בע"ה

ט"ז סיון ע"ו – כפ"ח

רופא "פלא יועץ"

קביעת מזוזה בחברת NovellusDx

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

לפני קביעת מזוזה:

קביעת מזוזה – לנוע מכח הקשר לקבוע

הברכה שמברכים על קיום מצות מזוזה היא "לקבוע מזוזה" – "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה". מכל הברכות שבתורה, זו הברכה היחידה שיש בה את הלשון 'לקבוע', שקובעים משהו, קביעת מציאות. מזוזה היא לשון לזוז, רק שה-מ עושה זאת כמו מזיז (כך מובא בשם הרב המגיד ממעזריטש, תלמידו וממלא מקומו של מורנו הבעל שם טוב, לגבי כל שם שמתחיל בתוספת אות מ).

אם הפירוש של מזוזה הוא מזיז, תנועה, למה קובעים את המזוזה? לכאורה לקבוע ולזוז אלה שני דברים הפוכים. לכן מסבירים: יש מושג שהרמב"ם משתמש בו – "כח המניע הבלתי מתנועע". יש דבר אחד שמניע את הכל, מזיז את הכל, אבל הוא בעצמו לא זז, לא משתנה, כמו שהפסוק אומר "אני הוי' לא שניתי", אבל דווקא משום כך בכוחי להזיז את הכל. ככה לגבי הבנין הזה ולגבי המפעל הזה – שמטרתו היא להביא רפואה לעולם, להבריא את העולם מכח בורא העולם – צריך להיות קשור לקבוע האמיתי, שהוא זה שמזיז את כל הדברים לטובה – זו משמעות הברכה.

דברי ברכה:

מהמחקר אל הישום – השתלשלות העולמות

תודה רבה. קודם כל שיהיה בהצלחה. שמענו כעת שעוברים לשלב המעשה. לעבור מתיאוריה לפרקטיקה זה באמת מעבר חד, וזו התכלית. יש פסוק שאומר "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".

הבריאה היא עולם המחשבה (כתוב "בורא חשך" – המחשבה מכונה "חשך" מפני שהיא "אור המאיר לעצמו" שלא נראה לזולתו) – יש כאן אנשים שחושבים ומפתחים. עולם היצירה בקבלה הוא עולם של דיבור – שהעולם ידעו מכאן, פרסום, צריך לדעת מה קורה כאן. וגם שאנחנו בעצמנו נבין יותר טוב מה אנחנו עושים כאן, מה המטרה שלנו. זה נותן כיוון ועוזר לנו להתמקד בעיקר. זה נחוץ ביותר כדי להגיע לשלב המעשה ולהצליח בו. "יצרתיו" הוא גם לשון יצירה כפשוטה, פיתוח הרעיונות שנולדו מתוך המחקר של עולם הבריאה.

אבל אחר כך, אחרי ה"בראתיו" וה"יצרתיו", בא המעשה, "אף עשיתיו". עיקר החידוש, תכלית הכוונה, הוא "עשיתיו", שלכן נאמר "אף עשיתיו". המלה "אף" גם מפסיקה את הענין. צריך לנשום נשימה ארוכה (ב"אף") בין "בראתיו יצרתיו" לבין "אף עשיתיו". לפעמים צריך אפילו לעבור משבר קטן ("אף" מלשון חרון אף, דהיינו מצב של "ריתחא" המאפיין תלמיד חכם צעיר כמבואר בגמרא) – מה שמכונה בלשון החסידות רגע של "אין" בין "יש" ל"יש" – כדי להצליח לעבור בהצלחה משלבי המחקר והפיתוח לשלב היישום בפועל.

תכלית הכל – "לעשות"

שוב, יש בנפש שלשה לבושים – מחשבה, דבור ובסוף מעשה, המקבילים למחקר, פיתוח (מה שהיה כאן עד עכשו) ויישום בפועל (מה שמתחיל מהיום). יש פתגם מפורסם, "המעשה הוא העיקר". לשלב הזה הגענו היום. קביעת המזוזה לה זכינו כעת, היא כדי לעבור לתכלית – "המעשה הוא העיקר".

כתוב שמעשה הוא לשון תיקון. במעשה בראשית המלה האחרונה היא "לעשות" – "אשר ברא אלהים לעשות". ה' חשב ותכנן, "ברא", אבל מה התכלית? "לעשות". חז"ל אומרים ש"לעשות" פירושו לתקן, ועוד מפרשים שה', הבורא, מוסר את מלאכת התיקון לנו (הדוגמה שמביאים חז"ל: ה' ברא את האדם, הזכר, ערל, ועלינו "לעשות" אותו, למול אותו. מצות ברית מילה היא מעין ניתוח שבו מוציאים מהגוף גידול מולד בלתי רצוי).

"לעשות" הוא כמו "לרפא" – אין תיקון יותר מאשר להביא רפואה ליהודי שזקוק לרפואה, לכל באי עולם שזקוקים לרפואה. כדי להביא גאולה ושלום לעולם כולם צריכים להיות בריאים. בשביל זה יש כאן אנשים 'מטורפים', כמו ששמענו הרגע, עובדים בטירוף (גם ביום וגם בלילה, כמו שנאמר ב"אשת חיל": "ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה") כדי שכולם יהיו בריאים. שה' יעזור שזה יצליח בגדול.

רופא טוב – "פלא יועץ"

היום הגענו ל"עת לעשות", להביא רפואה בפועל לאנשים, לחולים. במקום לעסוק רק בפיתוח רעיון הופכים להיות רופאים. קודם שמענו שרופאים אולי מביאים לכאן פציינטים, אבל כעת מי שעובד כאן חייב לעבור שלב (בנפש על כל פנים) – "אף עשיתיו" – להיות בעצמו רופא.

יש גימטריא מפורסמת בקבלה: אחד השמות של מלך המשיח הוא "פלא יועץ" – הוא נותן עצות פלאיות. לא סתם עצות, כמו שרגילים לשמוע, אלא משהו שלא שערתי, לא חלמתי על עצה כזו, על דרך כזו איך לתקן ולרפא. המלים האלה, "פלא יועץ", שוות בגימטריא רופא. כתוב שעל דעתו של הרופא האמתי (שקשור בנפש ל"רופא כל בשר ומפליא לעשות") בא משהו חדש. אמרנו שיש שלשה עולמות – בריאה-יצירה-עשיה, אבל למעלה מהם יש אצילות, השראה אלקית, שאדם מקבל השראה לחדש משהו שלא היה, משם באה העצה האמתית הפלאית. הרופא הטוב צריך להיות "פלא יועץ", לתת עצה פלאית.

עצות מרפאות ממקום של אמונה

איך אפשר להבין מהי עצה פלאית לרפא חולה? יש עוד פסוק, "עצות מרחוק אמונה אומן" – העצות באות ממקום רחוק. בקבלה "רחוק" פירושו מקיף הרחוק. המקיף הרחוק בנפש הוא אמונה פשוטה. לכן כתוב "עצות מרחוק אמונה אומן" – "אומן" פירושו חזק ו"אמונה אומן" היא אמונה חזקה שודאי יהיה טוב.

אפשר אפילו לומר ווארט, בדרך המליצה – איני יודע איך כאן התיאוריה סוברת, אבל בעולם סוברים שהמחלה הזו היא בעיה של מערכת החיסון, המערכת האימונית. אפשר לדרוש – המקובלים היו דורשים גם לשונות לועזיות – שהמערכת האימונית מצלצלת כמו אמונה. איך אפשר לחזק את המערכת האימונית? עם אמונה, אמונה שיהיה טוב. אנשים מטורפים שמאמינים במה שהם עושים, שהולכת להיות כאן בשורה – בשורה לעולם היהודי, בשורה לכל האנושות, שאפשר לרפא דבר שעד כה חשבו שרפואתו היא קשה ביותר.

שוב, נסיים שהקב"ה יתן לנו את ההשראה, את עולם האצילות, דרך השכל, שהוא עולם הבריאה, דרך הדיבור-הפרסום, שהוא היצירה, אבל "אף עשיתיו" – המעשה הוא העיקר, שפה יצליחו לרפא אנשים, וכל אחד פה יהיה בבחינת "פלא יועץ", יהיה רופא. שהכל יהיה בהצלחה רבה ומופלגה.