ירושת הארץ – יעוד המלכות

אור החיים וישב

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

בעל אוה"ח הקדוש מקשה שלכאורה הפסוק "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען"[ב] מיותר כולו (שהרי נכתב כבר "ויבא יעקב אל יצחק אביו... אשר גר שם אברהם ויצחק"[ג]), ומתרץ שהוא בא כניגוד לפסוק "וישב עשו בהר שעיר"[ד] – עשו נטל את ירושתו בשלמות ולעומתו יעקב המשיך להתנהג כגר בארץ כנען (כאברהם ויצחק) "עד שנתגלגלו הדברים על ידי תולדות יוסף, והוא אומרו 'אלה תולדות יעקב יוסף וגו'', ונמכר למצרים וירדו אבותינו מצרים, והעלה אותם המבטיח לקיים הבטחתו אל הארץ וירשו נחלתם"[ה].

שלשת האבות, ש"הן הן המרכבה"[ו], מכוונים כנגד שלש רגלי המרכבה – חסד-גבורה-תפארת – אותה יש להשלים ברגל רביעית, כנגד המלכות. לעשו (סוד עולם העשיה, בו מקננת המלכות) היה פוטנציאל להיות הרגל הרביעית של המרכבה[ז] – ולכן אהב אותו יצחק (ברצונו לבנות את המלכות מן הגבורות, מדתו שלו) – אך ברשעתו הוא נפסל מכך (ותחתיו נכנסה רחל אמנו ובהמשך דוד המלך). בעוד המלכות מגיעה עד לארץ ויורשת אותה בשלמות, יעקב – שמדתו תפארת – ידע שעדיין אינו ראוי לרשת את הארץ, אלא רק לגור בה כאבותיו אברהם ויצחק ("וישב" מצד אברהם, בסוד "כתפארת אדם ['האדם הגדול בענקים'[ח] היינו אברהם[ט], וסתם 'אדם' היינו יעקב – שמדתו 'תפארת אדם' – 'שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון'[י]] לשבת בית"[יא], ו"מגורי אביו", לשון פחד, מצד "[פחד] יצחק"[יב]).

בסופו של דבר זכה יעקב בירושת הארץ בזכות "אלה תֹלדות יעקב יוסף"[יג], אך רק לאחר גלגולים רבים (בעוד עשו, שנולד שעיר, זוכה במהירות בהר שעיר, ליעקב, שנולד חלק, ירושת חלקו ונחלתו של ה' – עליה נאמר "התופס בחלק מן העצם תופס בכולו"[יד] – לא באה באופן חלק...). לכתחילה קווה יעקב שבנו יוסף ישלים את בחינת המלכות ויירש את הארץ, ולכן העדיפו על אחיו ועשה לו "כתנת פסים" – לבוש מלכות – על מנת שינהג במלכות ויחלום עליה (מה שהיה בעוכרי יוסף). אכן, מדת יוסף היא רק היסוד, המביא למלכות (ששרשה בעטרת היסוד, בחינת אפרים בן יוסף), ולא המלכות עצמה (ולכן היה רק משנה למלך). כיוצא בכך, משה רבינו (פנימיות יעקב[טו]) לא נכנס לרשת את הארץ, ורק יהושע (מלך, הבא מאפרים בן יוסף) נכנס ויורש את הארץ – וגם בו לא נשלם פרצוף המלכות (והתרשל בירושת הארץ[טז]), אלא רק בדוד המלך, שמזרעו יעלו בקרוב "מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" ואזי "והיה הוי' למלך על כל הארץ"[יז].

[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] בראשית לז, א.

[ג] שם לה, כז.

[ד] שם לו, ח.

[ה] וזה לשונו:

וישב יעקב וגו' צריך לדעת למה הוצרך לומר פסוק זה שהלא כבר אמר בפרשה הקודמת (לעיל לה כז) ויבא יעקב וגו' היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק, וכל עוד שלא יודיע הכתוב שיצא יודע אני כי שם קנה ישיבתו עוד צריך לדעת למה כפל לומר ארץ מגורי אביו בארץ כנען, ואם ליחד המקום היה לו לומר בחברון, ואם להודיע כי הוא ארץ מגורי אביו, הלא כבר אמר בפרשה הקודמת אשר גר שם אברהם ויצחק.

אכן להיות שקדם לומר בפרשה הקודמת והודיע כי עשו אחיו ירש את הר שעיר מכח זכות אביו, חל על הכתוב להודיע ירושת יעקב ואמר וישב וגו' נתכוין להודיע מדת טובו שלא התנהג בארץ אלא בגרות, הגם שראה שעשו ירש ירושתו והאדון דקדק לומר אליו שנתן לו בייחוד את הארץ, וכמו שפירשתי בפרשה הקודמת (שם שם יב) בפסוק לך אתננה, אף על פי כן לא עשה בו רושם והיה מתגורר בגרות כמו שהיה אביו בארץ כנען, פירוש שהיה מתנהג בה כארץ לא לו, אלא ארץ כנען.

או יאמר הגם שהיא ארץ כנען הנתנת לו מורשה, אף על פי כן היה גר בה עד שנתגלגלו הדברים על ידי תולדות יוסף, והוא אומרו אלה תולדות יעקב יוסף וגו', ונמכר למצרים וירדו אבותינו מצרים, והעלה אותם המבטיח לקיים הבטחתו אל הארץ וירשו נחלתם.

[ו] בראשית רבה מז, ח.

[ז] אברהם יצחק יעקב עשו = 1014 = ג"פ הוי' פעמים אחד.

[ח] יהושע יד, טו.

[ט] בראשית רבה יד, ו.

[י] בבא מציעא פד, א.

[יא] ישעיה מד, יג.

[יב] בראשית לא, מב.

[יג] שם לז, ב.

[יד] כתר שם טוב (קה"ת) הוספות רכז (התבאר בואביטה פרשת וישלח).

[טו] "משה מלגאו יעקב מלבר", ע"פ תקו"ז כט, א.

[טז] במדבר רבה כב, ו.

[יז] זכריה יד, ט.

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

חיפוש בתוכן האתר

ירושת הארץ – יעוד המלכות

טופס שו"ת