שבת שלום ומבורך

[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] בראשית רבה יא, ח.

[ג] שמות כ, ח.

[ד] הזוג שבת וכנסת ישראל הוא דוגמה לתופעת הזוגות שהן כפולות 13 (שבת = 13 פעמים 54) ו-7 (כנסת ישראל = 7 פעמים 153; חיבור המכפילים – 54 ו-153 – עולה 207 = אור = שהוא היפוך ספרות שבת, 702, כנודע). אמצעי התיבות – שבת כנסת ישראל עולים 613, כללות-שלמות תריג.

[ה] תרס"ד. וזה לשונו:

בפסוק זכור את יום השבת. אחז"ל אמרה שבת לפני הקב"ה לכל יש בן זוג כו' כנס"י בן זוגך. ז"ש הכ' זכור אשר אמרתי לשבת כנס"י בן זוגך. הענין הוא ע"פ מ"ש בזוה"ק ויברך כו' את יום השביעי כיון דלא אשתכח בי' מנא מה ברכתא אשתכח בי' אלא כולא ברכאין בשביעאה תליין. פי' הדברים כמ"ש חז"ל אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום. פי' הכלי מחזיק כפי מדתה. אבל הברכה יותר מן המדה. ואין כלי להחזיק יותר ממדתה. וכן הי' במעשה בראשית ששת ימים עשה כל בנין הטבע והבריאה. אבל בשבת ויברך יותר מהחזקת כלי הבריאה. ולא הי' מי שראוי לקבל זו הברכה. רק בנ"י בכח התורה. ה' יברך כו' עמו בשלום. ויש להם כח לקבל נשמה יתירה. ותוס' ברכה. לכן כנס"י יהי' בן זוגך שהם כלי מחזיק ברכה. וזו תוספות נשמה יתירה יותר מן העיקר. כמ"ש חז"ל תוספתו של הקב"ה יתירה על העיקר. וזה הברכה של השבת והיא באמת עדות על הבורא מאחר שכל העולם ומלואו אין כדאי לקבל זו הברכה. וינח גי' עד. ששת ימים ברא. ויום השביעי עד על הבריאה כדאיתא שבת סהדותא איקרי.

[ו] תהלים כט, יא.

[ז] סיום מסכת עוקצין.

[ח] ברכה שלום (= בני ישראל) ישראל = 1144 = הוי' פעמים מד (שם הוי' במילוי – "מלא ברכת הוי'" – יוד הא וו הא). ראשי התיבות עולים חדש, זוג של שבת בכל מקום (יב צירופי הוי') ושאר האותיות עולות ארץ ישראל (לב-כבוד פעמים הוי') שהיא במקום בשבת כזמן, כנודע. הסדרה חדש שבת ארץ-ישראל – 312 702 832 – היא בעלת חן: 312 702 832 702 312 (בסוד "שתי שבתות" שבשמירתן מיד נגאלים) = 2860 = ב"פ 1430.

[ט] בראשית רבה סא, ד ובכ"ד.

[י] ורמז: שבת ר"ת שלום-ברכה-תענוג – שלום-ברכה-תענוג עולה שבת (ר"ת) ועוד נפש (סוד הנשמה היתרה).

[יא] אוצר המדרשים מדרש "אלה אזכרה".

[יב] מאמר השפלות והשמחה פל"ז ואילך (ובכ"ד).

[יג] מלאכי ג, י. "עד בלי די" = 130 = ה"פ הוי' = עין, סוד שבת (ש רומזת לשלשת גווני העין, לבן-אדום-ירוק, הנמשכים בבת עין), כנודע, והוא ההפרש בין שבת ל-ארץ ישראל (ראה לעיל הערה ח). ראשי התיבות של "עד בלי די" הם עבד, בסוד משה רבינו "עבד הוי'" – שהוא השביעי-החביב, בחינת שבת (ויקרא רבה כט, יא).

כשעושים מהמלים "עד בלי די" סדרה עולה – 14 42 74 – המספרים הבאים 110 150 (= 260 = ב"פ 130), כך שעד כאן עולה 390 (שמן, השייך לשבת) = יה פעמים הוי', בסוד "כי ביה הוי' צור עולמים" (ישעיה כו, ד), והוא סוד שבת, סוד יה עם תרפז (רלב-תנה, ארבעת מילויי שם הוי' ושלשת מילויי שם אהי'), כנודע באר"י (שער הכוונות דרושי סדר שבת דרוש א ובכ"ד). 14 42 74 ברבוע = 7436 = 11 פעמים 676 (הוי' ברבוע). 14 42 74 במשולש = 3783 = אלדד (הוי' אחד) פעמים אלדד-מידד (מהיטבאל).

[יד] וראה סוד הוי' ליראיו שער נ פ"א.

[טו] בראשית רבה ח, ז.

[טז] תהלים קיט, צו. בתניא (אגה"ק יז) נדרש הפסוק על צדקה (השייכת גם היא לשלום, ראה שם יב) אך כאן הוא מתאים להדרש על שבת. שבת צדקה (שר"ת שלהם עולה 390, הנ"ל הערה יג) = 901 = "אורו של משיח" = "יפוצו מעינתיך חוצה" וכו' (חוצה = 109, היפוך ספרות של הכל, 901).

[יז] סנהדרין נח, ב.

[יח] סנהדרין לח, ב.

[יט] אבות ה, יז.

[כ] ישעיה נז, יט.

[כא] רש"י שם. ברכות לד,ב.

[כב] תהלים לח, ד.

[כג] ראה לקו"מ יד, ח.

[כד] מקור תודעת השלמות, כמבואר בספר תיקון המדינה פ"ו.

[כה] קול מבשר ח"א תהלים קמז ובכ"ד (בשם הרבי ר' בונים מפשיסחא), וראה קונטרס התפלה פרקים יא-יב.

השרש שבר הוא נוטריקון שלום-ברכה, שבת שלום ומבורך. הביטוי "יש שבר במצרים רדו" (בראשית מב, ב) = שבת שבת, סוד שתי השבתות שבשמירתן מיד נגאלין (שבר הוא ר"ת "שבר במצרים רדו" – כש"רדו" רומז גם ל"פרו ורבו... ורדו" העולה ב"פ משיח).

[כו] ורמז: אני נשמה יתרה (ר"ת אני) = כנסת ישראל!

[כז] שמות כ, יא. "וינח ביום השביעי" = תענוג (ענג שבת) = חיה ברבוע. והנה, "וינח" (עד, כדלקמן בפנים) עולה ב"פ יחידה, נמצא שיש כאן יחוד חיה-יחידה, שהן סוד הנשמה היתרה. בסוד הצלם היינו ה-לם (חיה-יחידה) הנוספים על ה-צ (נר"נ) כאשר "צדיק אֹכל לשֹבע נפשו" (משלי יג, ה) בענג שבת לגוף (ולכחות הפנימיים שבו). נמצא שעצם ה"וינח" – "באת שבת באת מנוחה" (רש"י לבראשית ב, ב), עד ל"מנוחה לחיי העולמים" (סיום מסכת תמיד) – שייך ליחידה שבנפש, ואילו תענוג הנשמות (המתואר בזמר "י-ה אכסוף") שייך לחיה, ודוק.

[כח] ברכה (שהיא העדות כאן) נוטריקון ברא כל היקום. ברא כל היקום = אור אין סוף (ב"פ אור).

[כט] שבת-עד = "ופרצת" = ביאת המשיח וכו' (ראה סוד הוי' ליראיו שער כג).

[ל] בראשית לא, נב.

[לא] דברים יט, טו.

[לב] שבת קיח, ב.

[לג] לקו"ת בהר ד"ה "את שבתתי תשמרו".

[לד] סוטה ב, ב.