בע"ה

מוצאי שבת קדש פרשת נח, אור ל-ב' חשון ע"ה – משפחת בן אוני, קראון הייטס

מלוה מלכה פרשת נח (אנגלית)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. הכפל בפתיחת שלש הפרשות הראשונות של התורה

נגנו "לכתחילה אריבער".

הקבלת שלש הפרשות הראשונות לשלשת הפסוקים הראשונים בתורה

שבוע טוב לכולם, היום קראנו בתורה פרשת נח והתחלנו במנחה את פרשת לך לך, שכתוב בלוח "היום יום" שהיא פרשה שמחה – כי כל יום חיים עם אברהם אבינו, היהודי הראשון. שלש הפרשות הראשונות של התורה, בראשית-נח-לך לך, מקבילות לשלשת הפסוקים הראשונים של התורה:

פרשת בראשית היא "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" – הכל בריאה של הקב"ה (וממילא הכל טוב, על כל דבר שה' ברא נאמר "וירא אלהים כי טוב" – "[בראשית] ברא אלהים" = טוב ברבוע, "את השמים ואת הארץ" ר"ת שם הטוב).

פרשת נח היא "והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים" – הבריאה נעשית תהו ובהו, יש מבול, ובסוף יש את "רוחו של משיח" שמרחפת כו', לידת אברהם.

פרשת לך לך היא "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" – "אברהם התחיל להאיר", תחלת הארת אברהם ("יהי אור") כאשר ה' אומר לו "לך לך... אל הארץ אשר אראך" (אל המקום שבו אגלה את אורך) ותכלית הארתו ("ויהי אור") כאשר ה' כורת עמו את ברית המילה (בסוף פרשת לך לך) ומוסיף לו ה בשמו להיות "אב המון גוים" (וידוע אשר הפסוק "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" מורכב מ-ז אותיות – אור מילה). זו הקבלה מאד יפה וחלקה.

כפל מילים בפתיחת שלש הפרשות הראשונות

יש עוד קשר בין שלש הפרשיות, שכל אחת מתחילה עם כפל של מילים:

פרשת בראשית מתחילה "בראשית ברא" והזהר אומר ש"בראשית" היינו ברא-שית (ברא בששה ימים והכל נברא בשש מדות וכו'), נמצא ש"בראשית ברא" היינו ברא-שית-ברא. יש מקום שהזהר אומר ש"בראשית ברא" היינו "שלם [בראשית] וחצי [ברא]" ("מאמר וחצי מאמר"). בכל אופן, יש כאן כפל של מילה – ברא ברא.

תחלת פרשת נח היא "אלה תולדות נח נח" – השם נח כתוב פעמיים.

פרשת לך לך מתחילה "לך לך" – שתי מילים שנכתבות באופן זהה.

אז יש כאן שלש תופעות של כתיבה כפולה, תופעת-ראי במילים (כאשר כללות התופעה רמוזה ב"נח נח" – "ונח מצא חן בעיני הוי'", תופעת ראי, סוד "אישון בת עין" כנודע. והנה, ברא ברא = ז פעמים נח-חן, ו"לך לך" במילוי: למד כף למד כף = ו פעמים נח-חן).

"נח נח" – נייחא לעילא ונייחא לתתא – שתי רמות של קיום

זו תופעה יוצאת דופן – מה היא אומרת? כדי להבין נתחיל להסביר מהפעם השניה, "נח נח" (כללות התופעה כנ"ל): על כך שכתוב השם של נח כפול כתוב בזהר – ומובא רבות בחסידות – שהוא הביא נחת רוח לכולם, נייחא לעילא ונייחא לתתא. נח הוא נחת רוח, והוא הביא נחת למעלה ונחת למטה.

נח הוא שבת, יום מנוחה, יום של שלום "ומנוחה לחיי העולמים". אם ישראל שומרים שתי שבתות – הפשט הוא שמדובר בשתי שבתות זו אחר זו, שני שבועות, אבל בחסידות מוסבר שבכל שבת יש שתי שבתות (ליל שבת ויומא דשבתא), שתי רמות של שבת – אז "נח נח" היינו שתי רמות של שבת, ושתי הרמות צריכות להתחבר יחד.

זה מזכיר את מה שהבעל שם טוב אומר שבכל מלה שאנו מדברים יש שתי רמות – האמירה בפועל והכוונה והמחשבה שמאחורי הדבור (ששורה על הדבור ומתלבשת בו), וצריך לחבר אותן. הוא דרש את הפסוק בשיר השירים "מי זאת עולה מן המדבר" ש"המדבר" היינו לשון דבור, ו"מי" היינו אמא (הבינה-המחשבה) ו"זאת" היינו מלכות (אותיות הדבור). "מי זאת עולה מן המדבר" – האלקות, ביחוד שתי הרמות של "מי" ו"זאת", עולה מדבור אחד. זה מהתורות החשובות בכתר שם טוב. זה גם קשור לנח, כי "מי זאת" עולה נחת. הבעל שם טוב נולד בשנת נחת – "עיר וקדיש מן שמיא נחִת" (נחת גם לשון נחיתה). בכל אופן, "נח נח" היינו שתי רמות של נח.

"ברא[שית] ברא" – תיקון הפנים ותיקון החוץ

מה ביחס ל"ברא[שית] ברא"? "ברא" פירושו בריאה של יש מאין. מהם השש (שית)? שש המדות של הנשמה. הן צריכות להברא ולהתקן. האריז"ל אומר שבריאת העולם שלנו באה על רקע שבירת הכלים. מה נשבר? המדות של הנשמה – חסד-גבורה-תפארת-נצח-הוד-יסוד. אלה המדות שהאדם צריך לתקן. רבינו סעדיה גאון אמר שכל הסבה שבאנו לעולם הזה היא תיקון המדות. תיקון המדות הוא "ברא שית" – לברוא מחדש (לתקן ולהבריא), אחרי שבירת המדות, את שש המדות. זה ה"ברא" הראשון, ואחר כך כתוב "ברא אלהים את השמים ואת הארץ" – שה' תיקן מציאות חיצונית טובה, מציאות בת שתי רמות, שמים וארץ.

יוצא ש"בראשית" היינו לתקן בתחלה את העולם הפנימי שלי, שהוא עולם הרגש – שש המדות – שצריך לברוא מחדש, לתקן. ואז אני יוצא לתקן את הבריאה בכלל, "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים" – לעשות מכל העולם דירה לה'. "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", אבל אנחנו יכולים לעשות זאת רק לאחר שנתקן את עצמנו מבפנים – "קשוט [תקן ויפה] עצמך ואחר קשוט אחרים".

זה פירוש חסידי פשוט, בעבודה, ל"בראשית ברא": בתחלה ברא-שית, לתקן את המדות ואז "ברא אלהים", "אני אמרתי אלהים אתם" (תהלים), לכל יהודי יש כח אלקי. מה פירוש "אלהים אתם"? יכולים לברוא מציאות, לתקן את העולם. בתחלה "ברא שית" ואחר כך "ברא אלהים את השמים ואת הארץ" – לעשות מהכל מקום-דירה לה'. בתחלה "ברא שית" היינו שש המדות הראשונות, מחסד עד יסוד, מדות הלב, ואז "ברא אלהים" היינו כח המלכות. מבואר בתניא – בעיקר באגרת הקדש כ' – שכח הבריאה שייך דווקא למלכות. אצלנו היינו הכח להפוך את העולם מקום לקב"ה. אז יש כאן גם שתי רמות – גם "בראשית ברא" וגם "נח נח".

"לך לך" – חיבור שתי רמות הקיום

"בתלת זימני הוי חזקה" – בפרשה שלנו מתברר שוב שיש שתי רמות של קיום, באמירת "לך לך". יש שני פירושים ב"לך לך" בחסידות:

הפירוש הראשון שה' אומר לאברהם לעלות מלמעלה, מהעולם הזה בו הוא נמצא כעת, לשרש נשמתו, חסד דאצילות.

הפירוש השני בדיוק הפוך – אתה תמיד נמצא למעלה (צדיק תמיד דבוק בשרשו), אבל הציווי מהקב"ה הוא לרדת מלמעלה למטה למציאות התחתונה של העולם הזה ולעסוק במציאות, דבר לא פשוט, עד שהופכים את העולם הזה למקום ראוי להתגלות הקב"ה. כל זה על ידי הארת אור – "אברהם התחיל להאיר". לפני אברהם אבינו הקב"ה היה "אלהי השמים" בלבד ואברהם אבינו עשה אותו "אלהי הארץ", כי הוא גילה את ה' ואת השגחתו הפרטית בארץ.

שני הפירושים הם לשתי המילים "לך לך" – או "לך לך" אל שרשך העליון, או "לך לך" למציאות התחתונה (ששם דווקא תתגלה, עם כל מטען האור האלוקי שיש בך, לעיני כל). ובפרטיות, "לך" לשון הליכה רומז לירידת שרש הנשמה לעולם הזה, שבעולם הזה דווקא הנשמה נעשית בבחינת "מהלך", בסוד "האי עלמא דאזלינן מיניה", ואילו "לך", לעצמך, רומז לעליה אל שרש הנשמה למעלה. ושוב, רואים שיש כאן שלש פעמים כפל מילים שמעיד על שתי רמות.

סיכום: משמעות שלש הכפילויות

מה הכפל בכל פעם?

"בראשית ברא" – תקן את עצמך ואז תוכל לתקן את השמים ואת הארץ. כפל הראשון אומר שקודם צריך תיקון פנימי לפני תיקון בחוץ. יחסים מתוקנים עם הזולת באים מלב נקי – אהבה, יראה ושאר המדות – ואז אתה יכול לצאת לעולם ולעשות שם את עבודתך. זה "בראשית ברא".

בפרשת נח מדובר על שתי רמות של קיום, לעילא ולתתא – בפיזיקה רמת המנוחה היא הרמה הכי נמוכה של אנרגיה ביקום, לתתא, אך יש גם רמה גבוהה של אנרגיה, לעילא. בין שתי הרמות יש סימטריה מושלמת – קודם כתוב "ונח מצא חן בעיני הוי'" ואחר כך "אלה תולדת נח נח" (הס"ת של "אלה תולדת נח נח" = "ונח מצא חן בעיני הוי'". הערך הממוצע של ד תבות "אלה תולדת נח נח" = אברהם!). לא מדובר על שתי רמות של עבודה (כמו בבראשית) אלא בשתי רמות של קיום – שתי רמות שונות. שתי הרמות השונות של הקיום הן נפרדות מצד עצמן נפרדות (ועל נח היה לחבר אותן, בתחלת חייו הוא הביא מנוחה ונחת לתחתונים על ידי המצאת המחרשה, כמבואר בחז"ל ורש"י, אך בהמשך וסוף ימיו הוא התיאש-הסתלק מלהתעסק עם תיקון התחתונים והתרכז בעליונים ובסוד הקשת, מציאות וירטואלית שהיא מציאות ביניים, בין העליונים לתחתונים, כמבואר בשיעור הקודם שהיה בביהכ"נ בית-שמואל היום. וכל זה עד שבא אברהם אבינו וגילה את ה' בארץ, ובכך "קבל שכר כולם").

בפרשת לך לך זה הפוך משתי רמות שונות ונפרדות – אברהם צריך ללכת מרמה אחת לרמה השניה, לחבר ביניהן. יש ווארט בחסידות "בראשית נח" – דבר ראשון לנוח – ואז "לך לך". זה מתאים למוצאי פרשת נח, שעוברים ל"לך לך" – הציווי הראשון ליהודי הראשון, לשנות את המציאות. גם בהקדמת ספר התניא כתוב "כי בהן ימצא מרגוע לנפשו" – תכלית החסידות להביא מנוחת הנפש. אך אז מגיע הכפל התכליתי – "לך לך", לעלות לשרש שלך ולרדת למטה למלא את השליחות שלך בעולם הזה. זו לגמרי מדרגה יהודית.

ונסכם שוב: בהתחלה תקן את עצמך ואז המציאות, אחר כך יש שתי רמות, ובסוף חבור אמיתי בין שתי הרמות. אם יש סימטריה מוחלטת אין כלום – בהתחלה הכל היה סימטרי (סוד האות א, סמל הסימטריא), וכדי ליצור יש מאין היה צריך לשבור את הסימטריה (בסוד בראשית אותיות שברתי א).

זה היה נושא אחד שקשור לזמן, כמו שרבינו הזקן אמר שצריך לחיות עם הזמן. צריך לגאול את עצמנו ואז את העולם, צריך להכיר בשתי רמות של קיום, וצריך לחבר אותם באמת.

ב. שייכות יהודי חו"ל לעניני ארץ ישראל – השפעה הדדית

הערבות בין היהודים בארץ ובחוץ לארץ

דבר שני: מי שהזמין אותי היום לדבר בבית שמואל ספר שפעם מישהו שאל את הרבי למה הוא לא מוציא את כל חסידי חב"ד להפגנות. הרבי ענה לו במכתב ארוך, שכאשר בונים בנין גדול לכל אחד יש תפקיד אחר בבנין. לא כולם עושים אותו דבר – לכל אחד יש את העבודה שלו. כך הרבי אמר שבעם ישראל, כשרוצים לבנות בנין מתוקן יותר – בפרט מדברים על כך בארץ ישראל – צריכים לעבוד ביחד, אבל לא כולם עושים אותו דבר. כך הרבי ענה-התנצל – חב"ד עושה דבר אחד ואחרים עושים דברים אחרים.

הרגשתי טפה לא בנח בפרשת נח, שמישהו מזמין אותי לדבר על ארץ ישראל ופעילות בארץ ישראל, ואומר שאנחנו גרים בקראון הייטס ועושים את ה'שטיק' שלנו ואתם בישראל עם ה'שטיק' שלכם והכל בסדר – שלום על ישראל. אז התחלתי לדבר על ערבות – "כל ישראל ערבים זה לזה" – איך שלכל יהודי יש אחריות כלפי כל ישראל חבריו, ובפרט איך לכל יהודי העולם יש אחריות לגבי המתרחש בארץ ישראל, "ארץ אשר הוי' אלהיך דורש אותה תמיד עיני הוי' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" (וכל הארצות, גם כאן בקראון הייטס, מתברכות מארץ ישראל דווקא).

זכות (וחובת) יהודי חו"ל להביע דעה על המתרחש בארץ – "מאך דא ארץ ישראל"

יש דבר בסיסי, שטועים לחשוב שמי שבחו"ל אין לו דעה על מה שקורה בארץ – רק שיתן כסף... זה מנוגד לחלוטין לדעת הרבי, שלכל יהודי (באשר הוא שם) יש חלק בארץ ישראל, וממילא יש לו דעה לגבי ארץ ישראל. אם, למשל, נקיים בחירות – בחירות אמתיות, על פי תורה – צריך שכל היהודים בעולם ישתתפו. כל יהודי שייך לארץ ישראל והארץ שייכת לכל יהודי.

על ידי זה (שכל יהודי בכל מקום בעולם מרגיש זיקה אמתית לארץ ישראל ופועל בענינה) "עתידה ארץ ישראל להתפשט בכל הארצות" – "מאך דא ארץ ישראל". זה פירוש חדש ל"מאך דא ארץ ישראל" – יש כאן שייכות אמתית עצמית של היהודים הגרים כאן לע"ע לארץ ישראל, וזו ההכנה לכך שבקרוב תתפשט ארץ ישראל עד לכאן, וכך לכל הארצות.

ההבדל בין הפגנות לפעילות ממשית

אחר כך התבוננתי בעוד דבר – שהתשובה של הרבי שצטט אותו יהודי היתה לגבי הפגנות. ידועה דעתו של הרבי שככלל הפגנות הן דבר שלא עוזר. בהפגנות לשחרור יהודי רוסיה הרבי התבטא מאד בתקיפות שההפגנות מזיקות למצב היהודים שם ולכך שהם יצאו מרוסיה (ושצריך לפעול בשקט). אבל בכלל, הרבי לא אהב הפגנות (אפשר לומר בדרך מליצה שיש משהו פגני בהפגנות) – יש לנו חובת מחאה, צריך לעמוד ולצעוק כשמשהו קורה, אבל לא לחשוב שדווקא הפגנות זה הדרך להזיז דברים.

דברנו לפני כמה ימים על כך שהרבה שנים הרבי צעק ופעל במסירות נפש בענין "מיהו יהודי" – ללא הצלחה (הנראית לעין) – עד שבסוף הוא החליט להפסיק השתדלות זו. הוא צעק על שלמות הארץ – דבר שהרבי המשיך לצעוק עליו כל הזמן – אך לא נראה שהממשלה בקרוב תהיה במצב שהיא תדבר נגד מסירת שטחים.

רוב החברים המצטרפים לתנועת דרך חיים כבר מזמן התייאשנו מהפגנות, אין עם מי לדבר. הפתרון היחידי הוא לשנות לגמרי את הממשלה לשלטון של תורה – לא להפגין מול הממשלה-הממסד הקיים. זו השורה התחתונה.

לנסות לעשות כל אשר ביכלתנו בדרכים שונות

אז מה עושים? מדברים על זה עם כולם. זה לא דבר פשוט, לא דבר מהיר לישם בדרך הטבע. לפעמים זה טוב להתייאש מיישום איזה רעיון. פעם הרבי אמר לי ביחידות לגבי משהו, תנסה זאת ואם זה הולך מה טוב ואם לא עזוב את זה. לפעמים צריך לנסות, ואם זה הולך טוב ואם לא לשנות כיוון.

אך כל זה נאמר לגבי ענין בחיים שהוא לא דבר עיקרי, לא השליחות העיקרית שלי בחיים. לגבי דבר עיקרי כל מניעה ועיכוב בדרך הוא נסיון שצריך לעבור, גם כשהדבר כרוך במסירות נפש. זו בדיוק צומת הדרכים שעומדים בה כעת בענין החלפת הממשלה ואופי המדינה מהיסוד, להחליף את הממסד החילוני בממסד תורני. אנו מאמינים שזו השליחות העיקרית של הדור שלנו, לעשות כל אשר ביכולתנו (כלשון הרבי) לזרז את הגאולה האמיתית (אין אמת אלא תורה) והשלמה (מלשון שלום – "והאמת והשלום אהבו") על ידי משיח צדקנו.

קבלת השראה מאקטיביזם תורני חסידי בארץ ישראל

מה שרציתי לומר בבית שמואל ולא הספקתי – יש שם הרבה ילדים חמודים, כן ירבו. גם ראיתי שמשתדלים להשקיע בהם, אבל כאשר הסתכלתי עליהם חשתי שאין מי שיקח אותם – "לך לך" – לשום מקום. חסיד חב"ד צריך לקבל את ההשראה מהרבי. ב-770 רואים השראה אבל כאן אין השראה – צריך לקבל השראה ממה שרואים. הגבאי אמר שיש בר מצוה לבן שלו, ורציתי לומר לו – ולכל מי ששם – שאם רוצים שהילדים ימשיכו להיות חילים הם צריכים לקבל השראה.

לא משנה אם נמצאים בארץ ישראל או באמריקה – השראה, בדור שלנו, יכולה לבוא רק מהזדהות עם אקטיביזם תורני חסידי בארץ ישראל. זה מה שיכול לתת השראה לחיי תורה גם כאן. לא שכולם צריכים לעלות כרגע לארץ ישראל – הרבי לא אמר כך בינתים – אבל השראה לחיים של כולם, בפרט של הדור הצעיר, יכולה לבוא רק משם. אנחנו אנשי תורה, חסידים, אז אקטיביזם צריך להיות אקטיביזם-תורני-חסידי (חב"די).

זה המסר של האנשים שנמצאים אתנו כאן – לשם כך אנחנו כאן, להפיח רוח חיים חדשה במי שנמצא במצב של "'אני ישנה' בגלותא". אחרי בריאת אדם הראשון ה' נפח באפיו רוח חיים, וכתוב "מאן דנפח מתוכיה נפח" (כפי שאדמו"ר הזקן מביא מהזהר בפרק ב בתניא). צריך השראה חדשה ואת זה הרגשתי חזק כאשר הסתכלתי על הילדים בבית שמואל – שהדרך היחידה להשרות השראה, כפי שהרבי רצה, היא על ידי הזדהות עם אקטיביזם יהודי חסידי שבא מארץ ישראל. זו הנקודה השניה שרציתי לומר.

כעת התוועדות – אנשים מוזמנים לדבר.

ג. שאלות ותשובות

שאלה: הרב אמר שכדי ליצור משהו צריך לשבור את הסימטריה. האם נכון לחשוב שבזמן משיח כן יהיה אפשר לחיות בסימטריה בין העליונים והתחתונים?

תשובה: כתוב שאף ש"צדיקים אין להם מנוחה וכו'" מתי שהוא תהיה מנוחה לחיי העולם הבא.

שאלה: למה ארץ ישראל נתנה לכנען?

תשובה: יש מעלה בכח העבודה – להוציא ניצוצות מהמציאות. כנען הוא גם לשון הכנעה – דבר חיובי בנפש. למרות שכנען מקולל יש ניצוצות שצריך לגאול ממנו. ליהודים יש הכנעה בפני הקב"ה. זה הניצוץ של כנען שצריך לגאול.

חז"ל אומרים שכנען עצמו הוא אליעזר עבד אברהם (כנען ועוד אליעזר עבד אברהם עולה ארץ ישראל, לב-כבוד פעמים הוי', שעולה ד פעמים יצחק, הערך הממוצע של כל תבה). אליעזר עבד אברהם יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך. האריז"ל אומר שנשמת אליעזר עבד אברהם – מהבודדים שנכנסו חיים לגן עדן – מתגלגלת עד שמגיעה לנשמת משיח בן דוד. הוא מתחיל כבן המקולל של חם, הגרוע מבני חם, אבל הוא עולה במשך ההיסטוריה מעומק תחת לעומק רום.

הרמב"ם פוסק שפיזית אבד היום זכרם של עממי כנען, אבל יש עדיין ניצוצות שלהם שעלינו לברר. פתחנו בבית שמואל שרואים בפרשת בראשית שכל מה שה' ברא הוא טוב – גם הנחש. הפרשה השניה אומרת שיש גם גוים טובים, כמו נח. דמות הנחש בפרשת נח היא הנכד שלו – כנען. בכל דור הנחש בא בלבוש חדש לאנושות. הנחש – שיכול להיות גם הטכנולוגיה – יכול להביא טובה גדולה למציאות, להיות עבד נאמן לאנושות (כמו אליעזר עבד אברהם). כך גם לגבי כנען, דמות מאד מענינת.

שאלה: מהן שתי הרמות ב"לך לך" ומה החבור ביניהן?

תשובה: "לך" יכול להיות לעלות למעלה וגם יכול להיות לרדת למטה ו"לך" יכול להיות השרש שלך ויכול להיות המשימה שלך. אם "לך" הוא המשימה שלך אז "לך" הוא מלמעלה, ועם "לך" הוא השרש אז "לך" הוא מלמטה. החידוש של אברהם אבינו שהוא לא עומד, לא כמו נח, לא כמו מלאך – שנקרא עומד, וגם אם זז זה לא התקדמות אמתית – "ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה". המלאכים הם מציאות סטטית והיהודים הם מציאות דינמית. הדינמיות של הנשמה היהודית היא המהות של היהודי, ה"לֶך", האקטיביות – לך לאן שהוא, תשנה את המציאות – ו"לך" היינו היעד. אברהם אבינו לא רצה להפגין מול הממשלה, אלא ליצור ממשלה חדשה. המלה "לְך" אומרת את זה – פנים חדשות באו לכאן.

שאלה: פעם היה לרבי קמפיין שנקנה אותיות בתורה. קניתי אותיות לכל הקרובים שלי. לפי "לך לך" זה משהו מאד אישי, וכעת הרב אומר שזה משהו כללי.

תשובה: הפשט של "לך לך" הוא לעלות לארץ ישראל – שבעזרת ה' כולנו נקבל השראה השבוע לעזוב את חוץ לארץ ולעלות לארץ ישראל על מנת לחולל שינוי אמיתי בחברה בארץ ישראל, שכל עניני הצבור יתנהלו על פי תורה, ושמארץ ישראל יאיר אור כי טוב לכל העולם כולו.

שאלה: אני מצטערת, אבל אני רוצה להיות כנה. כשיהודים רבים אחד עם השני לא יצא מזה שום דבר. כשמדברים להחליף את הממשלה – אני בעד שינוי אבל נגד מהפכה. אולי מה שנצרך שכל החילונים ששולטים על המדינה והתקשורת לא רק צריכים לחזור בתשובה אלא גם שהם ירגישו גאים שהם יהודים.

תשובה: זה הנושא שמשקיעים בו כל הימים שאנחנו כאן – שהבעיה היא הזהות היהודית. לא מדברים על מהפכה בכח אלא בדרך אחרת – נתי יסביר מה התכנית. [חסר קצת].

לא מדברים על מלחמה ברובים, אלא שיהיו מספיק יהודים שיבחרו בחיים יהודים גם בהקשר הצבורי – לא רק בבית שלך, אלא בצבור. להנהיג את החיים היהודים לפי התורה. אנשים חושבים שמספיק להיות יהודים באופן פרטי – כמו שאמרו בגרמניה 'היה יהודי בביתך ואדם בצאתך'.

שאלה: האם דרך חיים היא רק תנועת חינוכית, או שיש כוונה להשתלב בפוליטיקה מציאותית? להקים מפלגה?

תשובה: זו אחת האפשרויות. לא יודעים אם השינוי יגיע מחוץ למערכת או מתוך המערכת. יכול להיות שנצטרך לעשות אוברול למדינה מבפנים, אבל כרגע זה לא ברור.

שאלה: משה פייגלין לפי דעתי עלה והתקדם בליכוד.

תשובה: כשהוא התחיל, לפני כמה שנים, נתתי לו את ברכת הדרך – הוא קשור אלינו. כל הקונספט של "מנהיגות יהודית" בא מהמהדורה הקודמת של דרך חיים, תנועת "חי וקים", שהרבי ברך אותה מאד חזק (לפני 26 שנים). אמרתי למשה מאד פשוט – אני לא אכנס לליכוד, כי זה לא לפי תורה, אבל אם זה מה שאתה רוצה, שאתה מרגיש שניתן לחולל שינוי אמיתי מתוך המערכת, שתצליח. אנחנו עדיין חושבים שזה לא בדיוק הדרך, למרות שהוא עולה, אבל צריך לנסות. זו דוגמה קלאסית לכך שהרבי אמר שצריך לנסות ולראות אם זה הולך או לא.

שאלה: אולי מה שאתה אומר שאנחנו כחסידי חב"ד צריכים לא רק לעשות יותר מה שאנחנו עושים – לקרב עוד יהודים – אלא ללכת לעסוק בעניני ארץ ישראל.

תשובה: המציאות מראה שגם בקירוב, כשמדברים עם אנשים על חזון חדש בארץ ישראל – זה מעורר אותם לעשות עוד מצוה. זה גם קירוב, כשמדברים על החלפת הממשלה. הרבה חילונים בישראל הגיעו מעבר מסורתי, לכן יש להם ב'מקיפים' רצון להחליף את הממשלה. כמו שהממשלה הרחיקה אנשים מתורה ומצוות – לפעמים ישר ובכח ולפעמים על ידי האוירה – כך "מרובה מדה טובה", וכשאתה מדבר על להחליף את הממשלה אתה מיצר מקיפים עם אוירה של קירוב של מליונים, לא רק של יחידים. כשאתה מדבר עם נהג מונית, עוד לפני שאתה אומר לו הוא מדבר על המצב הקשה – כך היה במלחמה, שלא נצחנו – וכשנסעתי עם נהג מונית הוא דבר על זה, והנושא הבא שהוא העלה מעצמו היה תורה ומצוות. אצלו החלפת הממשלה ושמירת שבת במונית שלו הולכים יחד. אם רוצים לקרב יהודים ברמה קולקטיבית צריך לדבר על שינוי קולקטיבי.

שאלה: יש שיתופי פעולה עם אחרים?

תשובה: [אפרים – בדרך]. יש רב חשוב, עם הרבה תלמידים, שאמר שכאשר יהיו 100,000 חברים הוא יצטרף.

שאלה: מה הטעם בפעילות מחו"ל?

תשובה: הסברנו כעת שמה שקורה בארץ שייך לכולם. לפני כמה שנים, כשדברנו על משל המצב בארץ לפי האגוז והקליפות שלו הסברנו ש"לפצח את האגוז" זה משהו שנעשה מבחוץ.

שאלה: האם מדובר בעיסוק עם יהודים או גם עם גוים?

תשובה: זה דוגמה לשינוי הזמן – פעם הרבי אמר שזה לא בשל ואחר כך (כעבור בדיוק עשרים שנה, ולהעיר שאנחנו כעת עשרים שנה לאחר ג' תמוז) עורר לעסוק בכך (שנתי יספר על הפעילות).

שאלה: איך יתכן שיהודים – שהם מהפכנים, החל מיציאת ממצרים – לא עושים מהפכה?

תשובה: יש כאן פרדוקס – יהודים הם מהפכנים והם גם הולכים בעדר אחרי הרועה (תלוי מי הרועה – אם זה טוב או לא). הרבי דבר על קבלת עול – זה ללכת בתלם. כעת מדברים על חילים למהפכה יהודית, אבל צריך "רצוא ושוב" – כשיהיה רועה טוב נחזור לתלם.

שאלה: עד כמה מי שעסוק בהיי-טק קשור גם למציאות הממשית?

תשובה: דברנו בשבת על כך שנח פשט את הרגל בכל העיסוקים המציאותיים שלו עד שהוא החליט לעבור לעסקים וירטואליים – ריינבו (הקשת בענן). צריכים להיות "נח נח" – שתי רמות של קיום. אם אתה עובד בהיי-טק, במציאות הוירטואלית, אתה צריך להיות גם מחובר למציאות הממשית.