בע"ה

ב' טבת תש"פ – כפ"ח

בחירה זכרית ובחירה נקבית

מתוך התוועדות "זאת חנוכה" לבחורי הישיבות

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

ידיעה ובחירה – מי הזכר ומי הנקבה?

אתמול[ב] דברנו על כך ש"הכל צפוי והרשות נתונה"[ג] הם זוג, זכר ונקבה, ששרשם בתרין עטרין שבדעת. שרש האיש ב"עטרא דחסדים" שבדעת, כח הידיעה של ה', שענינו לדעת דברים ולהתחבר אליהם (כמו שמסביר בתניא[ד] על התקשרות והתחברות לאמת האלקית – והאמת האלקית שה' יודע הכל, "יחיד הוא ויודע הכל"[ה]), ושרש האשה ב"עטרא דגבורות" שבדעת, שהוא הכח שלי לקבוע את הגורל שלי, לחוש אותו ולבחור מה שאני רוצה בחיים. אמרנו שאצל צדיקים גדולים – והיום "ועמך כֻלם צדיקים"[ו] – הצדיק קובע בדיוק את הגורל שלו.

אמנם, יש מקום שכתבנו[ז], לפני עשרות שנים, לכאורה הפוך ממה שאמרנו אתמול בלילה – שם הסברנו באריכות ש"האיש הוא סוד הבחירה החפשית... והאשה היא סוד האמונה בידיעת ה' וההשגחה הפרטית". אם כן, הכח הבוחר הוא זכרי או נקבי?

זכר – ידיעה ובחירה; נקבה – רק בחירה

נרחיב משהו שלא אמרנו אתמול: כתוב בפירוש בקבלה וחסידות ששרש הזכר עטרא דחסדים (הכוללת ה חסדים) ושרש הנקבה עטרא דגבורות (הכוללת ה גבורות). אך יותר בפירוט, איך האריז"ל מסביר[ח] "נשים דעתן קלות"[ט]? בדעת גם החסדים וגם הגבורות הם שמות הוי', ובדעת האשה יש רק ה פעמים הוי', חמש הויות שב-ה גבורות שבדעת – סה"כ קל. לאיש, לעומתה, יש פעמיים קל, גם ה-קל של ה חסדים וגם ה-קל של ה גבורות (הוא קל-קל – מקֻלקל לגמרי... – סוד "לחם הקלֹקל"[י], כינוי המן שנבלע כולו באברים[יא] ואין לו פסולת).

זהו גם הפירוש בקבלה למה בשם י-ה, השם של "שכינה ביניהם"[יב], האיש הוא י והאשה היא ה – באיש יש י פעמים הוי' ובאשה ה פעמים הוי' (רק ה גבורות, בלי ה חסדים), בסוד "בטחו בהוי' עדי עד כי ביה הוי' צור עולמים"[יג] (סוד השמן – יה פעמים הוי' – של חנוכה).

אם כן, לפי ההסבר שהידיעה היא מצד החסדים שבדעת והבחירה מצד הגבורות שבדעת, לזכר יש גם ידיעה וגם בחירה ולנקבה רק ידיעה. מבלבל והופך כל מה שאמרנו למסובך עוד יותר. כל הענין הוא היפוך יוצרות – לפני שלשים שנה אמרנו כך ועכשיו לכאורה הפוך. אין בכך שום בעיה, גם סתם כך לא נורא לומר הפוך, ובעיקר כאן זהו בדיוק הסממן של עלית הנוקבא – היפוך היוצרות. אבל עכשיו מתבוננים במרכיב נוסף, שגם לאיש יש בחירה לכתחילה, כי יש לו גם ה גבורות – לא רק ה חסדים – ולה יש רק ה גבורות. אם כן, למה אומרים כעת שעיקר הגבורה אצלה? כמו בסוכות, שלאתרוג יש גם טעם וגם ריח, ללולב רק טעם ולהדסים רק ריח[יד] – איפה יש יותר טעם ואיפה יותר ריח? כתוב שבלולב יש יותר טעם מבאתרוג ובהדס יותר ריח מבאתרוג. האתרוג, שיש לו את שניהם, מתון בשניהם – שלם בשניהם אך לא תקיף. מי שיש לו רק תכונה אחת הרבה יותר תקיף בענינו. הגבר הוא פילוסוף, שצריך ליישב את הסתירה בין ידיעה לבחירה, אבל לאשה יש רק את יסוד הבחירה – הרבה יותר חזק. אם כן, כבר מתחיל להיות כאן הסבר וישוב, אבל צריך להסביר יותר.

בחירה זכרית – חותם בולט, בחירה נשית – חותם שוקע

ההסבר העיקרי, שלא אמרנו אתמול בלילה, הוא שיש שני סוגי בחירה. בחירה יכולה להיות בחירה חודרת, בחירה אקטיבית, כמו פועל יוצא, ויכולה להיות גם פעולה הפוכה, פסיבית. איך קוראים לגבר לעומת האשה? יש שני חותמות, "חותם בתוך חותם"[טו] (יסוד בתוך מלכות, זכר בתוך נקבה) – "חותם בולט" ו"חותם שוקע"[טז]. גבר הוא חותם בולט ונקבה-אשה היא חותם שוקע.

בחירה היא חותם בולט או חותם שוקע? כשכל כח הבחירה אצלי – איזה חותם זה? בהשקפה ראשונה הייתי אומר שבחירה היא "חותם בולט", אבל האמת היא הפוכה – הבחירה האמתית היא לעשות שקע בשביל שאוכל לומר למשהו/למישהו 'תכנס בי, תדע אותי'. הבחירה האמתית היא הזמנה לידיעת ה'. ידיעת ה' בלי הבחירה שלי היא מקיף (בדיוק כפי שמוסבר בחסידות על אמונה שלא מופנמת לדעת). בחירת הנקבה היא לעצב "חותם שוקע" עם צורה מדויקת (כמו חותמת) ש'מכריח' להכנס אליו. כל וואקום, סוד הצמצום, מכריח את המציאות הסובבת להכנס בו ולקבל בדיוק את עיצוב הצורה של השקע. זהו כח הבחירה האמתית, השייך לאשה בעצם[יז]. שוב, יש סבילות שמזמינה וקובעת – שבוחרת במציאות, והופכת את ידיעת ה' ממקיף לידיעה חודרת (על דרך הסבר הרלב"ג ל"הכל צפוי והרשות נתונה"[יח], שה' יודע כל מה שיכול להיות, ואני 'מכריח' את ה' לדעת את הבחירה שלי בפועל) – בשקע שאני עושה אני מכריח-מעצב את ידיעת ה' בדיוק בצורת השקע שעשיתי[יט].

יחוד השקיעה והבליטה

אם נתבונן טוב, זה מסביר את הכל: הבחירה הזכרית, שיש לגבר, היא בחירה של חדירה, של "חותם בולט", ובמדה מסוימת היא אשליה – כי בחירה אמתית היא שקע שמכריח, סוד הצמצום. מהו סוד הצמצום בקבלה? עשיית חלל ומקום פנוי לשם העמדת העולמות, שהיא בעצם (כך כתוב) עשיית כלי, בית קיבול, רחם. אחר כך המשכת הקו היא בשביל להוליד את העולמות בפועל. השקע מזמין את הקו לחדור לתוכו, ובזכות החדירה הזו יהיו תולדות. גם לפני שהקו נמשך – כמו ביאה שניה – יש ביאה ראשונה "לעשותה כלי". כלי הוא כח בוחר.

איך נעשה הצמצום לפי החסידות? שהעצמות נכנסה במקום האור. כניסת העצמות לא הולידה שום דבר, רק עשתה צמצום – "לעשותה כלי". "אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי"[כ], דהיינו לעצמות ה' שנכנס במקום האור שמִלא את כל החלל, ונשאר רשימו, "רוחא דשביק בה בעלה". אחר כך המשכת הקו היא כבר ביאה שניה שיוצרת את העולמות, מולידה תולדות, אבל הכל לפי העיצוב של ה"חותם שוקע".

הבחירה האמתית היא סוד "אשה מזרעת תחלה יולדת זכר"[כא], אתערותא דלתתא לפני אתערותא דלעילא, "באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא"[כב] – זהו כל הווארט שאמרנו כעת, שהאתערותא דלעילא לפי האתערותא דלתתא. על כך נאמר גם "אפתנו בשופר"[כג] – שופר הוא "חותם שוקע" או "חותם בולט"? "חותם שוקע", הרחם, שפופרת. יוצא ממנו קול, משהו לכאורה בולט, חודר, תוקעים בשופר – אבל זהו סוד שבת. למה בשבת לא צריך לתקוע בשופר? כי שבת ראשי תבות שקיעה-בליטה-תקיעה (אחת הכוונות העמוקות שלנו בסוד השבת[כד]) – שקודם צריך את השקיעה, אחר כך הבליטה ואחר כך התקיעה, זהו הקול שיוצא מהשופר (יש אומרים שאכילת הקוגל בשבת היא במקום תקיעת שופר – כנראה שגם בו יש איזה קול מיוחד...).

אמרנו עכשיו רעיון עמוק ורחב, אבל זהו תורף הפנימיות של הנושא.

חור שחור של עולם התיקון

נוסיף עוד נקודה: הסברנו כעת שהבחירה היא בדרך של "חותם שוקע", "אשת חיל עטרת בעלה"[כה]. נעמיק לאור זאת בשרש בחר, שבתוכו יש 'חור'. היום בפיזיקה מדברים על חור שחור, שהוא ממש סוד הצמצום. בחֹר יכול להיות בתוך החור ויכול להיות ב סוגי חור. אולי יש שני סוגי צמצום, שני חורים, שגם ביניהם צריך לבחור – איזה חור אתה רוצה (לגור ביצהר או לגור בתל אביב)?

מה יכולים להיות שני סוגי חורים? בפיזיקה היום התחילו לדבר גם על 'חור לבן', אבל לא נזדקק לכך עכשיו, אלא רק לידע בסיסי לגבי חוקי הפיזיקה. מה עיקר הבעיה לגבי חור שחור? שהיה פיזיקאי גדול – לא הכי סימפטי, לא נזכיר את שמו – שבאיזה שלב שינה את דעתו בענין והתפרסם בכך. בתחלה סברו שחור שחור בפיזיקה, על פי המתמטיקה שלו, מוגדר בכך שהוא מאבד את כל המידע שנכנס אליו – הכל מתאפס, הולך לאיבוד. מה הכוונה? אי אפשר בשום דרך לשחזר מידע שנפל לתוך חור שחור. בהמשך אותו פיזיקאי חזר בו ואמר שיש דרך לשחזר מידע מתוך חור שחור. כנראה יש שני סוגי חור שחור – ב חורים – מאחד לא ניתן לשחזר מידע ומאחד ניתן לשחזר מידע.

איך נאמר זאת במלים אחרות? יש חור של עולם התהו, "והארץ היתה תהו ובהו" [כו]– תהו ובהו הוא מצב של איבוד מידע. לעומתו יש חור של עולם התיקון, הנוקבא של עולם התיקון, חותם שוקע שהכל בדיוק מעוצב בו ולפי תמונת השקע הוא בוחר את ידיעת ה' ומכריח שכך יהיה – לפי הכללים, חוקי הטבע, שה' קבע במעשה בראשית – זהו החור הטוב שאנחנו מדבריו עליו ורוצים אותו.