חיפוש בתוכן האתר

שמן למאור / שפת אמת

"ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד"[א]. ובמדרש "'זית רענן יפה פרי תאר', כשם שהשמן מאיר כך בית המקדש מאיר לכל העולם שנאמר 'והלכו גוים לאורך'"[ב]. ומבאר השפת אמת[ג]: כמו שע"י השמן נאחז האור בפתילה כך "על ידי בית המקדש היה האור נאחז בנפשות בני ישראל, דכתיב 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'[ד]".

אור שמן פתילה

האור הוא האלוקות, השמן הוא בית המקדש, הפתילה היא ישראל – וכולם מצטרפים לנר אחד, כלל ובו שלשה פרטים. והרמז: נר אור שמן פתילה = 1372 = 4 פעמים 343 (הערך הממוצע), שבע בחזקת שלש, "שבעתים כאור שבעת הימים"[ה], סוד שבעת הנרות של המנורה.

בלשון הבעל שם טוב, יש "עולמות, נשמות, אלקות"[ו]. האור היינו אלקות, ישראל (הפתילה) הם הנשמות, ובית המקדש היינו השמן למאור המחבר אלקות לנשמות, ממוצע בין אלקות לנשמות. אך בית המקדש הוא גם ממוצע בין נשמות לעולמות, כמדויק במדרש "מה שמן מאיר כך בית המקדש מאיר לעולם [עולמות]". שתי הבחינות של המקדש רמוזות בפסוק "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים"[ז] – "ביתי" היינו הממוצע בין אלקות לנשמות, ו"בית תפלה... לכל העמים" היינו הממוצע בין נשמות לעולמות. ויש לומר שהם כנגד שני בתי המקדש, בית ראשון ובית שני (הרמוזים בכתית, תי שנים של בית ראשון ו-תכ שנים של בית שני, כדברי בעל הטורים כאן) – בית ראשון הממוצע בין אלקות לנשמות ובית שני הממוצע בין נשמות לעולמות (כאשר הבית השלישי והנצחי שיבנה במהרה על ידי מלך המשיח כולל יחד את מעלות שני הבתים, כמבואר בחסידות, ובכך עולה על גביהם, וכדלקמן).

שמן המאור ושמן למאור

יש "שמן למאור" ויש "שמן המאור" (בתורה כתוב ג פעמים שמן למאור ו-ג פעמים שמן המאור). ומבאר השפת אמת "יש נשמות שהם כלים לקבל האור [שמן למאור] ויש נשמות גבוהות שהם בעצמם האור [שמן המאור]". משה רבינו עצמו הוא "שמן המאור", עליו נאמר "כי טוב הוא"[ח] – "האור כי טוב"[ט] – ומכח משה לוקחים כל ישראל "שמן למאור", כאשר נשמות ישראל שלמטה הן שמן למאור ושרש הנשמה למעלה הוא שמן המאור. דהיינו, שמן המאור הוא דבר אחד עם המאור-אור עצמו, בחינת אלקות, ושמן למאור הוא הכלי שבו מאיר האור ודרכו הוא נאחז בפתילה, כנ"ל שהוא ממוצע בין אלקות לנשמות ובין אלקות לעולמות.

ויש לומר ש"שמן למאור" הוא שני בתי המקדש כנ"ל, ו"שמן המאור" הוא בית המקדש השלישי, "מקדש אדנ-י כוננו ידיך"[י], שכולו אלקות ממש, תיקון העולמות והנשמות להיות "עולים ומתקשרים ומתיחדים"^ו, התכללות הכל באלקות. שמן המאור אותיות משה ארמון, משה בחינת שמן המאור כנ"ל בונה את המקדש (משיח בונה מקדש, "גואל ראשון הוא גואל אחרון").

מצוה ותורה

"כי נר מצוה ותורה אור"[יא], ומבאר השפת אמת "מצות מתקנין אברי הגוף להיות כלי לקבל הארת הנשמה, ועל ידי התורה מאיר הנשמה. ובשבת קדש מאיר הנשמה שזה רמז הדלקת נר בשבת", ביום חול יש "לאתקנא שרגא" ובשבת "לאנהרא שרגא". "נר מצוה" הוא בחינת שמן למאור, השמן שבדרגת כלי לקבל את האור, "ותורה אור" הוא בחינת "שמן המאור". השמן הוא נשמה, ביום חול הוא נשמה ובשבת נשמה יתרה.

