בע"ה

אור לכ"ה סיון ע"ט – אהל יצחק ואסתר, גבעת שמואל

תקציר השיעור השבועי – פרשת קרח

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

מחלוקת לשם שמים

"כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ". מחלוקת לשם שמים מחברת שם-מלכות לשמים-תפארת – יחוד קוב"ה ושכינתיה (אריז"ל). מחלוקת דקדושה מחוללת זיווג של תזה ואנטיתזה ו"סופה להתקיים" בסינתזה אמתית. שמאי והלל החולקים "לשם שמים" מעונינים שניהם בחיבור מדותיהם, חסד וגבורה, אש-מים – אצל שמאי האש עיקרית ושלמה המים חסרים ואצל הלל (ש"כל מעשיו לשם שמים") המים עיקריים ושלמים והאש חסרה. בעוה"ז הלכה כבית הלל, הסינתזה נוטה לשני-החולק (שמאי פותח והלל חולק) ולע"ל (אחרי השלב בו "הלכה כבית שמאי") תהיה סינתזה שלמה ומאוזנת.

קרח ועדתו – "אנשי שם" – רצו שה"שם" יעמוד בפני עצמו (גלגול דור הפלגה, שאמר "ונעשה לנו שם", כרמוז ב"ואתפלג קרח"). בשרשו קרח הוא סוד הרקיע (נעם אלימלך) – ראשית המחלוקת ביום שני לבריאה, שרש "מעשה מרכבה" בתוך "מעשה בראשית", וכשיודה קרח למשה אזי "צדיק כתמר יפרח".

תכלית בריאת הרשעים

הנעם אלימלך מסביר שה' ברא רשעים (יש בחירה חפשית, אך הסתברותית בעולם עם יצר הרע יהיו רשעים רבים, כראות עינינו) כדי שההשוואה אליהם תסיר קטרוג מהצדיקים (שהרי "אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"). הבעש"ט מסביר שהרשע מבליט את הצדיק – "כיתרון האור מן החשך" – ומשמחו בעבודתו. אלה שני פירושי-הבדלה, הממצעים בין פירושי ההכנעה והמתקה: הכנעה – הרשעים הם 'ראי' שממחישים לצדיקים את פגמים שבהם. המתקה – הרשעים מזמינים את הצדיקים לקרבם ולתקנם. פירוש הנוע"א הוא הבדלה-הנוטה-להכנעה – הבדלה הנחוצה מתוך הכרה בפגמי הצדיק. פירוש הבעש"ט הוא הבדלה-הנוטה-להמתקה – "הרע כסא לטוב" ובפעולתו כמעט עולה לקדושה.

הבינוני כסינתזה

בין הצדיק והרשע עומד הבינוני של התניא. אדה"ז מביא את טענת איוב "בראת צדיקים בראת רשעים" (לדעתו אין בחירה חפשית, ורעיו טענו שהתורה היא תבלין ליצה"ר ויש בחירה) וכנגדה את המאמר "צדיק ורשע לא קאמר", ומפרש את הבינוני כסינתזה – הוא נברא בלי יכולת להיות צדיק, כרשע-בכח, אך "מח שליט על הלב" שלא להיות רשע-בפועל לעולם. היו שהקשו שאין לצטט את איוב, שאין הלכה כמותו, אך "בראת צדיקים בראת רשעים" חוזר גם בתפלת הבתולה (המלמדת שה' ברא ג"ע שינחלו הצדיקים וגיהנם שיירשו הרשעים) ממנה לומד רבי יוחנן יראת חטא (המאפשרת לאדם לבחור ולהנצל מגורלו כרשע היורש גיהנם).

ימין-שמאל-אמצע

עולם התיקון מתחלק ל-ג קוים – "חד אריך, חד קציר, חד בינוני". "חד אריך" ו"חד קציר" מתכללים לרוחב, בהתכללות השמאל בימין, ולאורך, בהתכללות ז"א (קוצר אף, מקור החולי) בא"א (אריכות אפים, מקור הארוכה).

ימין-שמאל-אמצע ר"ת ישא, רמז ל-ד פסוקים ב'דילוג' בספירות הז"א: "ישא ברכה" בחסד, "ישא הוי' [פניו אליך וישם לך שלום]" בתפארת, "ישא הוד" בהוד, "[טוב לגבר כי] ישא עול" במלכות. מעבר ל-מ המשותפת (באות השניה) במלים ימין-שמאל-אמצע (בגימטריא מעשה מרכבה), שלשות האותיות כסדרן יוצרות את המלים איש-יצא-נעל. רמז לרצף הפסוקים "הן האדם היה כאחד ממנו" (איש), "וישלחהו הוי' אלהים מגן עדן" (יצא) ו"וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים" (נעל).