בע"ה

י"ז אדר ע"ז – כפ"ח

ברית שמואל-מרדכי שי' ארנברג

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

שמואל-מרדכי – שבת זכור ופורים

לחיים לחיים, מזל טוב, משמחה לשמחה, "מרבין בשמחה". חז"ל אומרים שברית מילה ביום השמיני היא "כדי שתעבור עליו שבת אחת". בברית שלנו, גם כדי שתעבור עליו שבת אחת וגם כדי שיעבור עליו פורים – "ויעבֹר מרדכי".

השבת היתה שבת זכור והגבור של שבת זכור הוא שמואל, שבסוף הוא שקיים את מה ששאול לא קיים – הוא משסף את אגג מלך עמלק ואז אומר את פסוק השיא של שבת זכור: "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם". לפי קביעות שנה זו משבת זכור נכנסנו ישר לתוך פורים, פורים דפרזות, והגבור של פורים הוא מרדכי היהודי. הצירוף הזה, שמואל-מרדכי, מאד מכוון בדיוק לפי הסדר הזה – משבת זכור לפורים. זו ההשראה של הברית, "עד שיעבור".

כל הכוונות של האריז"ל לגבי סוד מרדכי היהודי הן על פי המלים "ויעבֹר מרדכי". גם כוונות יג מדות הרחמים באריז"ל נקראות כוונות "ויעבֹר" – "ויעבֹר הוי' על פניו ויקרא הוי' הוי' אל רחום וחנון וגו'". גם בברית המילה, כאשר מגלים את העטרה, יש גילוי של יג מדות הרחמים, לכן יש שנוהגים לומר יג מדות הרחמים בברית.

שמואל-מרדכי – תרומה

נעשה את חשבון השמות ונראה כמה רמזים יפים מאד בצירוף הזה של שמואל-מרדכי. קודם נציין ששמואל הוא על שם הרבי מהר"ש ומרדכי – בחב"ד היינו מרדכי הצדיק, שהיה תלמיד הבעש"ט ויש ווארט ממנו בלוח "היום יום", אבל לא מזמן גם היה לנו שיעור[ב] על הרבה צדיקים של החסידות שנקראו בשם מרדכי, 'פרצוף' שלם של מרדכי (כדאי שתלמדו אותו).

שמואל הוא 377 ו-מרדכי 274, יחד 651, מספר שמתחלק ב-7. בתור שם של מישהו אחד בתורה זהו הבן הקטן של אהרן הכהן, איתמר. קשור גם לפרשה – השבת הזו היתה פרשת תצוה, אבל השבת הקודמת ש"מינה מתברכין כולהו יומין", כולל י' אדר, יום ההולדת, היא פרשת תרומה, בגימטריא שמואל-מרדכי. הוא שייך ל"ויקחו לי תרומה", "'לי' לשמי", ול"ועשו לי מקדש", "'לי' לשמי", "ושכנתי בתוכם".

שמואל-מרדכי יתרום את התרומה שלו לעם ישראל, זו השליחות שלו בחיים. אצל כל אחד השליחות שלו היא התרומה שלו לעם ישראל, נדבת הלב.

שמות הקדש והמרכיבים הראשוניים של שמואל-מרדכי

כאשר מחלקים את המספר הזה למרכיבים הראשוניים שלו הוא קודם כל מתחלק לשני שמות קדש של ה'. מתחלק ל-21, שם אהיה, שם הגאולה והלידה, ו-31, שם אל, "חסד אל כל היום". בדרך כלל שם אהיה הוא בבינה אבל יש גם שם אהיה בכתר. לפי האריז"ל "אהיה אשר אהיה" הוא מלמטה למעלה – אהיה ראשון בבינה, אשר בחכמה ואהיה שני בכתר. שם אהיה הראשון רומז לגאולת מצרים, בינה, אבל שם אהיה השני רומז לגאולה העתידה, שהיא גילוי כתר עליון. אם אהיה הוא באמא הבן הראשון שלה הוא חסד, בו שם אל.

אם אהיה הוא בכתר שם אל הוא "אל רחום וחנון". עוד יותר גבוה, יש "מי אל כמוך" ב-יג מדות שבכתר, כוונה חשובה בפורים כי אסתר התפללה "אלי אלי למה עזבתני" – "אלי" הראשון שייך ל"מי אל כמוך" שבמדות הכתר והשני ל"אל רחום וחנון" שבמדות דז"א. מי שעזב אותה הוא ה"אלי" העליון בסוד "אכן אתה אל מסתתר", ועל ידי תפלתה ומסירות נפשה זכתה גם ל"אלי" העליון. בכל אופן, יש שייכות בין שם אהיה ושם אל.

אמרנו שנפרק למספרים ראשוניים – 31 הוא ראשוני, אבל את 21 אפשר להמשיך לחלק, הרכיבים שלו הם 3 ו-7 (3 פעמים 7 = 21), כך ש: 3 7 31 הם שלשת הראשוניים שמרכיבים את 651.

מספרי ברית

האם יש משהו בתורת המספר שהוא גם 3, גם 7, גם 21, גם 31 וגם 651? ההסתברות שכל חמשת המספרים יהיו שייכים לאותו סוג של מספר היא נמוכה מאד, אבל ראה זה פלא – כולם מספרי ברית, אנחנו בברית מילה. מה זה מספר ברית? מי שלמד אצלנו בחדר יודע, ומי שלא למד שיירשם... יש כאן אנשים שמוכנים לרשום אותך לחדר תורת חיים ואחר כך לישיבת תום ודעת, ובטוח תדע מה הם מספרי ברית. יש למספר ברית ציור מיוחד, והחשבון שלו הוא שני משולשים ועוד אחד.

איך הסדרה מתחילה? 1, 3, 7, 13, 21, 31... אחרי 1, שהוא סתמי, המספר המשמעותי הראשון הוא 3, שייך ל"אוריאן תליתאי" עליה נכרתו שלש בריתות. למה קוראים לסדרה זו מספרי ברית? כי הם מספר הבריתות שחז"ל מציינים בתורה. על התורה נכרתו ג בריתות אבל על המילה נכרתו יג בריתות (על הארץ נכרתה ברית א ועל הקשת נכרתו ז בריתות) – כמו שציינו הרגע את הקשר ליגהמ"ר. יג הבריתות הן בסוף פרשת לך לך, הפרשה ה-ג – בהשלמת ה-ג עוברים ל-יג. אחר כך בא מספר הברית הבא, 21 – 10 (משולש 4) ועוד 10 ועוד 1. המספר הבא הוא 31, 15 (משולש 5) ועוד 15 ועוד 1. המספר השלם שלנו הוא 651 – 325 ועוד 325 ועוד 1. אם 325 הוא משולש אז 651 הוא מספר ברית, ואכן כך – 325 הוא משולש 25, סכום כל המספרים מ-א עד כה ("עד כה").

חייב להיות איזה כלל בזה. יותר מדי טוב שכל המספרים האלה הם מספרי ברית. לפי זה יוצא ששמואל-מרדכי מאד קשור למושג ברית, קשור בעצם. בכל אופן, איזה כלל יש במספרים שיעזור לנו להבין למה יצא כל כך יפה? כלל, שכמובן צריך להוכיח אותו (לא קשה), שכפל כל שני מספרי ברית סמוכים נותן מספר ברית. היות שבסדרה של מספרי ברית יש 1-3-7 אני כבר מבין ש-3 כפול 7, 21, גם יהיה מספר ברית. היות שהיו לנו גם 21 ומיד אחריו 31 לפי אותו כלל המכפלה שלהם, 651, שמואל-מרדכי, היא גם מספר ברית.

