בע"ה

כ"א כסלו ע"ו – כפר חב"ד

ברית יוסף אהבה שי' ויט

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. להוסיף אהבה

אבי הבן חזר פרק לב בתניא.

אהבת אהרן הכהן

לחיים לחיים, מזל טוב. אנחנו בברית של משפחת כהנים. הכהנים מברכים את עם ישראל באהבה. ידוע ש-אהרן במספר קטן הוא אותיות אהבה – אה ואחר כך ר שבמספר קטן היא ב ו-ן שבמספר קטן היא ה[ב].

קודם שמענו מהסבא שלאבא של הסבא קראו יוסף-אהרן, אז בעצם יוסף-אהבה הוא יוסף-אהרן, בהדגשת מדתו העצמית של אהרן. אהרן הוא אהבה. חוץ מזה שהכהנים מברכים את עם ישראל באהבה, כתוב "הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". שוב רואים שהמדה העיקרית והעצמית של אהרן היא מדת האהבה.

יוסף-אהבה בגימטריא אהבה ברבוע. יוסף עולה יב פעמים אהבה ועוד אהבה עולה יג פעמים אהבה, אהבה פעמים אהבה, השלמות וההתכללות של כח האהבה, שכל פרט כלול מהכל ומשקף את הכל, הכל אהבה. הכלל הגדול בתורה של "ואהבת לרעך כמוך".

יוסף אהבה – אהבה מוסיפה והולכת

לכן הצענו לאבא בתור מאמר של הברית שקשור בעצם לשם של הרך הנימול שיחזור לנו את פרק לב, הלב של ספר התניא. אנחנו יוצאים מיט-כ כסלו, וגם כ"א הוא חלק מהחג, חג הגאולה של אדמו"ר הזקן. בעצם הפרק הזה הוא פרק נוסף – אדמו"ר הזקן כתב את התניא בלי פרק זה ואחר כך הוסיף את הפרק של האהבה, יוסף אהבה, הוא הוסיף את האהבה ושם אותה במקום הלב של התניא, פרק ל"ב.

אם כן, מה שאמרנו עכשיו, יוסף הוא על שם תוספת – "תוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר", כשיוסף נולד אמו אמרה "יוסף הוי' לי בן אחר", שה' יוסיף מי שבבחינת "אחר", יקרב אותו וכך יהפוך אותו ל"בן". בן עולה ד"פ אהבה – כל בן הוא ארבע אהבות. אם כן, מה עושה יוסף? מוסיף אהבה. כל פעם שהוא לוקח אחר והופך אותו לבן הוא עושה עוד חיבור ועוד אחדות. כשהרבי דבר על אהבת ישראל הוא תמיד הוסיף אחדות ישראל – אהבה מביאה לידי אחדות (אהבה = אחד). באמת מכח האחדות של עם ישראל אנחנו יוצאים מהגלות. בפל"ב בתניא כתוב שהברכה שורה רק באתר שלים, מקום שלם, שקיים רק כאשר יש אחדות בין נשמות ישראל. הכל כח של יוסף אהבה, שצריך להוסיף אהבה.

הענין של יוסף אהבה קשור גם לחג החנוכה. כעת אנחנו לקראת חנוכה, שבו "מוסיף והולך לאור" – כל יום מוסיפים נר. נר הוא נשמה. איך מוסיפים נר? כשמוסיפים אהבה לעוד יהודי – יתכן שיש יהודי שלא כל כך אהבתי אותו בגלוי, ובכל נר שמוסיפים בחנוכה זו תוספת אהבה לגלות את ה"אור כי טוב", לגלות את ה"נר הוי' נשמת אדם" שבתוך היהודי ולהוסיף אותו שיאיר אצלי. איך הוא מאיר אצלי? על ידי אהבה. כשאני אוהב עוד יהודי ועוד יהודי נוסף עוד נר, עוד אור – מתאים לבית הלל, שהם אהבה וחסד. אם כן, זה הפירוש הפשוט של יוסף אהבה – להוסיף אהבה ולהביא לידי אחדות עם ישראל. ככה תבוא הגאולה.

ב. תיקון חושי הארכי

יוסף אהבה וחושי הארכי

יש עוד פעולה שאפשר לעשות כשיש שני שמות עם אותו מספר אותיות בכל שם – הכאה פרטית בלשון הקבלה – להכפיל את האותיות של שני השמות זו מול זו לפי הסדר: י פעמים א, ו פעמים ה, ס פעמים ב, ף פעמים ה – סה"כ עולה 560. בהשגחה פרטית זה המספר שדברנו עליו אמש בהתוועדות של יט-כ כסלו – הערך של נשמה מאד חשובה, שככה לא הייתי מנחש שהיא קשורה ליוסף-אהבה וכעת מתגלה שהיא קשורה, שבין היתר עושה חבור בין דוד המלך לאוריה החתי.

אוריה היה נשוי לבת שבע, ודוד המלך לקח אותה, אנס אותה ושלח את אוריה למות בקרב. אף שחז"ל אומרים ש"כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה", בכל אופן רואים בתנ"ך שהוא קבל את הדין. "דוד מלך ישראל חי וקיים", והסברנו אתמול שהגאולה השלמה תלויה באחדות ואהבה שאינה תלויה בדבר בין דוד לאוריה. מי הנשמה שיכולה לפעול זאת? מי שהוא רעה דוד – חושי הארכי.

והנה, חושי הארכי שוה 560, יוסף-אהבה בהכאה פרטית. אתמול אמרנו שחושי הארכי שוה בדיוק אוריה-חושי-דוד, ר"ת אחד, בגימטריא אהבה. חושי באמצע מחבר בין אוריה, לשון אור – השם העיקרי בתנ"ך שהוא אור, שאמרנו שהוא אהבה ויראה יחד, אבל עיקר האור הוא אהבה – ומחבר אותו ל-ד, לדוד. אכן, כשאומרים "אחד" – "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" – יש ד רבתי, העיקר הוא דוד מלכא משיחא. חז"ל אומרים שה-ד רומזת לארבע רוחות העולם. גם על המשיח כתוב שנחות עליו ארבע רוחות – "ונחה עליו רוח הוי', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת הוי'". צריכים שאוריה ודוד יתחברו, ומי שעושה זאת הוא חושי הארכי, ששוה לשלשתם, ועולה יוסף-אהבה בהכאה פרטית – השגחה פרטית יפה.

תיקון חטא בת שבע ותוצאתו בעצת חושי הארכי

איך על פי פשט הוא עושה את התיקון? העונש העיקרי של חטא דוד, שהוא שלח את אוריה ליפול בחרב בני עמון – כתוב בזהר הקדוש שהיתה עבודה זרה על החרב, וכך לא רק שהרג אותו אלא גם נתן יניקה לקליפת עבודה זרה. עיקר העונש של דוד היה מרד אבשלום בנו.

במרד אבשלום דוד באמת היה על סף היפך-החיים. אם היו שומעים לעצת אחיתופל – שיעץ את אבשלום שבו בלילה שדוד ברח יתן לו עשרת אלפים חילים בלבד והוא ירדוף עמם, יפול עליו פתאום ויהרוג רק אותו, ושלום על ישראל. זו עצת אחיתופל, שעבור אבשלום היתה העצה הכי טובה. אלא מה? היה שם מרגל של דוד, חושי הארכי, ואף על פי שתמיד עצת אחיתופל לא נפלה והתקיימה, העצה הכי טובה ודוד תמיד היה שומע בקולו – בא חושי והפר את עצתו. אבשלום אמר שנשמע דבריו, והוא אומר "לא טובה העצה אשר יעץ אחיתופל הפעם הזאת" – תמיד הוא יועץ טוב, אבל לא הפעם. הוא אומר שכולכם ידעתם את נפש דוד ואנשיו, שכולם אנשים גבורים ומרי נפש כדב שכול (דברנו לפני כמה ימים[ג] על הדב השכול). לא כדאי לרדוף אותם במעט אנשים – אדרבא, צריך לאסוף את עם ישראל כחול אשר על שפת הים, צריך צבא של מליונים אף שיקח כמה ימים.

הוא כנראה הסביר עצמו טוב וחזק, ואז אבשלום אומר שהפעם הזאת באמת עצת אחיתופל לא טובה ועצת חושי טובה. היה מרגל שדאג שכל הסיפור יעבור לדוד, שידע מה יעץ אחיתופל ומה יעץ חושי. ככה הוא הציל את החיים של דוד המלך. בכך הוא מתחיל לתקן את החטא. עוד פעם, כל הסיפור היה בגלל בת שבע, בגלל אוריה. מכאן גופא רואים שחושי הוא כח שמתקן את הענין של דוד המלך כדי שיהיה "דוד מלך ישראל חי וקים", שיהיה דוד מלכא משיחא. מלך המשיח הוא בר נפלא – "כי נפלתי קמתי, כי אשב בחשך הוי' אור לי", "הוי' אור לי" הוא תיקון של אוריה, על ידי חושי הארכי, אותיות חשך יהי אור, כפי שהזכרנו אמש.

תיקון חטא אהרן הכהן

אחר כך יש בתנ"ך אוריה הכהן, שלפי האריז"ל הוא גלגול אוריה החתי. הפלא הכי גדול, שהתחלנו בו אתמול, וגם היום לא יהיה זמן להאריך ולהסביר[ד] – שהאר"י אומר שאוריה החתי הוא אהרן כהן גדול. אותו אחד שהוא הבעל הראשון של בת שבע הוא, לא פחות ולא יותר, אהרן כהן גדול. אמרנו ש-אהרן במספר קטן עולה אהבה. יש אהרן, אחר כך הוא מתגלגל – כמה גלגולים באמצע – והוא מגיע לאוריה החתי. אוריה נהרג, ואז הוא מגיע לעוד אוריה – אוריה הכהן, שהוא כהן וגם היה נביא. הוא גם נהרג על ידי יהויקים בזמן ירמיהו הנביא. הכל כדי לתקן את החטא של אהרן.

כמו שלדוד המלך יש חטא גם לאהרן יש חטא – שלא מסר את הנפש בחטא העגל, שלא מת כמו האחיין שלו חור בן מרים. "ויבן מזבח" – הוא הבין מהזבוח לפניו, שחור מחה והרגו אותו. האריז"ל אומר שגם אהרן היה צריך לההרג על קידוש ה', ומכיון שהוא לא נהרג שני בניו הגדולים מתו, נדב ואביהוא. הבאת אש זרה לא היתה מספיקה כדי להמית אותם – רק בגלל הגזרה נגד אהרן, של כילוי בנים על החטא, שגם שתף פעולה בחטא העגל והעיקר, אומר האריז"ל, שלא מת.

תיקון חטא הרן

למה אהרן היה צריך למות? כי הוא גלגול הרן אחי אברהם. אחרי שהשליכו את אברהם אבינו לכבשן האש ויצא חי שאלו את הרן עם מי הוא ואמר שעם אברהם. השליכו אותו לכבשן האש ונשרף. למה? כי אמונתו לא היתה בשלמות, היה לגמרי מקטני אמנה – היה בספק. אמר שאם אברהם יצא חי – הוא צודק; אם ישרף – סימן שיש ממש באלילים. אף שהוא בסוף מסר את הנפש, היתה לו אמונה בספק.

האריז"ל אומר משהו מדהים, שאם יש אחד שבשעת מעשה של קידוש ה' האמונה שלו בספק זה לא קידוש ה' – צריך לחזור בגלגול לתקן את הפגם שלו, כולל נכונות למסור את הנפש על קידוש ה'. זה מה שאהרן היה צריך לעשות – היה צריך למות באמונה שלמה כדי לתקן את מה שהרן מת על ספק. היות שלא, הוא הפסיד את שני ילדיו הגדולים, ובגלל זה צריך היה אוריה לבוא וגם למות – אף שדוד עשה כמה טעויות גדולות.

