בע"ה

מוצאי כ"ח תשרי ע"ט – ירושלים

מהי אמת? (3)

שיעור חדשי תשרי באנגלית

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. שלש דרגות אמת

ערב טוב לכולם, ובקר טוב באמריקה. הערב נמשיך לדבר על המושג אמת, עליו דברנו בשני השיעורים האחרונים[ב]. בשיעורים האלו דברנו על התיאוריות הפילוסופיות לגבי אמת וניסינו להתאים להן מודל של קבלה וחסידות. הפעם נדבר על המושג אמת רק מתוך התורה.

בשיעור הראשון דברנו על שלשה מושגי אמת בתורה: "שפת אמת"[ג] – ה'גבול' של האמת (שמגדיר את האמת ומבדיל אותה מן השקר) – שנוגעת באמת אבל חסרה בה התמצית הפנימית של האמת; ה"אמת" עצמה – יותר פשוט להבנה מ"שפת אמת"; והמושג האניגמטי "אמת לאמתו", שלפיו "אמת" פשוטה אינה אמת מוחלטת, כי יש עוד מדרגה מעליה. "אמת לאמתו" (אמת לאמת שלו) רומז לאמת של ה', האמת של ה' – מצב בו האמת שלנו (אמת) מתאימה באופן מוחלט לאמת שלו (לאמתו), אמת אנושית שהיא 'התאום הזהה' של האמת האלקית[ד].

אותיות א-מ-ת – זרימה עקבית מראש (דרך האמצע) לסוף

שלש המדרגות הללו של אמת מקבילות לשלש אותיות המלה אמת. הסדר הוא מלמעלה למטה – ה-א, האות הראשונה, היא "אמת לאמתו"; ה-מ, האות האמצעית, היא "אמת" (אדם אמתי, אישיות אמתית, כפי שעוד נסביר); ה-ת, האות הסופית, היא "שפת אמת".

שלש האותיות האלה חשובות, כי האות א היא ראשית האלף-בית, והאות ת היא האות האחרונה, והאות מ היא די באמצע. בתלמוד ירושלמי[ה] – וכך גם בזהר ובתקוני הזהר[ו] – כתוב ששלש האותיות אמת הן ראש-תוך-סוף, לא רק של האלף-בית אלא זו תמצית מושג האמת, המציאות של אמת היא אחדות מהתחלה ועד הסוף (דרך האמצע).

אחד הדברים הראשונים שרש"י כותב על "בראשית" – ששייך גם לחכמה, "ראשית חכמה יראת הוי'"[ז] – הוא הפסוק "מגיד מראשית אחרית"[ח], שה' ממשיך מההתחלה עד הסוף. יש זרימה ויחוד מההתחלה עד הסוף. זהו הכח של אמת – אותיות שהן מראש ועד סוף. אמת היא הכח להביא דברים מההתחלה עד הסוף – להיות מסוגל לבטא ולממש יכולות רוחניות, "מגיד מראשית אחרית".

מכיון שהאות מ היא לא האמצע המדויק של האלף-בית, יש הרבה הסברים שונים – שהיו לנו שיעורים עליהם – של גדולי החכמים למה חז"ל מחשיבים את ה-מ כאמצע באלף-בית, אפילו שהיא האות ה-13 בתוך 22 אותיות. ל-22 אין אמצע מדויק, כי זהו מספר זוגי, ושתי האותיות שבאמצע הן כ-ל, אותיות 11-12, וה-מ היא האות הבאה, האות ה-13. אם הסדר היה 1-11-22 או 1-12-22 היה יותר מובן לנו, אבל מאיזו סבה – שננסה להסביר בהמשך – כאן הסדר הוא 1-13-22[ט]. בכל אופן, יש כאן תופעה של המשכה מההתחלה עד הסוף – תופעה של נצחיות באמת. כל דבר אמת אינו נפסק. אחת המשמעויות של כזב הוא הפסקה[י] של משהו באמצע, שמשהו לא מגיע להשלמה, ואמת היא דבר שלא נפסק מההתחלה עד הסוף – העצם שלו נצחי.

שפת אמת – נאמנות בדבור

נחזור לשלש המדרגות של האמת: שפת אמת, אמת, אמת לאמתו.

נתחיל מהסבר המושג "שפת אמת", הנמוך שבמדרגות האמת: אמרנו קודם ש"שפת אמת" אומרת שאדם מדבר אמת – 'שפה' היא שפת דיבור, תקשורת מילולית, ו"שפת אמת" פירושו שאני אמתי למלים שלי.

נסביר זאת עם משהו כללי: שלש אותיות אמת אומרות שאני אמתי-נאמן, לדיבורים שלי ("שפת אמת"); אמתי-נאמן לעצמי ("אמת"); והאמת המוחלטת – אמתי-נאמן לה' ("אמת לאמתו"). כל אמת היא 'אמת ל...' (נאמנות ל...). "שפת אמת" היינו שאני אמתי ונאמן לדיבורים שלי – דהיינו שאני תמיד אומר אמת, אף פעם לא משקר. רבי עקיבא דרש (בתחלת מדרש אותיות דרבי עקיבא) את האות אלף – "אמת למד פיך". זו ההתחלה של הכל. השל"ה הקדוש – מגדולי החכמים לפני כמה מאות שנים – אמר[יא] שהדבר הראשון שההורה צריך להחדיר בחינוך הילד הוא פשוט לדבר אמת. אם הילד מתחנך לדבר אמת, כל החיים הוא יהיה אדם טוב – הוא לעולם לא יהיה מסוגל לשקר בנוגע להתנהגות שלו להוריו, לחבריו, ולאף אחד אחר בעתיד, כי הוא מחונך לומר תמיד אמת. זו ההוראה הראשונה של רבי עקיבא – "אמת למד פיך".

שלש שמיטות להפנמת האמת אצל רבי פינחס מקוריץ

אצל אחד מגדולי החסידות, רבי פינחס מקוריץ – מגדולי תלמידי הבעל שם טוב – עבודת החיים היתה על תכונת אמת. הוא אמר שהתייגע עשרים ואחת שנה להגיע למדת האמת, עד שהתאחד עמה. 21 שנה הן שלש שמיטות – שלשה מחזורים של שבע שנים. הוא אמר ששבע שנים, שמיטה אחת, הוא עמל לדעת מהי אמת. מאד לא פשוט מה אומרת המלה אמת, ומה המשמעות שאדם יהיה אמתי. הוא עבד שבע שנים כדי לדעת מהי אמת. 'אחרי שבע שנים', הוא אמר, 'כשידעתי מהי אמת, עבדתי עוד שבע שנים לגרש את השקר'. בתוך האדם יש הרבה שקרים – עד שהוא לא יודע מה היא אמת הוא אפילו לא יזהה את השקרים הרבים שיש אצלו, או שהוא משקר לאנשים אחרים, או לעצמו או לה'. לכן לקח עוד שבע שנים לגרש את השקר, להוציא את כל השקרים מהאישיות שלו. אחר כך הוא התייגע עוד שבע שנים – עוד שמיטה – להכניס לעצמו את האמת, להחדיר את האמת ללבו, עד שהאמת תהיה אחת אתו, "והיו לבשר אחד"[יב], לעצם אחד, כמו בנישואין של איש ואשה. אם נעשים אחד עם משהו יש גם תולדות – יש פירות ליחוד עם האמת.

זהו סיפור עם לימוד מאד חשוב. יש לו רמז, ש-אמת בגימטריא 21 ברבוע. 21 הוא אחד משמות ה' – שם אהיה, כפי שה' אמר למשה במראה הסנה "אהיה אשר אהיה"[יג]. כאשר מכפילים את שני השמות, שמוזכרים יחד, מקבלים אמת[יד]. זו סבה עמוקה למה רבי פינחס מקוריץ היה צריך לעבוד 21 שנה כדי להיות אחד עם האמת, 21 שנים שמתחלקות לשלש פעמים 7.

שני ממדי "שפת אמת" – דבור אמת וקיום הבטחה

התחלנו כעת לדבר על "שפת אמת" – לדבר רק אמת. רבי פינחס מקוריץ הגיע גם למדרגות העליונות של האמת, אבל התחלנו כעת לדבר על "שפת אמת" – אמת בדבור. נראה שבכל אמת יש שני ממדים:

אמת בדבור היא לא רק לומר דברים אמתיים, אלא לשמור את הדבור שלי – שאם הבטחתי משהו עלי לקיים את ההבטחה. איך יודעים ששמירת הבטחה נקראת אמת? רש"י מאד חשוב בתחלת פרשת וארא. רש"י מסביר את דברי ה' למשה רבינו לפני יציאת מצרים – "ושמי הוי' לא נודעתי להם"[טו]. הרי שם הוי' היה ידוע! מה הכוונה "לא נודעתי להם"? מסביר רש"י: "לא נודעתי, לא נכרתי להם במדה אמתות שלי, שעליה נקרא שמי ה', נאמן לאמת דברי, שהרי הבטחתים ולא קיימתי". הבטחתי לאבות לגאול את ילדיהם וטרם קיימתי את ההבטחה, ורש"י אומר על כך "לא נכרתי להם במדה אמתות שלי", בשם הוי' שהוא מדת האמת.

אם כן, רק במדרגה הראשונה, "שפת אמת", יש שני ממדים – לדבר אמת ולשמור את הבטחתי. אמירת אמת היא בעיקר ביחס לעבר (מה היה או מה הוה), ושמירת ההבטחות שלי היא בנוגע לעתיד. הצדיק מקיים את החלטתו גם כשהיא רק בלבו, גם אם לא בטא זאת בשפתיו אלא החליט משהו בלבו – "ודֹבר אמת בלבבו"[טז], כפי שאומרים כל בקר בתפלה. מה הכוונה "דֹבר אמת בלבבו"? אם בלב החלטתי לתת סכום מסוים לצדקה – אני מקיים זאת[יז]. שתי המדרגות האלה נכללות ב"שפת אמת", שהיא ה-ת של אמת, האות האחרונה של האלף-בית.

שני ממדי אמת – דימוי עצמי אמתי ונאמנות ליעוד-שליחות

מעל "שפת אמת" נמצאת האמת של אדם לעצמו, המדרגה האמצעית של האלף-בית, שלפי חז"ל היא ה-מ שבאמצע המלה אמת. להיות אמתי כלפי עצמי גם כולל שני ממדים:

ממד אחד הוא לא לחיות בדמיונות ביחס למי אני, לא לרמות את עצמי ביחס לעצמי. לפעמים אומרים שזהו סיכום כל התניא במשפט אחד, ספר היסוד של החסידות – 'אל תהיה רמאי', אל תרמה את עצמך ביחס לעצמך, אל תחשוב שאתה צדיק כשהאמת היא ש"הלואי בינוני"[יח]. בינוני אינו טיפוס של בינוניות, אלא מישהו שעושה הכל על פי תורה – מחשבות, דיבורים ומעשים. כל לילה אדם עושה חשבון נפש, מחשב כל מה שעשה במשך היום כדי לתקן את עצמו, לעשות תשובה, אבל חשבון הנפש היותר חשוב בחסידות הוא "אליבא דנפשיה" – לא רק לבחון את מעשיך, אלא לבחון את עצמך, 'איפה אתה?'.

בפרשת בראשית, שקראנו אתמול בתורה, קראנו שאחרי חטא אדם הראשון ה' שאל את אדם "אַיֶכָּה?!"[יט] – איפה אתה? איפה אתה נמצא כרגע?! לאדמו"ר הזקן יש לימוד מאד חשוב רק מהמלה "אַיֶכָּה" – שכל אחד צריך להיות מסוגל לשאול את עצמו "איכה?!", 'איפה אתה?'. אמרנו ש-אמת היא 21 ברבוע. אפשר לחשב כל אות במספר סידורי (לפי מיקומה באלף-בית, כנ"ל) – אז אמת תעלה 36, 6 ברבוע. אמת היא 21 ברבוע, כך שהיא בעצם משולש 6 (= 21) ברבוע, אבל רק 6 ברבוע הוא אמת במספר סדורי. מה במספר רגיל עולה 36? "איכה", להיות אמתי לעצמך פירושו לדעת איפה אתה (שבניקוד אחר "אֵיכה" היא גם המלה הראשונה בקינות, במגלת איכה – אם אתה עושה חשבון נפש אמתי אתה אומר קינות... ה' לא רוצה שנשאר בקינות, אלא שנהיה שמחים, אבל לא לשקר לעצמך ביחס לעצמך).

זהו ממד אחד של אמת לעצמך – לא לשקר לעצמך ביחס לעצמך. להיות אמתי במובן הזה – לא לבנות דימוי עצמי שקרי, מול עצמך, מול הזולת ומול ה' – מקביל למדרגה הראשונה של "שפת אמת", לא לשקר. גם כשנכנסים לרבי ליחידות, צריך לבוא כפי שאתה – אחרת אין תועלת ביחידות. באים עם בגדים, אבל ברוחניות צריך לבוא ערום, בלי שום תדמיות – להופיע כפי שאתה – כך עומדים בפני ה', בפני רבי וכך צריך להיות בפני עצמי. במדה מסוימת, כך צריך להיות גם כלפי אנשים – לא לשקר ביחס למי שאני באמת (כמו שאסור לשקר לאחרים בדיבור).

מה הממד הפנימי, שמקביל לקיום הבטחות ב"שפת אמת"? ב"אמת", המדרגה השניה, היינו הנאמנות לקיום השליחות שלי בחיים. בשביל לקיים את השליחות שלי בחיים אני צריך לדעת מה היא. לא פשוט לדעת מה השליחות שלי בחיים, אבל אפילו אם איני יודע בדיוק מה השליחות שלי – ה' נותן לי כשרונות ויכולות, והוא מצפה שאני אממש את הפוטנציאל שלי. לכל אחד יש הבטחה פנימית לעצמו, שהיא ההבטחה לממש את כל הפוטנציאל שה' נתן לי, דהיינו למלא את השליחות שה' נתן לי בחיים. לכל אחד יש שליחות בחיים.

אלה שני הממדים של אמת כלפי עצמי – לא להציג את עצמי באופן לא אמתי, כלפי הזולת וכלפי עצמי, ולהיות נאמן למימוש השליחות-היעוד שלי בחיים.

שני ממדי "אמת לאמתו" – חיי תורה ומודעות ל"דירה בתחתונים" וקידוש השם

מה אומר להיות אמתי לה', ה-א של אמת, ה"אמת לאמתו", להיות אמתי (תואם) לאמת של ה'? גם ה' מציג-מבטא את עצמו כלפינו. איך? בתורה ובמצוות שלו. "אורייתא וקוב"ה כולא חד"[כ] – התורה היא הביטוי העצמי של ה' כלפינו. אם אני שומר את מצוות התורה, חי לפי תורה, אני חי לפי האמת של ה'.

המדרגה הכי גבוהה של אמת בספירות היא הכתר, ולכתר יש שני ממדים – הממד החיצוני הוא רצון והממד הפנימי הוא תענוג. במושגי הקבלה, שני הממדים האלה הם שני פרצופים – הפרצוף החיצוני נקרא "אריך אנפין" והפרצוף הפנימי נקרא "עתיק יומין". "אריך אנפין" מקביל לרצון האלקי ו"עתיק יומין" לתענוג האלקי. להיות אמתי לרצון ה' היינו לשמור את התורה – אני אמתי ונאמן לאופן בו ה' רוצה שאבטא-אייצג אותו בעולם. כדי להיות בדמות ה' צריך לקיים את תריג מצוות, רמח מצוות עשה כנגד רמח איברים ו-שסה מצוות לא תעשה כנגד שסה גידים[כא]. כדי שאני אהיה 'דמות' של ה' בעולם אני צריך להיות אמתי לפי רצונו, לפי מצוות התורה.

האם יש ממד פנימי לאמת של ה'? האם ה' מבטיח משהו לעצמו, ורוצה שאני אממש את ההבטחה שלו לעצמו? משהו שמעבר לקיום מצוות התורה? כן, ה' ברא את העולם כדי שתהיה לו יתברך "דירה בתחתונים", בעולם הזה, העולם התחתון ביותר, שאין תחתון למטה ממנו, כמו שמוסבר בתניא[כב]. האמצעי הוא קיום מצוות, אבל תשומת הלב צריכה להיות מופנית להבטחה הפנימית של ה' – ה' ברא את העולם בשביל למלא הבטחה פנימית שלו, למלא את ה'שליחות' שלו. לי יש את השליחות שלי, ואני צריך לעזור לה' יתברך למלא את ה'שליחות' שלו. אם יש לי בראש את ה'שליחות' של ה', זו אמתיות-נאמנות לממד הפנימי של ה'.

דרך אחת להבין זאת, היא שתמיד יהיה לי בתודעה שאני כאן בעולם כדי לקיים את רצון ה' לעשות לו יתברך דירה בתחתונים. אפשר להסביר זאת בעוד דרך? יש עוד ביטוי חשוב לענין – שכל דבר שאני עושה יהיה "לקדש שם שמים". הרמב"ם[כג] אומר שיהודי שחי על פי תורה עושה שני דברים יחד – הוא מקיים את רצון ה', ואם הוא אדם טוב, הגורם לכך שיאהבו את ה' (כאחד הפירושים של "ואהבת את הוי' אלהיך"[כד], תאהיב את ה' על הכל, עשה את ה' נאהב על ידי אחרים[כה]), על ידי שהוא דוגמה טובה, זהו דבר נוסף, לא רק שמירת מצוות, אלא שכל חייו הם קידוש השם בעולם. קידוש שמו של ה' בעולם, שיהודי כזה מקיים בכל רגע בחייו, הוא מימוש הבטחת ה' לעצמו.

סיכום

עד כאן השלמנו נושא יפה בפני עצמו, המבנה החשוב של "שפת אמת", "אמת" ו"אמת לאמתו" – כשהכל נוגע לעבודת ה' שלנו, ליגיעה שלנו. לשם כך רבי פינחס מקוריץ התייגע 21 שנה על אמת.

כל אחת מהמדרגות כוללת שני ממדים: להיות אמתי בדיבור, לא לשקר ("אמת למד פיך") ולקיים הבטחתי; להיות אמתי לעצמי, לא לרמות את עצמי ואת הבריות ולקיים את שליחותי בחיים, לממש את כשרונותי; להיות אמתי כלפי ה', לקיים את רצונו בקיום מצות תורתו ולהקדיש את החיים שלי לקיים את רצונו הפנימי והעצמי להיות לו יתברך דירה בתחתונים.

ולסיכום:

א         אמת לאמתו  א. קיום תורה ומצוות                  ב. הקדשת החיים למימוש רצון ה'

מ                   אמת             א. להיות אמתי כלפי עצמך          ב. מימוש השליחות בעולם

ת                   שפת אמת     א. לדבר דבורי אמת          ב. קיום הבטחות

ב. שלש נשמות אמת

"שלשה נקדמה להם חמה"

כעת נעבור לעוד נושא יפה שנלמד מהגמרא במסכת תענית[כו]. יש שלש נשמות בהיסטוריה שהיה להן כח להעמיד את השמש. כולם יודעים על אחד מהם – יהושע בן נון, שאמר "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון"[כז]. כשיהושע נכנס בראש עם ישראל לכבוש את ארץ כנען, הנס הכי גדול שקרה לו היה עצירת השמש כדי להשלים את המלחמה ואת הנצחון.

