מוצאי כ"א שבט ע"ד – כפר חב"ד ספירת החכמה בנפש שידור לסמינר במקסיקו |
מוצאי כ"א שבט ע"ד – כפר חב"ד ספירת החכמה בנפששידור לסמינר במקסיקו שמחתי לשמוע על הסמינר, שיהיה בהצלחה רבה. שכל היהודים במקסיקו עם כל הבני-נח במקסיקו ובכל העולם יתחזקו ויתקרבו – לה', לתורה, לישראל. שמעתי שנושא הסמינר הוא ספירת החכמה. כעת לומדים על הספירות לפי הסדר. קודם דברנו על הכתר[1] וכעת לומדים על החכמה. ראשית המודע – "החדש הזה לכם"במודע של הנפש החכמה היא הספירה הראשונה, הכח הראשון בנפש. בדרך כלל המשל לחכמה הוא הברקה – הברקה של שכל חדש. הביטוי הוא "ברק המבריק על השכל", שהוא חידוש. המצוה הראשונה שאנחנו, עם ישראל, קבלנו לפני יציאת מצרים היא "החדש הזה לכם ראש חדשים" – לקדש את החדשים, את הלבנה החדשה שנראית כל ראש חדש. כתוב שמשה רבינו לא ידע בדיוק איך צריכה להראות הלבנה כדי שתהיה ראויה לקדש, עד שה' בעצמו הראה למשה רבינו את הלבנה בחידושה בשמים ואמר לו "כזה ראה וקדש" – כמו צורת הלבנה הזו ראה וקדש. אחר כך כתוב שכל הנבואה של משה – כל תריג מצוות, כל התורה – הוא נבא עם המלה "זה", כמצביע באצבע ואומר "זה הדבר אשר צוה ה'". בלשון חז"ל "זה" נקרא "אספקלריא המאירה" – דבר שרואים ברור. כשרואים משהו כך, ברור, צריך לקדש אותו – כמו אשה. החשך – מה שבתחלה משה רבינו לא ידע מה השיעור שצריך לקידוש לבנה – הוא מצב של כתר, של לא-מודע. פתאום ה' מראה לך את הלבנה בחידושה. לבנה היא גם משל לשרש נשמות ישראל, שאנו דומים ללבנה, מונים ללבנה, עתידים להתחדש כמותה. ה' אומר "כזה ראה וקדש". החויה הזו – המצוה הראשונה כשאנו יוצאים ממצרים – היא חוית החכמה. כח-מהבזהר הקדוש מחלקים את המלה חכמה לשתי מלים פשוטות. לוקחים את שתי האותיות הראשונות של חכמה והופכים אותן – מ-חכ נעשה כח – ושתי האותיות הבאות הן מה, בטול בלשון הקדש. אז חכמה היא כח-מה, כח ויכולת בנפש, גם לראות משהו חדש שמבחוץ, וגם להרגיש את עצמי כדבר שמתחדש מתוך אין (אני מאין, וכמו שנאמר "והחכמה מאין תמצא"), כדבר שזה עתה הופיע מאין. כשרואים משהו חדש שואלים – 'מה זה?'. כח-מה הוא הכח להרגיש את הדבר, את המה, ההופעה הראשונה של מהות כל שהיא. בנפש קוראים לחויה הזו בטול, שהאדם מרגיש את עצמו אין או יוצא מהאין. מי התבטא על עצמו שהוא מרגיש את עצמו מה? משה רבינו. כתוב שאמר על עצמו – ועל אהרן אחיו הגדול עמו – "ונחנו מה". אנחנו יוצאים מהאין, גם מרגישים את האין, את המזל שלנו – "אַין מזל לישראל". אם כן, יש בחכמה שני דברים – הברקה, שכל חדש, גילוי חדש, תוך כדי תחושה שאני אין. חך-מהיש מקום אחד בזהר שגם מחלקים את המלה חכמה לשתי מלים פשוטות, אבל בלי להפוך את שתי האותיות הראשונות – לא כח-מה, אלא לפי הסדר – חך-מה. בפה יש חמשה מוצאות שהדבור יוצא מהם. הכי גבוה הוא החך. החך טועם – עיקר תאי הטעם, חוש הטעם, בחך. אנחנו בחדש שבט, שהחוש שלו בספר יצירה הוא חוש הטעם, ועיקר הטעם נמצא בחך. חך-מה אומר שיש חך שטועם את המה. לא רק שיש כח בנפש להרגיש מה, בטול, אלא שיש בכך טוב טעם. מי שמרגיש בטול מקבל מכך עונג, טוב טעם. זה חך-מה. כשאדם טועם את הטעם העדין של המה, חך-מה, הוא גם מתחיל לחייך. המלה חך היא גם לשון חיוך. זה סימן מובהק שהאדם זכה לטעום את טוב הטעם של המה, של הבטול, כשהוא חי בחיוך-מה, חיוך מאד עדין. טפה מתוך המעיןכל התיאור הזה של חויה נפשית, וגם הביטוי הגשמי-הפיזי, של החכמה – קשור לספירת החכמה, לכח החכמה בנפש. בשם הוי' החכמה היא האות הראשונה של השם, ה-י – נקודה אחת קטנה. זו גם חוית החכמה – טפה אחת שנובעת מתוך מעין. המעין יוצא מהתהום. התהום הוא מאגר אין סופי של מים, ומתוכו יוצא מעין. יש מעין מתחת לקרקע, עדיין מתחת למודעות האדם, מתחת להכרה, ויש מעין גלוי. המעין שמתחת לקרקע הוא מעין חתום. אחר כך יש מעין גלוי. מתוך המעין יוצאות טפות, טיפין טיפין. כל טפה היא י, האות הראשונה של שם הוי'. סיכוםאם כן, יש לנו כבר מכלול של חכמה: הברקה, בטול – כח-מה; חך שטועם מה; חיוך – לחכם אמתי תמיד יש חיוך על השפתים; וגם מעין נובע. יש ביטוי של הבעל שם טוב שמי שהוא חכם אמתי הוא בבחינת "נביעת אין סוף" – הוא נובע כל הזמן טפין-טפין של חכמה, הוא אומר דברי חכמה, "לב חכם ישכיל פיהו", לחכם כל הזמן יוצאים דברי חכמה, חידושי אמת, מהפה. דברנו קצת על ספירת החכמה. שוב, אני מאחל שתהיה הרבה הצלחה, הרבה חכמה לכולם, ועם חכמה אפשר להאיר את העולם באור כי טוב של ה' ולהביא גאולה לעולם על ידי משיח צדקנו. Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com |
האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב
התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד