מוצאי י"א שבט ע' – דברים שנאמרו מחוץ לבית המעצר בפתח-תקוה בהפגנה כנגד מעצרו של הרב יצחק שפירא שליט"א

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א

אנחנו בשבוע של פרשת בשלח, שבת שירה, וכתוב "הוי' איש מלחמה הוי' שמו". כל הפסוק הזה עולה ארץ ישראל. צריך להתבונן השבוע בפסוק המרכזי הזה בשירה, "הוי' איש מלחמה הוי' שמו". זה כמו שכתוב בקהלת, ב-כח עתים, כתוב "עת מלחמה" ואחר כך "עת שלום". השלום בא כאשר עומדים על העקרונות של עם ישראל. הקב"ה ברא את העולם הזה דווקא בשביל מלחמת קדש, בשביל "ילחם מלחמות הוי' וינצח". זה נאמר על מלך המשיח, ומי שמקיים את זה שורה אצלו "הוי' איש מלחמה הוי' שמו". שמו של הקב"ה הוא שלום. אז כתוב בכתבי האריז"ל ש"הוי' איש מלחמה" בגימטריא משיח בן דויד, בו בו שורה "הוי' איש מלחמה" – מלחמת קדש, מלחמה מתוך אמונה, מתוך בטחון, מתוך שמחה. הכל זה קדש, הכל כדי לכבוש את כל העולם כולו, שכולם יעבדו את ה' יחד – בסוף יבוא השלום. השלום הוא בזכות מלחמת הקדש. במקום הזה יש יהודים מאמינים, ויש יהודים שלעת עתה יש להם בעיה – אלה שכאן משעבדים את החבר'ה הטובים והגבורים שלנו. אבל כתוב "סוף ישראל בסוף גלותן לעשות תשובה ומיד הם נגאלין". כולם עושים תשובה, כולם מכירים את השרשים, כולם מכירים שעם ישראל הוא עם נבדל. מי כמו ר' איציק שלומד ויודע ומוסר את עצמו על זה שאנו עם נבדל. היחוד שלנו מייקר אותנו – "בין ישראל לעמים", "בין קדש לחול" – ויחד עם זה האחריות שלנו להאיר את כל העולם באור של תורה, באור של הקב"ה. בזכות זה יהיה שלום – אין "הוי' שמו" בלי "הוי' איש מלחמה".

למדנו לפני יומיים על הפסוק של השלום – "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". הגמרא עומדת על המלה "וכתתו", והיא עולה "הוי' איש מלחמה הוי' שמו". לכן כתוב שלפי דעת רבי אליעזר, ויש דברים בגו, שכל כלי המלחמה של העולם הזה תכשיטין הן לעולם הזה. נעשה גימטריא נחמדה: תכשיטין = יצחק שפירא. תכשיטין זה הכלי מלחמה של העולם הזה, שבהם מתקיים "וכתתו" – אין "וכתתו" בלי הכלי מלחמה, ו-וכתתו = "הוי' איש מלחמה, הוי' שמו", הכל יחד.

הביאו משקה, נאמר לחיים (הרב בירך שהכל בקול): לחיים לחיים לגאולת ישראל.

כמו שאמרנו קודם, מדברים כאן לכל מי ששומע. אנחנו עם אחד, מאמינים באחדות ישראל, ומאמינים שהגאולה תבוא בזכות אחדות כל עם ישראל, כולם יתעוררו. יש אנשים שהם בתרדמה, יש אנשים ישנים, תחת השפעת מדינה חולנית. צריך להכיר ולרחם על היהודים שהם תחת ה'מקיף' של מחלת הנפש, וגם מחלת גוף – שמערכת החיסון חולה, שאדם תוקף את עצמו, יהודים תוקפים יהודים. מה קורה כאן? איזה מחלת נפש יש כאן? יש גם פרנויה – שיהודי תמים שיושב ולומד תורה תופסים אותו ושמים אותו בכלא. יש גם מחלת נפש וגם מחלת גוף, שה' ירחם וישלח רפואה שלמה לנפש ולגוף. אמרנו שבסוף גלותן – היום הזה – חזקה והבטחה שעושין תשובה ומיד הן נגאלין.

כאן המקום שכולם ישמעו וידעו מה העקרונות. סוף כל סוף, אנחנו כאן החבר'ה. כל המדינה וכל העולם ימסר תחת שלטון יהודי מאמין – בעצם זה הגרעין כאן, הדור הצעיר, הדם הצעיר והבריא. הדור הזה נמצא כאן, והמדינה הזו תמסר כולה תחת השלטון של האנשים שעומדים כאן. כדאי לדעת, ולהזדרז להצטרף כמה שיותר מוקדם – הזריז נשכר. לכן זה הזמן הכי מתאים לחזור על העקרונות של המדינה המתוקנת, מלכות בית דוד האמיתית:

החל מכך שהסמכות היחידה והבלעדית היא של תורתנו הקדושה, ושום חוק – במיוחד חוק חילוני – לא אומר כלום, בטל ומבוטל כעפרא דארעא מול הסמכות העליונה, האלקית, סמכות התורה. כמובן, בפרט, כאשר זה סותר את חוק תורתנו הקדושה. אז דבר ראשון צריך להתחזק באמונה, להצהיר על סמכות התורה. לומר כמה טובה התורה – "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" – והיא הסמכות העליונה הבלעדית שלנו, ולא נתחשב בשום דבר אחר. זה דבר ראשון, וכשאני מדבר כאן צריך שכל אחד יקבל את זה בלב כ"אני מאמין באמונה שלמה" ו"ענו כל העם ואמרו אמן". אמן שהתורה היא הסמכות שלנו, אורייתא וקוב"ה כולא חד ואין עוד מלבדו.

הדבר השני – הכל נגזר מהכל – שאנחנו מאמינים בשלש שלמויות. חוץ מהקב"ה, שהוא שלימותא דכולא, אנחנו מאמינים בשלש שלמויות: שלמות התורה, שלמות העם, שלמות הארץ. כל הארץ שלנו, "אף שעל", ורק עם ישראל בעלים עליה. ישבו כאן עם ישראל – ומי שנראה לנכון שיכול לשבת איתנו בשלום, אפשר לדון – אבל הבעלות של עם ישראל בלבד, בעלות על כל ארץ ישראל, כפי שהובטחה לאברהם בברית בין הבתרים, "כי ביצחק [ולא כל יצחק, אלא יעקב] יקרא לך זרע". אלה הבעלים היחידים על הארץ. איך זוכים לזה? למה לא זכינו עד עכשיו לכל גבולות ההבטחה מהנילוס עד הפרת, ומה שעתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות? כי אנחנו עוד לא עם אחד כנראה. צריך שלמות העם ושהעם השלם יחיה לפי שלמות התורה. אז אני גם מאמין באמונה שלמה שצריך ללכת ולהתמסר כדי לממש ולהגשים את כל השלמויות יחד – שלמות העם, התורה, שלמות ארצנו הקדושה. לא לוותר על אף אחד, על אף אות בתורה, על אף סנטימטר בארצנו הקדושה.

דבר שלישי, עליו דברנו קודם, שהוא אולי היקר ביותר אצל ר' איציק ואצל כולנו: הקב"ה בחר בעם ישראל, אנחנו עם נבחר. זה גם מזכה אותנו וגם מחייב אותנו. זה מזכה אותנו בהרבה דברים, למשל בכך שדם יהודי לא כדם של כל אחד, הדם שלנו "סומק טפי" בלשון חז"ל – יותר אדום. לא כי מזלזלים בדם של מישהו אחר, אלא כי אנחנו בני הקב"ה – "בני בכורי ישראל". אבל זה גם מחייב אותנו, כמו שאמרנו – מחייב אותנו להאיר את כל העולם כולו. ה' מבזבז את האוצרות ונותן  לנו. אנחנו "צבאות הוי'" (כמו שכתוב בפרשה הקודמת) שיוצאים ממצרים. מצרים כולל גם את מצרי הקדושה – מי שרק לומד תורה ולא יודע שצריך לכבוש את העולם. אז צריך לכבוש ולצאת מכל המיצרים, כולל מיצרי הקדושה, ואז "והיתה להוי' המלוכה והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד". שוב, זה בזכות עם ישראל קדושים, בזכות היהודי שהוא "חלק אלוה ממעל ממש", ובגלל זה יש לו הכח והזכות להפיץ את אור התורה בכל העולם, עד לקיום היעוד "כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם הוי' לעבדו שכם אחד". זה הדבר השלישי: אני מאמין באמונה שלמה שאנחנו העם הנבחר, עם אחד, ואי אפשר לדון יהודי כמו אחר, ועם כל הזכויות יש ליהודי גם כל החובות להביא גאולה לעולם.

אלה שלשת הדברים שכנגד חב"ד, ולא נאריך להסביר זאת לפי קבלה וחסידות: חכמה זה סמכות התורה, בינה זה כל השלמויות, ודעת זה יחוד עם ישראל ("אם אין דעת הבדלה מנין" – "בין אור לחשך וכו'").

כל המחלות מתחילות בראש, אז צריך קודם רפואה לראש. אחרי החב"ד צריך את המצע המעשי. או-טו-טו עולים לשלטון, שיקחו את זה בחשבון. מה הדבר הראשון שעושים? חוץ מזה שכל הכלואים כאן יצאו החוצה. אני חוזר על דברים ידועים אצלנו, רק תופס את ההזדמנות לעשות 'חזרה' – מצוה לעשות חזרה מה זה תיקון המדינה.

דבר ראשון: צריך לספח את כל השטחים שהקב"ה נתן לנו, במאור פנים שלו, בנסים, ב"הוי' איש מלחמה" שלו. את הכל צריך לספח, שיהיה רשות בלעדית של עם ישראל. צריך לתת לכל אחד את הנחלה שלו בעם ישראל. צריך לתת לכל אחד את העבודה שלו, ולכן צריך להקפיד על עבודה עברית. גם הקפדה על עבודה עברית היא חלק מהדבר הראשון, של סיפוח כל השטחים שיהיו שייכים רק לעם ישראל קדושים. "וענו כל העם ואמרו אמן". אנחנו הולכים לספח הכל. זה מה שהחבר'ה שלנו פועלים – "עשו כל אשר ביכלתכם" אמר הרבי. כל אחד כפי יכולתו צריך לפעול לספח שטחים, שהכל יהיה שייך רק לעם ישראל. אם יש מישהו אחר שתופס בעלות הוא גזלן, וידוע מה דין גוי שגוזל – כמבואר בספרים הקדושים. זו פעולה ראשונה של הממשלה המתוקנת. הפעולה הראשונה של ממשלה של מדינת היהודים (היום לדאבוננו זה לא מדינת היהודים, אבל זו הפעולה הראשונה – לספח שטחים, לתת לכל יהודי את נחלתו ואת עבודתו, להקפיד על עבודה עברית).

דבר שני: דין מות למחבלים תיכף ומיד ממש. כאן אוסרים יהודי שאין עול בכפיו, ויש ר"ל ערבים רוצחים שיש דם יהודי על כפם, על ידם. צריך לחסל אותם, להרוג אותם, תיכף ומיד ממש – חיסול כל המחבלים שיש דם יהודי על ידיהם. זה גבורה. הולכים לפי הספירות כידוע. הספירה הראשונה זה חסד – לעשות חסד, לעשות טוב ליהודים. שיהיה מישהו שבאמת טוב ליהודים, לא זה שכעת נמצא, שפעם אמרו עליו בטעות שהוא טוב ליהודים. צריך מי שהוא טוב ליהודים, שמספח שטחים, נותן עבודה ליהודים, ולא שם בבית הסהר רבנים, ולא תלמידים, ולא שום יהודי נאמן לעם ישראל ולארץ ישראל. דבר שני – לחסל כל מחבל בכרם ה' צבאות.

