שפת אמת משפטים - אור לי"א שבט תש"פ |
בע"ה אור לי"א שבט תש"פ תיקון הנפש והגוףשפת אמת משפטים סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א] כתב השפת אמת[ב]: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. דבעשרת הדברות כתיב נפשי יצאה בדברו ועתה נאמר תשים לפניהם בחי' תיקון הגוף וגם אלו מסיני שהנשמות שנתעלו בהר סיני הי' כדי לתקן גם הגוף כי דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא. וזה שנפשי יצאה בדברו הי' התעצמות הנשמה לתקן אח"כ גם הגוף והכל בכח התורה כמ"ש גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה בעוה"ז ובעה"ב. דופק החיים (לשון רבים[ג], בתנועה כפולה של "כל חי מתנועע"[ד]) הוא "רצוא ושוב" מכח התורה[ה] – הנפש עולה ב"רצוא" כשה' מדבר ("נפשי יצאה בדברו"[ו]) וחוזרת לתיקון הגוף ב"שוב" כשהאדם מדבר בתורה[ז] ("כי חיים הם למֹצאיהם ['למוציאיהם בפה'[ח]] ולכל בשרו מרפא"[ט]). ה"עליה [יציאת הנשמה] צורך ירידה [לתיקון הגוף]"[י] הנדרשת כאן מאפיינת את הנוקבא[יא] – הכלה עולה בכלות הנפש במתן תורה ("על כל דבור ודבור פרחה נשמתן"[יב]) וחוזרת כאשה, בעלת-בית למופת, בפרשת משפטים. "ואלה [המשפטים]" (ש"מוסיף על הראשונים"[יג]) מחבר את תיקון הנפש (ב"עשרת הדברים"[יד]) לתיקון הגוף (במשפטים)[טו]. והרמז: ואלה (42) ועוד נפש-גוף (519) עולה (לג במשולש, 561, העולה) "אם בחקתי"[טז] (הפרשה ה-לג) – התורה פועלת לחקוק את נפש בגוף, וכך להיטיב לשניהם ("ונתתי גשמיכם" לגוף ו"ונתתי משכני" לנפש). וממשיך השפת אמת: וזהו בחי' בוקר וערב שכ' במדרש שהדיברות ניתנו בבוקר שהי' התגלות אלקות אנכי ה' אלקיך. אבל זה הי' הכנה לתקן גם בחי' ערב שהוא הגוף שצריך בירור מן התערובות. וכן הוא בכל שבת קודש יש בו הארת הנשמה והוא הכנה גם על ימי המעשה לתקן הגוף. במעשה בראשית הערב קודם לבקר, אך בסדר התיקון הבקר קודם לערב – כבקדשים – משום שצריכים את בהירות עץ החיים (הבקר), תריג מצוות התורה, כדי לתקן את תערובת (ערב) הטוב והרע שגרם עץ הדעת[יז]. ורמזים: ערב-גוף (העולה 361, חוה ברבוע) ועוד בקר-נשמה (העולה 697, ישראל-יוסף, ברית מילה, עצמות בגוף) עולה תענוג-תענוג (1058, רבוע כפול של חיה[יח]) – תענוג הנפש ותענוג הגוף. בקר-נפש-"עשרת הדברים" (1963) ועוד ערב-גוף-"המשפטים" (845) עולה אהבה פעמים יראה (2808) – אהבה מצד הנפש ויראה מצד הגוף[יט]. [א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי. [ב] תרס"ג. [ג] על דרך "אלהים [= חי חיים] חיים" – שניהם לשון רבים. [ד] ספר מפתח הרעיון לרבי אברהם אבולעפיא בסופו (אות ת). [ה] לקו"ת בחקתי מט, ג; חקת נו, א; ברית כהנת עולם מאמר השבת פ"א; באור הגר"א תקו"ז תקון מה; בכתבי רמ"מ משקלוב בכ"מ. [ו] שה"ש ה, ו. [ז] ובכך 'מממש' את הקדמת עשה"ד – "וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר" (שמות כ, א) – באופן של "תען לשוני אמרתך" (תהלים קיט, קעב), כמבואר בתו"א סז, ב. [ח] עירובין נד, א. [ט] משלי ד, כב. [י] ראה תשובת השנה מאמר "נעוץ סופן בתחלתן". [יא] ראה ענין התפלה וההתבוננות עמ' קל והנסמן שם הערה קח. [יב] שבת פח, ב. [יג] מכילתא משפטים פ"א (מובא ברש"י בתחלת הפרשה). [יד] שמות לד, כח; דברים ד, יג; י, ד. [טו] ורמז: "המשפטים" עולה כב ברבוע, העולה נשמה-גוף, שמחה-ענוה (תיקון הנשמה ב"דברים שמחים כנתינתם מסיני" ותיקון הגוף בענוה) וכו'. [טז] ויקרא כו, ג. [יז] וכפי שמאריך השפ"א בתורה הבאה. וזה לשונו: בפסוק ובכל אשר אמרתי כו' ושם אלהים אחרים לא תזכירו. כתב רש"י ז"ל לעשות כל המצות אזהרה ע"ש. והענין כי כל המצות הם שמירה לאדם והם עצות לתקן האיברים לדבוק עצמו בחיות פנימי של האדם ולא לתור אחר הגשמיות. נמצא שהגם שהם מ"ע. אבל בלא כח אלו המצות. הגשמיות והטבע מביאין לידי חטא. והרי הם אזהרה דל"ת ג"כ. וז"ש ושם אלהים אחרים לא תזכירו זה בחי' הסתר הטבע וכח תערובות טוב ורע שיש באדם ע"י חטא הראשון. לכן נתן לנו הקב"ה תרי"ג מצות להנצל מזה התערובות. [יח] וכידוע (ספר הליקוטים בראשית פ"ג) היחס בין השמות חוה (שרש המספר ערב-גוף) ו-חיה (שרש הרבוע הכפול של חבור ערב-גוף עם בקר-נשמה), ש"חיה" הוא שמה של "האשה" לפני חטא עץ הדעת (שרש התערובת, בחינת ערב, כנ"ל) ולאחר החטא השתנה שמה ל"חוה". [יט] ובפירוט יותר: עשרת הדברים בקר נפש = 1963 = 13 פעמים 151; המשפטים ערב גוף = 845 = 13 ברבוע פעמים 5. ההפרש הוא 1118, "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" – העולה בקר ועוד ג"פ ערב (כנגד י-הוה, אצילות ובי"ע). ג פעמים ערב = שפלות (ח"פ אמונה וכו'), מכחה מתקנים את הגוף (כנ"ל הערה יג). Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com |
האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב
התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד