תורה חדשה – רזי עולם

[א] נקודה מעובדת מהתוועדות י"ט כסלו ע"ז. נרשם על ידי איתיאל גלעדי.

[ב] ויקרא רבה יג, ג.

[ג] קהלת רבה יא, ז.

[ד] ישעיה נא, ד (ולהעיר שהפרק פותח "שמעו אלי רֹדפי צדק", לשון בה בחר אדמו"ר הזקן לפתוח את הקדמת התניא).

[ה] ענינה של 'המהפכה הרביעית' בלימוד התורה, כפי שנתבאר מאז כ"ד טבת תשע"ה.

[ו] לשון רד"ק עה"פ (וכן כתב במצודות).

[ז] רד"ק עה"פ: "שיאיר עיניהם בדרכי ה' וישפוט ביניהם ויוכיחם שיהיו בשלום זה עם זה, כמו שאמר 'וכתתו חרבותיהם לאתים וגו'', זהו שאמר 'ארגיע', כלומר אניחם ואשקטם מעל חמתי או ממלחמה". ובמצודות: "בזה אמציא מרגוע והשקט לכל אומה ואומה כי לא תוסיף להלחם זו בזו כמ"ש 'לא ישא גוי אל גוי וגו''".

[ח] לשון רש"י עה"פ: "סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמים, אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני".

[ט] אדמו"ר הזקן – שבהקדמת ספר התניא כותב על דבריו "כי בהן ימצא מרגוע לנפשו" – מדגיש במכתביו (למחותנו רבי לוי יצחק מברדיטשוב ולרבי ברוך ממעזיבוז) אחרי גאולת י"ט כסלו את פעולת הגאולה על העמים דווקא: "כי הפלה ה' והגדיל לעשות בארץ והפליא והגדיל שמו הגדול והקדוש אשר נתגדל ונתקדש ברבים ובפרט בעיני כל השרים וכל העמים אשר בכל מדינות המלך אשר גם בעיניהם יפלא הדבר הפלא ופלא וענו ואמרו על זאת כי אם מאת הוי' היתה זאת היא נפלאת בעינינו", וראה באורך לקו"ש חכ"ה עמ' 186 ואילך.

[י] ירמיה לא, ל-לג.

[יא] ראה רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ט ה"א.

[יב] "כל מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש כבר נאמר למשה מסיני" (עפ"י ויקרא רבה כב, א; קהלת רבה א, כט; שם ה, ז; ירושלמי פאה פ"ב ה"ד; וידוע הרמז של דורשי רשומות כי "תלמיד ותיק" היינו רבי ישראל בעל שם טוב). כל חידוש תורה (כולל "חדוש תורה מאתי תצא" המופיע במדרש הנ"ל הערה ב ביחס להיתר אכילת שור הבר שנשחט בסנפירי הלויתן) הוא בגדר גילוי מ"העלם שישנו במציאות" בתורה שקבלנו מסיני ואילו "תורה חדשה מאתי תצא" היא בגדר גילוי מ"העלם שאינו במציאות" באותה התורה.

[יג] ולהעיר שבהמשך הפרק בו נאמר "תורה מאתי תצא" מכונה עם ישראל "עם תורתי בלבם" (שם פסוק ז).

[יד] הוספות לכש"ט (הוצאת קה"ת) אות ג. ראה גם לקו"ד כז, ג ועוד.

[טו] שמות כ, טו.

[טז] רש"י עה"פ (וראה לקו"ש ח"ו עמ' 120 בשוה"ג להערה 8 ובעיקר סעיף יא בשיחה זו – עמ' 127 ואילך – שלדעת רש"י, פשוטו של מקרא, "רואין את הנשמע" ולא "שומעין את הנראה").

[יז] וראה לקו"ש הנ"ל בהערה הקודמת הערות 5-6 והנסמן שם.

[יח] יומא כו, ב.

[יט] ראה לקו"ש שם (באופן אחר) ש"רואין את הנשמע" היינו ראשית העבודה ואילו תכלית ושלמות העבודה היא "שומעין את הנראה".

[כ] נוסח הוידוי.

[כא] ראה רשימות דברים (חיטריק) מדור אדמו"ר הזקן אות סה (מהדורת תשס"ט). הובא ונתבאר בהתוועדות כ"ד טבת תש"ע.

[כב] תהלים פה, יב.

[כג] ראה לקו"ש שם שדרך רבי עקיבא (הלומד "רואין [הנשמע] ושומעין הנראה") היא דרך של בעלי תשובה. רבי עקיבא הוא גם ה"תלמיד ותיק" שמגלה תורה מהעלם שאינו במציאות ודורש "על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות" (חידושים בגדר חידושי תורה מהעלם שישנו במציאות אלא "תורה חדשה" מהעלם שאינו במציאות, מפנימיות הכתר, "תגא דאורייתא", כאשר "כל קוץ וקוץ" רומז ל'כל קץ וקץ', "קץ הימים" ו"קץ הימין", וד"ל), שעל כן תמה משה רבינו "יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי?!" (מנחות כט, ב). ה' ענה לו "שתוק, כך עלה במחשבה לפני", למעלה מטעם ודעת לגמרי (מאותה מדרגה של העלם שאינו במציאות), שאז התגלה בקו של גבורות ודינים (בסופו של רבי עקיבא), אך לעתיד לבוא יתגלה בקו של חסד ורחמים בזכות רבי עקיבא העומדת לנו עד ביאת ינון ועד בכלל (ורמז: הערך הממוצע של רבי עקיבא ומלך המשיח הוא משיח בן דוד).

[כד] ראה תו"א ד"ה "וכל העם" בסופו (עד, ג)

[כה] ארבע המדרגות המנויות בפסוק מכוונות כנגד י-ה-ו-ה (ראה מעין גנים ח"ב פרשת יתרו, בפרט שם הערה יז) – יהו הם הארה מלמעלה למטה באור ישר ואילו ה תתאה, המלכות, עולה כנגדם באור חוזר מלמטה למעלה.

[כו] וראה תו"א שם כי בעוד המדרגות הראשונות שייכות לעם ישראל הרי שעל "העם" – ערב רב, המצטרף לעם ישראל מאומות העולם – נוגעת ההתפעלות רק מגילוי האלקות במציאות הגשמית הנראית לעין.