חיפוש בתוכן האתר

הדרך למשיח - התוועדות נצח שבנצח ח"א - אור ל-י' אייר תש"פ – שידור חי הדפסה דוא

בע"ה

אור ל-י' אייר תש"פ – שידור חי

הדרך למשיח

התוועדות נצח שבנצח ח"א

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

בשיעור לכבוד "נצח שבנצח" – שיעור-חי ראשון מאז פורים – לימד הרב על צדיקי "נצח שבנצח": רבי נחמן מברסלב, רבי דוד מטאלנא, רבי שמואל מקאמינקא והרבי מקאמרנא (המנויים בפרק א). בחלקו הראשון של השיעור מובאים 'ווארטים' משנים מהצדיקים הללו, הנוגעים במשיח. פרק ב מעמיק בווארט כפול של רבי דוד מטאלנא במה תלויה ביאת המשיח – אהבה ואחוה אמתיות בין הצדיקים והסח דעת של ה' מעוונות ישראל. פרק ג מתאר את מסירותו של רבי שמואל מקאמינקא, מעמיק בווארט שלו על הפסוק "מה אשיב להוי'" וחושף את המשיח שגנוז בתוכו.

א. ארבעת צדיקי נצח שבנצח

לכל יהודי יום בספירה

שלום לכולם. הערב ספרנו ספירת העומר "נצח שבנצח" – יום ה-יהי שבספירה, "יהי אור"[ב], "יהי כבוד הוי' לעולם ישמח הוי' במעשיו"[ג]. יש כמה וכמה צדיקים שקשורים ליום הזה בספירה. נקדים ונאמר שהאריז"ל אמר[ד] שלכל יהודי יש יום מיוחד בספירת העומר השייך לשרש נשמתו. לא כל אחד זוכה לדעת מה היום שלו, אבל יש יהודים שכן יודעים.

יומו של רבי נחמן

רבי נחמן אמר[ה] שהיום שלו הוא "נצח שבנצח" – לא ההילולא שלו. ההילולא שלו ב-חי תשרי, יום הנצח של חג הסוכות (האושפיזין של משה רבינו, שבמדות הלב מכוון כנגד ספירת הנצח), "זמן שמחתנו" (אין שמחה כשמחת הנצחון, בפרט השמחה ממחית עמלק, התרת הספק[ו]). הוא אמר ש-נצח שוה נחמן, וממילא נצח שבנצח היינו נחמן שבנחמן, והוסיף ואמר "נצחתי ואנצח"[ז] – הזדהה מאד עם מדת הנצח (מדת משה רבינו כנ"ל). אם כן, לפי סדר תולדות החסידות הראשון שהזדהה באופן מיוחד עם היום הזה הוא רבי נחמן.

בעלי ההילולא

אחר כך ישנם כמה צדיקים – נציין שלשה צדיקים גדולים בחסידות שהיום ההילולא שלהם:

אחד הוא הרבי מקאמרנא. מי שקבל את ה"ואביטה" של השבוע, יש שם קצת סקירה על כמה נקודות חשובות בחיים שלו וכמה סיפורים מאד יפים עליו. הוא כתב הרבה ספרים מעמיקים בקבלה וחסידות – היה דבוק מאד ברבינו האריז"ל ובמורנו הבעל שם טוב, והוא משלב את הדרך שלהם יחד.

עוד צדיק – רבי שמואל מקאמינקא, שנקרא רבי שמואל השני מקאמינקא. הראשון הוא מגדולי תלמידי הבעש"ט, שהבעש"ט עצמו הפליג במעלה שלו. רבי שמואל של היום, אדמו"ר גדול עם הרבה חסידים, הוא בעצם בן-אחיין של רבי שמואל הראשון ונקרא על שמו.

עוד צדיק גדול שהיום ההילולא שלו – רבי דוד מטאלנא, הרבי הראשון של טאלנא, שהיא ענף של טשרנוביל. הוא הבן הששי של רבי מרדכי מטשרנוביל, נכד של רבי נחום בעל המאור עינים שהיה קרוב מאד לאדמו"ר הזקן.

אם כן, אנו רוצים להזכיר את ארבעת הצדיקים האלה, נאמר ווארט או תורה מכל אחד מהם.

ב. רבי דוד מטאלנא: הדרך למשיח

נתחיל מרבי דוד מטאלנא:

אהבה ואחוה בין הצדיקים

פעם אחת בקר רבי דוד מטאלנא אצל הרבי מסדיגורא, בנו של הרה"ק מרוז'ין (כפי שכנה אותו הצמח-צדק: דער הייליגער רוז'ינער). היו איזה חילופי דברים ביניהם, ורבי דוד התבטא ש'אם היתה אהבה ואחוה אמתיות בין צדיקי הדור משיח כבר היה בא מזמן'[ח].

היום אפשר להחליף את המלה צדיקים ברבנים, ובכלל מנהיגי העם – אם היתה אהבה ואחוה בין הרבנים, המנהיגים הרוחניים של עם ישראל, משיח היה בא מזמן. כאן אין הרבה מה לפרש. אנחנו יוצאים מפרשת קדושים, בה כתוב "ואהבת לרעך כמוך אני הוי'"[ט] שרבי עקיבא אומר "זה כלל גדול בתורה"[י]. יש "כמוך" ואדמו"ר הזקן מוסיף "כמוך ממש"[יא], ויש גם אפילו יותר מ"כמוך" – כמו "חסיד שורפן"[יב] (שמוכן להזיק לעצמו מתוך הדאגה לזולתו[יג]).

בכל אופן, כנראה עיקר הנסיון בקיום מצות אהבת ישראל – להגיע לאהבת ישראל צרופה – הוא אצל המנהיגים הרוחניים, הגדולים, הרבנים. יש הרבה יהודים מלמטה שמנסים לעודד את החיבור בין הרבנים, ועד עכשיו לא כל כך הצליחו בכך – אם היה מצליח משיח כבר היה פה. הפירוד מעכב את ביאת המשיח. לא די בכך שכל אחד יסבול אחד את השני – צריך "אמתע אהבה ואחוה" בין הצדיקים (כנראה שהיום הכי מסוגל לכך הוא ל"ג בעומר בשבוע הבא – אהבה אחוה בגימטריא לג).

הסח הדעת מעוונות ישראל

אחרי שרבי דוד מטאלנא אמר את הווארט הזה שאל אותו הרבי מסדיגורא – איך אתה מפרש את מאמר חז"ל[יד] שאין משיח בא אלא בהסח הדעת? הדבר מעכב את ביאת המשיח – צריך שנסיח דעת ואז משיח יבוא. רבי דוד מטאלנא ענה לו – אני מפרש שעד שהקב"ה לא יסיח דעת מעוונותיהם של ישראל משיח לא יכול לבוא. אין מדובר בהסח הדעת שלנו, אלא בהסח הדעת של הקב"ה מהמצב הרוחני שלנו – שהוא היום 'על הפנים'. בלי שה' יסיח דעת – הוא לא יביא את המשיח.

בסופו של דבר הכל תלוי בהקב"ה. אז צריך להתפלל שה' יסיח דעת מהעוונות שלנו בלי שיסיח דעת מאתנו. ח"ו שיסיח דעת מאתנו – הוא אוהב אותנו ודואג לנו כבבת עינו, כל יהודי הוא כבן יחיד שנולד לקב"ה לעת זקנה[טו] – אך תוך כדי כך שיסיח דעת מהלא-טוב, הלא-רצוי שלנו. זהו קונץ – הקב"ה יכול לעשות קונץ. כשיהיו שני ההפכים האלה – שכל לבו של ה' אלינו ובשבילנו, ויחד עם כך אין עוונות, אין חטאים (כי ה' הסיח דעת מהם) – משיח יבוא. על כך צריך להתפלל.

כדי שיהיה אצל הקב"ה כך צריך שגם אצלנו יהיה כך – "והלכת בדרכיו"[טז] – שנשים לב ונאהב כל יהודי אהבה עצמית ממש, "כמוך" ויותר מ"כמוך", ויחד עם זאת לא נשגיח על העוונות, על הלא-טוב, של החבר שלנו, נסיח דעת לגמרי[יז]. אם אנחנו נתנהג כך יפעל שגם הקב"ה יתנהג כך ואז משיח יבוא.

עד כאן הזכרנו את הצדיק רבי דוד מטאלנא, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, שהיום ההילולא שלו.

ג. רבי שמואל מקאמינקא: "מה אשיב להוי'"

קבלת מנהיגות – הליכה לגיהנם

כעת נזכיר משהו מרבי שמואל מקאמינקא. הוא תלמיד של האפטער רב. באיזה שלב – כשהוא עוד אברך צעיר – הרבי מאפטא אמר לו שעליו לקבל עליו להיות רבי. הוא נבהל לגמרי וסרב. האפטער-רב אמר לו – דע לך, להיות רבי זה גיהנם וכדאי ללכת לגיהנם בשביל לעזור לעוד יהודי. כאשר הוא שמע שלהיות מנהיג זהו גיהנם הוא אמר: 'אם ככה אדרבא, אם מדובר ללכת לגיהנם – ישר –אני הולך' וקבל את המנהיגות[יח].

בסיפור אין את הרמז המפורסם ש-מנהיג הפוך אותיות גיהנם. להיות מנהיג זה גיהנם, והמנהיג האמתי יורד לגיהנם ודר שם – דירתו כבוד בגיהנם – כדי כל הזמן להוציא משם את היהודים. זהו ווארט אחד.

מתקשר לעוד משהו: רבי שמואל מקאמינקא היה מאד חולני. פעם אחת שלח פ"נ להרה"ק מרוז'ין (כמובן הרבה שנים אחרי הסתלקות רבו, האפטער רב). כשהרבי מרוז'ין קבל את הפ"נ הוא הסתכל ואמר – מה אני יכול לעשות? אצלו ה"ואהבת לרעך" גדול יותר מה"כמוך". קשור לסיפור הראשון – הוא מוסר את הנפש, נכנס לגיהנם ונמצא שם וחי שם, בשביל עם ישראל, "ואהבת לרעך", הרבה יותר גדול אצלו מהמלה "כמוך", גם מהדאגה לבריאותו שלו. לכן איני יכול לפעול עבורו שום דבר[יט].

"מה אשיב להוי'"

נחזור ווארט ממנו[כ]: הוא נהג לדרוש את הפסוק – מהלל – "מה אשיב להוי' כל תגמולוהי עלי"[כא]. הפשט הוא – מה אני יכול לתת לקב"ה על כל הטובות שהוא גומל אתי כל יום? איך אני יכול לגמול, להשיב לו, לתת לו מנחה?

הוא אמר ש"אשיב" הוא לא רק שאתן לו משהו אלא שאעשה תשובה שלמה – "גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה"[כב] ו"גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם"[כג]. איך אני יכול לשוב אל ה' כדבעי? רק עם ה"מה" שלי – אם אני מגיע למדת "מה", המדה של משה רבינו שאמר "ונחנו מה"[כד], הבטול האמתי, להיות אין. עם ה"מה" אני יכול לשוב לה', "אשיב להוי'", וזהו בעצם גם מה שאני יכול לתת לה' – הפשט. תמורת "כל תגמולוהי עלי" אני יכול לתת לה' רק את ה"מה" שלי, הגארנישט שלי – ההכרה שאני גארנישט והוא הכל.

שלשה משיח ב"מה אשיב"

יש כמה רמזים יפים שלא אמר, אבל יתכן מאד שכיוון להם:

נעשה חשבון פשוט – "מה אשיב" בגימטריא משיח (ב"מה אשיב" אותיות שמי של משיח ואותיות אהב שוות ח של משיח). התודעה שאין לי מה להשיב-לשוב לקב"ה חוץ מה"מה" שלי, הגארנישט שלי, היא משיח.

וראה זה פלא – "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"[כה] – חשבון כל הפסוק, "מה אשיב להוי' כל תגמולוהי עלי", עולה בדיוק ג"פ משיח. כלומר, "להוי' כל תגמולוהי עלי" עולה ב"פ "מה אשיב". כל הפסוק הוא 'חזקה' – "בתלת זימני הוי חזקה"[כו] – של "מה אשיב". כך אני חוזר לקב"ה בתשובה שלמה ומביא לו את ה"מה" שלי, וזה משיח.

מה יכול להיות משיח-משיח-משיח? בדא"ח מוסבר שיש שלש דרגות – משיח בן יוסף, משיח בן דוד ומשיח רעיא מהימנא – כמבואר באריכות במאמר "הרכבת אנוש לראשנו" לרבי הלל מפאריטש[כז]. אלה שלש מדרגות בהיכל קדש קדשים – מאמא לאבא לכתר עליון – הכל מעל הז"ת. כל שלש המדרגות בקדש קדשים הן משיח, על דרך שלש העליות שיש בשבת (שלשה "היום" – בגימטריא אין[כח] – שנאמרו בשבת[כט], מה ששבת "מקדשא וקיימא" מה שישראל מקדשים את השבת ורעוא דרעוין[ל]).

