בע"ה, שבוע פרשת משפטים תשע"ה

ד"ש חם חם לכל החברים. שמחו צדיקים בה', תשמחו יחד עם הצדיקים בה', ומכח השמחה בה' יבוא משיח אותיות ישמח.

כדאי לומר פרק צז (מהיטבאל) בכל ציון. הוא הפרק שאומרים לפני כל נדרי (כל ציון של צדיק במקום הוא בחינת יום הכפורים בזמן).

סיומו: "אור זרֻע לצדיק [אותו צדיק-עליון שפוקדים את ציונו] ולישרי לב [החברים –] שמחה". ואז: "שמחו צדיקים בהוי' והודו לזכר קדשו". "שמחו צדיקים" היינו הצדיק-עליון יחד עם הצדיק-תחתון.

הצדיק-תחתון, או הצדיקים התחתונים, היינו החברים שבאים להשתטח (וכמו שהוסבר בכ"ד טבת, שצדיק-תחתון יכול להיות מאד תחתון...), וכידוע הכוונה של "רננו צדיקים בהוי'", שעל כן אומרים פרק לג בציון.

פרקים לג ו-צז הם היחידים בתנ"ך בהם מופיע לשון של "צדיקים בהוי'", ועל כן ראוי לחבר אותם (לג צז = 130, ה"פ הוי' = עין, בסוד "עין בעין יראו בשוב הוי' ציון", עין של הצדיק-עליון בעין של הצדיק-תחתון; אחרי פרק לג ופרק צז אפשר לומר פרק קל, הערך של שניהם, "ממעמקים קראתיך הוי'"). חבור הלשונות, רננו צדיקים בהוי' שמחו צדיקים בהוי', עולה ו פעמים צדיק, כלומר שהערך הממוצע של כל תבה הוא צדיק! (רננו בהוי' שמחו בהוי' = משיח משיח).

"והודו לזכר קדשו" היינו הודית הצדיק-תחתון לזכר קדשו של הצדיק-עליון, כאשר מתוועדים ומספרים ספורים ממנו. והודו לזכר קדשו = שניאור זלמן (שעולה רבי נחמן מברסלב, כמבואר בשיעור).

צז עולה בגימטריא גם זמן, "שהחיינו גו' לזמן הזה". זמן יהודי הוא מקור השמחה, כמבואר במ"א בסוד "עת ללדת", ובסוד סימני ימי השנים בלוח העברי – שמחה ימים, שמחו, בשמחה, לשמחה, לשמוח, לב שמחה. השנה הסימן הוא שמחו – "שמחו צדיקים בהוי'".

פרק צז כולו אומר שמחה (מהיטבאל היא אשה שמחה): יש בו ארבעה לשונות של שמחה, החל מהפסוק הראשון – "ישמחו איים [כל ציון של צדיק, בפרט בחו"ל, הוא אי בודד בתוך מים רבים כו', אי ר"ת ארץ ישראל כנודע] רבים [א"ת רבים אלא רביים]". אח"כ "שמעה [שהחברים מגיעים] ותשמח ציון [הציון של הצדיק]", ואז "אור וגו' שמחה" ו"שמחו וגו'".

שני הלשונות הראשונים: ישמחו = יד פעמים הוי', ותשמח = כט פעמים הוי', יחד = 1118 = מג פעמים הוי' = "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" ("שמע... אחד" – עד אשמח). אח"כ שמחה שמחו (שני סימני השנה הראשונים) = 707 = 7 פע' 101, סוד "ושם אשתו מהיטבאל". כל ד לשונות השמחה עולים יחד 1825 = 25 פעמים חכמה = ג מילויי חכמה (חית כף מם הא, חית כף מם הה, חית כף מם הי), ללמד ששמחה אמיתית מתגלה יחד עם בטול פנימי, יחוד פנימיות אבא ופנימיות אמא, ששרש שניהם בפנימיות עתיק, גילוי של מלך המשיח.

יש בפרק גם ב לשונות של גילה (גם לשון גילוי אור, ע"ד "אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה"): תחלת הפרק: "הוי' מלך תגל הארץ" (ר"ת "הוי' מלך תגל הארץ" עולים ז פע' א-דני [= אמונה שמחה], אוס"ת עולים ו פעמים א-דני [= יחידה שמחה], יחד = א-דני פעמים אחד, ה פעמים אחד ברבוע)  ו"ותגלנה בנות יהודה".

"שמחו צדיקים בהוי' והודו לזכר קדשו" = דוד פעמים המלך. המלה הראשונה והאחרונה בפרק – הוי'... קדשו – עולות ד"פ דוד המלך (הוי' קדשו בהכאה פרטית = 2850 = יהודה [ל, המלכות נקנית ב-ל מעלות] פעמים המלך!). יש המלך (95) תבות בפרק צז.

צדיקים = עוד יוסף חי וכו'. שמחו צדיקים = משיח צדקנו (= "הוי' מלך הוי' מלך הוי' ימלך [= משיח] לעלם ועד [= צדקנו]"). שמחו צדיקים בהוי' = רבי רבי רבי!

בפסוק "שמחו צדיקים בהוי' והודו לזכר קדשו" הדילוג הראשון (שמחו בהוי' לזכר) = 889 = 7 פע' 127 = 3.5 פע' צדיקים; הדילוג השני (צדיקים והודו קדשו) = 441 = 21 ברבוע = אמת, צדיק אמת, חותמו של הקב"ה אמת.

האות הראשונה ואחרונה בפסוק – ש...ו – עולות "רננו [צדיקים בהוי']". כל האותיות שבאמצע = 1024 = 32 ברבוע, 2 בחזקת 10. יש 28 (בהוי') אותיות בפסוק, משולש 7. הערך הממוצע של כל אות הוא 47.5, חצי המלך (כנ"ל).

ה"בהוי'" הקודם בספר תהלים הוא "ישמח צדיק בהוי'", הערך הממוצע של "ישמח צדיק בהוי'" ו"שמחו צדיקים בהוי'" הוא תריג (כללות כל מצות תורתנו הקדושה, "עבדו את הוי' בשמחה", המצות ניתנו לשם שמחה של מצוה, לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב מרב כל), "הוי' אלהי ישראל", משה רבינו וכו' (הכנף = 23, חיה וכו').

"ישמח צדיק בהוי'" הוא הפסוק החותם את פרק סד, בו אין עוד לשון של שמחה. וכמה רמזים בחבור הפרקים: סד צז = ז פעמים חיה, שם קסא כו', ברבוע פרטי = שסה (ה"פ חכמה) פעמים יחידה = 5 פעמים משולש 73, חכמה, "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". גל (פרק לג) סד = צז. לג סד צז קל = חי ברבוע, הממוצע = פא ("הרחב פיך ואמלאהו"), ט ברבוע.

במשלי כתוב "אור צדיקים ישמח" = אחדות פשוטה (הפירמידה של אחד, "דוד מלך ישראל חי וקים" וכו' וכו'). ראש וסוף שני חלקי הפסוק: שמחו... בהוי', והודו... קדשו = אור צדיקים ישמח! המלים שבאמצע – צדיקים... לזכר – עולות ז פעמים חכמה (= בטול הוי' כנ"ל).

תן לחכם (שמח) ויחכם (ישמח) עוד.