ט׳ מרחשון ע"ג – כפר חב"ד

ברית לוי יצחק שי׳ אייכנבלאט

2.              א. ברית מילה בפרשת לך לך

3.               ברית מילה – שיא פרשת לך לך

מזל טוב לכולם, להורים, לסבים, האלטר-זיידעס – שכולם יזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים ורוב נחת חסידי. בהשגחה פרטית אנחנו בפרשת לך לך וסיום ושיא הפרשה הוא מצות ברית מילה, המצוה שזכינו לקיים היום. מתאים למה שאדמו"ר הזקן אומר "לחיות עם הזמן" – אין זמן יותר טוב לעשות ברית מילה מפרשת לך לך. המילה היא הסיום, השיא של הפרשה, ובפרט בפרשת "לך לך", הפרשה של אברהם, שכבר בתחלתה כתוב "ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה" – כל החיים נוסע "הנגבה", בשאיפה להגיע לאין סוף, כל הזמן אברהם בעליה, ובפרשת לך לך שיא העליה היא הברית – הוספת ה לשם שלו[א], כח להפיץ את האור בכל העולם וככה להביא משיח.

4.               חמשת פסוקי התורה הראשונים ("יום אחד") כנגד חמש הפרשות הראשונות (חיי "אחד היה אברהם")

יש רמז ידוע שחמשת הפסוקים הראשונים של התורה, יום אחד של מעשה בראשית, הם כנגד חמש הפרשיות הראשונות של התורה[ב] – הכל קשור לאברהם אבינו: הפעם הראשונה שאברהם רמוז בתורה היא מיד בפרשת בראשית, בפסוק הראשון של הסיפור השני של מעשה בראשית – "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" אותיות באברהם, ועל כך נאמר "עולם חסד יבנה", מדת ה"חסד לאברהם".

אברהם אבינו נולד בסוף פרשת נח, הוא ואשתו שרה מוזכרים שם בפירוש, כאברם ושרי. בעצם שרה נזכרת גם כשרי וגם כיסכה. רש"י מביא שני פירושים ליסכה – שהיא סוכה ברוה"ק או שכולם סוכים ביפיה. אחר כך פרשת לך לך כולה מוקדשת לאברהם אבינו, וכך גם פרשת וירא (אם כי שם כבר נולד יצחק). פרשת חיי שרה מתחילה עם אברהם אבינו, הגם שעיקר הנושא של פרשת חיי שרה הוא נישואי יצחק ורבקה – כבר יש מעבר בפרשה מאברהם ושרה (שמסתלקת בתחלת הפרשה, ולכן נקרא על שמה) ליצחק ורבקה, אליהם עובר כובד המשקל.

בכל אופן, כל חמש הפרשיות הן כנגד חמשת הפסוקים של "יום אחד" – "אחד היה אברהם", "כי אחד קראתיו [ואברכהו וארבהו – ביצחק = ארבה]". אם כן, אברהם שייך ליום הראשון של מעשה בראשית, "יום אחד". הפסוק הראשון של הפרשה – "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" – שייך לאברהם של כל פרשת בראשית – "באברהם"-בהבראם. הפסוק השני הוא "והארץ היתה תהו ובהו וגו'" – המבול – אך הסוף הוא "ורוח אלהים מרחפת על פני המים", רוחו של מלך המשיח, המתחיל להתנוצץ ביהודי הראשון – אברהם אבינו, שנולד בסוף פרשת נח כנ"ל (שכולו דמות משיחית הבאה לתקן עולם במלכות ש-די).

הפסוק השלישי, "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור", הוא כנגד פרשתנו, פרשת לך לך – "אברהם התחיל להאיר" (כלשון חז"ל). ה' שולח את אברהם "אל הארץ אשר אראך", ששם יתחיל להאיר באור העצמי שלו, שהוא בעצם אור המילה, כמו שנסביר. הכי ברור מהכל הפסוק הרביעי – "וירא אלהים את האור כי טוב" – כנגד פרשת וירא, ממש אותו לשון ואותן אותיות. בסוף באה פרשת חיי שרה כנגד הפסוק החמישי, המסיים את יום אחד של מעשה בראשית, "ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" – הסיום של האחד, שהוא אברהם. ההסתלקות (שלמות עבודת החיים), גם של שרה וגם של אברהם, היא בפרשת חיי שרה. הכל היום הראשון של מעשה בראשית, "יום אחד", הפרשיות של היהודי הראשון שנקרא "אחד".

5.               הפסוק השלישי – אותיות אור מילה

הפרשה שלנו, לך לך, היא כנגד "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור"[ג]. יש כאן רמז שרומז באופן מובהק לברית מילה שזה עתה זכינו לקיים. בכל פסוק שמתבוננים בו יש אותיות חדשות (שמופיעות בפעם הראשונה בפסוק) ויש אותיות שחוזרות על עצמן. בפסוק "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" יש זיו אותיות – אור עולה ט"פ זיו, הולכים יחד (זיו הוא מספר ראשוני) – השאלה כמה אותיות חדשות וכמה חוזרות על עצמן. אם מתבוננים רואים שהרוב חוזרות, כמה חדשות? קודם מוציאים את שלש האותיות העיקריות – אור (מלה שחוזרת פעמיים) – איזה אותיות חדשות נוספות יש? מילה. כמו ששמענו במאמר, שמילה ר"ת "מי יעלה לנו השמימה", מילה בר"ת ושם הוי' בס"ת. מכל זיו האותיות בפסוק יש ז חדשות ו-יו חוזרות, והמענין ש-ז החדשות הן אור-מילה.

היות שלמדנו שמילה יותר גבוה משם הוי' ויותר מהתורה – כמו שהיה במאמר שחזר אבי הבן – איזה אור הוא "אור מילה"? איזה אור של אברהם אבינו מתגלה כאן? "אברהם התחיל להאיר" – מה האור שלו? יש הרבה מדרגות של אור. בלשון החסידות אור המילה הוא אור עצמי. כמו שאמרנו, אברהם אבינו תמיד נמצא בתנועה של "הלוך ונסוע הנגבה" – לא מסתפק באור הממלא כל עלמין אלא רוצה את אור הסובב כל עלמין, ובאמת כל שאיפתו היא לגילוי אור עצמי ממש, התגלות עצמותו יתברך. לכן הוא זוכה למילה (למילה הגדולה, עליה נאמר "ומל הוי' אלהיך את לבבך ואת לבב וגו'"), בה יש גילוי של יג מדות הרחמים, יג הבריתות שנכרתו על המילה (בכך רואים שהמילה למעלה מהתורה – כמבואר במאמר – שעל המילה נכרתו יג בריתות ועל התורה ג בריתות). אור מילה הוא אור עצמי, אור העצם, למעלה מממלא וגם למעלה מסובב – גילוי העצמות ממש. זה מה שקורה בקיום מצות ברית מילה, מה שקורה עכשיו.

6.              ב. יום הלידה ויום הברית בשנה ובחדש

7.               יום ה-לב ויום ה-טל של השנה

צריך לקשר גם ליום – הכל בהשגחה פרטית, צריך לחיות עם הזמן – יום ה-טל של השנה. בחדש תשרי יש ל ימים ואנחנו היום ("בעצם היום הזה נמול אברהם" – "עצם היום הזה" היינו גילוי אור עצמי כנ"ל) ב-ט מרחשון. יום ההולדת היה לפני שבעה ימים – אנחנו ביום השמיני – יום ה-לב של השנה (ב מרחשון). כתוב שכמו שיש יום הולדת, שצריך לחגוג כל שנה ויש לו המזל שלו, כך יש מזל של יום הברית. המילה היא גילוי שרש הנשמה, המזל, ומתגלות בה מדות הרחמים שנקראות מזלות.

נמצא שיש לילד, לוי יצחק שי', מזל של לב ומזל של טל. טל קשור לאור – דברנו על אור, שכל הפרשה שלנו היא אור-מילה – כי כתוב "טל אורות טלך". התורה היא "תורה אור", ומה שכתוב שהמילה גבוהה מהתורה בפשט היא גבוהה מהנגלה של התורה. אבל יש פנימיות התורה, רזין דרזין דאורייתא, שהוא גילוי אור המילה. לכן כתוב שטל כאור הוא אור עצמי, יש לו כח להחיות את המתים – "טל אורות" הוא טל תחיה, טל של תחית המתים ממש – והוא גילוי הרזין דרזין דאורייתא שיתגלו לע"ל. זה היום הזה, הברית היא בפרשת לך לך, ששיאה מילה, והיום הזה בהשגח"פ הוא יום ה-טל (= הוי' אחד).

אנחנו אוהבים לחזור על מה שהבעל שם טוב היה שם את היד הקדושה שלו על הלב של כל ילד שהיה מביא לחדר ומברך אותו 'שתהיה יהודי חם' – זו הברכה הראשונה והמקורית של הבעל שם טוב. היות שמזל יום ההולדת של לוי יצחק הוא לב, שיהיה לו לב חם של יהודי, יהודי של הבעל שם טוב. בכלל יש פתגם של הבעל שם טוב "לב ישראל חי" – הטל הוא טל תחיה והלב חי. העיקר הוא הלב. גם הרבי הרש"ב – שיום ההולדת שלו ב-כ' חשון – אומר (והרבי תמיד מביא), שהיחידה שבנפש, שבה תלוי כח מסירות הנפש של היהודי, היא בתוך הלב ולא בראש. שוב, יום ההולדת של לוי יצחק שי' הוא לב ויום הברית שלו הוא טל.

8.               יום ה-ב ויום ה-ט של חדש חשון

בתוך חדש חשון אלה יום ה-ב ויום ה-ט. יש לבדוק איפה מופיע לראשונה בתורה הצירוף ב-ט (בסדר זה). גם בפרשת השבוע, באחת מנקודות השיא של הפרשה – לפני ברית המילה – כאשר הקב"ה אומר לאברהם אבינו (אחרי "ויוצא אותו החוצה") "הבט נא השמימה וגו' כה יהיה זרעך". גם קשור לרך הנמול שלנו. לוי יצחק שלנו קשור למה שה' הוציא אברהם מחלל העולם, אמר לו "צא מאצטגנינות שלך", והראה לו את הכוכבים מלמעלה ואמר לו "כה יהיה זרעך". קודם כל, סימן שלילד הזה יהיו הרבה ילדים – גם הרבה אחים יהיו לו – כי יש לו סימן של בט, "הבט נא השמימה... ויאמר לו כה יהיה זרעך", אין ספור ילדים.

9.              ג. שם הילד – לוי יצחק

10.         התלבשות הטל במטר – רזין דאורייתא בתורת הנגלה

נקשר זאת לשם. קודם האבא שאל על השם, ואמרתי לו שהשם הכי חביב עלי – אבא של הרבי, שהוא בעל טל, קשור בעצם לפנימיות התורה, הטל שבתורה. השבוע, שלשום, התחלנו לבקש "ותן טל ומטר". כל הקיץ אנחנו מזכירים טל, אבל מתחילים לבקש "ותן טל ומטר לברכה" יומים לפני יום ה-טל של השנה[ד]. מבקשים יחד טל ומטר, רזין דאורייתא ונגלה שבתורה. מה מיוחד? צריך טל, אבל שהטל יתלבש במטר ויתחבר אליו. המטר הוא הנגלה, גם לשון מטרה – מה המטרה? "לתקן עולם במלכות שדי" (תכלית מטרת אברהם אבינו כנ"ל), וכדי להגיע למטרה זו צריך "ותן טל".

שהילד הזה יהיה גדול בפנימיות התורה, בחסידות, אבל חסידות שמתלבשת בתוך המטר, הנגלה של התורה, כדי להגשים (לשון גשם, מטר) ולממש את המטרה של הבריאה. מימוש מטרת הבריאה גם שייך ל"באברהם"-בהבראם – העולם נברא בשביל אברהם, מדת החסד (על ידי מדת החסד ועבור אברהם – כל המטרה של בריאת העולם היא חסד, שיהיה "עולם חסד יבנה [לשון עתיד כנודע]"). שוב, בעל הטל בחסידות חב"ד של דורנו הוא האבא של הרבי.

11.         הקשר בין לוי יצחק לאברהם

דברנו על אברהם אבינו – מה הקשר בין אברהם אבינו ללוי יצחק. אברהם הוא חסד ויצחק הוא גבורה, וגם משמעות השם לוי היא גבורה כמו שרבי לוי יצחק רושם על שמו. מה הקשר? פרשת חיי שרה היא המעבר והחבור בין אברהם ושרה ליצחק ורבקה, ושם כתוב – גם כן 'שיא' – "ואברהם זקן בא בימים והוי' ברך את אברהם בכל". המלה הראשונה היא "ואברהם" – עם ו – שעולה לוי יצחק בדיוק. כמו שדברנו, זה הקשר בין אברהם לרבי לוי יצחק. כשכתוב "ואברהם" כבר רומז ללוי יצחק. כתוב ש"והוי'" היינו "הוא ובית דינו", וכאן "ואברהם" היינו אברהם עם יצחק בנו (שמדתו דין).

רש"י גם דורש כאן גימטריא (ב"פשוטו של מקרא"), "בכל" בגימטריא בן, וצריך להשיאו אשה. כמו שאמרנו שלרך הנמול יש מזל של ריבוי זרע, כי יש לו קשר ל"הבט נא השמימה... כה יהיה זרעך", כך יש כאן גם גימטריא של ריבוי שנים – "ואברהם זקן בא בימים". שה' גם יטעים אותו "בכל מכל כל" – לטעום עולם הבא בעולם הזה (כמו אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב).

12.         לוי יצחק בן מנחם מענדל – "בן יכבד אב"

נסיים בכך שאם האבא נקרא מנחם מענדל על שם הרבי והבן לוי יצחק על שם האבא של הרבי, אז בעצם האבא קורא לבן שלו בשם האבא שלו. כשהבן קורא לבנו בשם אביו יש כאן כיבוד אב. לכן, אף על פי שלאריכות ימים ושנים טובות האבא שיושב כאן ליד מענדי, לא קוראים לו לוי-יצחק אלא שם אחר, אך היות שהוא נתן לבנו את השם מנחם מעדנל סימן שהוא רוצה שיכבד אותו בקריאת שם על שם האבא, האבא של מנחם-מענדל (בו הכוונה לרבי). כשהבן מנחם מענדל נותן שם על שם האבא של הרבי, לוי יצחק, בפנימיות יש בכך קיום מצות כיבוד אב.

מכל עשרת הדברות מבחינה מסוימת הדבור הכי-הכי חשוב הוא "כבד את אביך ואת אמך" (כך נאמר בחז"ל). האבא כאן קיים בהידור כיבוד אב, ולכן נזכה שגם הילד יכבד את הוריו – משהו מאד חשוב בדור שלנו, משהו משיחי.

בזכות כל מה שדברנו – מהסוף להתחלה: כבוד אב, אריכות ימים שלו, ריבוי זרע שלו, הקשר העצמי שלו ליהודי הראשון אברהם (אף שלוי-יצחק שני שמות של גבורה) שקיים מילה בפרשה – נזכה לגילוי אור העצם, אור-מילה, שנמשך דווקא על ידי יהודי. אפילו ה' כביכול לא יכול לגלות את העצם של עצמו. מי יכול לגלות? רק יהודי יכול, רק אברהם אבינו יכול. לכן אברהם אבינו הוא היהודי הראשון וגם המשיח הראשון, הדמות המשיחית הראשונה. שנזכה ללכת בדרכו, ושיהיה לנו לוי יצחק בן מנחם מענדל, זה הקטן גדול יהיה, וההורים והסבים וכו' ירוו רוב נחת יהודי חסידי ממנו מעתה ועד עולם. לחיים לחיים. שנזכה "משמחה לשמחה" – ב"ה כולנו משפחה אחת, ויש הרבה שמחות, שתהיה שמחה אחרי שמחה במשפחה. שנזכה להשתתף.

[האבא: התינוק נקרא על שם האבא של הרבי, וגם על שם רבי לוי יצחק מברדיטשוב – שזכיתי להיות כמה פעמים על ציונו באוקראינה. שנזכה לדון את כולם לכף זכות כמוהו].

מכל הצדיקים, רבי לוי יצחק הכי דומה לאברהם אבינו, אוהב ישראל באמת – זה עוד קשר בין לוי יצחק לאברהם אבינו.