אבל חכמינו ז"ל מלמדים אותנו שהיו עוד שני צדיקים גדולים שהשמש עמדה עבורם. אחד הוא משה רבינו עצמו, רבו של יהושע. אם התלמיד היה מסוגל להעמיד את השמש, גם המורה היה יכול להעמיד את השמש – רק צריך ללמוד זאת מהתורה איפה עשה זאת, לא מפורש בתורה.

הדבר המדהים הוא שבסוף ימי בית שני – בדור בו חרב בית שני, ממש לפני החורבן – היה מישהו שגם העמיד את השמש. מי הצדיק השלישי, האדם הנוסף היחיד שעשה נס כמו משה ויהושע? שמו הוא נקדימון בן גוריון. את שם המשפחה בן גוריון אולי מכירים – הוא לקח את השם מהאדם הזה. שוב, השם של השלישי הוא נקדימון בן גוריון. כעת נקרא את הסיפור בגמרא איך הוא עשה זאת.

רמזי אמת בשלש הנשמות

אנחנו מדברים על אמת – מה הקשר של סיפורי העמדת השמש לנושא שלנו? כעת אנו רוצים להסביר שהאמת היא הכח לעשות את הדבר המדהים הזה – להעמיד את השמש. זהו חידוש. אם רוצים לדעת אם אתה באמת אדם אמתי – בכל שלש המדרגות שהסברנו כעת – אפשר לבחון, 'האם אתה מסוגל להעמיד את השמש?'.

נאמר גימטריא מאד יפה: החידוש כאן הוא שהכח להעמיד את השמש הוא כח האמת, ואם יש שלשה צדיקים שעשו זאת ניתן לכוון אותם עצמם כנגד שלש אותיות אמת. כדי להראות זאת נחשב את השמות (כפי שמופיעים כאן בגמרא) – משה (345), יהושע (391), נקדימון בן גוריון (587) – 1323 – ג"פ אמת (הערך הממוצע של שלשת השמות)! שלשת הצדיקים האלה, שיש להם את הכח להעמיד את השמש, הם שלשה "צדיקי אמת" ("זכאי קשוט" בלשון הזהר). מדת האמת היא הצד השוה שלהם, הערך הממוצע שלהם.

"הלא היא כתובה על ספר הישר" – האמת של יהושע

עוד גימטריא מדהימה בענין:

בספר יהושע כתוב לאחר נס העמדת השמש והשירה שלו – "הלֹא היא כתובה על ספר הישר"[כח]. מה פירוש ספר הישר? חז"ל אומרים שהכוונה לתורה. "הלא" מתורגם כ'באמת' (verily) – 'באמת הנס כתוב בתורה', אבל צריכה להיות עוד משמעות בביטוי המיוחד הזה. כמה הוא שוה? הלא שוה 36, אמת במספר סידורי כנ"ל. כל המשפט "הלא היא כתובה על ספר הישר" שוה 1440, י פעמים 12 ברבוע, והיפוך ספרות של אמת (441), שגם שוה אמת, אם נחשב את ה-א (של אמת) כ-1000. זאת אומרת, מאד ברור, שהכח של יהושע להעמיד את השמש קשור למדת האמת – לכך שהוא נשמה של אמת, אמתי בדבורים שלו וכו'.

מתי יהושע הוכיח שהוא אמתי בדיבור שלו? בסיפור של הגבעונים – שכתוב בפרק הקודם בספר יהושע, והוא-הוא הגורם הישיר למלחמה בה העמיד יהושע את השמש – כאשר שמר את מלתו אפילו שרימו אותו. הוא אמתי לעצמו, בכך שהוא יודע מי הוא ומה השליחות שלו. הוא אמתי לה' בשמירת התורה והמצוות וגם בכך שכל מה שעשה לא היה לכבוד עצמו, אלא כדברי רבי נחמן "למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד שמים"[כט] – בכל מה שעושים – כדי למלא את הבטחת ה' לעצמו. יהושע הוא נשמה של אמת. גם לפי הקבלה, יהושע הוא נשמה של ספירת היסוד – הוא בא מזרע יוסף, שמדתו יסוד – ופנימיות היסוד היא מדת האמת.

יחוד אמת ושפלות

איפה מפורש בספרי היסוד של הקבלה ש-אמת עולה 1440 (ולא רק 441)? נדבר כעת במושגים של קבלה. כתוב שתחלת התגלות האמת – אמת היא מהתחלה עד הסוף, כנ"ל – נקראת יסוד אבא, היסוד שבחכמה. יסוד אבא מתגלה ומתלבש בפרצוף שנקרא זעיר אנפין, ספירת התפארת, מדת הרחמים שבלב. בתחלה אמת מופיעה בחכמה, אחר כך ברחמים שבלב ובסוף מדת האמת מופיעה בפנימיות ספירת המלכות, בשפלות, שהרי להיות אמתי עם עצמי פירושו להיות בשפלות.

מיהו הצדיק שייחד את האמת עם השפלות? [דוד.] כן, אבל בין תלמידי הבעש"ט והמגיד? רבי מנחם מענדל מויטבסק, שהגיע לארץ ישראל, ארץ האמת, עליה נאמר "אמת מארץ תצמח"[ל]. איך הוא היה חותם את שמו? "השפל באמת". הוא יחד אמת עם שפלות[לא].

סוד המספר 1440

שוב, האריז"ל מלמד על הופעת האמת. שרש ותמצית האמת היא בכתר, אבל הופעת האמת מתחילה כהברקה של החכמה – יסוד אבא. אז האמת נמשכת לרחמים שבלב – אתה לא רחמן אם אתה לא אמתי (רחמים אמתיים אינם pity אלא true compassion, שבא לידי ביטוי על ידי הטבה לזולת עליו מרחמים בפועל ממש) – ובסופו של דבר האמת מגיעה לשפלות (לאחר שהשפעתי לזולת בפועל ממש מתוך רחמי אמת אני נשאר גארנישט, גארנישט ווערט, כאשר כל הכבוד מגיע אך ורק להשם יתברך – "תן לו משלו שאתה ושלך שלו"[לב]). אז האמת עושה את כל הדרך מהחכמה עד מלכות, מההתחלה עד הסוף, כמו שדברנו קודם על "מגיד מראשית אחרית", דרך הרחמים שבאמצע.

אומר האריז"ל[לג] שבמדרגה העליונה של הופעת האמת, בחכמה (שפנימיותה בטול במציאות[לד]), יש עשרה שמות ששוים 72. שם הוי' בחכמה הוא במילוי יודין – גם ה-ה וגם ה-ו מתמלאות ב-י, כי י היא אות החכמה – שעולה עב (יוד הי ויו הי). בכל פרצוף החכמה יש עשרה שמות עב – כל שם הוא כח – וסך הכל עולה 720. אבל כאשר האור הזה מגיע למלכות, לשפלות, יש עוד שם ששוה 72 – האחוריים (ההתפתחות מהתחלה לסוף, שכל פעם מוסיפים אות, בארבעה שלבים) של שם הוי': י י-ה י-הו י-הוה. שני האופנים שוים אותו דבר – מילוי השם ביודין והתפתחות (אחורי) השם – אבל הסוד הראשון הוא בחכמה, מילוי השם, והתפתחות השם היא במלכות. גם במלכות יש עשר ספירות, י פעמים 72 עולה 720. אם כן, שמות האמת של החכמה והמלכות יחד, "מגיד מראשית אחרית", עולים 1440. זו כוונה על פי קבלה, והאריז"ל מסביר שזו כוונה של אמת כאשר ה-א שוה אלף.

זהו הכח שבו יהושע עשה את הנס – "הלא היא כתובה על ספר הישר". איפה כתוב בתורה? אם הביטוי מתחלק (לפי הכוונה הנ"ל) לפעמיים 720, מה אומר המספר הזה, מה היחוד שלו? 6 בעצרת – מספר הצירופים של שש אותיות (לפני כן דברנו על משולש 6, חבור המספרים מ-1 עד 6, וכעת על כפל המספרים מ-1 עד 6). איפה המספר 720 מופיע בתורה? מספר הצירופים של המלה הראשונה בתורה, עליהם מתבסס ספר תיקוני הזהר – התבוננות בצירופי המלה "בראשית". זו מלה עם שש אותיות שונות – מאד חשוב שהן אותיות שונות – ולכן יש לה 720 צירופים. אם כן, אמת היא פעמיים עצרת שש – אמרנו ש-אמת היא תוצר של שני משולשים של 6 (כפל שלהם), וכעת ה-אמת היא תוצר של פעמיים 6 בעצרת (חבור שלהם).

יחוד משה וצפרה בכל מצוה

מה עוד שוה 720? הנביא מזהה את מדת האמת עם יעקב אבינו, "תתן אמת ליעקב"[לה], אבל עוד יותר ממנו משה רבינו, הפנימיות של יעקב ("משה מלגאו יעקב מלבר"[לו]), הוא אמת – "משה אמת ותורתו אמת"[לז]. אם יהושע הוא נשמה של אמת, בוודאי שרבו משה הוא ככה, ועוד יותר. למי משה נשוי? צפֹרה. משה-צפרה – שמתחתנים כעת, ואנחנו כעת אומרים להם 'ווארט' לקבלת הפנים... – הם שוים יחד 720.

המלה פשוטה של 72 היא חסד, י פעמים 72 היינו שלמות של חסד ואהבה. מה קורה בנישואי משה וצפרה? התורה אומרת שבהמשך משה רבינו פרש מצפורה בגשמיות. אבל הוא נתן לנו 613 מצוות, בגימטריא משה רבינו[לח], וכל מצוה מתחילה ב-מצ – יה באתב"ש[לט] – ר"ת משה-צפרה. הרמז מלמד אותנו שכל פעם שעושים מצוה, כשמחר בבקר מניחים תפילין, עושים יחוד וזיווג נסתר של משה וצפרה במדרגת "הנסתרֹת", זיווג עליון. שתי המדרגות הגלויות, וה, הן יחוד קוב"ה ושכינתיה, אבל בכל מצוה שעושים יש גם יחוד עליון של משה-צפרה.

אמת, 1440, עולה ב"פ משה-צפרה, בסוד "חכם לב יקח מצות"[מ]. כתוב "מצות" בלשון רבים, וחז"ל מלמדים ש"מעוט רבים שנים". בא הבעל שם טוב הקדוש ואמר[מא] ש"חכם לב" מקיים בכל מצוה שתי מצוות בו-זמנית – מצוה אחת בממד החיצוני, המעשה, ומצוה שניה בממד הפנימי, בכוונה. בכל מצוה שעושים יש שתי מצוות. לכך מכוונים גם בברכה על כל מצוה – "אשר קדשנו במצותיו", עושים מצוה אחת ומברכים את ה' על כך שמקדש אותנו בשתי מצוות. הברכה מכוונת לכך שבכל מצוה שעושים יש שתי מצוות, שני ממדים, מעשה וכוונה פנימית. בכל ממד יש יחוד של משה וצפורה, מ-צ של מצוה, וב"פ משה-צפרה עולה אמת (א = 1000).

רמזי הפסוק בכל רמות המספר

נמשיך להתבונן:

"הלא היא כתובה על ספר הישר" במספר הכרחי (הגימטריא הרגילה, כנגד עולם האצילות[מב]) עולה 1440, אמת (כאשר ה-א של אמת = 1000).

"הלא היא כתובה על ספר הישר" במספר סדורי (כנגד עולם הבריאה) עולה 216 = 3 פעמים 72, סוד השם הקדוש של עב שמות (שבו ריו, 6 בחזקת 3, אותיות).

"הלא היא כתובה על ספר הישר" במספר קטן (כנגד עולם היצירה) = 72, עב, חסד!

"הלא היא כתובה על ספר הישר" במספר קטן מספרי (כנגד עולם העשיה הרוחני) = 27.

"הלא היא כתובה על ספר הישר" במספר קטן מספרי אחרון (כנגד עולם הזה הגשמי) = 9.

"הלא היא כתובה על ספר הישר" בכל חמש רמות המספר (שביחוד כל העולמות, המשתלשלים ויורדים בצמצום אחר צמצום) = 1764 = 42 ברבוע = 4 פעמים אמת (21 ברבוע) = אמת "פנים ואחור": א אמ אמת אמת מת ת!

ארבעה עשירים לפני החורבן

כעת נקרא בקיצור את הגמרא. אין לנו זמן להאריך – נמשיך בעזה"י בפעם הבאה – ורק נקרא את הסיפור של נקדימון בן גוריון. במקום אחר בגמרא[מג] כתוב שבדור של חורבן בית שני היו שלשה מולטי-מיליונרים – הראשון הוא נקדימון בן גוריון, מספר אחד; השני כלבא שבוע, חמיו של רבי עקיבא; והשלישי הוא בן ציצית הכסת. אין לנו זמן כעת לדבר על שלשתם. לצד שלשת אלה היתה גם מולטי-מיליונרית – מרתא בת ביתוס – שחז"ללט מספרים מה קרה איתה בזמן החורבן.

שלשת האנשים האלה, שהיו עשירים מאד, יכלו להציל את ירושלים, שהיתה במצור בסוף. להם היתה היכולת לכלכל את כל מאות האלפים שהיו בירושלים במשך עשרים ואחת שנה, כך מספרת הגמרא. אחד היה יכול לכלכל בחטים ושעורים – כנראה נקדימון, לפי סדר הגמרא – השני ביין, במלח ובשמן הנצרכים, והשלישי בעצים, הדלק. אבל הכל נשרף על ידי הקנאים הבריונים, שרצו דווקא מלחמה עם הרומאים. החכמים אמרו שהמלחמה לא תצליח – לא כי החכמים אינם מיליטנטים בעצם, אלא כי הם ראו ברוח הקדש שהם לא יצליחו במלחמה.

הבריונים לא קבלו את דעת החכמים, הם רצו שכולם יהיו רעבים כדי שיצאו להלחם – לכן הם שרפו את המחסנים של שלשת העשירים האלה, שיכלו לכלכל את אנשי העיר 21 שנה. השימוש ב-21 שנה הוא ודאי לא סתמי – 21 הוא המספר שלנו, השרש של אמת, מספר השנים שרבי פינחס מקוריץ יגע להתאחד עם מדת האמת[מד].

שוב, היו ארבעה אנשים עשירים – שלשה גברים ואשה אחת. הם עצמם צריכים להקביל לאותיות י-ה-ו-ה. הראשון מביניהם הוא נקדימון בן גוריון. זהו ידע חשוב כרקע לסיפור שלנו. כאן הסיפור הוא לפני החורבן, היו עולי רגלים ולא היה להם מים לשתות, ונקדימון בן גוריון הלך לדאוג לעולי הרגל.