דבר שלישי: תיקון מערכת המשפט. המשטרה היא זרוע של המשפט, והבית הזה הוא זרוע של מערכת המשפט, והכל משובש כי זה לא משפט עברי אלא משפט של גוים. אסור לדון בערכאות של גוים. נספר סיפור שמישהו סיפר לי לפני כמה ימים: לפני שבוע היה היארצייט של הבבא-סאלי, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל. הוא, כמו הרבה צדיקים, עלה לארץ וכל כך התאכזב מהמצב הרוחני ושקל לחזור לחול בגלל המצב המדורדר. ספרו לי שאחרי שהרב עוזיאל נפטר הציע בן גוריון של אז לבבא סאלי שהוא יהיה הרב הראשי לישראל (ככה ספרו לי לפני כמה ימים). הוא אמר – בסדר גמור, רק דבר אחד, רק לבטל את כל המשפט החילוני, שלא יהיה שום משפט בארץ, רק משפט רבני, ואם עושים את זה, שהמשפט בארץ הוא רק יהודי אז בשמחה רבה אני מוכן להיות רב ראשי לישראל. כמובן שהדבר הזה מצחיק לאוזן חילונית, לא מתקבל כלל וכלל, אבל רואים את הראש הזה – הראש של הצדיק האמיתי, צדיק אמיתי שמייצג רבבות ומאות אלפי יהודים בארץ ובכל העולם כולו. שאומר שיש רק דבר אחד שצריך לתקן פה, תיקון היסוד, שזה תיקון המשפט כאן. המשפט כולו עול ועון. בזכות המשפט המעוות אנחנו יושבים כאן עכשיו ושמחים. בכל אופן, צריך לסיים עם הדבר הזה ולהגיע לשמחה אחרת – יש הרבה שמחות. זה התפארת – תיקון המשפט. שוב, אני מאמין ואני מצפה ואני מוכן לפעול כל מה שאני יכול לפעול כדי לתקן פה, פשוט לבטל את המשפט הגוי, החילוני, ולייסד בארץ אך ורק משפט יהודי אמיתי, משפט של רחמים, משפט שהוא באין ערוך, אין סוף, מליון פעמים יותר טוב מכל השחיתות שיש כאן (מדינה מהמושחתות בעולם, גם אצל הגוים, כידוע). זה תיקון התפארת, "וענו כל העם ואמרו אמן".

אחר כך, אחרי שיש משפט מתוקן, הזמן לעודד עליה. למה היהודים לא כל כך עולים לארץ ישראל? יש קצת עליה כל שנה, אבל לא כמו שצריך להיות, למה? כי הכל גניבת דעת, אחיזת עינים – אין מדינה יהודית. הכל רמאות, בעיקר ביחס ליהדות ספרד. כל מי שנמצא כאן, שוטר מרוקאי או עיראקי או תימני . אם אתה תימני – תזכור מה היה למשפחה שלך. אם אתה תימני, בטוח יש לך ילד במשפחה שגנבו אותו, גזזו את הפאות שלו, השמידו אותו – ואמרו להורים שלך שהוא מת. הרבי מליובאוויטש, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן, אמר שעד שלא יתוקן העול הנוראי של גניבת ילדי תימן לא תבוא הגאולה לעולם. אז זה דבר שצריך לתקן אותו. כל מי שעלה לכאן חשב שעולה לארץ הקדש, למדינה יהודית. הצדיקים, במיוחד מהמזרח, התאכזבו מהמצב כאן. אם אתה שוטר מרוקאי סבא שלך בוכה עליך, וגם אם אתה אשכנזי – סבא-רבא שלך בוכה עליך. צריך רק לחזור כמה דורות לראות מי בוכה ממש, על המצב שלך ועל המצב של עם ישראל. רימו את כל היהודים, במיוחד את עדות המזרח (כולם, לא רק התימנים). ברגע שיש כאן התחלה של תיקון המשפט אז אפשר באמת לקרוא בבטחה ובשמחה שכל היהודים יגיעו לכאן. אז הגיע הזמן שיעלו לציון ברינה. זה הנצח, העליה לארץ, וכל זמן שאין תיקון המשפט אין מקום לעלות, עד כדי כך שהיו צדיקים שחשבו לרדת. גם על זה – "וענו כל העם ואמרו אמן".

אחר כך ההוד: ההוד תחת הגבורה, בה חיסול מידי של המחבלים. יש שני מליון גוים כאן, אויבי ישראל, מה גורלם? לא כולם מחבלים בפועל, אלא רק בכח. מה גורלם? כתוב בתורה שגורלם הוא גירוש, בתנאים שלנו היום. מי שידוע כאויב ישראל – שום מדינה נאורה בעולם לא מחזיקה אויבים בתוך גבולותיה. לכן ההוד זה להכיר מי זה האויב שלנו, מי זה המחבל בכח, ואם הוא מחבל בכח – והראיה שהוא לא יכול לשרת בצבא – לכן מקומו לא כאן, לא בארץ ישראל, אלא במקום אחר, מחוץ לגבולות, מחוץ לנילוס, מחוץ לפרת – שילך רחוק רחוק (עד שנכבוש גם שמה). "וענו כל העם ואמרו אמן"

אחרי כל הדברים האלה, שהם דברים של דין, מגיעים כמה דברים נחמדים מאד – תיקון היסוד. אחרי זה בא עוד מקום של תיקון, בקו האמצעי. עוד מקום מאד חשוב שחייבים לתקן אותו, שעד שלא נתקן אותו אי אפשר שמשיח יבוא ויתגלה – תיקון ההשכלה הגבוהה. קודם דברנו על תיקון המשפט, ואחר כך על תיקון החינוך. דווקא במוסדות החינוך הגבוהים, באוניברסיטה, שם צריך לחולל מהפכה תרבותית של אמת, של חינוך, של יחוד התורה והמדעים, מה שלעת עתה "אמת" (כל מה שמדעי, וגם בענוה, שהמדען האמתי יודע שכל התאוריות שלו זה רק בדרך אפשר, וזה יכול להשתנות בכל יום). אבל בכל אופן, המגמה של חפוש אחר אמת, להעמיק יותר בהבנת הטבע שהקב"ה ברא לכבודו, ולפי הרמב"ם כל מי שמתבונן בהבנת הטבע מגיע לאהבת ה' ויראת ה' – זה מעשה בראשית לפי הרמב"ם. גם המדע וגם תורת הנפש – כל האמת צריכה להתאחד ולהתחבר תחת התורה, "אין אמת אלא תורה". זה תיקון היסוד, וזה מתרחש במוסדות הגבוהים לחינוך, אם זה אוניברסיטה ואם זה ישיבה, שבסוף זה צריך להתאחד. נזכיר את הרב קוק, שהוא צפה ורצה – ולא זכה לראות – שיהיה חיבור אמיתי בין התורה לבין ההשכלה הגבוהה. זה תיקון היסוד. גם על זה נאמר "וענו כל העם ואמרו אמן".

אחרון אחרון חביב זה מלכות: עכשיו הגיע הזמן של מלכות בית דוד. המלכות זה התגלותו של מלך המשיח, והוא יבנה בית המקדש במקומו. מה המשיח עושה? קודם כל כופה – בדרכי נעם, כמו שהרבי הדגיש (כמה שקשה להבין את זה) – לשמור את התורה והמצוה ולחזק בדקה. אחר כך אם עוד יש אויבי ישראל מסביב הוא נלחם מלחמות הו' ומנצח. אחר כך הוא בונה מקדש במקומו, ואחר כך הוא מקבץ את כל נדחי ישראל מכל אתר ואתר לארצנו הקדושה, ובסוף הוא הוא שמביא לקיום של היעוד שאמרנו קודם – "כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם הוי' לעבדו שכם אחד". אז בא "הוי' שמו", לאחר כל ה"הוי' איש מלחמה" בא ה"הוי' שמו" – הפסוק המרכזי שאמרנו משירת הים. על זה – שכולל הכל הכל, הכל הולך אחר החיתום, הכל בשביל התכל'ס, מלך המשיח עם כל חמש הפעולות שלו (כנגד הנרנח"י שלו כידוע – שקודם כופה את עם ישראל לשמור את התורה מתוך שמחה, מתוך נעם; אחר כך נלחם מה שצריך להלחם, עד שכורת זרע עמלק מתחת השמים; אחר כך בונה מקדש במקומו; אחר כך מקבץ נדחי עם ישראל מכל מקום בעולם; ובסוף עושה שגם כל העולם כולו, כל הגוים כולם, יכירו וידעו וישתחוו ויעבדו את ה' שכם אחד, שזה קשור כמובן לעיר הקדש שכם, עיר הברית), "וענו כל העם ואמרו אמן", כן יהי רצון.

לא נטריח יותר את הצבור הקדוש הזה, אפשר לשיר עוד כמה שירים. הכל היה לכבוד החברים שלנו, החל מראש הישיבה הרב שפירא שליט"א, וכל שאר החברים והתלמידים. וכמו שאמרנו, אולי עוד מישהו שמע משהו בהשגחה פרטית ואולי זה אמר לו משהו. שוב, "סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין".