חיפוש בתוכן האתר

ז׳ אדר ע"ג – כפר חב"ד ברית משה מנחם מענדל שי׳ ויסגלס הדפסה דוא

ז׳ אדר ע"ג – כפר חב"ד

ברית משה מנחם מענדל שי׳ ויסגלס

לחיים לחיים. יש ניגון חדש לכבוד הרך הנימול, משה מנחם מענדל – נתחיל מהניגון[1].

א. רמזי השם

שלשה משה והמשה שבדור

קודם נאמר כמה מילים על השם של הרך הנימול. בהשגחה פרטית הברית היתה היום, יום ההולדת והיארצייט ויום ההולדת מחדש של משה רבינו. אם הברית היתה בזמנה היא היתה ביום סיום הרמב"ם, עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה". גם יש עוד משה שלישי, האמא של הרך הנימול בעצם נקראת על שם הסבא, רבי משה – משה-צבי – שבחרוף נפש תקע בשופר בנעילה של יום הקדוש ליד הכותל המערבי, בישר את הגאולה של עם ישראל. לכן היא נקראת שפרה, על שם השופר של סבא משה. אם כן, יש לנו פה שלשה משה, השם הראשון, שהוא מצטרף למשה רבינו שבדור, משה רבינו של הגאולה האמתית והשלמה ש"מנחם שמו". "הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון", כלומר, משה ומנחם-מענדל הם אותו דבר והצירוף עולה מאד יפה.

שלש פעמים משה – חמש פעמים אור

לגבי שלשת המשה, כתוב שביום הראשון של מעשה בראשית נאמר חמש פעמים אור. על האור כתוב "וירא אלהים את האור כי טוב" ועל לידת משה – היום, ז' אדר – כתוב "ותרא אֹתו כי טוב הוא". על זה דורשים חז"ל "שנתמלא הבית כולו אורה". איך לומדים שכל הבית נתמלא אורה? מהפסוק של יום ראשון, "וירא אלהים את האור כי טוב", גזרה שוה ל"ותרא אתו כי טוב הוא". אותו טוב הוא אור אין סוף, אור עצמי, אור הגנוז. "וירא אלהים את האור כי טוב", "טוב לגנזו", והיכן גנזו? בתורה, "תורה אור" של משה, "זכרו תורת משה עבדי", "תורה צוה לנו משה". כתוב בחז"ל שהפסוק הראשון שמלמדים את הילד הוא "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב". גם כשהרבי קרא לשנן יב פסוקים, שכל ילד יחזור וישנן ויכריז בכל התוקף – מזל בריא ומזל תקיף של אדר – הראשון הוא "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב". במלה "מורשה" יש אותיות משה ואותיות אור. שוב, כתוב שביום ראשון יש ה"פ אור, ואם עושים את החשבון, ה פעמים אור עולה ג פעמים משה (כלומר, יש ביניהם מכנה משותף – אור הוא 9 פעמים 23 ו-משה 15 פעמים 23 – אור עולה ג"פ 69 ו-משה ה"פ 69, מכנה משותף מאד חשוב. אם כן, מתי הם משתווים? שלש פעמים משה (שיש לנו כאן) עולה חמש פעמים אור (ביום אחד של מעשה בראשית). חז"ל אומרים שה"פ אור הם כנגד חמשה חומשי תורת משה, "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב". בכך התחלנו בשם.

מנחם מענדל – "דור רביעי ישובו הנה"

בעצם, לגבי השם מנחם מענדל, כל פעם בדור שלנו כשזוכים לעוד ילד שנקרא על שם מלך המשיח ש"מנחם שמו" דורשים את הפסוק "ודור רביעי ישובו הנה". מה הקשר? גם הצמח צדק, ששמו מנחם-מענדל, אמר זאת ובכך רמז לרבי שהוא ה"דור רביעי ישובו הנה". אבל בעצם כל ילד שנקרא על שם הרבי, מנחם מענדל, הוא גם "דור רביעי" במובן אחר – הרבי נקרא על שם הצמח-צדק, והצמח-צדק נקרא על ידי אדמו"ר הזקן על שם רבי מנחם מענדל מהורודוק, רבי מענדלע ויטבסקער בעל פרי הארץ. אם כן, כל מנחם-מענדל היום הוא בעצם רביעי – בעל פרי הארץ, הצמח צדק, הרבי והוא. לכן לכל מנחם מענדל היום יש את הכח של "דור רביעי ישובו הנה", הכח של הרבי, שהוא "דור רביעי ישובו הנה" במובן אחר. "ישובו הנה" היינו 'משיח נאו!', ביאת משיח.

משה מנחם מענדל – אור מים רקיע

נעשה גימטריא של השם המלא משה מנחם מענדל, כשמחברים את השמות יחד מקבלים מספר מאד חשוב בכתבי האריז"ל – 677, אחד יותר משם הוי' ברבוע (676) אך הוא קובע ברכה לעצמו (לא רק הוי' ברבוע עם הכולל). הוא הגימטריא של אחד מהסודות העיקריים בכתבי האריז"ל, עם רבוי דא"ח עליו. בפרט בהמשך הגדול של הרבי מהר"ש, "וככה", חלק גדול של ההמשך בא להסביר את הסוד של אור-מים-רקיע (גם אור). ביום א' דמע"ב יש ה"פ אור, וביום השני ה"פ מים וה"פ רקיע. האריז"ל מסביר שזה הסדר של הבריאה בכל מאמר – אמר ר"ת אור-מים-רקיע, ובכך טמון הכח של המאמר לברוא דבר יש מאין.

הבריאה היא בשלשה שלבים: אור הוא אור מופשט, והוא נעשה זרע – זרע האב נקרא מים וכאשר כבר נכנס ונעשה עובר ברחם אם הוא נקרא רקיע ואז הוא נולד. כך כל דבר שנולד במציאות יש מאין חייב לעבור את שלשת השלבים של אור-מים-רקיע. שוב, זה נושא גדול בכתבי האריז"ל, בעץ חיים, והרבה חסידות באה להסביר זאת. אפשר לראות באריכות בספר הערכים חב"ד (וגם בספר הערכים של הדוד, הרב ישבעם שי'). מתחיל מאור, שדברנו עליו הרגע, ונגמר במים-רקיע, זה סודו של השם (משה הנו אור כנ"ל; מנחם שעולה צמח, "צמח שמו", היינו סוד המים המצמיחים כל מיני תענוג; מענדל, הכינוי באידיש היינו סוד רקיע).

שוב, אור-מים-רקיע הוא התהליך של כל התהוות יש מאין. גם האדם שמתהווה ומוסיף והוליך ואור, מתרגם את האור שלו לתשובה ומעשים טובים – "תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים". חכמה היא אור, יש פירוש שהמים של "רוח אלהים מרחפת על פני המים" היינו תשובה, והסוף הוא רקיע – מעשים טובים. "תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים" הוא מאמר של רבא, והוא מאמר הפתיחה של ספר שחסידים למדו הרבה בעבר – ראשית חכמה – והיום פחות, רק חתנים לומדים חלק מסוים שלו לפני החתונה. גם המאמר הזה קשור לאור-מים-רקיע שעולה משה-מנחם-מענדל. עד כאן על השם ורמזיו.

ב. שמונה ימי מילה וגילוי יג בריתות

ברית נדחית ליום ה-כא ללידה – ז' אדר

נדבר בקיצור על היום. בהשגחה פרטית הברית יצאה – נכתב בששת ימי בראשית ועוד קודם, שהברית שלנו היום – לא ביום השמיני אלא ביום העשרים ואחד. הלידה היתה ב-י"ז שבט (בע"ה כבר אפשר להודיע שבשעה טובה יהיה פדיון הבן בשבוע הבא, ב-י"ז אדר, עשרה ימים מהיום). פדיון הבן, כאשר סופרים גם את היום הראשון וגם את יום הפדיון (כמו שסופרים את שמונת ימי המילה), הוא יום ה-לא (א-ל) מהלידה. היום אנו עשרה ימים לפני כן, ז' אדר, אז בעצם הגענו ליום השמיני והוספנו עוד 13 ימים. כך יצא בהשגחה פרטית, היום ה-21 נפל על ז' אדר, היום של משה רבינו. המן שמח שהפור נפל באדר, אבל לא ידע את האמת, שבאותו יום משה הסתלק ובאותו יום נולד, הוא נולד מחדש בכל דור וזה העיקר, בכל דור יש משה רבינו, "מרדכי בדורו כמשה בדורו" ו"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא". מכיון שהמן לא ידע זאת בסוף תלו אותו על עץ גבוה חמישים אמה.

הוראת שעה – המתנה עוד יג ימים כדי לגלות יג בריתות

הרבי תמיד מדגיש שכל מה שהרמב"ם כותב הוא הלכות, גם בחותם ההלכות שמביא מעין אגדה. והנה, הרמב"ם מביא בסוף הלכות מילה כאילו אגדתא – "גדולה מילה שנכרתו עליה יג בריתות". במאמר המקורי של אדמו"ר הזקן שחוזרים בברית – וגם המאמר של הרבי ששמענו מזכיר אותו בסוף – הוא מסביר שב"מי יעלה לנו השמימה" הר"ת מילה והס"ת הוי' כי במילה ההתעוררות וההתגלות היא למעלה משם הוי', מ-יג מדות הרחמים (סוד "נימול אברהם", הברית של אברהם אבינו). אם כן, ברית שייכת ל-יג. קוינו שהברית תהיה בזמנה, אבל היתה הוראת שעה. כל דבר שלא קורה בדיוק לכתחילה, לכאורה, הוא בגדר הוראת שעה. כתוב שהוראת שעה גם יותר גבוהה מהלכה. בהוראת שעה יצא לנו שאחרי היום השמיני חכינו עוד 13 ימים – כנראה כדי לגלות ביתר שאת וביתר עז את יג מדות הרחמים בברית. ח ועוד יג עולה כא – הברית היום ה-21 ללידה.

חיתוך המילה – חתך זהב

קודם נאמר שיש כאן איזה סוד בחכמת החשבון, שגם המדע היום מכיר בו מאד: ברית מילה נקראת חיתוך. כתוב אמנם ש"מל ולא פרע כאילו לא מל", יש גם מילה וגם פריעה, אחרת לא נחשב, אבל הראשית והעיקר הוא החיתוך. יש סוד של "חיתוך זהב". אתמול קראנו בתורה על הנדבה, "כל איש אשר ידבנו לבו". מתחיל בתרומת זהב, והדבר מלכות של השבוע הוא "כל יהודי זהב". זה"ב ר"ת "זה הנותן בריא". קשור לחדש אדר, שהוא מזל בריא. כל יהודי הוא בריא, התינוק בריא, כולם תקיפים, וממילא כולם זהב, ואת הבריאות נותנים, תורמים את הבריאות כדי לעשות מבצעים של הרבי ולהביא משיח. בכל אופן, הווארט של הדבר מלכות הוא שכל יהודי זהב. יש מושג שגם מופיע בתורה, באריז"ל, ובעולם הוא נקרא 'חתך זהב' – זה סוד הברית. מה סוד המספרים? יש יחס מסוים בין מספרים. מתחילים לחבר מספרים יחד: 1 ועוד 1 = 2. כל פעם מחברים את המספר הקודם למספר העכשוי. 1 ועוד 2, 3. 2 ועוד 3 5, 5, 8, 13 וכו' עד אין סוף, כמובן. כשמגיעים ל-13 ועוד 8 עולה 21 הוא כבר חתך זהב מאד מדויק, מי שמכיר את המתמטיקה שבזה, היחס המדויק של חתך זהב מאד קרוב ליחס בין 8 ו-13 ועוד יותר בין 13 ל-21. אז בעצם כל הברית היום היא סוד של חתך זהב. היה 8, סיום הרמב"ם. אחרי ה-8 חכינו עוד 13, כנגד 13 בריתות שנכרתו על המילה (כפי שהרמב"ם עצמו מסיים את הלכות מילה) ויצא לרך הנימול משהו מיוחד, ז' אדר.

ג. "גם בלא דעת [לעשות אתב"ש] נפש לא טוב"

שם אהיה

21 הוא ג"פ ז (קודם דברנו על ג"פ משה). מהו 21 בכתבי האריז"ל? בדרך כלל שם אהיה, גם שם שקשור למשה רבינו. ה' אומר לו להיות גואל, מלך ישראל, והוא בתחלה מסרב, מתחמק – עד שהוא אומר "שלח נא ביד תשלח", ואז ה' כעס עליו והכריח אותו, כפה אותו בעל כרחו לקבל את השליחות. אבל בתחלה כאשר משה מתווכח הוא אומר "והיה כי יאמרו אלי מה שמו [של המשלח] מה אומר להם"? ה' עונה שיאמר להם שמי ששלח אותך נקרא "אהיה אשר אהיה" וממשיך "כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם". שלש פעמים – בכל התנ"ך, באותו פסוק – מופיע שם אהיה קדש (בכל שאר התנ"ך המילה "אהיה" היא חול). משה = 345, אהיה אשר אהיה = 543 = גרשם בכור משה, המבט בראי של עצמו. בכל אופן, זה שם של הגואל, שם של גאולה, שם של לידת הגואל, שם של אמא בקבלה.

שם ביט

אבל כתוב בכוונות, בכתבי האר"י, עוד שם ששוה 21 חוץ משם אהיה. לא שם שמופיע במפורש בתורה, אבל מכוונים אותו כמה פעמים, בפרט כאשר יוצקים את השמן לנרות חנוכה, וכל פעם שיוצקים שמן מכוונים שם קדוש שהוא שמן באתב"ש, ביט. מכוונים – לא אומרים, אבל מכוונים – שתחת ה-ב יש קמץ, וכך תחת ה-י, ותחת ה-ט יש שבא. כך מכוונים, אומרים במחשבה את השם הזה, כאשר יוצקים את השמן לתוך הנר בכל פעם שמדליקים נר, ובפרט בחנוכה. השם הזה עולה 21. השם הזה הוא לא מילה לכאורה. הוא חלק ממילה, כמו להביט. אבל אם הייתי כותב את זה הפוך היה טיב. מה טיב השם הזה?

טוב ו-ביט

יש תורה מהמגיד (הכוונה מכתבי האריז"ל, אבל ההסבר הוא באור תורה מהמגיד) שהשם הזה הוא שייך למלה טוב, רק שבמקום ה-ו של טוב יש י, והסדר גם הפוך, במקום טוב הסדר הוא ביט. הוא אומר שהאות ט היא ספירת היסוד. "אמרו צדיק כי טוב". כמו שיש מאמר חז"ל "אין טוב אלא תורה" יש מאמר "אין טוב אלא צדיק". הוא אומר לפי זה שהאות ט היא ספירת היסוד, התשיעית מהכתר. קודם הוא מסביר את המושג טוב. שייך ללידת משה היום, "ותרא אֹתו כי טוב הוא". הוא עצם הטוב. אחרי עצם הטוב יש מדרגה שניה, טבע הטוב להיטיב. יש ווארט בחסידות שלעצמות ה' אין שום תואר כלל, אי אפשר לומר משהו על העצמות של ה', ואף על פי כן בדרך נשיאת הפכים אפשר לומר שה' הוא עצם הטוב. מתוך כך שה' הוא עצם הטוב – הטבע של הטוב הוא להיטיב. שוב, המגיד אומר שבטוב ה-ט היא היסוד, ה-ו התפארת וה-ב תרין מוחין, חכמה ובינה. אם כן, טוב הוא מלמטה למעלה – יסוד מקבל מהתפארת שמקבלת משני המוחין. זה טוב. מה זה השם הקדוש ששוה 21, ביט? הוא טוב אבל הפוך. בשרש כל השרשים שם ה-ב היינו חכמה ובינה דעתיק, השעשועים העצמיים של הקב"ה, שרש השמן הטוב שיורד על הראש. הרי השמן נקרא טוב. במקום ו, היא מתחלפת ב-י, כמו שכתוב שלע"ל "יהיה הוי' אחד ושמו אחד". לעתיד לבוא ה-ו מקבלת את כל העצמה של ה-י. זו משמעות השם לפי המגיד. שם של גאולה – טוב הוא מלמטה למעלה ו-ביט מלמעלה למטה. ה-ב – שעשועים עצמיים. ה-ו מתחלפת ב-י, וה-ט נשארת הצדיק יסוד עולם. שמאיר את הטוב העצמי הזה לעולם.

הדעת לעשות אתב"ש

היום יום של טוב. בברית הילד נימול ונעשה טוב. אמרנו שכוונה ש-שמן באתב"ש הוא ביט – כוונה בכתבי האריז"ל, בקבלה, לא במדרש. אבל יש אתב"ש מאד חשוב שמופיע בפירוש בחז"ל – בתנחומא אומרים בפירוש שטוב באתב"ש נפש (ישר, ממש לפי הסדר). "ותרא אתו כי טוב הוא", משה רבינו. מה הפסוק? דורשים פסוק. קודם כל, זה משהו יפהפה, מאמר חז"ל יוצא מהכלל שעושים אתב"ש, אבל יש גם פסוק מפורש – "גם בלא דעת נפש לא טוב". הפסוק אומר שאם אין דעת הנפש לא טוב. מה הקשר בין נפש וטוב? על זה אומרים חז"ל שנפש וטוב זה אותו דבר באתב"ש. יוצא כאן איזה ווארט, שלא כתוב בפירוש אבל מתבקש: מי הוא בר דעת? עיקר התכונה שכוללת את כל כחות הנפש היא דעת, היינו לדעת לעשות אתב"ש. אם אין לך דעת אתה לא יודע שנפש היא טוב, כי לא ידעת לעשות אתב"ש. אם ידעת לעשות אתה יודע שהנפש היא טוב. סימן שלעשות אתב"ש הוא משהו מאד גדול.

"חכם לב יקח מצות"

איפה זה בספירות? יש גם שם טוב. כל החסידות היא תורת הבעל שם טוב. השם הטוב הוא "אומר לדבק טוב", הכח שמחבר את השמים ואת הארץ. "בראשית בראת את אלהים את השמים ואת הארץ" – שם אהוה מחבר רוחניות וגשמיות, שמים וארץ. זה גם כח של ברית מילה. יש כח לילד לחבר כל ימי חייו, לקיים עוד תורה של הבעל שם טוב כל ימי חייו, להיות "חכם לב יקח מצות". בכל מצוה, החל מהמצוה הזו, יש שתי מצוות – הגוף של המצוה, גופא דאורייתא, והכוונה הפנימית שלה. כל חכם לב לוקח כל פעם שתי מצוות, "אשר קדשנו במצותיו", מיעוט רבים שנים. הכח לחבר הוא הכח של הטוב, של שם אהוה, כח הדעת – האתב"ש. גם בכל מצוה כתוב שיש אתב"ש. ה-מצ של מצוה הם יה באתב"ש. גם צריך דעת, כדי לדעת שה-מצ הם יה, ואז כל מצוה היא "ויעש דוד שם". המצוה הכללית של כל המצוות היא צדקה, וכתוב בזהר שבצדקה "ויעש דוד שם". סתם מצוה היא צדקה, המצוה הכללית, כך כתוב בירושלמי ומובא בתניא. צריך לגלות שהמצוה היא י-ה-ו-ה, ולשם כך צריך דעת, לדעת שה-מצ הם יה באתב"ש. זה "גם בלא דעת נפש לא טוב". על הנפש הזו כתוב היום "ותרא אותו כי טוב הוא", הנפש של כל יהודי שהיא "חלק אלוה ממעל ממש". על הנפש הזה כתוב מה שמובא בתניא יותר מאוחר, שבכל יהודי יש ניצוץ משה, הדעת שבו. הרבי תמיד מביא בשם המאור עינים בשם הבעל שם טוב איך כל לכל יהודי יש ניצוץ של משיח, וכאשר מספיק ניצוצות פרטיים של משיח יתגלו אזי יתגלה גם המשיח הכללי, הרבי שיתגלה, כמו גילוי העטרה בברית מילה. כל יג בריתות, כל האור, כל הדעת, כל הנפש האלקית – שזה יתגלה, ובא לציון גואל ונזכה למלך המשיח, הגאולה האמתית והשלמה עם "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" בתוך כל אחד ואחד מישראל. לחיים לחיים.

משה-צבי

עוד השלמה קטנה: השם המלא של סבא משה הוא משה-צבי – גם אתב"ש, שני השמות הולכים יחד כי צבי הוא משה באתב"ש (רק משה הפוך – ה-צ ש-ב מ-י). עוד דבר, אמרנו שיש מכנה משותף בין משה ו-אור. מה לגבי מנחם, שמו של משיח? כמו ש-אור עולה ג"פ 69 ו-משה עולה ה"פ 69, מנחם עולה ב"פ 69 – כלומר, אור מנחם עולה משה. היחס של 3 ועוד 2 עולה 5 הוא חתך זהב. מתחיל 1, 1, 2, 3, 5, 8, 13, 21.



[1]. התוים מודפסים אחרי השיעור.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com