חזרת השמש עבור נקדימון בן גוריון

נקרא בפנים:

תנו רבנן פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות הלך נקדימון בן גוריון [מי הוא היה? הוא חייב להיות צדיק – הרי הוא עצר את השמש, הוא נשמה גדולה, לא איש פשוט. הוא רב גדול? לא, הוא מולטי-מיליונר, כנ"ל. אם רק יש לך מספיק כסף אתה גם יכול לעצור את השמש... אתה רק צריך מספיק כסף, ולדעת איך להשתמש בו. שוב, לא היו מים לעולי רגלים ונקדימון בן גוריון דאג להם. הוא הלך] אצל אדון אחד [להגמון רומאי חשוב שהיה בירושלים היו מים, שנים עשר מאגרי מים, שיכולים להספיק לשבוע אחד לכל האנשים – לשבוע של סוכות. נקדימון בא אל אותו הגמון ו]אמר לו הלויני שתים עשרה מעיינות מים לעולי רגלים ואני אתן לך שתים עשרה עינות מים ואם איני נותן לך [ביום הנקוב.] הריני נותן לך שתים עשרה ככר כסף [שהיו שוים מיליוני דולרים.] וקבע לו זמן [הרומאי הסכים, הוא נתן לו את המים, היה לאנשים מה לשתות, ועבר סוכות.]

[היום שהיה צריך להחזיר התקרב, אבל היתה עצירת גשמים מוחלטת.] כיון שהגיע הזמן [הגיע היום האחרון עליו הסכימו.] ולא ירדו גשמים בשחרית שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך [להחזיר את המים היינו שירד גשם – אם אין גשמים, שלח לי את הכסף!] שלח לו [בווטסאפ...] עדיין יש לי זמן כל היום כולו שלי הוא בצהרים שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך [אני רוצה את הכסף, אין מים!] שלח לו עדיין יש לי שהות ביום במנחה שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך שלח לו עדיין יש לי שהות ביום לגלג עליו אותו אדון אמר כל השנה כולה לא ירדו גשמים ועכשיו ירדו גשמים נכנס לבית המרחץ בשמחה [כי ידע שאין גשם והוא יקבל את הכסף.]

עד שהאדון נכנס בשמחתו לבית המרחץ נקדימון נכנס לבית המקדש [המקדש עדיין עמד, לפני החורבן. זו דוגמה יפה איך ממש לפני החורבן קוראים נסים הכי גדולים. המקדש נחרב כי לא עשינו רצונו של מקום, והכרובים עמדו אחור באחור, אבל ברגע החורבן הכרובים פנו פנים אל פנים והיו מעורים זה בזה[מה]. גם כאן, אלפי שנים אחרי יהושע, רגע לפני החורבן, קורה נס שלא היה מזמן יהושע.] כשהוא עצב נתעטף ועמד בתפלה אמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי [זו אמת לאמתו – עשיתי בשבילך, לא בשבילי. הוא אמר זאת באמת, הכל אמת.] שיהו מים מצויין לעולי רגלים

מיד [כשאמר זאת.] נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו שתים עשרה מעינות מים והותירו [לפי השעון כבר היה לילה.] עד שיצא אדון מבית המרחץ נקדימון בן גוריון יצא מבית המקדש כשפגעו זה בזה אמר לו תן לי דמי מים יותר שיש לי בידך אמר לו יודע אני שלא הרעיש הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא בשבילך אלא עדיין יש לי פתחון פה עליך שאוציא ממך את מעותיי שכבר שקעה חמה וגשמים ברשותי ירדו [אני יודע שה' הפך את העולם בשבילך, אבל יש לי טענה – הגשמים לא ירדו בזמן שלך אלא בזמן שלי.]

חזר ונכנס לבית המקדש נתעטף ועמד בתפלה ואמר לפניו רבונו של עולם הודע שיש לך אהובים בעולמך [אנשים שאתה אוהב אותם ובוחר בהם, עם ישראל.] מיד נתפזרו העבים וזרחה החמה באותה שעה [אף שהיה לילה. השמש הוכיחה שכל הזמן שירד גשם היה עדיין יום.] אמר לו האדון אילו לא נקדרה החמה [כך הגמרא מסבירה את השם נקדימון.] היה לי פתחון פה עליך שאוציא ממך מעותיי.

זהו יהודי פשוט-עשיר, שמשתמש בכספו ובכחו הפוליטי כדי לקדש את שם ה' – זאת האמת המוחלטת. יש עוד הרבה מה לדבר על שלש הצדיקים האלה שהעמידו את השמש, ולהסביר בעומק את הקשר בין אמת לעצירת השמש. זה נשאיר לפעם הבאה. שיהיה חדש חשון טוב, "ויעקב הלך לדרכו"[מו]. אחרי החגים אומרים[מז] "ויעקב הלך לדרכו" – שנלך לבצע את השליחות שלנו בחיים.