כשצדיק עושה חטא בעצם זו טעות. יש טעות אחת, שהוא חשב שבת שבע כבר ראויה אליו, אף שלא היתה – "אכלה פגה". טעות שניה, חמורה, לגבי אוריה – שדמה שהוא מורד במלכות, כשאמר "אדֹני יואב", אף שלא היה כך. טעות אחת שלקח את בת שבע וטעות שניה שהרג את אוריה, והתוצאה היא מרד אבשלום אותו מתקן חברו הטוב, "רע המלך", חושי הארכי.

חוש – כח של חבור

שוב, חושי הארכי שוה אוריה-חושי-דוד. כתוב במדקדקים שחש הוא לשון חבור – מה הוא מחבר? את אוריה ודוד. מאז ימי הראשונים והאחרונים משתמשים במלה חוש לתיאור חושי הנפש – יש את חמשת החושים הידועים ויש בספר יצירה יב חושים. למה נקרא חוש? כי מחבר את הענג של הנפש עם הרצון. שרשי החושים הם תיקוני גלגלתא, החבור בין עתיק לאריך. לחושי קוראים הארכי, שייך לפרצוף אריך, ושם יש ז תקוני גלגלתא שהם מקור החושים[ה] – ככה מסביר רבי הלל בשם רבי זלמן זעזמיר, שגם מסר את נפשו על גיור גרים.

מחשך לאור – מפירוד לאחדות

אם כן, יש כאן איזה תיקון ביוסף אהבה לדוד ואהרן ואוריה. הסברנו אמש שב-חושי הארכי האותיות העיקריות הן חשך – שאר האותיות נופלות. הפלא ששאר האותיות הן "יהי אור" כנ"ל. זה ממש רמז מופלא, ש-חושי הארכי הוא חשך-יהי-אור, כמו במעשה בראשית – "והארץ היתה תהו ובהו וחשך... ויאמר אלהים יהי אור".

מה זה חשך? בכך נסיים. חשך הוא מצב שאין בו אהבה, שיש פירוד וניתוק בין נשמות – שאני לא מוסיף את הנפש שלך בלב שלי. זה מצב של חשך. אמש הסברנו ש"העם ההֹלכים בחשך" היינו צרות, אבל למה יש צרות בעם ישראל? כי יש פירוד בין הנשמות. אם היתה אחדות לא היו צרות. כל החשך בעולם הוא כי יש פירוד, שאחד לא אוהב את השני.

על רקע של חשך צריך "ויאמר אלהים יהי אור" – לגלות את "נר הוי' נשמת אדם". כתוב "העם ההֹלכים בחשך ראו אור גדול" – "אור גדול" שוה נר. כל נר קטן – כמו נר חנוכה, כל נר של יהודי שיש לו נשמה שהיא נר – הוא אור גדול, אור אין סוף, כי כשאתה תופס בחלק מן העצם אתה תופס בכולו, כך אמר הבעל שם טוב. החשך הוא חוסר האחדות בין אחד לשני, והגאולה והישועה והנחמה הן – כמו שדברנו אמש – אהבת ישראל.

יש עוד הרבה מאד. זו רק קצת תוספת פרק של יוסף אהבה על הסוד של חושי ואוריה והתיקון של דוד מלכא משיחא. שוב, דוד-משיח נקרא בר נפלא – הוא נופל וקם, ושהוא קם הוא מקים יחד את כל הנשמות הנפולות. הוא נופל בשביל להזדהות – "לא היה דוד ראוי לאותו חטא אלא להורות תשובה ליחיד", שכמו שנפלתי וקמתי גם אתה כאשר תפול תקום. את כל זה לומדים מדוד, בעל התשובה למופת, שקם ומקים את כולם. "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". איך עושים זאת? על ידי יוסף אהבה, שמוסיפים אהבה.

שיהיה לחיים לחיים. יש לנו פה זמן מוגבל – צריך לברך ולהתפלל מעריב לפני שמגרשים אותנו... שיהיה הרבה מזל טוב וברכה עד בלי די, "והריקותי לכם ברכה עד בלי די".

שיר המעלות.