים? [חכם, רשע, תם, שאינו יודע לשאול]. אלה הבנים שכתובים, אבל אמרנו שכל פעם שיש ארבעה על פשט יש אחד חמישי סודי. מי הבן החמישי? [מי שבכלל לא בא לסעודה, בכלל לא יודע שיש תורה]. נכון, כך הרבי אומר, שהבן החמישי כלל לא בא מעצמו לסדר (צריכים לצאת החוצה ולחפש אותו ולהביא אותו הביתה).

אם הוא כזה בן שכל כך לא בסדר שלא בא לסדר, אז איך דוקא הוא המדרגה הכי גבוהה? אמרנו שיש ארבעה שהם הפשט והחמישי הוא הסוד. איך יתכן שהבן שכל כך לא בסדר, שלא בא לסדר, הוא הבן החמישי-המשיחי? יש למישהו רעיון? למה הוא הכי חשוב מכל הבנים? [כי הוא היסוד]. איך אני יודע? יש לך רעיון? [כי צריכים ללמד אותו לבוא]. בסוף הוא מגיע מהמקום הכי רחוק, הוא מתקרב, ומי שהיה הכי רחוק ומתקרב הוא בעל התשובה הכי גדול – אפילו יותר מהרשע, שכן בא לסדר. גם הרשע יחזור בתשובה, וגם הבן שאינו יודע לשאול, אבל מי שהכי רחוק – אפילו לא בא, אפילו לא ידע מה הוא סדר – ובסוף מקרבים אותו (זה הכח של הרבי, של כל הרביים, לכן הרבי גלה שיש בן חמישי), והוא נעשה הכי קרוב.

על כך כתוב "במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם", ואפילו לא סוגים אחרים של בעלי תשובה, כמו הבן הרשע וכו'. אם יש ארבעה בנים צריך עוד בן.

הקושיא החמישית – מה נשתנה שאומרים הלל בלילה?

מה לגבי הקושיות? קודם מישהו אמר שיש חמש קושיות, אבל אף פעם לא שמעתי ששואלים כך. אבל אמרנו כלל שאם יש ארבע צריך להיות עוד אחד חמישי סודי. מה התחלת הקושיות? עוד לפני ששואלים, איך מתחיל? "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" (כך צריך לומר, במנגינה זו – המנגינה המסורתית של "מה נשתנה"). יש דברים שעושים בליל הסדר שאחרת מכל לילות השנה. יש משהו אחד שעושים בבית כנסת, עוד לפני שבאים הביתה, שאף פעם לא עושים בכל השנה. הבן תמה שיש דברים מיוחדים שעושים בליל הסדר ולא עושים אף פעם בכל לילות כל השנה, ולכאורה הקושיה הראשונה שצריך להקשות היא מיד כשהוא חוזר מבית הכנסת, לפני שמתחילים את הסדר, כי בבית הכנסת ראה דבר שלא עושים אף פעם, בשום לילה. מה עושים בבית כנסת בליל הסדר? [הלל]. זו באמת מדרגה חמישית-משיחית, לכן דוקא חסידים עושים זאת. רק פעם אחת בכל השנה כולה אומרים את כל ההלל – הלל שלם – עם ברכה לפניה ואחריה בלילה. לכאורה תמוה מאד, כל כך תמוה שיש אנשים שלא עושים זאת.

לכאורה הקושיא הראשונה שצריך להקשות היא איך שבבית הכנסת אחרי תפלת ערבית אמרו הלל בברכה תחלה וסוף עם שם ומלכות. מה זה הלל? אור, אור הכתר. למה רק בלילה הזה אומרים הלל? מה שאומרים הלל בהגדה של פסח – הוא חלק מהסיפור של יציאת מצרים (ואין מברכים עליה, ראה פירוש הרבי להגדה). אבל מה שאומרים הלל בבית כנסת לפני כן בברכה ובעמידה (כדין אמירת הלל) – הוא גילוי של אור, שהוא כמו יום. "הלילה הזה" הוא בכלל לא לילה, אלא "לילה כיום יאיר". לכאורה הקושיא הראשונה היא מה פתאום אמרנו הלל בבית הכנסת.

לשון "והבאתי" והכוס החמישי

מה לגבי ארבעה לשונות של גאולה, האם יש לשון חמישי? הכי קל מכל השאלות. מי יודע מה הן ארבעה לשונות של גאולה? [והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי]. האם יש חמישי? [והבאתי]. נכון, זה מפורש בתורה, שיש עוד פסוק אחרי "ולקחתי", שמתחיל "והבאתי", ולכן יש מי ששותה כוס חמישית. לאן ה' מביא אותנו? [לארץ ישראל]. בגלל שיש לשון חמישי יש מי ששותה כוס חמישי. אפילו מי שלא שותה כוס חמישי, אנחנו מוזגים כוס חמישי בשביל אליהו הנביא. זה גם מוכיח שהחמישי הוא המשיחי, שייך למשיח.

הפסוק החמישי של מקרא בכורים

מה לגבי ארבעת הפסוקים שדורשים? זה עיקר החידוש, כי רוב הילדים לא יודעים. יש הגדה של פסח בתוך הסידור, תראו שם את כל ארבעת הפסוקים. עכשיו השאלה, האם יש גם פסוק חמישי? בהגדה דורשים רק ארבעה פסוקים, אבל בתורה יש פסוק חמישי – "ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש", בדיוק כמו לשון "והבאתי" החמישי. בנוסח של הברכה יש רמז לפסוק החמישי.

חמש – היחידה שבנפש – ניצוץ משיח

אם כן, מה היה כאן הרעיון? שכל מקום שיש 4 – יש גם 5, רק שה-5 הוא הכתר, הסוד. בנפש ל-5 קוראים "היחידה שבנפש", מה שכל יהודי, כל ילד יהודי, יש לו ניצוץ של מלך המשיח. לכן כל פעם שיש 4 צריך להוסיף את החמישי, הניצוץ שלך של מלך המשיח, היחידה שבנפש.