רמזי הפסוק

נעשה עוד כמה רמזים יפים בפסוק:

"מה אשיב להוי'" עולה "ואהבת", ב"פ אור, אור אין סוף. בתוך ה"מה", הבטול של משה רבינו, יש אור אין סוף. איך ה"מה" בא לידי ביטוי ביהודי? ב"ואהבת" – גם "ואהבת לרעך כמוך" ובהמשך אותה פרשה גם "ואהבת לו [לגר] כמוך"[לא] ובמשנה תורה "ואהבת את הוי' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכך מאדך"[לב] ואחר כך שוב "ואהבת את הוי' אלהיך ושמרת משמרתו וגו'"[לג]. אלה ד"פ "ואהבת" בתורה – אהבת ישראל, אהבת הגר וב"פ אהבת ה' יתברך. שוב, "ואהבת" עולה "מה אשיב להוי'" – האהבה שלי כלפי עם ישראל, כולל הגרים, וכלפי הקב"ה ("כפלים לתושיה"[לד]).

אחר כך כתוב "כל" – ספירת היסוד, תיקון הברית, חמשים שערי בינה של ספירת העומר[לה] כפי שהם מתרכזים ביסוד, "כי כל בשמים ובארץ"[לו]. אפשר לומר שעם ה"מה" שלי אני משיב לה' את ה"כל" – "מה אשיב להוי' כל"[לז].

המלה הבא היא "תגמולוהי" – מלה מיוחדת בת שמונה אותיות – שלבדה שוה 500, מספר עגול, "פרו ורבו"[לח]. כנראה שהתגמול הכי גדול שה' נותן לי הוא מצות "פרו ורבו" עם כל הפירושים[לט]. החל מהפירוש הפשוט, של הולדת הרבה ילדים בגשמיות, ואחר כך גם "פרו ורבו" להרבות כמה שיותר תלמידים וגם לחדש כמה שיותר חידושי תורה (כפירוש הרבי מקאמרנא, בעל ההילולא)[מ]. פירוש אדמו"ר הזקן[מא] הוא ש"על יהודי לעשות עוד יהודי", להשפיע על כמה שיותר יהודים.

נוסיף עוד רמז יפהפה ששייך להיום: שמות כל הצדיקים שהזכרנו יחד – נחמן, שמואל, דוד, יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל (לרבי מקאמרנא חמשה שמות, משהו יוצא דופן לגמרי) – עולים למרבית הפלא אותו מספר, ג"פ משיח, "מה אשיב להוי' כל תגמולוהי עלי".

עד כאן הווארט של רבי שמואל מקאמינקא על הפסוק "מה אשיב להוי'" מתוך הלל.

'בקיצור' – תובנות ונקודות 'עבודה':

  • אהבה ואחוה אמתיות (ולא רק סבלנות-סובלנות הדדית) בין המנהיגים הרוחניים תביא את המשיח.
  • הנסיון הגדול בקיום "ואהבת לרעך כמוך" הוא דווקא בין המנהיגים.
  • משיח יבוא כשהקב"ה יסיח את הדעת ממצבנו הרוחני הגרוע.
  • עלינו להתפלל שה' יתן את דעתו אלינו אך יסיח את הדעת מעוונותינו – ולשם כך עלינו לנהוג באותו אופן ביחס לכל יהודי, לשים אליו לב ולהתעלם מהלא-טוב שלו.
  • כדי להיטיב ליהודי כדאי גם ללכת לגיהנם – לקבל על עצמך להיות מנהיג.
  • "מה אשיב להוי'" – לשוב אל ה', ולהשיב לו טובה על כל תגמוליו, אפשר רק על ידי מדת "מה", בטול.
  • ההכרה של "מה אשיב" היא מדת משיח.
  • ה"מה" של יהודי מכיל אור אין סוף ומתבטא ב"ואהבת" – אהבת ישראל, אהבת הגרים ואהבת ה'.


[א] נרשם (משידור) על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] בראשית א, ג.

[ג] תהלים קד, לא. וראה עוד לקמן – בח"ג של ההתוועדות – בענין "איזהו מכובד".

[ד] ???

[ה] ראה כוכבי אור, חכמה ובינה מז.

[ו] הוספות לכש"ט (קה"ת, הוצאה שלישית) אות קיח.

[ז] ראה חיי מוהר"ן רכט.

[ח] מזקנים אתבונן (סלונים) חלק הסיפורים מערכת הרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע ב:

שמעתי ממרן הרמ"ח שהרה"ק מטאלנא שבת פעם אצל הרה"ק מסאדיגורא, והיו ביניהם חילופי דברים. ואמר הרה"ק מטאלנא תורה ב'שולחן', ואחר כך תורה היה מסיים: ווען ס'וואלט געווען אמת'ע אהבה ואחוה צווישן צדיקים, וואלט שוין משיח לאנג געקומען [אילו היתה שרויה אהבה אמיתית בין הצדיקים משיח כבר היה בא מזמן].

בתוך הדברים שאל הרה"ק מסאדיגורא מה פירושו של מאחז"ל שמשיח יבא בהיסח הדעת? והשיבו הרה"ק פירושו הוא, אז משיח וועט ניט קומען ביז דער אויבערשטער וועט מסיח דעת זיין מעוונותיהם של ישראל [המשיח לא יבוא עד שהקב"ה יסיח דעתו מעוונותיהם של ישראל].

[ט] ויקרא יט, יח.

[י] בראשית רבה כד, ז.

[יא] ראה לקו"ש ח"ב עמ' 300 (וראה מסירת ישרים פי"א; פרי הארץ מכתב לג; אורח לחיים פרשת ויקרא).

[יב] נדה יז, א.

[יג] תוספות שם ד"ה "שורפן".

[יד] ע"פ סנהדרין צז, א.

[טו] מאמר הבעש"ט. הובא בכש"ט (קה"ת, הוצאה שלישית) אות קסז.

[טז] דברים כח, ט.

[יז] ראה גם במדרגה השניה במצות אהבת ישראל בדרך מצותיך.

[יח] מזקנים אתבונן (סלונים) מערכת הרה"ק רבי שמואל מקאמינקא זי"ע א:

הרה"ק רבי שמואל מקאמינקא היה תלמידו של הרה"ק מאפטא זי"ע. לימים אמר לו הרה"ק מאפטא שיקבל עליו להיות מנהיג בישראל, וסירב לו ולא הסכים בשום אופן. אמר לו הרה"ק מאפטא שיחשוב בדעתו שלהיות מנהיג בישראל הוא גיהנום, וצריך לילך לגיהנום עבור כלל ישראל. כששמע את דבריו הסכים לקבל עליו את ההנהגה באומרו בשביל גיהנום אני לוקח את ההנהגה.

[יט] מזקנים אתבונן שם ו:

הוא סבל הרבה יסורים וחלאים, פעם שלח בעת חליו להרה"ק מרוז'ין שיתפלל בעדו, ואמר הרה"ק מרוז'ין מה אעשה לו 'ואהבת לרעך' הוא אצלו גדול יותר מ'כמוך', היינו שאהבת ישראל גדולה אצלו מאהבת עצמו, שמקבל על עצמו היסורים של כל אחד מישראל.

[כ] מזקנים אתבונן שם ד:

בשם הרה"ק רבי שמואל מקאמינקא. מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי. ופי' כך: 'מה אשיב', מי וואס זאל זיך אומקערן, ב'מה', איך זאל זיין ביי זיך בחינת 'מה' שהיא ענוה ושפלות, מיט דעם זאל איך זיך אומקערן [במה אשוב לה' בתשובה, כשאהיה בקרבי בחינת 'מה' שהיא ענוה, בכך דוקא אשוב בתשובה אל ה'].

[כא] תהלים קטז, יב.

[כב] יומא פו, ב.

[כג] שם ע"א (ע"פ הגהות הב"ח).

[כד] שמות טז, ז-ח.

[כה] תהלים קיט, קיח.

[כו] ב"מ קו, ב.

[כז] נדפס עם קיצורים וביאורים בספר מגיד מראשית אחרית.

[כח] רבי אברהם אבולעפיא, סתרי תורה סוד ד'.

[כט] שמות טז, כה.

[ל] ראה באריכות בד"ה "את שבתתי" ה'ש"ת (ובשיעורים שנתנו במאמר בשנת ס"ט, ואי"ה יראו אור בקרוב).

[לא] ויקרא יט, לד.

[לב] דברים ו, ה.

[לג] דברים יא, א.

[לד] איוב יא, א.

[לה] המלה "יהי" – ספירת נצח שבנצח, כנ"ל – כתובה בכל התנ"ך 50 פעמים (יהי יהי): י פעמים בתורה ועוד מ פעמים בנ"ך.

[לו] דברי הימים-א כט, יא.

[לז] מה כל בהכאה פרטית = י"פ מה כל! והוא סוד "איזהו חכם הלומד מכל אדם", המבואר בח"ג של השיעור.

[לח] בראשית א, כח.

[לט] ראה פנים אל פנים פ"ב סעיף ו.

[מ] אוצר החיים מצות פריה ורביה.

[מא] סה"ש תרצ"א עמ' 262; אג"ק ח"א עמ' קכח.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com