"זה" ו"זה" בעולם הזה

שפת אמת צו

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

"זה ישפיל וזה ירים"

המדרש[ב] מדגיש את המלה "זה" בפסוק "זה קרבן אהרן"[ג] ומלמד כי באהרן התקיים "זה ישפיל וזה ירים" – "זה ישפיל" בחטא העגל, בו נאמר "ויצא העגל הזה"[ד], "וזה ירים" ב"זה קרבן אהרן". כלומר, "זה קרבן אהרן" הוא התיקון לחטא אהרן במעשה העגל.

המלה "זה" – סוד נבואת משה[ה] – החוזרת בכל הפסוקים בגלוי, גם רמוזה שוב ושוב בפסוקים שמביא המדרש: הביטוי העיקרי, "זה ישפיל וזה ירים", עולה ס פעמים זה (720, שש בעצרת – שהוא מספר צירופי המלה "בראשית", וכל מלה בת שש אותיות שונות) שעולה ה"פ זה ברבוע. גם חיבור המכפילים כאן, ס ועוד זה, עולה כפל זה – ו פעמים זה, בסוד "ו-זה ירים". "העגל [הזה]", אותו בא לתקן הקרבן, עולה ט"פ זה ו"צו" (שם פרשתנו) עולה ח"פ זה (הכאה פרטית של צו-זה – צ פעמים ז, ו פעמים ה – עולה "ירידה ['זה ישפיל'] צורך עליה ['וזה ירים']", שעולה זה פעמים הכל).

שרש שלש מדרגות "זה"

עוד לומד המדרש בסוד ה"זה" כי "זה קרבן אהרן" חביב כקרבנות הנשיאים בהם כתוב "זה קרבן נחשון בן עמינדב"[ו] – ואף שקול כנגד קרבנות כל יב (זה) הנשיאים – וקרבנות הנשיאים הפותחים ב"זה" חביבים כשירת הים, בה נאמר "זה אלי ואנוהו"[ז].

בשרשן, שלש מדרגות ה"זה" שייכות לשלשת תקוני גלגלתא הראשונים והכוללים: שרש "זה קרבן אהרן" – בגימטריא כתר[ח] – הוא בגלגלתא (כתר דאריך) בו מתלבש חסד דעתיק. שרש "זה קרבן נחשון", הפותח את כל קרבנות הנשיאים, הוא במוחא סתימאה דאריך בו מתלבשת גבורה דעתיק. שרש השירה המפארת את ה', "זה אלו ואנוהו", בתפארת דעתיק המלובשת בקרומא דאוירא. באוירא מאירה דעת דרדל"א – הדעת שהיא נשמת התפארת – ומשם יוצאת השירה על ידי "משה [סוד הדעת[ט]] ובני ישראל [סוד התפארת, 'תפארת ישראל'[י]]"[יא] (משה בני ישראל עולה ב"פ דעת – הממוצע ביניהם – סוד דעת עליון, דעת משה, ודעת תחתון, דעת בני ישראל, המתלבשת בתפארת ומתאחדת עמה ממש[יב]).

עימות וחיבור "זה" ו"זה" בעולם הזה

מסביר השפת אמת[יג] שסוד "זה לעֻמת זה"[יד] – שתי בחינות ה"זה" שאחת יש להשפיל ואחת להרים – הן שתי הנהגות המתעמתות ביניהן בעולמנו, הנהגה טבעית והנהגה אלקית גלויה. האדם הוא עולם קטן[טו] וגם בתוכו יש עימות בין שתי ההתנהגות האלה – ההנהגה הטבעית מצד הגוף וההנהגה האלקית, השגחה פרטית גלויה על כל צעד ושעל בחיים, מצד הנשמה.

הטבע נדמה כחוזר על עצמו באופן נצחי, ללא תחלה וללא סוף, וההתחדשות הפנימית המפעמת בו היא ההנהגה האלקית. עם ישראל זכה לכח לגלות את אותה התחדשות במצות "החדש הזה לכם"[טז] וביציאת מצרים, בה נאמר "בעבור זה עשה הוי' לי בצאתי ממצרים", ולשלמות ההכרה באותו כח זכינו בשירה על הים – "זה אלי ואנוהו" (ובעבודת ה' בנוהו[יז] של ה', עבודת המקדש, מתחדשת בכל יום ההנהגה הפנימית).

יש לומר שעל שם העימות בין "זה" ל"זה" נקרא עולמנו עולם הזה. עולם הזה עולה נצח-הוד – נצח היינו "עֹמק רום"[יח], "זה ירים" בהנהגה אלקית, והוד היינו "עֹמק תחת", "זה ישפיל" בהנהגה הטבעית. אכן, "ואציעה שאול הנך"[יט] – העצמות ממש מתגלה ("הנך") דווקא בשאול[כ], ולכן התכלית היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים[כא] על ידי זכוך החומר-הגוף, עד שההנהגה הטבעית תשקף את עצם האלקות (גילוי היש האמתי ביש הנברא, שדווקא הוא המשקף אותו[כב]). לשם כך יש להשפיל את העגל – את כח המדמה (העולה עגל הזהב) שגורם לאשליה שהטבע פועל מעצמו וכך מסתיר על האלקות – ולעלות את טבעת הטבע עד לשרשה הראשון בעיגול הגדול, אור אין סוף שלפני הצמצום. כלומר, תכלית עבודת האדם בהגברת הצורה על החומר – "זה ישפיל" את כח הגוף ו"זה ירים" את כח הנשמה – היא להביא לחיבור מלא של החומר והצורה, של ההנהגה הטבעית וההנהגה העל טבעית[כג].

[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] ילקו"ש ויקרא פ"ו רמז תפו.

[ג] ויקרא ו, יג.

[ד] שמות לב, כד.

[ה] רש"י על במדבר ל, ב (ע"פ ספרי מטות).

[ו] במדבר ז, יז.

[ז] שמות טו, ב. ניתן לעשות סדרה עולה מהמלים "זה [12] אלי [41] ואנוהו [74]" (העולות יחד 127, השלמות של חיי שרה) שבסיסה 4. כשמפתחים את הסדרה עד 13 מקומות – 12 41 74 111 152 197 246 299 356 417 482 551 624 – עולה הכל הוי' פעמים 137 (קבלה וכו').

[ח] מכיון שיש ב"זה קרבן אהרן" י אותיות – ממוצע כל אות הוא 62, "טוב מאד", חיבור שלשת השמות יה-הוי'-אהיה (כשמחשבים כל שם במשולש כללי עולה הכל שבת (= יהלום הוי', כלומר שמשולש הוי', 351 = משולשי יה אהיה, 120 ו-231, ודוק), הבאה בהמשך ל"וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בראשית א, לא).

[ט] שער הפסוקים לפרשת שמות.

[י] איכה ב, א.

[יא] שמות טו, א.

[יב] אמ"ת משה בני ישראל = "זה הדבר אשר צוה הוי'".

[יג] תרס"ד. וזה לשונו:

במד' זה קרבן אהרן כו'. אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים כו'. בלשון זה השפיל ויצא העגל הזה. בלשון זה ירים. עוד שם חביב קרבן אהרן כנשיאים דכתיב בהו זה קרבן נחשון וחביב קרבן נשיאים כשירה דכ' זה אלי כו'. הענין הוא דכתיב זה לעומת זה עשה האלקים. כמו שיש סדר מיוחד בקדושה כמו כן יש לעומת זה הנהגת הטבע שמזה נמצא הסתרת הסט"א בעולם. ועבודת בנ"י להשפיל כח הסט"א ולהרים סדר ההנהגה המיוחדת בקדושה. ובני ישראל זכו לזה ביציאת מצרים והוא ג"כ בחי' החודש הזה לכם. וגם בעבור זה עשה ה' לי שיתגלה סדר המיוחד לבנ"י. ובנ"י הכירו זאת על הים ואמרו שירה זה אלי. וזה הסדר מתחדש בכל י"ב חודש בכח י"ב השבטים וזה קרבן הנשיאים. ולכן חשוב קרבן ציבור שדוחה את השבת לפי שחנוכת הנשיאים הי' לגלות הי"ב שערים שמאירין לכל העולם. ומעין זה מתחדש בכל יום. וע"י עבודת הכהן העובד ה' במקדש מתחדש ההנהגה הפנימיות כמ"ש מחדש בכל יום מעשה בראשית. ולכן גם החביתין דוחה שבת וחשיב קרבן ציבור. וגם כל עובד ה' תכלית העבודה להשפיל כח הסט"א ולהרים כח הקדושה. ואיתא הנפש דומה להקב"ה מה הקב"ה דן העולם הנפש דן את האדם. וצריך להשפיל כח הגוף ולגבור כח הנשמה זה ישפיל וזה ירים כנ"ל. כי ב' הסדרים אשר בכלל העולם הם בפרט כל איש ישראל. כי הגוף הנהגה בטבע. והנפש הנהגה הפנימיות ולכן הוא עולם קטן שהכל תלוי עליו לקרב ולרחק.

[יד] קהלת ז, יד.

[טו] ע"פ תנחומא פקודי ג; תקו"ז תקון תסט (קיז, ב); אבות דר"נ פל"א; קהלת רבה א, ד; זהר ח"ג קלד, ב; מורה נבוכים ח"א פע"ב. ורמז נאה לתקופה זו: "האדם הוא עולם קטן" עולה 367, הגימטריא של הנגיף קורונה (כפי שנתבאר באריכות בהתוועדות פורים ש"ז).

[טז] שמות יב, ב.

[יז] ראה רש"י על "זה אלי ואנוהו".

[יח] ספר יצירה פ"א מ"ה. וראה בפירוש הגר"א. ובכ"מ.

[יט] תהלים קלט, ח.

[כ] ראה לקו"מ א, ו; נפש בריאה עמ' סו ואילך. ובכ"מ.

[כא] תנחומא נשא טז; תניא פל"ו. ובכ"מ.

[כב] ביאורי הזהר בשלח ד"ה "עוד י"ל" (מג, ג); סה"מ תרס"א עמ' קצא ואילך; המשך תער"ב ח"ב עמ' א'קמד-ה.

[כג] הנהגה טבעית הנהגה על-טבעית = ו צירופי ברא, סוד "ברא-שית" (סוכה מט, א; זהר ח"א ג, ב; תקו"ז תקון מו (פג, א). ובכ"מ), "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", לשם חיבור שמים (הנהגה על-טבעית, רוחניות-אלקות) וארץ (הנהגה טבעית, גשמיות) על ידי שם אהוה (ר"ת "את השמים ואת הארץ"), כנודע.

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

חיפוש בתוכן האתר

"זה" ו"זה" בעולם הזה

טופס שו"ת