חיפוש בתוכן האתר
| ברית צוריה שי' פרל - ט"ז שבט ע"ז – כפ"ח |
 |
 |
|
בע"ה ט"ז שבט ע"ז – כפ"ח ברית צוריה שי' פרלסיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[1] "צור עולמים" – חבור העולם הזה והעולם הבא לחיים לחיים, מזל טוב! יהודה אמר שהפסוק שממנו באה ההשראה של השם צוריה הוא "בטחו בהוי' עדי עד כי ביה הוי' צור עולמים" – יש בו "צור" ויש בו "יה". מהפסוק הזה חז"ל דורשים ש"ב-י נברא העולם הבא, ב-ה נברא העולם הזה", "ביה הוי' צור עולמים", ה' צייר שני עולמים. כתוב שבתוך כל יהודי יש שתי יצירות, "וייצר הוי' אלהים את האדם עפר מן האדמה" – "וייצר" בשתי יודין, שתי יצירות, יצירה לעולם הזה ויצירה לעולם הבא. לכל יהודי יש שתי יצירות, יש לו את הנשמה הקדושה, הפנימית, שהיא "חלק אלוה ממעל ממש", ויש לו את הגוף, הנפש הטבעית, שהיא העולם הזה. עיקר עבודת ה' בעולם הזה היא לחבר את שני העולמות, "צור עולמים" (צור הוא גם לשון קשר), שיש לו בתוך ה'אני' שלו. נאמר מאמר מוסגר: שאם כותבים צֻריה חסר, כמו בתנ"ך ("בני צרֻיה"), זה אותיות יצהר – עליו יש פרצוף שלם של רמזים, כל הגימטריאות כבר שם. יצהר הוא שמן זית, שייך ל"ארץ זית שמן", חמשה עשר בשבט (השבת שלום זכר, עד שתעבור עליו שבת אחת, כדלקמן). יצהר עולה ה פעמים אין. כתוב "אין מזל לישראל" ויש לנשמה חמש מדרגות, נרנח"י, וכל אחת מהן מקבלת מהאין האלקי. בזכות ה"אין מזל לישראל" הוא יכול לחבר את שני העולמות שבו. למדנו כעת, ב-י' שבט, במאמר "באתי לגני" (אות ז, האות של השנה) שנקודת הבטול – ה-י שבאחורי האות ד – היא בחינת "כי כל בשמים ובארץ", בחינת הצדיק "דאחיד בשמיא ובארעא". כל צדיק, "ועמך כֻלם צדיקים", יכול לחבר את השמים והארץ יחד. זהו בעצם, לכאורה, הענין העצמי של צוריה – שיש לו כח, צור הוא כח, של "צדיק יסוד עולם", לחבר את הפנימיות, הנשמה, השמים שלו, שנברא ב-י, עם הגוף, הגשמיות של עולם הזה שלו, שנברא ב-ה. לשם כך ה' ברא אותנו, שם אותנו בעולם הזה, "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים". בשביל זה צריך להיות צור, צוריה. זו המשמעות של השם. אור-צור – אור העצם וכח העצם ידוע שאצל הראשונים לכל אות יש בן זוג לפי הציור של האות – שייך לצור, לשון צורה. לכל אות יש ציור וכשמתבוננים בצורה מזהים את הזוג. והנה, הזוג הראשון באלף בית הוא א שדומה ל-צ. על הזוג הזה כתוב שה-א היא "אלופו של עולם" וה-צ "צדיקו של עולם", כפי שקוראים לה' בחז"ל. אנחנו, עם ישראל, "ועמך כֻלם צדיקים", וה' הוא "צדיקו של עולם". מתחבר עם האלף, "אלופו של עולם", כנראה שגם אנחנו כולנו אלופים. בכל אופן, על ידי חילוף האותיות בין ה-א ל-צ רואים ש-צור – לשון כח, "כח העצם" בלשון החסידות – קשור ל-אור, אור העצם. בחסידות זהו חבור מאד חשוב, בין אור העצם לכח העצם. איך אני יודע שיש אור בתוך הצור? האור בתוך הצור הוא בסוד "העלם שאינו במציאות", אבל על ידי הכאה בצור החלמיש – כשמכים בכח של צור, כמו אדם הראשון במוצאי שבת (יום ראשון השני של מעשה בראשית) – מוציאה ממנו אש. האש חבויה בתוך הצור, רק שהיא שם בהעלם שאינו במציאות. אבל עם כח של צור מוציאים מהצור את האור, אור אין סוף. שוב, האור הזה הוא אור שתכליתו להאיר מלמעלה, מהשמים, אל הארץ. לידה ומילה ביום ראשון יש תכונה מיוחדת לילד שנולד ביום ראשון בשבוע והברית ביום ראשון, כי ביום ראשון ה' ברא את האור. צור הוא גם אותיות ארץ (צור = הארץ), גם קשור ליום ראשון בו ה' ברא את השמים ואת הארץ. י-ה היינו העולם הבא והעולם הזה, השמים והארץ. כתוב ש"ביום השמיני ימול בשר ערלתו". מהו סתם יום שמיני? היום השמיני יכול להיות כל יום, אבל בתורה יש פרשת "שמיני" שהיה ביום ראשון בשבוע – סתם "יום השמיני" בתורה הוא יום ראשון. היום השמיני להקרבת קרבנות הנשיאים לחנוכת המזבח היה ביום ראשון, כי היום הראשון היה ביום ראשון – ראש חדש ניסן, היום שנטל עשר עטרות, כמו שרש"י מביא – וכך גם היום השמיני, שהוא גם יום הראשון השני למעשה בראשית. יש משהו מיוחד בילד שנולד ביום ראשון ונימול ביום ראשון. התורה רוצה דווקא "ביום השמיני", "כדי שתעבור עליו שבת אחת", מיום ראשון ליום ראשון. כך מתקיים בצוריה שלנו. רמזי הפסוק והשם שוב, שה' יברך את צוריה עם כח העצם ואור העצם, שיהיה "צדיק יסוד עולם" בגלוי, יחבר את השמים ואת הארץ. את כל הפסוק הזה – "בטחו בהוי' עדי עד כי ביה הוי' צור עולמים" – דרשנו הרבה בשנה שעברה (ראשית העיבור של צוריה), כי כולו שוה תשע"ו. בין היתר הוא שוה "ביאת המשיח". בזכות הילד הזה נזכה במהרה בימינו לביאת המשיח. "בטחו [לשון דבקות, כך מוסבר בחסידות] בהוי' עדי עד כי ביה הוי' צור עולמים". צוריה שוה איש (אש י, כדרשת חז"ל – ניצוץ של אש שיוצא מהצור). אתמול קראנו בתורה את שירת הים בה כתוב "הוי' איש מלחמה הוי' שמו". והנה בתהלים כתוב, "שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום" (פסוק הרומז למצות תפילין, כנודע. כבר אפשר להכין לצוריה תפילין...). שצוריה יזכה לקשור יחד את שתי הבחינות של "איש מלחמה" ו"איש שלום" (כמו מלך המשיח שילחם מלחמות ה' וינצח ויביא שלום-אמת לעולם). צוריה מלא: צדיק וו ריש יוד הא = "שלום שלום" (סוד "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" – המלחמה עצמה הופכת לשלום). צוריה ועוד "איש מלחמה" ו"איש שלום" עולה ד"פ משיח. לחיים לחיים, מזל טוב ובשורות טובות. Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com |
האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב
התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד