בע"ה

יו"ט שני דסוכות, ט"ז תשרי ע"ה – קראון הייטס, סוכת הענדל

התוועדות 'תחית המתים'

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

[סיבת ההתוועדות: בשנת תשנ"ג ביום זה יצא הרבי להתוועדות פתאומית למטה כאשר 770 לא היה מוכן לכך, והרב מנחם מענדל הכהן שי' הענדל (מי שעתיד להיות חתן של הרב גינזבורג ומנהל ארגון הכנסת אורחים ומוסדות נוספים), נמחץ מתחת לערמת אנשים עקב הבלאגן שנוצר. למעלה מ-12 דקות הוא היה בלי נשימה עד שגילו אותו. נסיונות ההצלה לא צלחו, ואז מישהו צעק לרבי "רבי הוא מת", הרבי פתאום הביט לכיוונו ואז הוא התחיל לפרפר. מיד אנשי הצלה ביצעו נסיונות החייאה נוספים שהצליחו ופינו אותו לבית הרפואה, בכניסה לשערי בית הרפואה הוא התעורר בריא ושלם, ושוחרר כעבור זמן קצר.]

אושפיזין דיצחק – מקור תחית המתים

ביום השני של סוכות האושפיזין הוא יצחק אבינו, יצחק אבינו היה הראשון שארע אצלו מקרה של תחית המתים כאשר בעקידה פרחה נשמתו ואחר כך חזרה אליו. כתוב בזהר שיצחק אותיות קץ חי, רמז לתחית המתים. נמצא שתחית המתים שייכת דווקא ליום השני של סוכות.

כתוב שאברהם, שפרסם אלקות בעולם ולחם מלחמות ה' (נגד ארבעת המלכים, רמז למלחמות מלך המשיח כמבואר ברמב"ן) הוא כנגד ימות המשיח, יצחק, שקם לתחיה, כנגד תחיית המתים ויעקב, שבקש לישב בשלוה, הוא כנגד עולם הבא (מנוחה לחיי העולמים).

רמז יפה בגימטריא: יצחק ועוד תחית המתים עולה טל ברבוע – "הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טליך וגו'", טל תחיה. ועוד, הערך הממוצע של יג אותיות יצחק תחית המתים עולה טל טל טל.

יום טוב שני דווקא עם התפשטות ארץ ישראל בכל האצרות

בחוץ לארץ היום השני של סוכות הוא גם כן יום טוב. מי המרוויח העיקרי מכך? יצחק. כתוב שלעתיד לבוא דווקא יצחק יקרא אבינו ("כי אתה אבינו"). ידוע שאדמו"ר הזקן רצה לתקן שיעשו יו"ט שני גם בארץ ישראל. כנראה לעתיד לבוא כך יהיה וזה מראה על המעלה של יצחק.

יצחק התעצם ביותר עם ארץ ישראל, רק הוא לא עזב את הארץ מימיו (הוא נצטוה "גור בארץ" בהיותו עולה תמימה ואין חוץ לארץ כדאי לו). ארץ ישראל נקראת "ארץ החיים", המקום המוכשר לתחית המתים, בחינת יצחק כנ"ל.

והנה, עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות, ויש לומר שדווקא אז תאמץ ארץ ישראל את המעלה שיש בחוץ לארץ היום (על דרך "מתלמידי יותר מכולם" כאשר "קיים איניש אדעתיה דרביה") – שני ימים של יום טוב, "יחיינו מיומים" (על דרך שני ימים של ראש השנה היום, שני ימים בבחינת "יומא אריכתא", גילוי של "ארך ימים בימינה", הרי ארץ ישראל היא ארץ הימין. וידוע בדא"ח שארץ ישראל היא בחינת ראש השנה – "ארץ אשר הוי' אלהיך דורש אותה תמיד עיני הוי' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה").

יום הולדת מההורים ויום הולדת (בנישואין) מהורי האשה

לכל אדם יש שני ימי הולדת. יום אחד היום שבו הוא נולד מהוריו הביולוגיים. והיום השני זה יום החתונה שאז שוב יורדת הנשמה לתוך הגוף (כמבואר בזהר ביחס לאברהם ושרה, שהם על דרך נשמה וגוף, וכך לגבי כל זוג יהודי) והוא כמו נולד מחדש. ברור שיום ההולדת הראשון שייך להורים שלו, ואילו יום ההולדת השני שייך לשווער ולשוויגער.

כאן, אצל מענדי שלנו, יש עוד יום הולדת (תחיית המתים זה ודאי כמו יום הולדת, וכמו אצל יצחק שבתחית המתים שלו נולד מחדש עם נשמה מעלמא דדכורא, שיהיה ראוי להתחתן ולהוליד). למי נקשר את זה? זה פשוט, ליצחק (האושפיזין של היום כנ"ל), השווער לעתיד של מענדי.

למרות שלכאורה הקשר בין הבן לאבא ואמא הוא חזק יותר מהקשר שלו לשאר קרוביו (כדמוכח מכמה הלכות בתורה), לפעמים דווקא הקשר לשווער הוא החזק ביותר. הרבי מזכיר את זה (כמובן בקשר שלו לשווער שלו, הרבי הקודם "נשיא דורנו"). לפי הקבלה, הקשר של בן לאבא ואמא זה כמו היחס שבין ז"א לאו"א, מה היחס בין חתן לשווער? החתן הוא ז"א והשווער הוא באריך (יש גם את הסבא שהוא בעתיק). וראה בכל זה באריכות בספרנו על כיבוד הורים.

"אתה כהן לעולם" – מדת הכנסת אורחים דאברהם

בעל יום ההולדת של היום הוא כהן, זה קשור לאברהם שעליו נאמר "אתה כהן לעולם". אברהם הוא האושפיזין של היום הראשון של סוכות. מה התכונה המרכזית של אברהם? אברהם הוא איש החסד כאשר עיקר ביטוי החסד שלו הוא במה שהוא מכניס אורחים למופת. זה מאוד קשור עם מענדי שהוא כהן והוא מכניס אורחים ודואג לכל האורחים שבאים לכאן ומקבלים חיות וכוחות מהרבי בחודש תשרי שהוא החודש השביעי המושבע מכל טוב.

כנראה שבזכות אברהם אבינו והכנסת האורחים של היום הראשון, זכה ונעשה לו הנס של תחית המתים ביום השני (שבאותו רגע התקשר, בעלמא דאתכסיא, לבת זוגו לעתיד, "בת פלוני לפלוני", שמכוחה ובזכותה הוא זוכה לקיים את מצות הכנסת אורחים).

ויהי רצון שנזכה עוד היום – תיכף ומיד ממש – לגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו!