תורת יוסף ותורת השבטים

[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] תרס"ה. וראה גם בשנת תרס"ב (וכדלקמן הערה טו).

[ג] בראשית כה, כז.

[ד] זהר ח"א קמו, ב.

[ה] רש"י לבראשית לא, לג.

[ו] לעומת רחל, שרש התורה שבעל פה עצמה, לאה היא יחסית התורה שבעל פה כפי שהוא כלולה עדיין בתורה שבכתב ("זה" שב"כה" המתייחד עם "זה" שב"זה", כדלקמן הערה כד), ולכן ממוצע כל אות בשמה עולה זה (גם בחינה זו נכללת ביוסף, העולה "אהל [אותיות לאה] מועד", חלוקת שמו למשולש ח ומשולש י-ה, סוד חיה, וד"ל).

[ז] זאת = לד פעמים זה. אם כן, זה-זאת = לה (יהודי, יה במילוי יודין) פעמים זה. ורמז מספרי עמוק יותר: המלה זה מורכבת מצמד מספרים שיש ביניהם יחס – ה ברבוע (25) הוא הנקודה האמצעית של ז ברבוע (49). זוג המספרים הבא בו מתקיים אותו יחס הוא 29 ו-41, העולים יחד 70, והזוג הבא הוא 169 ו-239, העולים יחד זאת (הכלל הוא שההפרש בכל זוג הוא חיבור הזוג הקודם). יש כאן מעבר מ-זה ל-זאת דרך "שבעים פנים לתורה" (שבעים פני התורה שבעל פה בפירוש התורה שבכתב) ושבעים חכמי הסנהדרין המחברים את התורות.

[ח] והרמז: יוסף עולה היהלום של זה (זה פעמים אחד).

[ט] זהר ח"א קנג, ב; ספר הליקוטים ויצא פל"ו. ובכ"מ.

[י] יהושע ח, לא (ובכ"ד). משה במ"ק עולה זה.

[יא] שמות יג, יט. בעצמוֹת יוסף הצדיק מתבטאת עצמוּתו-הבלתי-מתחלקת ("העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו"), כאמור בעצמות הצדיק דווקא "שֹמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה" (תהלים לד, כא; וראה שיעור ליל שבת תולדות, נדפס ב"ואביטה" וישלח).

[יב] במדבר ל, ב (ובכ"ד). "זה הדבר אשר צוה הוי'" ועוד יוסף-משה עולה 1352, הרבוע הכפול של שם הוי'.

[יג] רש"י על במדבר ל, ב (ע"פ ספרי מטות). היחס בין נבואת משה-יוסף (זה) לנבואת שאר הנביאים (כה) הוא יחס בין צלם לדמות: "זה הדבר אשר צוה הוי'" עולה חיה פעמים יחידה, ה-ל וה-ם השורים על ה-צ (סוד משה-יוסף, האורות הפנימיים, מדעת ועד יסוד) בסוד הצלם, ועל שאר הנביאים נאמר "וביד הנביאים אדמה" (הושע יב, יא), בסוד הדמות.

[יד] ראה זהר ח"א ב, ב; תקו"ז תקון נא (פו, ב).

[טו] ראה ע"ח של"ה פ"ג; של"ט דרוש ה. ובכ"מ.

[טז] ספר יצירה פ"ג מ"ב.

[יז] דברים לג, ב.

[יח] שיר השירים ב, ה.

[יט] קידושין לא, א.

[כ] וראה באורך בספר מודעות טבעית מאמר "מודעות טבעית" פ"ב וביאור א.

[כא][כא] מעלת שרש השבטים מעל לאבות רמוזה בפסוקים "כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו... שוב למען עבדיך שבטי נחלתך" (ישעיה סג, טז-יז) – שרש השבטים ביצחק הנסתר, לו נאמר בפסוק "כי אתה אבינו", כנודע (ראה שבת פט, ב) – כמבואר בדא"ח (ראה תו"א כד, א ותורת חיים ויצא ובכ"ד, בפרט בכתבי אדמו"ר האמצעי).

[כב] בראשית יח, יט.

[כג] בראשית לז, יז. "נסעו מזה" עולה רחל, אם יוסף ובנימין (שלא היה במכירה), המחברת את התורות, כנ"ל. "נסעו מזה" עולה יד פעמים יז ו"נלכה דֹתינה" עולה יד פעמים מא – סה"כ יד פעמים חן, בחלוקה ל-טוב ו-אם (חלוקת חיי רחבעם, שמלך בגיל מא ל-טוב שנים, כמבואר במ"א). יוסף ועשרת אחיו, ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולן דן נפתלי גד אשר, עולים יא פעמים (היינו שהוא ממוצע כל שם) רחל-לאה (ב פעמים 137)! ראובן (שהלך בזמן המכירה) עולה 7 פעמים 37 (זוג 137). שתי מדרגות הנבואה (למשה היו את שתיהן) כה-זה = 37, יחידה (תיקון הבל, שרש משה ויוסף).

[כד] בראשית רבה פד, יז. ורמז: עברה-תקוה ר"ת עת – "עת לעשות להוי' הפרו תורתך [וכאן היינו הפרת תורה שבכתב במכירת יוסף, כמבואר כאן בארוכה]" (תהלים קיט, קכו). במספר קטן, עברה עולה תקוה (העולה גם משיח במספר קטן).

וראה שפת אמת תרס"ב:

בפסוק נסעו מזה דאיתא משה נתנבא בזה הדבר אספקלריא דנהרא. ונביאים מתנבאים בכה. פי' כה כפי הכנת הנביא ושיעורין דליבא בכח המדמה כמ"ש וביד הנביאים אדמה. ונביאות מרע"ה זה הדבר למעלה ממדריגות הנביאים. והוא בחי' השבת ובחי' יוסף. והשבטים היו עמודים לתקן עוה"ז בבחי' כה אספקלריא שאינה מאירה. והי' הכנה לדורות השפלים כדאיתא במד' עבירתן של שבטים תקוה הוא לעולם וישבו לאכל לחם להאכיל לחם כו'. כי להם נחשב לחטא מה שלא היו נמשכין אחר מדת זה. והוא תקוה טובה לבאי עולם שא"י להמשך אחר מדת זה הדבר רק בחי' כה והיא בחי' חנוכה חנו כה.

בישיבת האחים "לאכל לחם" (פירודם מה"זה") – שהיא עבירתן של שבטים ותקוה לעולם – יש גם רמז לחיבור העתידי: לחם עולה זה במשולש (וממילא יוסף, העולה יהלום זה, כנ"ל, עולה ב"פ לחם, סוד "לחם משנה" השייך ליוסף ה"משנה למלך" המשביר בר). חיבור תלוי בהתכללות – כדי לחבר את ה"זה" של יוסף עם ה"כה" של השבטים נדרשת התכללות המאפשרת יחוד "כה" שב"זה" של יוסף עם ה"זה" שב"כה" של השבטים (על דרך יחוד בן ד-מה עם מה ד-בן), ואז יתקיים "וקרא זה [העליון דיוסף, על ידי ה'כה' שב'זה'] אל זה [התחתון של השבטים, 'זה' ד'כה', סוד זה השבטים – זה נשיאים ו-זה דגלים במדבר – ביחד עם אפרים ומנשה בני יוסף]" (ישעיה ו, ג), "ומקבלין דין מן דין" בשלמות, וד"ל.

[כה] יומא כט, א.

[כו] עובדיה א, יח.

[כז] הקדמת איכה רבה אות ב.

[כח] ויקרא רבה יג, ג (ע"פ ישעיה נא, ד).

[כט] על שלש המדרגות ראה מאמר "הרכבת אנוש לראשנו" וביאוריו והקדמת בעתה אחישנה (וש"נ).

[ל] ראה סוד ה' ליראיו שער "נר חנֻכה" ואותיות לשון הקדש אות ש.

[לא] ברכות פ"ט מ"ה.

[לב] דברים ו, ה.