י"ג אייר ע"ג – כפר חב"ד

להכניס את האור לעור

כינוס ילדים – ׳החדר החסידי׳ בכפר חב"ד

אמרו יב הפסוקים.

מישהו יודע של מי היארצייט היום? [ישראל אריה לייב]. מי הוא? [האח של הרבי]. בודאי הוא היה שר את השיר של אבא שלו, ניגון ההקפות. לכבוד היארצייט שלו נשיר את הניגון.

2.               ספירת העמר – להכניס את ה-א לתוך ה-ע

אנחנו בעיצומו של חודש אייר. אייר הוא אור. בתורה חודש אייר נקרא חודש זיו – שפירושו גם כן אור. יש הרבה אור בחדש הזה. איזו מצוה מקיימים בכל לילה בחדש אייר? [ספירת העמר]. עמר כותבים כך, ב-ע, מה יקרה אם נחליף את האות ע באות א? זה יישמע גם כן אמר, אבל ב-א. כתוב בחסידות ש-אמר ראשי תיבות אור-מים-רקיע, כך ה' ברא את העולם. לכן כתוב שכאשר סופרים את ספירת העמר צריך לכוון שה' בורא את העולם, וצריך להלביש את ה-א – אלף היא פלא, כמו שהרבי אמר, ואם מכניסים את ה-א לתוך המלה גולה נעשית גאולה, עיקר ענין הגאולה הוא להכניס את ה-א בתוך ה-ע, לראות את הפלא בעין, כמו שאמרו קודם הילדים: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". זו העבודה של חדש אייר.

3.               אור-עור – "אברהם התחיל להאיר"

אמרנו שאייר הוא מלא אור. מה קורה אם מחליפים את ה-א של אור ב-ע? איזו מלה מקבלים? [עור] עור (של הגוף). אחרי שאדם וחוה חטאו, מה ה' הלביש אותם? מישהו זוכר? [כתנות עור]. דרך אגב, שמעתי כעת שיש פה כתה שסיימה את פרשת נח. פרשת נח מתחילה בספור קצת עצוב, יורד מבול ומוחה את העולם, אבל בסוף היא שמחה. כך כתוב בלוח "היום יום". למה? מה יש בסוף פרשת נח? מי שמסיים את פרשת נח צריך להיות שמח, למה? [אברהם]. אברהם אבינו, היהודי הראשון, נולד. למה לא היתה שמחה עד שהוא נולד? מה היה? היה חשך רוחני בעולם, אף אחד לא ראה את ה'. כאשר בא אברהם אבינו, מה הוא התחיל לעשות? "אברהם התחיל להאיר", להאיר את אור ה' בעולם. הפסוק אומר "מי העיר ממזרח" (ב-ע), אבל חז"ל קוראים זאת גם "מי האיר" ב-א – גם כן שייך לחילוף א-ע של חדש אייר. כמו שבלילה יש חושך, ואז זורחת השמש במזרח ויש הרבה אור, כך אברהם אבינו הוא כמו הזריחה – "מי העיר ממזרח", ובתוך "מי העיר" הוא גלה את "מי האיר", את האור שבתוך העור.

4.               פסח שני והילולת רבי מאיר – להפוך "כתנות עור" ל"כתנות אור"

אחרי שאדם וחוה חטאו, כשהיה חשך, ה' הלביש אותם ב"כתנות עור". אבל יש מישהו בין התנאים שמאיר באופן מיוחד, ואצלו זה כתוב אחרת. מי הכי מאיר? איזה יום מיוחד יש לנו מחר? [פסח שני]. מחר פסח שני, שהוא גם יום הילולא של תנא גדול מאד. מיהו? [רבי מאיר בעל הנס]. הוא גם נקרא מאיר, והוא גם מאיר וגם עושה נסים (כל נס הוא גילוי אור ה' בעולם). רבי מאיר גם היה סופר וכתב ספר תורה, ובספר התורה שהוא כתב כתוב "כתנות אור" ב-א. הוא האיר את האור בתוך העור. גם כי הוא רבי מאיר, וגם בגלל המסר של פסח שני. מה לומדים מפסח שני? שאף פעם לא אבוד. אם ניסית לעשות מצוה ומשום מה זה לא הלך, לא הצליח, מה מלמד פסח שני? היו אנשים טמאים, לא יכלו להקריב את הפסח בזמנו, ומה ה' נתן להם? עוד הזדמנות. מה זה מלמד אותנו? שאף פעם אין דבר שהוא אבוד, תמיד אפשר לתקן, לעשות מחדש ולעשות אפילו יותר טוב, עם יותר אור. כתוב בזהר שהעור שה' הלביש את אדם וחוה לאחר החטא היה "משכא דחויא", עור הנחש שפתה את חוה – זה לא עור טוב ומאיר אלא עור חשוך, עור שיש בו יצר הרע. אבל רבי מאיר גילה את הענין של פסח שני, ש"אין אבוד", תמיד אפשר לתקן, לקח את כתנות העור – כאילו מקרה אבוד, אחרי שאדם וחוה חטאו – והאיר אותן. ואדרבה – "כיתרון האור מן החשך", יש מעלה באור שיוצא מתוך החשך, מתוך העור של הנחש.

5.               סגי נהור

עוד שאלה: כמו המלה עוֹר יש עוד מלה זהה, רק בניקוד אחר? זו מלה קשורה לאור ב-א, אבל במשמעות הפוכה לכאורה. מה קורה אם שמים חיריק תחת ה-ע וצירה תחת ה-ו? [עִוֵר]. מה זה? [מישהו שלא רואה]. העִוֵר לא רואה את האור, אבל איך חז"ל קוראים בגמרא לעִוֵר? סגי נהור. סגי בארמית פירושו הרבה, ונהור זה אור, אז מה זה סגי נהור? [הרבה אור]. למה לעִוֵר קוראים סגי נהור? מתלוצצים ממנו ח"ו?! כתוב בחסידות שבאמת מי שהוא עִוֵר בעולם הזה יש לו הרבה אור, אבל יש לו כל כך הרבה אור, עד שהוא לא יכול להגביל ולצמצם אותו כדי שיוכל לראות דברים גשמיים ומוגבלים. מי שיש לו הרבה מאד אור אבל אין לו כלים מתאימים בעיניים שלו לצמצם את האור, הוא עִוֵר ולא יכול לראות, לכן קוראים לו סגי נהור.

6.               "מי עִוֵר כי אם עבדי" – לא לראות את הלא-טוב שבזולת

הנביא ישעיהו הוא הנביא העיקרי של נחמה, של הגאולה ושל המשיח. אחד הפסוקים שהוא אומר לגבי ביאת מלך המשיח במהרה בימינו, בחדש אייר, הוא "מי עִוֵר כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עִוֵר כמשולם ועִוֵר כעבד הוי'". זהו פסוק מאד מיוחד, וגם קצת קשה להבנה. מי זה "עבדי"? על מי כתוב בתורה שהוא "עבדי"? על משה רבינו כתוב "לא כן עבדי משה". עליו גם כתוב שהוא "עבד הוי'". כל הנביאים בעם ישראל הם כמו משה רבינו, לכן כתוב ש"עבדי" ו"עבד הוי'" היינו כל הנביאים שבאים בשליחות ה' לנבא לעם ישראל. למה הנביא הגדול ישעיהו אומר על הנביאים האמתיים של עם ישראל "מי עִוֵר כי אם עבדי"? נשאל עוד שאלה, נראה אם מישהו יוכל לענות: האם לפעמים זה טוב שלא רואים משהו? עִוֵר הוא מי שאין לו אור (מצומצם, של העולם הזה) והוא לא רואה. בדרך כלל זה לא טוב שמישהו עִוֵר, אבל האם זה יכול להיות טוב לפעמים? [כן]. מתי? [כדי לא לראות דברים לא-צנועים]. מצוין, אם החבר שלי עשה משהו לא טוב (או לא צנוע), לפעמים טוב מאד שאיני רואה את המעשה. יש פסוק "וַיַּרְא אָוֶן ולא יתבונן". מה צריך לתקן בחדש אייר? "'ואהבת לרעך כמוך' רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה" – זה התיקון המיוחד, הכולל, של חדש אייר. כתוב בחסידות שיש שתי מדרגות של אהבת ישראל. המדרגה הכי גבוהה היא שאני אף פעם לא רואה דברים לא טובים בחבר שלי, ובכלל בכל יהודי. כי החבר הוא בדיוק כמוני, וכמו שהאדם לא רואה בעצמו דברים לא טובים, כך ביחס לחבר – הוא עִוֵר.

7.               לתקן את הזולת דרך ראיית הטוב בלבד

אבל, אם הוא עִוֵר, איך הוא יכול לעזור לאותו חבר לתקן את עצמו? הרי קראנו בשבת בפרשת קדושים, שלפני מצות "ואהבת לרעך כמוך" יש עוד מצוה – "הוכח תוכיח את עמיתך". כלומר, שאם רואים משהו לא טוב בחבר יש מצוה מהתורה להעיר לו – גם להעיר ב-ע וגם להאיר ב-א, כדי שיתקן את עצמו. אם כן, הרי צריך לראות את הדברים הלא-טובים בחבר ולהוכיח אותו. אז למה אמרנו שלפעמים טוב להיות עִוֵר ולא לראות את הדברים האלו? אותו רבי עקיבא שדיבר על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך", אומר גם "תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח"[1]. על פי פשט המאמר הזה אומר שכדי להוכיח מישהו אחר אני צריך להיות צדיק מושלם, ואנחנו לא במדרגה הזו. לא כל כך צדיקים כדי שנוכיח מישהו אחר. כתוב "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" – אני צריך להיות בעצמי מאה אחוז בסדר, ורק אז אני יכול להעיר למישהו אחר שהוא לא בסדר. אם אני לא מאה אחוז בסדר, איך אני יכול לתקן מישהו אחר? זה הפשט, אבל יש פירוש יותר פנימי, ש"קלקלתנו היא תקנתנו" – מכיון שאנחנו לא יכולים להוכיח, צריך להגיע לדרגה יותר גבוהה, שבה בכלל לא רואים את הלא-טוב אלא רואים רק טוב.

8.               "האור כי טוב" – אור שרואים בו רק טוב

כתוב "וירא אלהים את האור כי טוב" – מה זה? יש אור שרואים בו רק דברים טובים, רק "אור כי טוב". באור הגשמי שלנו אפשר לראות את הכל, האור מאיר גם על הטוב וגם על הלא-טוב. אבל יש אור הגנוז לצדיקים, והכוונה שזה אור גנוז בו רואים רק איך שכולם צדיקים. באור הזה אף פעם לא רואים שמישהו הוא לא צדיק. "אמרו צדיק כי טוב" – רואים רק את הדברים הטובים. אם רואים רק את הטוב שיש בחבר, מתקנים אותו בדרך ממילא. אם רואים רק את האור שבתוכו, גם החשך שלו הופך להיות אור. זה הפירוש, גם על פי פשט, של הפסוק בישעיהו "מי עִוֵר כי אם עבדי". הנביא לפעמים מקבל נבואה מה' להוכיח את עם ישראל, אבל יש כזה נביא שגם אחרי שהוא מקבל את הנבואה להוכיח את הדברים בעם ישראל שהם לא בסדר, הוא עולה למדרגה כזו שהוא נעשה עִוֵר. דווקא בגלל היותו עִוֵר, באותו עִוֵר הוא מקבל סגי נהור, אור גדול של אהבת ישראל, אור גדול לגלות איך שכולם צדיקים, וכך הוא מקיים על הצד הטוב ביותר את רצון ה' להחזיר את כולם בתשובה.

9.               סיכום

זה המסר הכי פנימי של חדש אייר, לשון אור. כך אברהם אבינו החזיר את כולם בתשובה, "מי העיר ממזרח". הוא הלביש את האור כי טוב של אהבת ישראל בתוך העור ב-ע, שהיה העִוֵר – סגי נהור – למעליותא. זו העבודה של אהבת ישראל בחדש אייר, עליה כתוב "מי עִוֵר כי אם עבדי... מי עִוֵר כמשולם" – מי שהוא שלם באהבת ישראל ("משולם"[2]), הוא עִוֵר בקדושה. המלה עִוֵר כתובה שלש פעמים בפסוק[3]: "מי עִוֵר כי אם עבדי... מי עִוֵר כמשולם ועִוֵר כעבד הוי'" – כולם כינויים למשה רבינו ולמשיח. זה פסוק של חדש אייר, פסוק של גאולה. שיהיה לנו חדש טוב, חדש שכולו "אור כי טוב", אור שרואים בו רק את הטוב, והופכים את הלא-טוב לטוב (מאד) בדרך ממילא. "וירא אָוֶן ולא יתבונן", לא רואים את הרע, והכל הופך לאור גדול – אור של גאולה. אז ה-א נכנסת לתוך הגולה, "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", "ובא לציון גואל". שנרגיש שלעולם שום דבר אינו אבוד, שהמשיח כאן. עוד מעט, במוצאי שבת יחול לג בעומר עם רשב"י. נדליק מדורה ונרקוד. אני רואה שכמה ילדים עשו קשת. בקשת יורים הרבה מצוות. כל חץ הוא חץ של אהבה, וצריכים לירות חצים של אהבת ישראל לכולם. שתהיה גאולה עכשיו, משיח נאו.

10.         השלמה למבוגרים – אור-עור בגלגלתא של פרצוף א-ע

בפרצוף א-ע שהתחלנו להסביר בטבריה הצמד אור-עור היה בגלגלתא. מה זה קשור לעִוֵר הטוב? העִוֵר הטוב הוא הבעטלר הראשון מ-ז הבעטלערס של רבי נחמן, כנגד ספירת החסד (היום הראשון של שבע הברכות). בגלגלתא מתלבש החסד דעתיק. נביא הוא ממוחא סתימאה – שם גבורה דעתיק – אבל הנביא עליו נאמר "מי עִור" וגו' הוא מצד הגלגלתא. בדרך מצותיך יש שתי מדרגות של אהבת ישראל – ההתבוננות שאנחנו שיעור קומה אחת, גוף אחד, כל אחד הוא אבר וכל האיברים מחוברים על ידי הדם הזורם בעורקינו. זו המדרגה הבסיסית. אך יש מדרגה יותר גבוהה של אהבת ישראל, השייכת להתבוננות של "על כל פשעים תכסה אהבה", שכולם נמצאים ומתאחדים מכח אור מקיף אחד. אותו מקיף הוא מקיף דאמא, כפי שאנחנו מסבירים תמיד שהמדרגה הראשונה בצמח-צדק היא מצד ז"א והשניה מצד אמא. כתוב שהגלגלתא מאירה דווקא באמא. זה ה"עִוֵר כמשולם" של הקדושה, שמקבל את האור הגדול של אהבת ישראל, האור הגנוז, "האור כי טוב" – האור שמראה שכל יהודי הוא רק טוב. אמרנו שהעור שם הוא עור הקרקפת. זו תכלית המוחין של להניח תפלין – לקבל את הסגי-נהור של הקדושה.