ר"ח אלול ע"ב – כפר חב"ד

כוונות התקיעה בחדש אלול

כינוס ילדים – ׳החדר החסידי׳ בכפר חב"ד

חדש טוב! ניגנו "כתיבה וחתימה טובה", "אני לדודי".

נתחיל עם פסוקים. עשינו ששה פסוקים, נעשה הפסקה – נשיר משהו – ואחר כך עוד ששה פסוקים[1]. ניגנו "אלי אתה" (אדה"ז).

א. תקיעה־שברים־תרועה – התעוררות זכות אבות ותשובה בשלשת עמודי העולם

אלול – עת רצון לתשובה בשמחה

שמעו תקיעת שופר הבקר? כולם? [כן, ביחד]. למה תוקעים בשופר בחדש אלול, מישהו יודע? [לעורר את הנשמות]. יפה מאד, לעורר את הנשמות למה? מה צריך לעשות? מה עושים כשמתעוררים? מה צריך לעשות בחדש אלול, לפני ראש השנה? [תשובה]. יפה, צריך להתעורר – "תתעורר תתעורר" – לעשות תשובה לה'.

בעצם יש מצוה לעשות תשובה כל השנה, תמיד צריך לעשות תשובה, אז מה מיוחד בחדש אלול שתוקעים בשופר ומתעוררים לתשובה? מה מיוחד? [שהמלך בשדה]. נכון. מה זאת אומרת שהמלך בשדה? [שכולם יכולים לקבל אותו, אפילו הפשוטים]. באמת בכל זמן צריך לעשות תשובה, אבל בחדש אלול יש "עת רצון" מיוחד. יש אור מאד גדול שמאיר בחדש אלול שהוא עת רצון לעשות תשובה ושה' יקבל את התשובה שלנו, "המלך בשדה" ואז הוא מקבל את התשובה[2].

מישהו יודע מה מאיר בחדש אלול? איך קוראים לחדש אלול – חדש ה...? [הרחמים]. יפה מאד. זה חדש הרחמים. מישהו לחש לך? [כן]. יפה שאתה אומר, "אמת למד פיך"[3]... איזה אור מאיר בחדש הרחמים? כמה מדות של רחמים יש לה'? יש לה' הרבה רחמים, בלי סוף, אבל כמה מדות רחמים? [שלש עשרה]. יפה מאד. כל שלש עשרה מדות הרחמים מאירות באור מאד גדול בחדש אלול, וההארה גם עוזרת שאנחנו נתעורר לעשות תשובה, וגם לכך שה' ישמח בתשובה שלנו ויקבל אותה. הוא מאד שמח בתשובה שלנו, מאיר לנו פנים שוחקות, וכולנו שמחים.

איך עושים תשובה לפי הבעל שם טוב? צריך להיות עצוב כשעושים תשובה? [לא]. אז מה צריך? [להיות שמח]. צריכים לעשות תשובה בשמחה. באיזה יום באלול נולד הבעל שם טוב? [ח"י אלול]. הוא הסביר: נולדתי ב-חי אלול כדי להחדיר חיות ושמחה בעבודת אלול, עבודת התשובה. כך לימדו אותנו הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן. עושים תשובה בשמחה כי המלך בשדה – זמן מיוחד, עת רצון – ותקיעת השופר מעוררת אותנו לתשובה הזו.

שלשת קולות השופר – לעורר זכות שלשת האבות

כמה סוגים של קולות שונים יש בשופר? [שלשה]. איך קוראים להם? [שברים, תקיעה, תרועה]. מה הסדר? [תקיעה, שברים, תרועה]. כמה קולות יש בתקיעה? [אחד.] כמה קולות יש בשברים? [שלשה]. כמה קולות יש בתרועה, לכל הפחות? אפשר לעשות הרבה-הרבה קולות בתרועה, אבל כמה צריך? [תשעה]. מה הקשר בין 3 ל-9? [3 כפול 3 שוה 9]. נכון, קוראים לזה שלש ברבוע. צריכים לפחות תשעה קולות קצרים של תרועה.

למה עושים שלשה קולות כאלה, כנגד מי? כשאנחנו רוצים להתעורר בתשובה צריכים לעורר זכות – את הזכות של מי? מה נותן כח לעשות תשובה? שרש הנשמה שלנו. מי השרש שלנו, שכדי לעורר אותו עושים שלשה קולות? יש לנו אבות, מי הם? [אברהם, יצחק ויעקב].

