תיקון המלכות והשבת

[א] רשימת הרב.

[ב] תנחומא קרח יא.

[ג] ע"ח שער הכללים פ"א. ובכ"מ.

[ד] וזה לשונו:

עוד ירצה באומרו את כל, על פי מה שפירשתי בפרשת תרומה בפסוק מאת כל איש אשר וגו' (לעיל כה ב), שבא לרבות יתומים קטנים ונשים, יעויין שם, והוא אומרו את כל, ב' ריבויים וטעם שלא הזכיר הג', שהוא שוע זה אינו צריך לקרא לו, כי מעצמו בא יבא ברנה בכלל כל ישראל.

[ה] את ו-כל מתחלפים באלב"ם ובאכב"י (חכמה ודעת בפרצופי האותיות, שתי בחינות משה) – את היינו קצוות האלף-בית ו-כל אמצעי האלף-בית. במספר סדורי את = כל = 23, חיה, המספר שהוא יסוד משה העולה י-ה פעמים חיה (חיה חיה = לוי). במספר קטן שתי המלים עולות ה – חלוקת עשרת הדברות לה-ה, ה בכל לוח. בהכאת אותיות את = 400 ו-כל = 600 – סה"כ 1000 אורות דמתן תורה – סוד "כי תם [כאשר ם = 600, בחשבון מנצפך] הכסף" (בראשית מז, יח).

[ו] ביצה ג, ב.

[ז] במדבר כג, י.

[ח] ראה של"ה פרשת במדבר.

[ט] ראה התוועדות כ"ד טבת ע"ה ואילך.

[י] וזה לשונו:

ובספר הזהר (ח"ב קצו:) אמרו שהקהיל האנשים להפרידם מהנקבות, לצד שהיה השטן מצוי בינם לבל יזיקם ח"ו, ע"כ ומן הסתם לא יכחיש שלא נזדמנו הנשים לשמוע דבר ה' ובפרט להביא נדבת המשכן, וכן הוא אומר ויבואו האנשים על הנשים, אלא יכוין לומר כי הקהיל האנשים בפני עצמן, והנשים בפני עצמן, ולא באו יחד ולא עמדו במסיבה אחת, והכתוב רמז הדברים בייתור תיבת בני, שלא היה צריך לומר אלא את כל עדת ישראל.

[יא] חגיגה ג, א.

[יב] דברים לב, ל.

[יג] כאשר מחשבים את ה-א כ-1000 עולה "בני ישראל" 1540, הכל במשולש.

[יד] עמק המלך שער שעשועי המלך פ"א; ספר החיים פ' הגאולה פ"ב; רבינו בחיי על בראשית לח, ל; תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז.

[טו] "ויקהל משה" = מלכות = "אברהם אברהם" (בראשית כב, יא). מכיון שחלק המילוי של "ויקהל משה" עולה אברהם, הרי "ויקהל משה" במילוי – וו יוד קוף הא למד מם שין הא – עולה ג"פ אברהם = "בצלמנו כדמותנו" (בראשית א, כו), כאשר כל אברהם עולה "בצלם אלהים" (שם שם, כז; ט, ו), כנודע.

[טז] פקד ללא פחד – בחילוף חק, פרצוף הנצח (מדת משה) דאלב"ם, וד"ל.

[יז] זכריה יד, ט.

[יח] דברים לג, ה. ורמז: דעת יחד שבטי ישראל = 1358 = "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", סוד יחודא תתאה, יחוד בתוך הזמן והמקום (כמבואר בשער היחוד והאמונה באריכות).

[יט] וכמה רמזים: "אלה הדברים אשר צוה הוי' לעשת אתם" = 2166 = 6 פעמים 19 ברבוע. "אלה הדברים אשר צוה הוי' לעשת" = ה"פ משה (23 אותיות, ממוצע כל אות = 75, בטחון, פנימיות הנצח, מדת משה, המתבטא בהכרה ש"הוא הנֹתן לך כח לעשות" את "אשר צוה... לעשֹת"), כשהמלה החותמת, "אֹתם", היא אותיות אמת – "משה אמת ותורתו אמת". רק "אלה הדברים אשר צוה הוי'" = 925 (מספר השראה ה-22 ומספר חשמל ה-25) = 25 פעמים 37, יחידה (עליה מחיה, הבסיס של משה, ליחידה). כשכותבים הכל בדרך 'אחורים' – אלה אלה הדברים אלה הדברים אשר אלה הדברים אשר צוה אלה הדברים אשר צוה הוי' אלה הדברים אשר צוה הוי' לעשת – עולה הכל 4680 = 6 פעמים (דהיינו ממוצע כל שלב) 780 (תש"פ), שהוא לט (הוי' אחד) במשולש, רמז ל-לט המלאכות הנלמדות מכאן בחז"ל (שבת צז, ב).

[כ] וזה לשונו:

אלה הדברים וגו' - צריך לדעת אומרו אלה הדברים ובמסכת שבת (ע) דרש מכאן רבי ט"ל מלאכות כמנין "אלה" ל"ו, דברים ב', הדברים ג', הרי ט"ל וזה דרך דרש.

עוד צריך לדעת למה הוצרך לומר לעשות אותם, ולא הספיק באומרו אשר צוה ה' - ועוד כיון שלא אמר במצוה זו אלא ענין שבת, איך יוצדק לאמר עליו תעשו אכן יתבאר על פי דבריהם ז"ל (הוריות ח) שאמרו בפסוק וכי תשגו וגו' (במדבר טו כב) שכל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה, ומעתה הנה צריכין כל ישראל לתקן כל תרי"ג מצות אשר פגמו בכולן, ודבר זה הוא רחוק מגדר ההשגה, אשר על כן באה מצות ה' להם שיזהרו במצות שבת, ואמרו רבותינו ז"ל (שמו"ר כה יב) שקול שבת כנגד כל התורה, ובזה יתקנו פגם שפגמו בכל התורה, והוא מאמר משה כאן אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם, פירוש לשון תיקון, בזה יתוקנו פגמיהם של בני ישראל, ומה הם הדברים ששת ימים וגו' וביום השביעי וגו'.

ובזה יתיישב מה שקשה עוד למה חזר עוד לצוות על השבת, אחר שכבר צוה כמה פעמים, ועוד למה צוה עליו סמוך למצות מעשה המשכן ולדברינו יבא על נכון כי יצו ה' על תיקון העבר כדי שיהיו מוכשרים לשכון בתוכם, ובמצות שבת ששקולה ככל התורה היא תקנת עבודה זרה כאומרו (ישעיה נו ב) אשרי אנוש יעשה זאת, ודרשו ז"ל (שבת קיח:) כל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה [כדור] אנוש מוחלין לו.

עוד יתבאר על פי דבריהם ז"ל (מכילתא) רבי אליעזר בר פרטא אומר מנין שכל המשמר שבת מעלין עליו כאילו עשאו דכתיב ושמרו וגו' לעשות את השבת ע"כ והנה בפרשת כי תשא (לעיל לא טז) פירשנו דרכים רבים באומרו לעשות את השבת, ודרשה זו זה מקומה, והוא אומרו אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם, פירוש הדברים עצמן שהם שבתות אתם עושים אותם, והבן.

עוד ירצה לומר כי הגם כי מצות שבת היא שמירה מהמלאכות ושביתה, ואין כאן מעשה ליטול עליה שכר, אלה הדברים אשר צוה ה' שיהיו בגדר מעשה ליטול עליהם שכר ועיין מה שכתבנו בפרשת כי תשא (שם) טעם לזה.

ודקדק לומר אלה, לשלול הדוגמא שישנו בבחינת שמירה לבד אינו כבחינת המעשה ליטול עליו שכר - ועל פי המדרש (ילק"ש א רמז תח) שאמרו כי אמר הקב"ה למשה הקהל קהילות ודרוש לפניהם ברבים כדי שילמדו ממך לדורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת וכו', יתבאר הכתוב על נכון ויקהל משה וגו' ויאמר אליהם אלה הדברים, פירוש הקהלת העדה ודרשת התורה צוה ה' לעשות אותם.

או ירמוז באומרו לעשות אותם על בני ישראל כי באמצעות הדברים מתכפרים כל עונותם כמאמר רבי ישמעאל (שם) (מדרש משלי י א).

[כא] עפ"י שמות רבה כה, יב.

[כב] הוריות ח, א.

[כג] שבת קיח, ב.

[כד] מכילתא לשמות לא, טז. זו דרשת רבי אלעזר בן פרטא, העולה כה פעמים הוי' (650), ובצירוף שבת (זך פעמים הוי') הרבוע הכפול של שם הוי' (1352).

[כה] שמות לד, כח. שערי אהבה ורצון מאמר "יחוד אחד = אהבה" פ"ב. ובכ"מ. והנה, הפסוק עליו נדרשים הדברים, "אשרי אנוש יעשה זאת" (ישעיה נו, ב) = יא פעמים ויקהל (סוד מקוה, 151, שם אהיה במילוי ההין וכו'). "עבודה זרה [= 299 = יג פעמים כג] כאנוש [= 377 = יג פעמים כט]" = 676 = הוי' ברבוע.

[כו] וראה סיום קונטרס אחרון בתניא.

[כז] ראה פע"ח שער השבת פכ"א. שער הפסוקים תהלים ק.