מוצאי י"א אד"ר ע"ד – כפר חב"ד

ספירת הבינה בנפש

שידור לסמינר במקסיקו

בינה – שמחת ההפנמה (מהמח אל הלב)

ברוכים הבאים לסמינר במקסיקו בנושא של קבלה וחסידות. הפעם הנושא שלנו הוא ספירת הבינה[1]. לומדים על הספירות, על הכחות בנפש שהם כנגד הספירות העליונות – "מבשרי אחזה אלוה". הבינה היא מח השמאל, שבקבלה גם מכונה אמא – הוא הכח המיוחד של האמא, כלומר הקשר של הבן לאמא. בינה היא להבין משהו, להבין משהו לאשורו, להבין משהו טוב.

הפנימיות של הספירה הזו – החויה הנפשית הפנימית, כאשר אדם מצליח להבין משהו טוב – היא שמחה, האדם מתמלא שמחה. הנפש מתמלאת אורה ושמחה. כשאדם משכיל משהו, בחכמה, הוא רואה אור חדש – כברק המבריק על השכל. בבינה גם יש אור, אבל שהאור בתוכו – הוא מתמלא מהאור, 'נזרע' ממנו. בכלל, חכמה ובינה הם שכל, אבל הבינה מתפשטת ומגיעה ללב. לכן ב"פתח אליהו" כתוב "בינה ליבא" – שניהם כמובן בראש, אבל השמאל יורד ללב. לכן באנטומיה של הגוף הלב ממוקם בצד שמאל של החזה.

בינה ותבונה – כח התפיסה וכח הקליטה

כתוב בקבלה שיש שתי רמות שונות של בינה. יש בינה עילאה, שבנפש היא כח התפיסה – לתפוס את הברק של החכמה. כמו שיורים חץ, יש ברק של חכמה, השכלה חדשה – "איזהו חכם הרואה את הנולד", פתאום הוא מגלה משהו עתידי בתוך ההוה. אם אין לו כח של בינה, כח האמא לתפוס את הברק של אבא, הברק בורח – מתעלם ללא-מודע של הנפש. מי שמבין יכול לתפוס – זה כח התפיסה של השכל – וזה יושב אצלו, כמו אמא שתופסת את זרע האב על מנת שיתעבר אצלה, שיווצר ולד ברחמה. זה כח התפיסה.

ברגע שתהליך העיבור מתחיל בפועל, שהעובר מתחיל להתרקם ולהתפתח יש עוד שלב, עוד כח של בינה שמתגלה – לא רק לתפוס אלא לקלוט, כח הקליטה. אפילו בלשון הקדש מבחינים בין שני הכחות האלה, תפיסה וקליטה. לכח התפיסה – לתפוס את הברק לפני שיעלם – קוראים בינה. אבל הכח לקלוט פנימה, שהעובר יתחיל להתפתח עד שהוא יוולד בתוך הלב – כרגש בלב, אהבה, יראה, התפעלות בלב – נקרא תבונה. אם כן, יש בינה ויש תבונה.

להבין דבר מתוך דבר – דדוקציה ואינדוקציה

אצל בצלאל, שאנחנו קוראים עליו בפרשת השבוע, כתוב שה' מלא אותו "חכמה תבונה ודעת". חכמה היא השכל הראשוני, ותבונה היא לא רק לקלוט אלא להפנים לגמרי, ובסוף דעת. רש"י מסביר שההבדל בין המלים הוא כזה: מה שאדם לומד דבר חדש מרבו הוא חכמה. תבונה היא היכולת לקחת את מה שהוא למד ולהתבונן בו – התבוננות (מדיטציה) לשון בינה, לא חכמה – עד שהוא מבין דבר מתוך דבר. תבונה היא לקחת מה שלמדת, שהוא כמו ברק, ולהתבונן בו עד שתבין משהו חדש – הכל ממך, לא אור שבא לך מהחוץ.

בזה גופא יש שתי בחינות. יש מה שנקרא דדוקציה ויש אינדוקציה. להבין פרט מתוך כלל, שבתוך הכלל יש הרבה פרטים ואתה מנתח את הפרטים מתוך הכלל הגדול זו דדוקציה – גם מבין דבר מתוך דבר, אבל ברמה יותר נמוכה. הרמה היותר גבוהה היא להבין דבר גדול מתוך דבר קטן – להבין איזה כלל מתוך פרט (לא פרט מתוך כלל). לכך קוראים אינדוקציה, ובחסידות היינו הבנת סובב כל עלמין מתוך ממלא כל עלמין. ממלא כל עלמין הוא מה שאור ה' ממלא את כל הבריאה, שה' בורא ומחיה ומקיים כל דבר בכל רגע. מתוך ההתבוננות באור אין סוף הממלא כל עלמין אפשר להבין שיש איזה אור אין סוף שכביכול מסביב. באמת "לית אתר פנוי מיניה", אך היות שלא מתייחס לכל נברא בפרט הוא כאור סובב – הוא אין סוף אמתי. במלים פשוטות, להבין מתוך אור מוגבל שיש אור בלתי מוגבל. זה אינדוקציה.

בינה ותבונה – שמחת ההצלחה וסיפוק פנימי

גם בחוית השמחה של הבינה, "אם הבנים שמחה", יש שתי רמות. יש רמה של שמחת התפיסה. אמרנו שבינה עילאה היא לתפוס את הברק שלא יתעלם. תבונה היא להפנים, שיתחיל להיות חלק ממני. ההלכה אומרת ש"עובר ירך אמו" – העובר שמתרקם ומתפתח ברחם הוא ממש אבר של האמא, חלק של האמא. זה נקרא להפנים עד שהוא חלק ממני ממש, עד שיוולד בשעה טובה ומוצלחת.

הביטוי הכי פשוט להבין את מהות אותה שמחה – זו שמחת הצלחה. כשאדם משתדל חזק לעשות משהו בחיים – יש כל מיני משימות ויוזמות שאדם יוזם – וכשהוא מצליח הוא שמח שהצליח. כתוב בתורה שיוסף הצדיק הוא איש מצליח. ככל שהוא איש מצליח, בכל עיסוקיו, בביזנס שלו, יש לו שמחה שהוא הצליח. שמחת ההצלחה היא השמחה של התפיסה – שהצלחתי לתפוס. קשה לתפוס ברק, לתפוס חץ שעף באויר, ואם אני מצליח אני שמח. בשמחת ההצלחה המשהו בו אני שמח ואני הם עדיין שני דברים.

אבל השמחה של הקליטה – שהמלה היותר מתאימה היא סיפוק פנימי, שהתמלאתי אור, שהוא נעשה חלק ממני ולא נפרד ממני – היא שמחה עצומה, אבל שמחה מופנמת. זו לא הרגשת הצלחה אלא רק הרגשת שלמות, שאני שלם. כמו שהאמא שיש לה עובר בבטן מרגישה שלמה. השמחה שלה היא שמחת שלמות, שהיא שלמה. ככה צריכים להתבונן – שיש שמחת ההצלחה, שהיא שמחת התפיסה, ויש שמחת השלמה פנימית, שהיא שמחת התבונה.

ברכות לשמחת אדר

שה' יעזור שנזכה לבינה – בינה עילאה ותבונה – ושנזכה ל"מבין דבר מתוך דבר" עם שני הפירושים, של הדדוקוציה והאינדוקציה, מהכלל אל הפרט ומהפרט אל הכלל, וגם שנזכה לשתי רמות השמחה הפנימית, שנצליח לעשות דברים טובים – שמזרזים את ביאת הגאולה, המשיח, אותיות יִשמח ויְשמח.

כעת אנחנו בחדש אדר, ש"מרבין בשמחה" – הכי מתאים ללמוד על בינה ושמחה. כשיש משימות ומצליחים אז שמחים – שה' יעזור שנצליח ונשמח. ועוד יותר, שנזכה להתעבר פנימה מהאור, עד שיהפוך לעובר ברחם שלנו, ובסוף נוליד אותו לתוך המציאות – ממש לידת משיח מתוך עצמנו לתוך המציאות.

זו השמחה שאנחנו שלמים – שלמים בעצמנו, והוא גם לשון שלום, שלום בתוכנו, ושמזה יוולד שלום לכל העולם כולו. שוב, שהסמינר יהיה בהצלחה רבה ושתהיינה בשורות טובות.