בע"ה

כ' תמוז ע"ה – כפ"ח

"צאתכם לשלום" לשליחות

למשפחת שאול ולתמים יוסף-חיים שי' שפירא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. "שמח זבולֻן בצאתך" – שמחת השליחות

שרו ניגון הגאולה יב-יג תמוז.

זה ניגון הגאולה של הרבי הריי"צ. אתם יוצאים בחדש הגאולה, חדש של נסים וקירוב רחוקים בכל העולם.

שמחת זבולון בשליחות להביא יהודים-יהלומים

כמה שוה שליח? הרבי אמר שעם י כחות הנפש הוא שוה משיח, אבל רק שליח שוה שמח. שליח צריך להיות שמח. מכל השבטים שמחה כתוב בזבולון – "שמח זבולֻן בצאתך". דווקא השבט שיצא מארץ ישראל – הוא יצא לעשות מסחר, להביא יהלומים (האבן היקרה של זבולון בחשן המשפט של הכהן הגדול הוא יהלם).

כל יהודי הוא יהלום, ובשביל הרבה יהלומים-יהודים (גרי צדק) הוא יצא רחוק מהארץ. כאשר הוא יצא רחוק בשביל להרויח הרבה יהלומים הוא היה מאד שמח. רק עליו כתוב שהיה שמח, כי היה שליח. שליח הוא שמח, הוא זבולון, וכך צריך לצאת – כולם הולכים להביא הרבה יהלומים, כל היהודים שמקרבים.

בנין המקדש במקום השליחות

מאיזה לשון הוא זבולון? מה נקרא בית זבול? בית המקדש. זבולון יוצא החוצה, נוסע להודו, למקום רחוק. למה קוראים לו על שם בית המקדש? מה הקשר בין השמחה ביציאה לחוץ לארץ לבית המקדש, שהוא המקום הכי קדוש בארץ ישראל. למה קוראים לו בית המקדש? סתם יהודי שנמצא בחוץ לארץ כתוב עליו "מאך דא ארץ ישראל", 'עשה כאן ארץ ישראל'. אבל שליח מהארץ, שיוצא להביא יהלומים, לא עושה רק ארץ ישראל אלא בית חב"ד שלו הוא מקדש מעט. הוא הופך את המקום שהוא נמצא בו ממש לבית המקדש.

לכן מאד מתאים לנסוע בתקופה הזו, בימים האלה, שהרבי אומר שצריך ללמוד בהם הלכות בית הבחירה. איפה מיישמים את זה? איפה בונים את בית המקדש? כרגע אנחנו לא יכולים לבנות את בית המקדש על הר הבית. איפה בונים את בית המקדש? בדרמסלה. לכן מי שיוצא לשם, ויש לו שם בית חב"ד מוכן, וצריך רק לפאר אותו עם הרבה יהלומים, הרבה זהב – שזה כל היהודים – קוראים לו זבולון והוא הכי שמח מכולם, "שמח זבולון בצאתך", הוא יוצא לאסוף יהלומים ולבנות את בית המקדש, בזמן הזה, הזמן הכי טוב.

דירה בתחתונים בדרמקוט ובגסו

[מה היחוד של בגסו ודרמקוט?] צריך ללמוד את החסידות של אדמו"ר האמצעי והרבי הרש"ב שנקראים דב, ר"ת דרמקוט-בגסו.  צריך המון תשוקה לקרב יהודים לה' ולתורה, בחינת "דב שוקק". דב ר"ת דירה בתחתונים, שזה ממש בית המקדש. כשמחברים את שני המקומות-כפרים יחד עושים דירה בתחתונים וזה כל ענינם של אדמו"ר האמצעי והרבי הרש"ב וגם המגיד ממעזריטש, הדב הראשון. יש כאן איזה דב, איזה שלום-בער? [הוא בדרך]. מה זה חבוק דב? חבוק חזק. כשמאד אוהבים מישהו – לכל יהודי צריך לתת ברוחניות חבוק דב, מאד לקרב אותו. "וימינו תחבקני" בחבוק דוב, לקרב אותו לתורה ולמצוות.

שוב, העיקר הוא השמחה – שמחה וטוב לבב.

נשיר עוד פעם את שיר הגאולה, שיר שמח של בעל הגאולה.

ניגנו גם הבינוני.

ב. תודעת עבודה עברית בשליחות

סיפור מהרבי: בין "עניי עירך קודמין" ל"קנה מיד עמיתך"

נספר סיפור על הרבי, ממנו אפשר ללמוד על השליחות שבבחינת זבולון, הסוחר שקונה יהלומים בצורה הכי ממולחת:

פעם באו לרבי מהנהלת חברת אל-על, עברו בדולרים לפני הרבי, ורצו שהרבי יאמר איזה ווארט שכדאי לנסוע באל-על ועדיף מחברות של גוים. אחד ממנהלי חברת אל-על אמר לרבי – להראות שהוא יודע ספר, יודע ללמוד – שבתורה כתוב ש"עניי עירך ועניי עיר אחרת – עניי עירך קודמין", לכן צריכים לתת פרנסה לאל-על. הרבי אמר לו – לא בשביל זה. אני בעד שיסעו באל-על, אבל לא בגלל "עניי עירך" אלא בגלל המצוה בתורה "או קנה מיד עמיתך" – כל דבר שקונים אם אפשר צריך לקנות מיהודים וכך גם למכור ליהודים. רואים שהרבי בפירוש נוקט במצוה לקנות מיהודי דווקא, לא מפני שהוא עני. הרבי לא תומך באל-על כי עניים אלא כי אתם אחים שלי, אתם העם שלי.

שליח – לא בעל צדקה אלא קונה ומוכר מעמיתו

מה זה יכול ללמד לגבי שליחות? כתוב שמי שאין לו דעת הוא עני בדעת. כאשר מישהו נכנס ורוצה ללמוד תורה בבית חב"ד אפשר להתייחס אליו כמו אל עני, עני בדעת. אני עשיר, יודע הרבה תורה ב"ה, והוא לא יודע – העשיר צריך לפרנס את העני. זה ראש של צדקה, מצוה גדולה מאד, אבל הרבי כאן אומר שצריך קודם כל להיות זבולון, סוחר, לעשות עסקים. רק צריך לדעת שיש בעסקים הלכות, וההלכה אומר שקודם כל תעשה עסק עם יהודי – תמכור ליהודי ותקנה מיהודי.

מה זה אומר בשליחות? לכל יהודי, אפילו שלא למד תורה, יש הרבה חכמה, הרבה דעת, הרבה הברקות. כל יהודי מבריק, ואני צריך להתייחס אליו כאח ממש – אני צריך לקנות ממנו דברים וגם למכור לו, כי הוא יהודי. צריך לקנות את כל הדברים הטובים ממנו ולמכור לו את כל הדברים הטובים שלי. אז אנחנו מתחברים, לא על רקע של עשיר ועני אלא על רקע של "עמיתך" – הוא מהעם שלי, יהודי, והמסחר מחבר אותנו. עם המסחר אני גם מגלה את היהלום שלו, מביא הביתה הרבה יהלומים, הרבה יהודים טובים.

יהלום הוא לא עני – הוא יהלום, רק צריך לגלות לו כמה שהוא יקר, צריך רק להוריד ממנו את העפר החיצוני שמכסה על היהלום, ללטש אותו ולצחצח אותו. כך לכתחילה צריך להתייחס אליו כיהלום יקר – לשמוע-לקנות ממנו וגם למכור לו את כל הדברים הטובים שלי, כל הדברים של הרבי, של המשלח. זה להיות זבולון בשליחות, להיות סוחר בשליחות – "או קנה מיד עמיתך" וגם "וכי תמכרו ממכר לעמיתך". כל יהודי הוא "עמיתך".

[דרור: העיקר שתהיה בשליחות פעולה נצחית – גם בגשמיות, שיהיה קנין סופי של הבנין, ואזרחות, והעיקר שתהיה השפעה נצחית על עם ישראל.] זה בית המקדש – צריך להיות של יהודים. שתהיה השפעה נמשכת שם וגם כאן, שסוף-סוף נקים את הישיבה.

נגנו "עורה הנבל".

"אעירה שחר" – יהודי הודו מעוררים את יהודי ארץ ישראל

למה מי שנוסע להודו מקיים את הפסוק "אעירה שחר"? "אעירה שחר" פירושו "אני מעורר את השחר ואין השחר מעורר אותי". לאיזה כיוון אתם נוסעים להודו, למערב או למזרח? [למזרח]. איפה השחר עולה? [במזרח]. כשבהודו הוא בקר אז בארץ ישראל הוא כמה שעות לפני הבקר, שעתיים וחצי יותר מוקדם. אז מי מעיר אותנו? מי מעיר אותי כשאני ישן על מטה? אתה בהודו, שאתה קם יותר מוקדם. יש קשר בין הנשמות שלנו – אני עדיין ישן כי זה לילה, ואתה כבר קמת, אז אתה מעיר אותי. מי שנמצא בהודו מעיר את היהודים בארץ ישראל. התפקיד שלכם בהודו להעיר את כל היהודים בארץ ישראל, שיקומו להתפלל תפלת שחרית – "אעירה שחר".