ד שבט תשס"ט - ווארט גלעד דוד הרמן ואליטל רוזה בורשטיין - דף 2 |
JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL ב. רמזי החתן והכלה – פרצוף 419 נתחיל עם כמה משחקי גימטריאות עם שמות החתן והכלה, ואחר כך נעבור לתוכן שבהשגח"פ ממש קשור לנושא הזה – משהו שהחתן והכלה קבלו תשובה כשכתבו מכתב ביחד לרבי והכניסו באקראי לכרך של אגרות קדש, ופתחו לראות באיזה ענין זה נפל בהשגחה פרטית (כמו גורל). זה נפל על משהו מאד מענין, על הנושא של איחוד התורה והמדע – ומיד אמרתי לגלעד שזה מאד מתאים לך. זה תשובה לסטודנטים ששאלו את הרבי ביחס ללימוד המדעים ואיך זה הולך ביחד עם אמונה בה'. תיכף נגיע לזה, אך כמו שאמרנו נפתח עם כמה רמזים. כשהחתן והכלה כתבו את המכתב לבקש ברכה כתבו את השמות המלאים, שודאי יופיעו בהזמנה לחתונה, ורק אז ראיתי שלחתן קוראים גלעד-דוד ולכלה אליטל-רוזה (לא ידעתי שלשניהם יש שני שמות). אם כן, המערך המלא כאן זה גלעד-דוד ואליטל-רוזה. אם תעשו את החשבון של הכל תראו שהמספר שלהם זה 419. המספר הזה, לא פחות ולא יותר, הוא הגימטריא של המלה שעכשיו דברנו עליה – אחדות. גימטריא מאד יפה לחו"כ שכעת הולכים ביחד להקים בית נאמן בישראל. השאיפה שלהם זה באמת להשיג את האחדות – גם אחדות ביניהם, כמו שהתורה אומרת על כל חתן וכלה, "והיו לבשר אחד", ועיקר האחדות זה האהבה, לכן אחד עולה אהבה, אבל באופקים היותר רחבים זה שמתוך האחדות בפנים, בבית, מצליחים לפעול אחדות גם בסביבה, אחדות בעולם, אחדות בין התורה והמדע – אחדות. זו הנקודה היהודית, היעד שלנו זה אחדות, וזה בדיוק השמות שלהם. אמרנו שזה משחק, כי יש הרבה מילים וביטויים שיכולים להיות שוים אותו דבר. לכן החכמה כאן – יש חכמה, חוץ מזה שכל דבר עולה כמו משהו אחר – זה לקחת מכלול של דברים שוים, להתבונן בקשר ביניהם, ולעשות איזה סדר לדברים. בלשון הקבלה הסדר הזה הוא פרצוף. תלוי כמה דברים יש, למשל כעת נעבוד על שבעה דברים שונים – מודל של שבע. אם יש שבע, חוץ מזה שזה מספר חביב אצלנו בתורה, "כל השביעין חביבין", המודל של השבע זה מדות הלב. יש שבעה רגשות בלב. זה כמו שבעת ימי בראשית – ה' בורא את העולם ברגש, ולכן בורא אותו בשבעה ימים. נעשה את זה לפי הסדר, ובקיצור יחסית, ויש אחד שנרצה להדגיש כי יש בו חידוש. חסד: אחדות. אם יש אהבה, שהיא פנימיות החסד, אפשר להגיע לאחדות, כנ"ל. חסד שייך לאברהם, "חסד לאברהם", ויש בו גם פסוק "אחד היה אברהם" – גם במובן של אחדות, שהוא אחד, וגם במובן הזה שהוא כבר חתר לאחדות, לחיבור שמים וארץ. בו נאמר "ויקרא שם בשם הוי' אל עולם" (ולא אל העולם), להגיד שיש אחדות בין ה' לעולם וזה לא שני דברים. גבורה: עכשיו נאמר משהו קצת עמוק בקבלה, רק למביני דבר קצת. השרש של המדות זה בפנימיות הכתר, עתיק יומין, ששמה שבע המדות של עתיק יומין מתלבשים במה שנקרא שבעה תיקוני גלגלתא של אריך אנפין (זה רק מילים, שלא צריך להבין כרגע, אבל זה חשוב בשביל הגימטריא השניה). הגימטריא השניה זה מקור חכמה (ביטוי שמופיע פעם אחת בתנ"ך – "מים עמוקים דברי פי איש נחל נובע מקור חכמה"). למה השתמשנו במלים של הקבלה? כי כתוב שמקור החכמה זה בגבורה דעתיק שמתלבשת בחכמה דאריך. זה מלים, אבל להסביר פשוט – גבורה זה יכולת הצמצום, יכולת להתמקד. השכל החד, כמו מי שמוכשר במתמטיקה, מאיפה זה בא? מגבורה. לכן אנשים שטובים במתמטיקה גם אמורים להיות גבורים בכל מיני תחומים. לפי הקבלה זה הולך יחד, כי מקור חכמה זה גבורה דעתיק, הגבורה הכי גבוהה שיש. לכן אנחנו שמים את הביטוי מקור חכמה כנגד הגבורה. קבלה זה להקביל, ומקבילים מקור חכמה לגבורה. תפארת: זה הכי חשוב מכולם, אז רק נאמר אותו, ואחר כך נחזור אליו אחרי כולם. יש ביטוי בספר איוב של שלש מילים – "יגיד עליו רעו", שהרע, החבר, יגיד עליו. מה בדיוק הפירוש של זה? נחזור לקמן, אבל זה עוד גימטריא. אם כן, גם לחתן ולכלה יש מסר עמוק טמון בתוך המילים האלה, "יגיד עליו רעו", וזה שייך לכל חתן וכלה, אבל לא כל חתן וכלה שוים את זה. הם שוים את זה ממש. אם רוצים אחר כך לכתוב איזה מאמר קצר של רעיון, השם הקצר הכי טוב למאמר של שכינה ביניהם מהחלק הזה של הערב הוא "יגיד עליו רעו". נצח: יש ביטוי שאנחנו אוהבים, בעיקר שיוצאים כעת מחנוכה לקראת פורים – בחנוכה מדליקים נרות, והאשה מדליקה נרות בכל שבת. כשמתבוננים על הנר, השלהבת רוקדת. כתוב שיש שמונה נרות כנגד שמונה הנימים של כינורו של משיח ("נר הוי' [= כנור] נשמת אדם"), וכשמסתכלים על הנר שומעים גם איזה ניגון. אז נר ר"ת נגון רקוד, ו-נגון רקוד – גם עולה 419. מנצח ומטה זה דברים מעשיים, הדבר המעשי הראשון שיהיה בבית הרבה נגון ורקוד, וממילא יהיה הרבה אור ונר של קדושה. נצח הוא לשון למנצח, הוא המנצח על התזמורת בנפש ובעולם. הוד: אחר כך יש דבר ששייך לט"ו בשבט, בו חוגגים את ראש השנה לאילנות, ובעיקר משבחים את בורא עולם על המינים שברא בארץ ישראל, ואחד מהם הוא הרמון. הרמון הוא החמישי בשבעת המינים, כנגד ההוד. הרמון קשור לכל היהודים בעולם, מהכי צדיק עד הכי ההיפך, כי גם יהודי שלא שומר תורה ומצוות בכלל, הכי רחוק, אין לך יהודי שלא מלא מצוות כרמון. רמון אמיתי, מקורי, אם סופרים את הגרעינים שלו יש בו תריג גרגרים – בדוק ומנוסה – כמנין המצוות, ואין יהודי שלא מלא מצוות כרמון. יש ביטוי בשה"ש, שהוא גם שם של ספר חסידות עמוק – מהגימטריא נראה מה החתן והכלה צריכים ללמוד יחד – "פלח הרמון". חז"ל דורשים את "רקתך [המצח] כפלח הרמון" שאפילו ריקנים שבך (למראית עין) מלאים מצוות כרמון. זה הביטוי הבא, פלח הרמון, כנגד ההוד, וזה שם של ספר, ספרי רבי הלל מפאריטש זצ"ל, שמומלץ שהחו"כ ילמדו אותם. יסוד: הביטוי הבא שייך ל"צדיק יסוד עולם", שכל זוג שמקים בית בישראל צריך להתקשר לצדיק יסוד עולם – הוא השדכן האמיתי שעושה את הקשר, לכן כתוב "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" ר"ת שידוך כנודע. השדכן קוראים לו צדיק הדור, בכל דור. שמענו את זה גם במאמר שהחתן חזר, שבכל דור יש צדיקי הדור בכלל וחד בדרא בפרט, שהוא צדיק הדור. צדיק הדור = אחדות, סימן שבאמצעות ההתקשרות לצדיק הדור אפשר להגיע לאחדות בפנים, בבית, וגם בחוץ. מלכות: המלכות זו האשה, הכלה עצמה. החתן אמר בהשגח"פ מאמר "באתי לגני אחתי כלה". המלה האחרונה הכי דומה לראשונה, רק מחברים את ה-דו של אחדות לאות אחת – "אחתי". אם כן, החתן והכלה שלנו הם אחדות, והכינוי הכי בסיסי של הכלה זה "אחתי" – אחר כך יש עוד ביטויים, רעיתי יונתי תמתי – אבל הבסיס של הכל זה אחדות. אפילו בלי הגימטריא, אח ואחות זה לשון אחד, לשון איחוי ולשון אחדות (פעם אחת בתנ"ך כתוב אחד בלי ד, אח). "באתי לגני אחתי כלה" – זה באתי למלכות. אם כן, עברנו שבעה רמזים של החו"כ: אחדות, מקור חכמה, יגיד עליו רעו, נגון רקוד, צדיק הדור, אחתי. יש כאן הרבה מה להתבונן וליישם את ההתבוננות הזאת במשך השנים הבאות.
|
האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב
התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד