בע"ה

כ"ה סיון ע"ז – כפר חב"ד

ברית אליה-חיים-דוד שי' פריסמן

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

"אחד"

נאמר כמה מילים לכבוד הרך הנימול, המשפחה וכל הידידים. הדבר הראשון שבולט כשאומרים את השם אליה-חיים-דוד הוא ראשי התיבות שלו, אחד – "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד". אנחנו, עם ישראל קדושים, מאמינים ומתקשרים, דבקים, באחדות ה', האחדות הפשוטה של הקב"ה. גם אנחנו עם אחד, "גוי אחד בארץ". יש לנו כהן גדול אחד ויש לנו מלך אחד, "ויהי בישרון מלך", שהוא משה רבינו – שייך לפרשת שבוע, צריך "לחיות עם הזמן", מחלוקת קרח ש"כל העדה כלם קדשים ובתוכם הוי'" ואף על פי כן יש לנו משה רבינו אחד, שהוא המלך, וכהן גדול אחד, אהרן כהן גדול, ובית מקדש אחד. הכל אצלנו אחד, שוב, אנחנו "גוי אחד בארץ". גם הארץ היא אחת – שלמות הארץ, שלמות העם, שלמות התורה, הכל אחד.

כשאומרים "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" כתוב שהכוונה היא לייחד את הקב"ה, א, אלופו של עולם, ב-ז רקיעים וארץ, ח, וב-ד רוחות העולם. עוד כתוב בכתבי האריז"ל שב"אחד" יש שתי בחינות – אח ו-ד. ה-אח הוא הז"א, ה-א היא הכתר שלו וה-ח שאר הספירות (בז"א יש ט ספירות), וה-ד היא הנוקבא, המלכות (המשלימה את ט הספירות של פרצוף ז"א ל-י). הכוונה הזו של האריז"ל תואמת בדיוק את מה שכתוב בשו"ע שמכוונים "אלופו של עולם" ב-ז רקיעים וארץ, הולך יחד, ה-אח של אחד, והמלכות – שהיא בעצם מלכות "דוד מלך ישראל חי וקים" – היא ה-ד של "אחד", "ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה", ל-ד רוחות העולם (זו העבודה שלנו מכח ברכת ה'). כשאומרים "אחד" ומאריכים ב-ד של אחד יש לכוון פסוק זה, שתואם מאד את האבא של הרך הנימול, שגם האבא, בזכות אליה-חיים-דוד, וגם הרך הנימול עצמו יקיימו אותו ביתר שאת ויתר עז – "ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה". הכח של "ופרצת" הוא כח של דוד המלך, דוד מלכא משיחא.

שלשת השמות מכוונים כאן מאד: לפי הווארט בשו"ע א הוא "אלופו של עולם". השם אליה הוא אותיות אלהי (סוד אותיות המילוי של שם ע"ב, האיתן שבנשמה). כתוב "אלהי נשמה שנתת בי טהורה היא", שרש הנשמה כפי שהיא "חלק אלוה ממעל ממש". אם כן, אליה הוא כנגד ה-א, אלופו של עולם. הירידה דרך הרקיעים היא עד הארץ, שנקראת "ארץ החיים" – דוד המלך אומר בפרק של הרבי של השנה הזו "אתהלך לפני הוי' בארצות החיים" – וכתוב שהמושג חיים הוא גופא ההמשכה, גילוי האלקות וגם ירידת הנשמה לגוף, דרך ז הרקיעים עד לארץ החיים. כשמגיעים לחיים, לארץ החיים, בא דוד המלך – הכח של המלכות לקיים את ה"ופרצת ימה וקדמה וגו'". הגם ש"ופרצת" נאמר ליעקב אבינו, אבל הקיום שלו הוא דווקא על ידי דוד המלך, על פי פשט, שהוא שכבש את כל הארצות והכין את כל החומרים לבית המקדש, תכלית כוונתו, "אחת שאלתי מאת ה'".

הדברים הנקנים ביסורים

"אחת שאלתי" היא גם בחינת אחת – יש "אחד" ויש "אחת". דוד המלך אומר "אחת שאלתי מאת הוי' אותה אבקש שבתי בבית הוי' כל ימי חיי לחזות בנעם הוי' ולבקר בהיכלו". כל המלחמות שלו הם רק בשביל "אחת שאלתי". אף על פי ש"אחת", לא שנים ולא שלשה, יש רמז – שהוא חידוש שמובא באריז"ל – ש"אחת" הם ראשי התבות של שלשת הדברים שנקנים ביסורים, ארץ ישראל, חיי עולם הבא, תורה (והם כנגד חב"ד לפי הצירוף דב"ח שמאיר בספירת היסוד, בחינת "כל" שכולל את כל שלשת הקוים כאחד. על ידי חילוף ד-ר יסוד היינו יסור, לשון יסורים, יסורי תיקון הברית בשלמות). הילד נולד בפרשת שלח, ובפרי הארץ שלח[ב] מסביר משהו מאד מיוחד – שכל הדברים האלה נקנים על ידי יסורי התפשטות הגשמיות, שהם נקנים על ידי עלית הנשמה מהתלבשות במדות (בחינת גוף – "תפארת גופא") לחב"ד. המשיח אמר לבעל שם טוב שיבוא כאשר יפוצו מעינותיך חוצה וכאשר כולם יוכלו לעשות יחודים ועליות נשמה כמוך. הבעש"ט בכה כששמע זאת, מתי כולם יוכלו לעשות עלית נשמה?! בפרי הארץ רבי מענדלי ויטבסקער אומר שזה ענין העליה לארץ, שנקנית ביסורי עלית הנשמה מהגוף, ובארץ ישראל זה קורה לכל אחד לפי ענינו.

קודם הוא מסביר שזו דרך של צדיקים, אבל בסוף המאמר הוא אומר שזה שייך לכל אחד ואחד, בגדר בעל תשובה, שכל בעל תשובה אמתי חוזר ומקיים את ענין התפשטות הגשמיות בענינו – משתמש בביטויים מאד חזקים, אומר שזה על ידי ההפקרות ומסירות הנפש שלו. אלה המלים שלו, הפקרות ומסירות נפש של קדושה. החידוש הוא המלה הפקרות – מלים שאתה אולי מזדהה איתן... – על ידי הפקרות ומסירות נפש של קדושה בעל תשובה אמתי מקיים את התפשטות הגשמיות שלו, יוצא מעצמו לגמרי. אלה היסורים שבהם קונים את ארץ ישראל. בסימן האריז"ל, "אחת שאלתי", הראשון הוא ארץ ישראל, השני חיי עולם הבא ובסוף תורה (צירוף דב"ח כנ"ל) – "הכל הולך אחר הפתיחה", ארץ ישראל.

בכל אופן, כל זה היה לומר שהדבר הכי גלוי כאן בשם הוא המלה "אחד", ראשי התיבות, ומאד מכוון שה-א היא אליה, ה-ח היא חיים וה-ד היא דוד, דוד המלך, דוד מלך ישראל חי וקים.

רמז השמות: בינוני – אחד חזק!

נמשיך לעשות את הגימטריא של כל השמות יחד: הגימטריא של הרך הנימול מגלה שיהיה חב"דניק מובהק, כי אליה-חיים-דוד שוה בינוני – הבינוני של התניא, ספר של בינונים. יתכן שהבינוני של התניא הוא יותר נדיר אפילו מהצדיק, הוא משהו מיוחד מאד. לא סתם אומרים "הלואי [אותיות אליהו] בינוני". צדיק – מילא, אבל בינוני? הלואי בינוני! זו הגימטריא שלו. אם נוציא את ראשי התיבות, אחד, ישאר מ-בינוני (128) 115, חזק (יוצא מה-ח של אחד). יוצא שאליה-חיים-דוד שוה בגימטריא אחד-חזק, כמו האבא, אחד חזק... מתאים שיהיה לו בן שהוא גם אחד חזק. האחד-חזק הוא הבינוני של התניא, ככה רוצים, הלואי בינוני, שכולם יהיו אחד חזק.

לחיים לחיים, הרבה נחת, הרבה ברכות לכולם. שנזכה, כמו ששמענו בפיוט ששרו, התכל'ס שיבוא הגואל תיכף ומיד ממש. הגואל הוא גם אחד חזק.