אם כן, למדנו שיעור בחשבון לפי התורה בענין מספרי ברית, בזכות הרך הנימול שלנו. צריך לא רק להאמין בזה אלא גם להוכיח – "אשרי המאמין", אבל כשמביאים ראיה רואים זאת, כדי לראות את האמת צריך להוכיח.

תרומת-שליחות שמואל ומרדכי

בע"ה נמשיך, אך היות שהשם שמואל הוא על שם הרבי המהר"ש יש לו כבר ניגון, "לכתחילה אריבער" – גם מעבר, עד שתעבור עליו שבת אחת, עד שיעבור עליו פורים, "ויעבר מרדכי", כוונות "ויעבר" של יג מדות הרחמים. לחיים לחיים, נשיר "לכתחילה אריבער". אמרנו ששמואל מרדכי שוה תרומה – שהתרומה שלך, השליחות שלך, של כל אחד ואחד מאתנו, תהיה בדרך של "לכתחילה אריבער".

נגנו "לכתחילה אריבער".

שוב, אמרנו ששמואל מרדכי שוה תרומה – התרומה שלך היא השליחות שלך. רואים משהו מאד יפה לגבי שני השמות האלה, שכל אחד קשור לתרומה אחרת:

את שמואל הנביא, הרמתי, אמא שלו, חנה הנביאה, תרמה – תרמה אותו לעבודת המקדש. שמואל הוא בעצמו תרומה, העצם שלו שהוא שאול לה'. זה גם הקשר בינו לבין המלך שאול, כתוב שחנה השאילה אותו, תרמה אותו, לה'.

מה לגבי מרדכי, מה התרומה שלו? התרומה שלו היא בכיוון הפוך, "ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת". קודם אמרנו שהביטוי בחסידות הוא מרדכי הצדיק, גם מרדכי הראשון נקרא מרדכי הצדיק וגם אותו צדיק מ-לו הצדיקים הנסתרים, תלמיד הבעל שם טוב, נקרא מרדכי הצדיק. חלק משליחות הבעל שם טוב היתה לגדל יתומים בתוך הבית, שאין לך נדיבות לב יותר מזה – "אשר נדבו לבו". יש אנשים טובים שהלב אומר להם שצריך לקחת ילד מסכן מהרחוב, להתמסר אליו ולאמץ אותו. לאמץ הכוונה שדורש אימוץ לב, "חזק ואמץ", לאמץ את הנדיבות של הלב לקחת ילד ולגדל אותו בתוך הבית, עד שאתה גם מחתן אותו. אצל מרדכי, לא רק שהוא לקח יתומה וגידל אותה, כנראה כמו הבעל שם טוב – בסוף צריך להשיא אותה, והוא באמת השיא אותה לעצמו. אחר כך הוא תרם אותה להציל את עם ישראל. קודם כל הוא תרם את עצמו. את שמואל האמא תרמה, אצל מרדכי דבר ראשון הוא תרם את עצמו, "אשר נדבו לבו" לקחת יתומה הביתה, עד שהוא בעצמו התחתן איתה, "'לקחה לו לבת' לבית", "'ביתו' זו אשתו", ובסוף הוא גם תרם אותה, וגם אחרי שנלקחה התהלך בכל יום לדעת את שלומה ואת אשר יעשה לה, מאד דאג לה.

בכל אופן, רציתי לומר ששני השמות, גם שמואל וגם מרדכי, קשורים לגימטריא הכוללת שלהם, תרומה, "לכתחילה אריבער".

עקשנות שמואל ומרדכי

מה עוד מכנה משותף בין שמואל ומרדכי, שלכן זהו צירוף כל כך מוצלח? שהם 'בעלי חוט שדרה', שבלשון תורה נקראים 'קשי עורף' ("כי עם קשה ערף הוא וסלחת") ובלשון הרבי שניהם 'עקשנים' גדולים. הרבי למד אותנו שכדי להביא משיח צריך עקשנים. עקשנים גם לשון אקשן, שעושים אקשן, צריכים עשרה כאלה – שגם מתעקשים וגם פועלים בשטח במלוא המרץ, במלוא האומץ, במלוא נדיבות הלב להתנדב בעד עם ישראל.

שמואל לא מוותר, בלשון הרבי הקודם הוא בבחינת "ככה", 'אזוי און ניט אדנרעש', ככה ולא אחרת. כידוע ככה הוא שם קדוש שהבעש"ט מאד אהב, ר"ת "כתר כל הכתרים", וצריך לכוון אותו עם כל הענין שלו בחסידות כשאומרים קדושת כתר, בשבת ר"ח ובכל החגים).

פעם אמרנו שאנחנו ככה'ניקים, צריכים עשרה ככה'ניקים כדי להביא את הגאולה. עוד פעם, "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם" הוא חוט השדרה של שמואל. יש עוד סיפורים על שמואל, שהוא מאד נצח, כמו שדברנו גם בפורים שמרדכי (כמו משה) הוא מדת הנצח. מי שממדת הנצח הוא מנצח, כך או אחרת, לא מתפשר על נקודת האמת.

אצל מרדכי עוד יותר פשוט – "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה". דברנו בפורים שכדי לפעול קידוש ה' בעולם, עד כדי כך ש"רבים מעמי הארץ מתייהדים", צריך שהיהודי ישקף עצמות. צריך להיות דוגמה חיה של עצמי. זה דבר שגם הגוי רואה, שהיהודי הזה הוא 'עצמי'. ברגע שהגוי רואה שעומד מולו עצמי אחד הוא נכנע לגמרי, עד כדי כך שהוא גם נמשך אליו. ברגע שהקליפה נופלת הניצוץ מתעורר ונמשך למדורה, האש הקטנה נשאבת לתוך האש הגדולה של היהודי, של עם ישראל. מתי זה קורה? רק אם הוא רואה את העצמיות של היהודי, "ומרדכי [היהודי] לא יכרע ולא ישתחוה".

עיקר המגלה: "לא יכרע ולא ישתחוה" של מרדכי

אכן, יש לומר שיש גם יחסי גומלין בין מרדכי לאסתר. צריך לומר שגם "לא יכרע ולא ישתחוה" קשור לאסתר – יש בזה גם רמזים (לדוגמה: אסתר במילוי: אלף סמך תו ריש = 1147 = לא פעמים ולא, רמז לעיקר ה"לא... ולא" במגלה – "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה"). בכל אופן, מה שבבחינת 'עבודה' הוא מה שצריך ללמוד, המסר שעלינו ללמוד ממגלת אסתר בארבע מלים הוא "לא יכרע ולא ישתחוה" – זו כל המגלה על רגל אחת. אם יש את ה"לא יכרע ולא ישתחוה" באמת "ורבים מעמי הארץ מתיהדים", ה' יעשה נס.

לא יכרע ולא ישתחוה (עיקר המגלה) = 1097. כשיש גימטריא מאד מכוונת מצד הענין אנחנו מרשים לעצמנו גם להוסיף כולל. היות שיש כאן ארבע מלים נסיר אחד מהחשבון ונחלק ב-4, כי אחרת לא יתחלק ב-4. 1096 = ד"פ מרדכי, גימטריא מאד יפהפיה ומכוונת! אז בעצם "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" אומר מרדכי-מרדכי-מרדכי-מרדכי-מרדכי (כנגד הנרנח"י של מרדכי) עם הכולל – כנראה שבשביל העקשנות של הקדושה צריך איזה כולל, סיעתא דשמיא, "עזר מציון" (ציון היינו שרש הנשמה של היהודי). בכל אופן, זו גימטריא מאד יפה ומכוונות. יש בזה גם רמז לאסתר (חוץ מהרמז הנ"ל, 1096 = "אשה משכלת", כמבואר אצלנו במ"א). בכל אופן, זהו חוט השדרה של המגלה, העצמיות שלה.

האבא של הרך הנימול שלנו הוא מחנך, ויש כאן עוד מחנכים שעובדים יחד, וזה מוסר ההשכל – צריך לחנך להיות כמו מרדכי, החל משמואל-מרדכי בעצמו שיתחנך בהתאם לשם שלו. שכל המחנכים כאן – צריך את ה'עשרה עקשנים' שהרבי מדבר עליהם, ש"לא יכרע ולא ישתחוה", וכולם יהודים שמחים, הם לא מרה-שחור'ניקים ח"ו, יהודים מאד שמחים וגם עקשנים מאד, "ככה". הם מזכים את הרבים, "מרדכי בדורו כמשה בדורו", ועל משה כתוב "משה זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו" – כך מרדכי בדורו וכך גם שמואל ששקול כנגד משה ואהרן. לחיים לחיים.

שמואל-מרדכי – לשיר אלף

כמו שאנחנו נוהגים בהרבה בריתות לעשות סמל של השם לפי האותיות, בשמואל-מרדכי יש עשר אותיות, "העשירי יהיה קדש להוי'", לכן נכתוב – אפשר להדפיס ולשים בעריסה – את הסמל שלו:

ש

מ  ו

א  ל  מ

ר  ד  כ  י

הפנות יוצרות את המלה שיר ובאמצע ל – לשיר. קודם כל, כנראה שיש לו חוש נגינה טוב, כבר ישמעו את זה בבכי שלו – בתוך הבכי ישמעו כמה יפה הוא יודע לשיר. צריך לפתח אצלו את חוש השירה. כמה שוות שאר שש האותיות? אלף, פלא. אם כן, השם אומר 'לשיר אלף', כל המלמדים, במיוחד של הקטנים, יודעים 'לשיר אלף', לשיר אלף-בית, החל מאלף. אפשר כבר מהעריסה לשיר אלף.

רמזי השמות במספר סידורי

נראה משהו פלא (אלף אותיות פלא): שמואל מרדכי במספר סידורי: ש = 21, מספר ברית; מ = 13, גם מספר ברית. שם של שמואל הוא גם ראשי התיבות של שני השמות שמואל מרדכי, לפי הכלל שלנו שאם יש שני שמות שהולכים יחד השם השני מתחיל מהאות השניה של השם הראשון, זה כבר סימן מובהק של התאמה בין השמות. כאן המרדכי יוצא מה-מ של שמואל.

שמואל-מרדכי במספר סידורי שוה אלף-פלא במספר הכרחי. במספר הכרחי עשינו ציור שרומז לשיר-אלף, ו-אלף, 111, הוא שלמות המספר שלו במספר סידורי. מרדכי במספר סידורי שוה חן, חן במספר סידורי הוא המכנה המשותף של מרדכי ושל אסתר, "חן חן לה". מרדכי הוא חן ו-שמואל הוא 53, אבן. כל אות בספר יצירה נמשלה לאבן, "שלש אבנים בונות ששה בתים". לפני "חן חן לה" כתוב "האבן [= חן] הראשה תשֻאות חן חן לה".

אם כן, שמואל-מרדכי היינו אבן-חן, והאות עם הכי הרבה חן היא האות א, י למעלה ו-י למטה ו-ו באמצע, עם כל הפירושים שלהם. אם כן, במספר סידורי שמואל-מרדכי הוא אבן-חן. זה כבר טוב מאד, רק מסתכלים עליו ורואים אבן-חן בעריסה. במספר גדול הוא לשיר אבן-חן, לשיר אלף, שישיר הרבה אלף, הרבה פלא. העולם הזה נברא ב-ב (של בראשית), אבל רק יהודי יודע לשיר אלף, כי השרש שלו הוא לפני בריאת העולם, באלפים שנה שקדמה תורה לעולם וגם באלף שעוד קודם להן, הכתר.

נגנו את הניגון מיום ההולדת, י' אדר.

שיר המעלות.