אפילו המלה אב היא בגימטריא ג, ג אבות – ה-א היא אברהם וה-ב יצחק-יעקב. בתקיעת שופר מה היא ה-א? ה-א היא תקיעה וה-ב שברים-תרועה. למה שברים-תרועה יחד? המלה "שברים" כתובה בתורה? [לא]. המלה "תרועה" כן כתובה? [כן]. אם לא כתוב שברים, למה בכלל עושים שברים? כי לחז"ל[4] היה ספק אם כשהתורה כותבת "תרועה" הכוונה היא לשלשה קולות או לתשעה קולות, אז לתשעה קולות קראו תרועה ולשלשה קולות שברים, ואמרו שכדי לצאת ידי חובה צריך לעשות שניהם, אבל בעצם שניהם נקראים בתורה "תרועה". לכן ב, כי בתרועה של התורה שתי דעות – או מה שאנחנו קוראים שברים או מה שאנחנו קוראים תרועה. לכן כמו המלה אב, יש תקיעה (א, "אחד היה אברהם"[5]) ושברים-תרועה (ב, יצחק ויעקב).

אם כן, מה צריכים לחשוב כשעושים את התקיעה? שמעוררים את זכות אברהם אבינו, כדי לעזור לנו לעשות תשובה וכדי שה' יקבל את התשובה. כך כתוב בזהר[6], וגם אדה"ז מסביר כך בכוונות השופר[7]: כשעושים תקיעה חושבים על זכות אברהם אבינו, כשעושים שברים על זכות יצחק אבינו וכשעושים תרועה על זכות יעקב אבינו.

התעוררות לתשובה בשלשת העמודים עליהם העולם עומד

על מה צריך לעשות תשובה בכלל? על איזה דברים? [על החטאים שלנו]. על החטאים, וגם צריך לקבל החלטה טובה להיות בסדר. איך אפשר לכוון לשלשת הדברים שבהם אולי חטאנו וצריך להחליט לעשות טוב? מה הם שלשת העמודים עליהם העולם עומד? [תורה עבודה וגמילות חסדים[8]]. אלה שלשה דברים שצריך לעשות כל יום. מהו עמוד העבודה היום? [תפלה].

אז יש תורה, עבודה וגמילות חסדים (צדקה). כנגד איזה אב עמוד התורה? אברהם, יצחק או יעקב? שלשת העמודים הם גם כנגד האבות, וגם אליהם צריך לכוון בתקיעה. [יעקב הוא תורה, "איש תם יֹשב אהלים"[9]]. נכון, הוא תלמיד חכם, כל היום לומד תורה, בכיף, בשמחה. מי הוא יצחק? כנגד איזה עמוד משלשת העמודים? [עבודה]. מה ענינו של אברהם אבינו? [גמילות חסדים]. הוא נותן צדקה כל הזמן. אז בסדר המשנה "על שלשה דברים העולם עומד" הסדר הוא מהסוף – תורה-יעקב, עבודה-יצחק וגמ"ח-אברהם[10].

כשאני תוקע תקיעה אני מעורר את זכות אברהם, וגם עושה תשובה על צדקה – שלא נתתי מספיק צדקה – ומקבל על עצמי לתת הרבה צדקה, וככל שמרחמים על הבריות גם ה' מרחם עלינו[11]. כשתוקעים שברים, על מה צריך לעשות תשובה? [על העבודה]. ומהי העבודה היום? [עבודת ה', תפלה]. כשעושים שברים צריך לחשוב שאני רוצה להתפלל יותר טוב. עושים תשובה על תפלה, בשמחה. כשעושים תרועה מה צריך לחשוב? [תורה]. על התורה, נכון.

תרועה – ע פנים לתורה

נאמר רמז מאד יפה: בתוך תרועה יש אותיות תורה? [כן]. ואיזה עוד אות יש? [ע]. איך ע קשורה לתורה? [עין – איך מסתכלים על יהודי]. יפה מאד. מתוך התורה מסתכלים טוב על יהודי, בעין טובה, "טוב עין" – כמו שלמדנו לפני חודשיים, בחדש תמוז[12]. אתה יודע מה הגימטריא של ע? שבעים. מה יש שבעים בתורה? מישהו זוכר כמה פנים יש לתורה? "שבעים פנים בתורה"[13]. התרועה – תורה ע – אומרת שצריכים ללמוד תורה, עם כל שבעים הפנים של התורה[14].

צריך גם לדעת שאם אני חושב שפירוש התורה כך – הפירוש הוא לפי הפנים שלי. אבל אם יש יהודי שמפרש אחרת – יתכן שגם הוא צודק. בפרשת השבוע כתוב "צדק צדק תרדֹף"[15]. היות שיש שבעים פנים, וכל אחד קשור לפנים מסוימים של התורה, יתכן שגם אני צודק בפירוש שלי וגם אתה. כך צריכים ללמוד תורה, שיש ע פנים בתורה, ועל כך חושבים בתרועה.

שברים – תפלה בלב נשבר

למה קול השברים שייך לעבודת התפלה? מה פירוש המלה? [שבר]. מה קשור שבר לעבודת התפלה, שכנגד יצחק? הכל צריך להיות בשמחה. אף על פי כן, לפני שעומדים להתפלל, מה צריך להיות בלב של יהודי לפני שהולך להתפלל? [קדושה]. מה צריך להיות בלב לפני שמתפללים? יש פסוק "לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה"[16]. הרבי הרש"ב אומר[17] שאין כלי יותר שלם מאשר לב נשבר. כשיש לב נשבר אפשר גם להיות מאד שמח[18], אבל יש לב נשבר. מה ההרגשה של לב נשבר? שאת הכל אני צריך לבקש מה'. אין לי זכות לשום דבר, אני באמת לא בסדר, אבל ה' נותן לי הכל ולכן אני מאד שמח. צריך להתפלל מתוך לב נשבר, ולכן השברים הם כנגד התפלה.

תקיעה – תקיעת כף לתת צדקה

מה לגבי תקיעה? מה הקשר בין תקיעה לנתינת צדקה? למישהו יש רעיון? זו ההקבלה הכי קשה. בשם תרועה ישנן אותיות תורה, וגם קל להבין את הקשר של שברים לתפלה הבאה מתוך לב נשבר, אבל מה הקשר של תקיעה לנתינת הרבה צדקה, עליה חוזרים בתשובה בתקיעה?

מישהו זוכר את הפרק שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה? פרק מ"ז בתהלים, שמתחיל "כל העמים תקעו כף". מה הפירוש של תקיעת כף? הפרק מתחיל "תקעו", אבל לא כתוב תקעו בשופר, אלא "תקעו כף". מה הכוונה? [מחיאת כפים]. שיר עם מחיאת כפים[19]... אבל מה הכוונה שאני אומר למישהו לתקוע כף? "כל העמים תקעו כף, הריעו לאלהים בקול רנה" – לפני "הריעו" כתוב "תקעו". כאשר שני אנשים תוקעים כף הכוונה שהם מתחייבים למשהו, עושים הסכם[20].

כך צריך לתקוע כף על נתינת צדקה – שיהיה ברור, להתחייב. בבית כנסת בשבת אי אפשר לתת צדקה, אבל אפשר לנדור, להתחייב, לתקוע כף שנותנים הרבה כסף לצדקה. התקיעה היא קול פשוט, לא מתחלק בכלל – הכי פשוט שאני תוקע את עצמי לתת צדקה. לתקוע פירושו להחליט, שאני מחליט חזק מאד שאני נותן כמה שיותר צדקה השנה הזו. זו תקיעה – תקיעת כף, התחלה וסוף של כסף.

הרבי אומר[21] שחדש אלול הוא חדש מיוחד שצריך לתת בו הרבה צדקה, לתקוע את יתד הצדקה. צירוף הוי' של חדש אלול יוצא מס"ת "וצדקה תהיה לנו כי"[22] וצריך לתקוע לתת הרבה צדקה.

עד כאן הרעיון הראשון. נעשה עוד ניגון ונשלים את הפסוקים.

מלמד: למדנו היום שיר על "המלך בשדה" במנגינה של "ופרצת".

שרו את השיר, "ופרצת", השלימו את הפסוקים וניגנו "עד מתי".

[מכאן עוד סוף הפרק – השלמה לאחר השיעור:]

תקיעה-שברים-תרועה כנגד חג"ת וכנגד חב"ד

הסברנו שתקיעה-שברים-תרועה הם כנגד חג"ת, האבות. שרש האבות הוא חב"ד – "אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב"[23] – וגם אליהם ניתן להקביל את תקיעה-שברים-תרועה:

על תרועה כתוב בפירוש שהיא בחינת דעת – "אשרי העם יֹדעי תרועה"[24].

הייתי יכול לחשוב שגם התקיעה היא דעת, כמו שכתוב בתניא פ"ג על תקיעת המחשבה, אבל אם רוצים לפרש את התקיעה כפשיטות וכלל לפני הפרטים נאמר שהיא יסוד אבא, שהוא גם בחינה של דעת. יסוד אבא ארוך ו'תקוע' בכל עולם האצילות ("נקודה דנעיץ"[25]), עד יסוד ז"א[26], ומשם הוא מאיר למלכות. לגבי תקיעה בחכמה, כתוב בפירוש בגמרא[27] שתקיעת שופר היא "חכמה ולא מלאכה".

קול השברים מתאים כמובן לבינה[28], כי השבירה היא משם סג ששייך לבינה. השבירה בפועל התחילה מהדעת – הספירה הראשונה שנשברה בפועל (המלך בלע בן בעור). אפשר לומר שמי שיש לו "לב נשבר" – "בינה לבא"[29] – חוסך את שבירת הכלים. אפשר להסביר כך את הסוד של "אין כלי שלם כלב נשבר" – אם יש בשרש לב נשבר, בעבודת התפלה של אמא, ממילא אין כלי יותר שלם וכל כלי המדות נשארים שלמים, לא נשברו. אם אין לב נשבר באמא מתחילה שבירה בפועל מהדעת.

גם העובדה שהמלה "שברים" היא תוספת של חכמים, מלה שלא מופיעה בתורה, מלמדת על השייכות ל"תורת אמך"[30] של בינה (החכמה והדעת, תקיעה ותרועה, הן מלים מהתורה שבכתב כנ"ל, "מוסר אביך"). אמא גם יושבת על המשבר, מקום הלידה.

המושג של תרועה, שכנגד הדעת, קשור גם לחבור ואחדות בין הנשמות, רעות. רציתי לומר לילדים שחדש אלול הוא חדש של חבור הדוק בין רעים. קודם כל להרבות רעים, מ-3 להגיע ל-9, להגיע להתכללות – שיהיו הרבה רעים וחבור ביניהם. "אשרי העם יודעי תרועה" – בעשרת המבצעים של הרבי הדעת היא אחדות ישראל[31].

שלש פעמים ארבעים יום כנגד חסד-דין-רחמים (תקיעה-שברים-תרועה)

הזכרנו שימי אלול הם ימי רחמים. הענין של קול השופר מתחיל ממתן תורה. ממתן תורה יש שלש תקופות של ארבעים יום שהן בעצמן כנגד חסד-דין-רחמים. באדר"ח אלול מתחילים ארבעים ימי הרחמים, לכן הוא נקרא "חדש הרחמים". היות שזהו זמן של רחמים יש עת רצון שהתשובה מתקבלת, ועל כך אדמו"ר הזקן המשיל את המשל של המלך בשדה. ארבעים הימים הקודמים הם ימי דין. לפי רש"י[32] הם "ימי כעס", ולפי זה יש כאן הספירות סדר של חד"ר – חסד-דין-רחמים ("הביאני המלך חדריו"[33] החל ממתן תורה[34]). בתחלת ימי הדין קרתה שבירת הלוחות – רמז מובהק ל"שברים".

אם כן, כל 120 ימי הקיץ, עד יום כפור, הם ימי תקיעת שופר. יש דורשים[35] שהענין של "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"[36] קשור כבר לחדש אב, על פי הרמז (בסמיכות הפסוקים) של "אריה שאג מי לא ירא"[37] – "אריה" הוא המזל של אב וראשי תיבות אלול-ר"ה-יו"כ-הו"ר – אבל בעצם השופר הוא של מתן תורה.

עולה שעם כל המוסבר עד כה שהפשיטות היא התקיעה, ימי הרחמים הם התרועה דווקא – בחינת יעקב, בחיר האבות, עמוד התורה. לכן אומרים שימי אלול הם חדש של עיר מקלט בלימוד תורה (אם כי יש את כל הרמזים לתורה-תפלה-גמ"ח בר"ת אלול, כידוע מהרבי[38]).

[עד כאן השלמה]

ב. חלוקת הקולות בתקיעה־שברים־תרועה בהתאם לעבודות גמ"ח־תפלה־תורה

קול אחד של תקיעה – גמילות חסדים

נשאל עוד משהו: אמרנו שהתקיעה היא קול אחד פשוט, השברים שלשה קולות והתרועה תשעה קולות. אם התרועה היא כנגד נתינת צדקה – תקיעת כף על נתינת הרבה צדקה – למה היא קול אחד פשוט? למה עבודת התפלה מתחלקת בשברים לשלשה קולות? ולמה לימוד התורה מחולק בתרועה לתשעה קולות (3 פעמים 3)?

יש למישהו רעיון למה צדקה היא דבר אחד (כמו אברהם אבינו, "אחד היה אברהם")? מתוך איזה רגש בלב נותנים צדקה? כשאני רואה יהודי מסכן ונותן לו צדקה, מה הרגש שלי בלב? [שמחה]. ודאי שאני שמח לתת, אבל למה אני נותן לו? כי אני אוהב אותו, אני אוהב את היהודי מאד באהבת ישראל ורוצה לעשות לו טובה.

אהבת יהודי היא משהו פשוט. אצל כל יהודי הפשיטות היא שאני אוהב יהודים ורוצה לעשות להם טובה, וזהו. דבר אחד בלבד, "אחד היה אברהם". צדקה היא פעולה פשוטה (העני פושט יד וגם הנותן פושט את ידו לתת לו, הכל בפשיטות), הדבר הכי פשוט שיהודי עושה הוא שעוזר למישהו – בא מהפשיטות של יהודי, שתמיד מוכן ורוצה לעזור. זו הפשיטות של אברהם, גמילות החסד, התקיעה.

"בך חותמין"

דרך אגב, אחרי כל שלשת הקולות, איזה קול עושים בסוף? אחרי שעשיתי תקיעה-שברים-תרועה עושים עוד תקיעה.

איך התקיעה שבסוף באה לידי ביטוי בתפלה כל יום? בברכה הראשונה של עמידה אומרים "אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב" – כנגד תקיעה, שברים, תרועה. זו כוונה טובה, כשאני אומר "אלהי אברהם" אני צריך לחשוב על צדקה – אלקות שמתגלה על ידי אברהם אבינו. כשאומרים "אלהי יצחק" זו תפלה, לב נשבר. כשאומרים "אלהי יעקב" זו תורה. אבל במי חותמים? מה אומרים בסוף? את כל השלשה? בסוף אומרים "ברוך אתה הוי' מגן אברהם", רק אברהם אבינו, כמו שה' אמר לו "בך חותמין"[39]. החתימה "מגן אברהם" בסוף היא כמו התקיעה בסוף, אחרי תקיעה-שברים-תרועה, כי העיקר הוא פשיטות היהודים לתת צדקה.

העובדה שהעיקר הוא התקיעה מתבטאת גם בכך שאומרים "בעל תוקע" ולא 'בעל מריע' או 'בעל שובר', ושלא אומרים 'תרועת שופר' או 'שבירת שופר' אלא דווקא "תקיעת שופר".

שלשה קולות של שברים – שבח-בקשה-הודיה בתפלה

למה התפלה מחולקת לשלשה? כתוב[40] שבכל תפלה צריכים להיות שלשה חלקים – דבר ראשון, לשבח את ה', "שבח"; אחר כך כל אחד מבקש מה שהוא רוצה מה', "בקשה"; בסוף מודים, אומרים לה' תודה רבה. כתוב שבכל תפלה צריכה להיות שבח-בקשה-תודה, לכן התפלה היא "שברים", מחולקת לשלש.

תשעה קולות של תרועה – התכללות "אוריאן תליתאי"

מה לגבי התורה? גם על התורה כתוב שהיא "אוריאן תליתאי"[41], מחולקת לשלשה, תורה-נביאים-כתובים, אז למה היא תשעה? צריכים לתלות בכל כתה בתלמודי התורה שלנו – גם כאן וגם בירושלים – את הציור[42] שמראה איך התורה מתחלקת לשלשה, וכל חלק שוב לשלשה, וכן הלאה. יש תורה-נביאים-כתובים, אבל יש גם משולש של תורה שבכתב (תורה-נביאים-כתובים), תורה שבעל פה (משנה-גמרא-הלכה) ופנימיות התורה (זהר-אריז"ל-חסידות). התורה משולשת, אבל יש בה משהו שמתכלל תמיד יותר ויותר, ולכן מהשלש נעשה תשע[43]. כ

לומר, באופן מופשט, התפלה לוקחת את הפשיטות של החסד ("אחד היה אברהם") ומחלקת אותה ל-3, ואחר כך התורה לוקחת את המשולש של התפלה ועושה בו התכללות (עיקר חידוש התורה התכללות "מיניה וביה").

רמז כל ההתבוננות במלה אלול

נסיים ברמז קל: כל מה שלמדנו היום רמוז במלה אלול. נחשב אלול במספר קטן. כמה שוה א? 1; ל במספר קטן? 3; ו – 6; ל – 3. כמה עולה יחד? [13]. אלול הוא 13, רמז מאד חשוב שבאלול מתגלות כל יג מדות הרחמים (כנ"ל), ולכן הוא הזמן הכי טוב לעשות תשובה.

אבל מה החלוקה? א-1, כנגד מי? כנגד קול אחד של תקיעה. אם יש קול אחד של תקיעה, שלשה של שברים ותשעה של תרועה – כמה עשינו יחד? [13]. כל הקולות שעושים הם בעצם 13. הכל רמוז בתוך המלה אלול, ה-א היא התקיעה; ה-ל הראשונה של אלול היא שלשת הקולות של השברים; אחר כך ול, 9 הקולות של התרועה. זה רמז מאד פשוט, שכל מה שאמרנו היום רמוז בתוך המלה אלול.

צריך להתבונן באלול, שיש 1-3-9, תקיעה-שברים-תרועה, עם כל מה שהסברנו – ההתבוננות באבות, בתורה-עבודה-גמילות חסדים, בסבה לכך שגמ"ח היא קול אחד פשוט, התפלה קול משולש והתורה קול משולש-משולש, שלש בתוך שלש.

בתורה ההתכללות ממשיכה, לכן יש צדיקים שהאריכו בתרועה, כמו הרבי המהר"ש. היתה לו נשימה ארוכה, כמה קולות עשה? שבעים ושנים קולות – 8 פעמים 9, עשה את התשע שמונה פעמים. אם הוא היה עושה עוד פעם אחת, כבר היה 81 – 3 בחזקת 4, 3 כפול 3 כפול 3 כפול 3.

בכל אופן, שה' יעזור לנו לעשות תשובה עם התעוררות השופר ולעורר בתוך עצמנו את אברהם אבינו, יצחק אבינו ויעקב אבינו. כל האבות הם בתוך הלב שלנו. נקבל על עצמנו תשובה לגבי שלשת הדברים עליהם העולם עומד – תורה, תפלה וצדקה – וכך נזכה לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

ניגנו שוב "כתיבה וחתימה טובה".

[השלמות אחרי השיעור:]

ג. רמזי שלש בתקיעות

חזקות 3 והקשר ל-13

עיקר הווארט היה שהכל משולש: גם 1 הוא משולש, 3 בחזקת 0 (כל מספר בחזקת 0 הוא 1). כלומר, יש כאן שלש חזקות של שלש[44] – 3 בחזקת 0, 3 בחזקת 1, ו-3 בחזקת 2.

הווארט לשיעור חשבון (שייך לכתה הגבוהה בת"ת וגם לירושלים) הוא הקשר הידוע בין שלש לשלש עשרה[45]: כל 3 חזקות רצופות של 3 יוצאות כפולה של 13 – זהו קשר עצמי בין 3 ל-13. 1, 3, 9 = 13. 3, 9, 27 = 39 = 3 פעמים 13. 9, 27, 81 = 117 = 9 פעמים 13. כל שלישית חזקות 3 היא כך וכך פעמים 13 לפי הסדרה הפשוטה של חזקות 3.

מכך גם נגזר, לדוגמה, שאם אני לוקח 1, 3, 9 – כל אחד ברבוע – אקבל 91, 7 פעמים 13. אם אעשה כל אחד במשולש אקבל 52, 4 פעמים 13. כלומר, כל 3 חזקות 3 רצופות, עם כל המשחקים שאעשה אתם, הם כפולות 13.

ההתחלה 1, 3, 9 היא הנוסחא של "מספר ברית" של 3 – 3 ברבוע פלוס 3 פלוס 1 – ומספר הברית העצמי ביותר הוא 13. אם הייתי רוצה לעשות נוסחא על דרך שלש חזקות שלש במספרים אחרים, הייתי צריך מספר איברים כמו המספר הראשון (למשל: 2 בחזקת 0 ועוד 2 בחזקת 1 נותן 3 – קשר בין 2 ל-3; 4 בחזקת 0 ועוד 4 בחזקת 1 ועוד 4 בחזקת 2 ועוד 4 בחזקת 3 – קשר בין 4 ל-85, ועל דרך זה ב-5 נקבל 781 וכו'). היחוד בהגיון הזה הוא הקשר בין 3 ל-13 – מיוחד יותר מכל מספרי הברית (כי מספר ברית הוא 3 איברים, אבל לאו דווקא של המספר 3, אז לא נבנית סדרה עם אותו הגיון).

הקשר בין 3 ל-13 ודאי בא לידי ביטוי בכל מיני סודות של יג מדות הרחמים. לדוגמה, יג מדות הרחמים מתחילות עם שלשה שמות – "הוי' הוי' אל".

אמירת ג פרקי תהלים מראש חדש אלול

יש עוד מנהג שהתחלנו היום של 3 ו-9: אמירת פרקי התהלים שהבעל שם טוב קבל מרבו אחיה השילוני[46] – יש 150 פרקי תהלים, מספר שמתחלק ב-3, ואומרים 3 פרקים ביום עד יו"כ, וביו"כ אומרים ד"פ 9 פרקים.

חזקות 3 כדי להגיע ל-40

יש גם תרגיל חשבוני מפורסם בעולם: כמה מספרים צריך כדי לקבל – על ידי שתי הפעולות של חיבור וחיסור – את כל המספרים מ-1 עד 40? התשובה היא 1, 3, 9, 27 – ארבע החזקות הראשונות של 3. 3 הראשונות נותנות 13 ו-4 הראשונות הן סוד של 40 במתמטיקה – שאפשר לקבל כל מספר מ-1 עד 40 על ידי לא יותר מהשימוש פעם אחת במספר אחד על ידי שתי פעולות של חיבור וחיסור. כל מספר אפשר לקבל על ידי חיבור של חזקות של 2. על ידי חזקות 3 – שהמרחקים יותר גדולים ביניהם – אפשר לקבל עם תוספת של חיסור.

שלשה סוגי מספר

נאמר עוד משהו פשוט בחשבון: למלה שברים יש משמעות גם בחשבון. אם נאמר שקול השברים באמת שייך לשברים, מה הם קולות התקיעה והתרועה? נאמר שביחס לשברים תקיעה היא המספרים הטהורים, השלמים (עד עכשיו התבוננות בתקיעה כאחד פשוט, אבל ביחס לשברים היא כל מספר שלם). מה תהיה תרועה, שהיא כבר שברים של שברים? צריך לומר שאלה המספרים האלגבריים והטרנסטנדטליים, כמו שרש 2, פאי ואי, שאין סוף יותר גדולים. ככה תקיעה-שברים-תרועה הם שלשה סוגי מספרים.

כשלומדים את תורת המספרים הטהורה צריכים רק מספרים שלמים – מתמטיקה דיסקרטית. מתוך המספרים הטהורים מגיעים לשברים, אך הקלקלוס שייך לתרועה. תרועה גם לשון שבירה וגם לשון רעות – רצף מלא. גם בשברים אי אפשר לומר שיש מקום בקו בלי שבר, אבל תיאורטית המספרים מהסוג השלישי ממלאים גם את הרווח – שלא קיים – בין השברים, בצפיפות הרבה יותר גדולה.