דהיינו, בישראל גופא יש בחינת נשמות ועולמות. גוף היהודי שנתקן על ידי מצות ביום חול הוא עולמות שבנשמות, שמן למאור, והנשמה המאירה בשבת בתורה אור היא אלקות שבנשמות.

יש שני פסוקים, "כי אתה תאיר נרי הוי' אלהי יגיה חשכי"[יב], "כי אתה נירי הוי' והוי' יגיה חשכי"[יג]. "אתה תאיר נרי" היינו מצות, יום חול, "אתה נירי הוי'" היינו תורה, שבת (כאשר ה-י הנוספת של "נירי" היינו גילוי אור האצילות, עצם האור, שמן המאור. שמן זית זך = ג פעמים אור הגנוז)[יד].

משה ואהרן

אהרן הכהן הוא בחינת "נר מצוה" ומשה רבינו הוא בחינת "תורה אור"[טו]. אהרן אותיות נר הא למפרע (הא היינו אות ה"א תתאה, בחינת מצוה, כאשר "הא בהא תליא", ה"א תתאה בה"א עילאה, "כאמה בתה").

אהרן בחינת כלה, ובגדי הכהונה הם "תכשיטי כלה", ומשה בחינת חתן, אהרן הוא "שושבינא דמטרוניתא [הכלה, כנסת ישראל]" ומשה הוא "שושבינא דמלכא [החתן, הקב"ה]". אהרן מעלה את הנרות, העלאת הכלה בהשתוקקות, ומשה ממשיך את האלקות (חתן, חות דרגא) – העלאה והמשכה, "רצוא ושוב".

אהרן תקון הגוף (ותכשיטי כלה הם תכשיטי הגוף), ומשה אור הנשמה. במשה נאמר "מן הבקר [אור הנשמה] עד הערב"[טז] ובאהרן כאן "מערב עד בקר" לתקן תחילה את תערובת הפסולת מצד הגוף (בריאת הגוף היא על יד צמצום ו"צמצום עושה פסולת"). תקון הגוף הוא שיהיה "גוף נקי", ואילו הנשמה טהורה שהרי "דברי תורה [תורה אור] אין מקבלין טומאה"[יז]. הגוף שותק, "לא מצאתי לגוף טוב משתיקה"[יח], "וידם אהרן"[יט], "כהנים בחשאי וברעותא דלבא"[כ]. הנשמה מדברת, "משה ידבר", נשמה אותיות משה נ, משנה, "פתח פיך ויאירו דבריך".

משה ואהרן הם "זכור ושמור" – זכירה היא בדבור ("זכרהו על היין"[כא]), ושמירה בשתיקה, "שפתי כהן [אהרן הכהן] ישמרו דעת"[כב]. והם כנגד נצח והוד המכוונים לשתי השפתיים, שפה מדברת ושפה שותקת. אכן בשבת הגוף והנשמה יחד, "שבת [שַבָּת] אחים [משה ואהרן] גם יחד"[כג], שניהם שובתים (כמבואר בסיום התניא על שביתה בחיצוניות ובפנימיות).

נערך לפי רשימות הרב, ע"י יוסף פלאי.

[א] שמות כז, כ.

[ב] שמות רבה לו, א.

[ג] שפת אמת תצוה שנת תרס"ג:

במדרש מה שמן מאיר. כך ביהמ"ק מאיר לעולם. לכן נקראו ישראל זית רענן שהם מאירים לכל. השמן הוא מאיר שעל ידו האור נאחז בפתילה. וכמו כן ע"י ביהמ"ק הי' האור נאחז בנפשות בנ"י. דכ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ובזוה"ק נר מצוה ותורה אור דבעי עובדין דמצות לאתקנא שרגא ובעי אורייתא לאנהרא שרגא. ומצות מתקנין אברי הגוף להיות כלי לקבל הארת הנשמה וע"י התורה מאיר הנשמה. ובשב"ק מאיר הנשמה שזה רמז הדלקת נר בשבת. ובימי מעשה לאתקנא שרגא. ויום השבת לאנהרא שרגא. וכבר כ' במ"א מה שלפעמים נאמר אתה תאיר נרי ולפעמים אתה נרי. וכענין שכ' בזוה"ק דיש שמן למאור. ויש שמן המאור שהוא מדריגה גבוה. דיש נשמות שהם כלים לקבל האור. ויש נשמות גבוהות שהם בעצמם האור כמ"ש חלק ה' עמו. וזהו בחי' משה רבינו כי טוב הוא אין טוב אלא תורה. וז"ש ויקחו אליך שמן זית כו' למאור. שהוא שמן המאור עצם האור. לכן כתיב ואתה תצוה שהתורה מתפשטת לרמ"ח ושס"ה מצות. ומרע"ה שר התורה הוא מחבר כל נשמות בנ"י שיקחו אליו שמן למאור. ומש"ה "שמן "המאור. ובשבת מתגלה הארת מרע"ה בכל איש ישראל. כי הנשמות שלמטה הם שמן למאור. ושורש הנשמה שלמעלה. שמן המאור. ובשבת קודש יש התגלות נשמה יתירה ועל זה נאמר אתה נרי.

[ד] שמות כה, ח.

[ה] ישעיה ל, כו (רש"י שם).

[ו] כתר שם טוב אות א.

[ז] ישעיה נו, ז.

[ח] שמות ב, ב.

[ט] בראשית א, ד.

[י] שמות טו, יז.

[יא] משלי ו, כג.

[יב] תהלים יח, כט.

[יג] שמואל-ב כב, כט.

[יד] רמזי הפסוקים: בפסוק "כי אתה נירי" יש הוי' אותיות, ובפסוק "כי אתה תאיר נרי" יש כח אותיות – הוי' הוא פעמיים 13 ו-כח הוא כפולת 7, בחינות זכר (13) ונקבה (7), "אתה נירי" זכר-משפיע, ו"תאיר נרי" נקבה-מקבל. בשני הפסוקים נאמר יגיה [28] חשכי [338], כפולת 7 וכפולת 13. גם שתי המלים שמן המאור הן כפולת 13 (פעמים 30) וכפולת 7 (פעמים 36. מאור עולה 13 פעמים 19).

התבות השוות בשני הפסוקים הן: כי אתה הוי' יגיה חשכי. ב פעמים כי אתה הוי' יגיה חשכי = 1656 = 8 פעמים אור (שנת המבול כנודע). השאר = 1219 = 23 פעמים 53. הכל יחד = 2875 = 5 בחזקת 3 (ה פעמים יהי) פעמים 23, זיו (תשיעית אור). אתה נירי אתה תאיר נרי = 1953 = 63 פעמים 31, סג פעמים ייאי, השם הפנימי של סג כנודע (אורות מרובים של תהו).

[טו] המשך דברי השפת אמת שם:

בפרשה זו מצות המנורה ובגדי כהונה. כי אהרן בחי' נר מצוה שהוא תיקון הגוף ברמ"ח ושס"ה. ומרע"ה בחי' תורה אור שהוא הנשמה. דעיקר המצוה להמשיך אור הנשמה אל הגוף. ומרע"ה הוריד התורה מן השמים והאיר אל הגוף. ואהרן העלה הנר אל הנשמה. כמ"ש במ"א דבמשה כ' מן הבוקר עד הערב ובאהרן כתיב מערב עד בוקר. דהגוף יש בו פסולת וצריכין לברר התערובות. ואהרן הי' בחי' גוף נקי. ולכן בחר בו השי"ת לכהן. וכמ"ש והי' על לב אהרן. מצח אהרן. שתי כתפיו. מצנפת על ראשו. זה תכשיט הגוף. רמז לדבר לא מצאתי לגוף טוב משתיקה והיא מדת אהרן כמ"ש וידום אהרן. ומרע"ה הוא הנשמה והמדבר. וב' האחים רומז לשפתים. כי השפה מיוחד לדיבור. ולהשתיקה ג"כ כמ"ש במ"א מזה. וכתיב משה ידבר. ושפתי כהן ישמרו דעת. ושניהם בחי' זכור ושמור. ומתאחדין בשבת קודש. שבת אחים גם יחד.

[טז] שמות יח, יג.

[יז] ברכות כב, א.

[יח] אבות פ"א מי"ז.

[יט] ויקרא י, ג.

[כ] זהר ח"ג טל, א-ב.

[כא] פסחים קו, א.

[כב] מלאכי ב, ז.

[כג] תהלים קלג, א.

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד