שפת אמת ויקהל - אור לי"ז אדר תש"פ |
בע"ה אור לי"ז אדר תש"פ קרוב מכל קרוב ורחוק מכל רחוקשפת אמת ויקהל סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א] השפת אמת מסביר[ב] כי הקב"ה הוא "רחוק מכל רחוק" מצד עצמו ו"קרוב מכל קרוב"[ג] מצד פעולותיו בבריאה (ובמושגי החסידות היינו "סובב כל עלמין" ו"ממלא כל עלמין"). ורמז: "רחוק מכל רחוק וקרוב מכל קרוב" עולה הכל פעמים הוי' – מצד ההכרה ש'הוי' הוא הכל' (ללא כל מציאות נבראת) הוא "רחוק מכל רחוק" ומצד ההכרה ש'הכל הוא הוי'' (כולל כל הנבראים) הוא "קרוב מכל קרוב". לישראל עם קרובו יש דבקות גם בבחינת ה' עצמו, שקודם לבריאה – "קדש ישראל להוי' ראשית תבואתה"[ד], מקדם למעשה בראשית. יש להסביר שבריאת העולם "בשביל ישראל שנקראו 'ראשית'"[ה] היא כדי להמשיך את הקשר העצמי שלהם לה' מלפני הצמצום אל תוך הבריאה. אמנם, בחטא העגל ירדו ישראל ממעלת הדבקות בה' בלי אמצעים – "אני אמרתי אלהים אתם [דבקים ישירות באלקות]... אכן כאדם תמותון [לאחר החטא]"[ו]. מאז הם נזקקים למשכן, כתיקון החטא, הרומז למעשה בראשית ומשרה את השכינה בתחתונים וכך מחבר לה' כ"קרוב מכל קרוב". אכן, בכל שבת (שמצוותה קודמת לצווי המשכן) מתגלה מחדש הקשר העצמי "ביני ובין בני ישראל"[ז] שקדם לחטא – הקשר ל"רחוק מכל רחוק" (ונמשכת ההמשכה "בראשית" – "בשביל ישראל שנקראו ראשית", כנ"ל – על ידי עבודת ירא-שבת[ח]). הקשר העצמי ל"רחוק מכל רחוק" מופיע גם בגלות, כשהמקדש חרב והגילויים-האמצעים בטלים, ובה בעיקר מורגש כי "מרחוק הוי' נראה לי"[ט] (העולה הוי' ברבוע[י], שלמות התכללות שם הוי' ב"ה מיניה וביה, סוד "הוי' הוי'"[יא] שלפני יג מדות הרחמים). [א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי. [ב] תר"ס. וזה לשונו: במדרש ואל מי תדמיוני כו' א"כ יאמר קדוש שאו מרום עיניכם כו'. כי הקב"ה רחוק מכל רחוק ואי אפשר להשיגו רק ע"י פעולותיו כמ"ש מי ברא אלה. ומצד הבריאה הוא קרוב מכל קרוב. ובאמת מעשה המשכן הוא רמז למעשה בראשית והוא המשכת השראת השכינה ע"י אלה הכלים הכלולים בסוד מעשה בראשית כמ"ש חז"ל יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. אך זאת מעלת בנ"י אשר יש להם דביקות בהקב"ה גם בבחי' הריחוק כמ"ש מרחוק ה' נראה לי דייקא. וזה עדות השבת דכתיב ביני ובין בני ישראל אות הוא בלי שום אמצעות הבריאה. דכ' ביום השביעי שבת לכן הוא קודש. ובנ"י יש להם חלק בקדושה כמ"ש קדש ישראל לה' ראשית תבואתו הוא מקדם לבריאת עולם. וכן אמרו האל הקדוש שאין כמוהו המניח לעמו ביום שבת קדשו. שגם במדריגה זו דכ' אל מי תדמיוני כו' אעפ"כ יש לבנ"י חלק בו. וכמ"ש בזוה"ק בפסוק ואתה ה' אל תרחק שהגם שהעולמות מתעלין בש"ק אעפ"כ נמשכין בנ"י אחר אלה המעלות ע"ש פ' תרומה. והנה קודם החטא כתיב אלקים אתם ונתדבקו באלקות וע"ז כתיב מי יעלה בהר ה'. אך כשירדו ממעלה זו כמ"ש ומי יקום במקום קדשו בקביעות. אף על פי כן יש עתים וזמנים אשר חוזרין למעלתם הראשונה. ולכן אחר החטא ניתן להם מלאכת המשכן בבחי' מי ברא אלה. אבל הקדים השבת שהוא מדריגה גבוה מזה כנ"ל. הפסוק בו פותח המדרש, "ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש" = 1586 = אני פעמים הוי'. כשמציירים אותו ברבוע: ו א ל מ י ת ד מ י ו נ י ו א ש ו ה י א מ ר ק ד ו ש הפנות עם 4 הנקודות שבאמצע השורות המקיפות (מודגשות) עולות 900 = 30 ברבוע (סוד הלב היהודי) והשאר עולה 686 = ב"פ 343, 7 בחזקת 3, סוד "שבעתים כאור שבעת הימים" (ישעיה ל, כו וראה רש"י). [ג] עפ"י חובת הלבבות שער היחוד פ"י. [ד] ירמיה ב, ג. "קדש ישראל להוי'" =1001, יראת שמים, יג פעמים מזל (יג מדות הרחמים, המזלות העליונים). "ראשית תבואתה" = ה פעמים משה. [ה] רש"י לבראשית א, א. [ו] תהלים פב, ו. [ז] שמות לא, יז. [ח] הקדמת תקו"ז ה, ב; יב, א ובכ"מ. [ט] ירמיה לא, ב. [י] רק "נראה" (אותיות אהרן) = הוה ברבוע, והשאר = 420, יחוד יעקב רחל = יהלום 20. [יא] שמות לד, ו. Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com |
האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב
התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד