חיפוש בתוכן האתר

אור החיים בהר, בחוקותי - י"ב אייר תש"פ הדפסה דוא

בע"ה

י"ב אייר תש"פ

מתנת הארץ למקבלי התורה

אור החיים בהר

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

את ההדגשה שמצוות "הארץ אשר אני נֹתן לכם" ניתנו "בהר סיני" מסביר האוה"ח[ב] בכך שבזכות מתן תורה – ועל מנת שישמרוה – נתן ה' את הארץ לישראל. אנו זוכים לארץ בזכות ההר (שעל כן "והארץ אשר אתם עֹברים שמה לרשתה [רמז ל'תורה צוה לנו משה מורשה'[ג]] ארץ הרים..."[ד]) – ארץ לשון רצון ("למה נקרא שמה ארץ? שרצתה לעשות רצון קונה"[ה]) והר לשון בהירות ("בהר"), התענוג המאיר והבהיר שבפנימיות הרצון. התורה מגלה בבהירות את הענג והטעם הפנימי בירושת הארץ ובכך מתקנת ומכוונת את הרצון העצום שיש בירושת הארץ[ו].

האוה"ח מוסיף שלפני הגיור בהר סיני היו בני ישראל בגדר נוכרים שאסור לתת להם מתנת חנם, ולכן רק מכח קבלת התורה 'מותר' לה' לתת לישראל את הארץ. סיני ועוד מתנת חנם עולה פסוק היחוד – "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד"[ז]. יחוד השמות הוי' ואלהים הוא יחוד התורה שבכתב, "תורה מן השמים", ותורה שבעל פה העולה מן הארץ, כרמז הידוע[ח] ש-יה פעמים הוי' עולה שמים ו-יה פעמים אלהים עולה ארץ (בחישוב ה-א כ-1000). אין תורה שבעל פה בלי תורה שבכתב, ולכן מתנת הארץ – עם תורת ארץ ישראל העולה מלמטה – תלויה במתן תורה מן השמים בהר סיני.

 

 


בע"ה

י"ב אייר תש"פ

מב פירושי "בחקתי"

אור החיים בחקתי

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[ט]

האוה"ח מסביר את טעם הכפילות של "בחקתי" – לשון רבים בקרי ולשון יחיד (ללא ו) בכתיב – רמז לתורה שבכתב ותורה שבעל פה הנכללות יחד[י], רמז לקביעות עתים ביום ובלילה הנכללים ב"ויהי ערב ויהי בקר יום אחד"[יא] וגם הוראה "ללמוד וללמד"[יב] (לפני "לשמור ולעשות", האמורים בהמשך הפסוק).

בהמשך הוא נותן ארבעים ושנים[יג] (!) פירושים ללשון הליכה ("בחקתי תלכו"[יד]) – כנגד מב המסעות שהלכו ישראל במדבר. מב פירושים רומזים לשם מב, אותו מכוונים בימי ספירת העומר, לכן מתאים להתבונן בכל שבוע בספירה בששה פירושים בפרטות. בכללות, מהפירוש הכללי של חז"ל, ש"בחקתי" היינו תורה ("שתהיו עמלים בתורה"[טו]), מסתעפים כד פירושיו הראשונים[טז] ופירושו האחרון[יז], ושאר הפירושים מפרשים את "בחקתי" על עשרה דברים נוספים, שניתן לכוון לעשר הספירות:

פירוש חז"ל – חק התורה – הוא הכלל-הכותרת, כנגד הכתר. מתן תורה "מפי הגבורה"[יח] היינו גילוי חכמת התורה, החכמה שבכתר ("חכמה סתימאה" דאריך) בה מלובשת הגבורה דעתיק.

הפירושים המתייחסים להלכות כתיבת ספר תורה (לד-לה-לו) כנגד החכמה, כפירוש האריז"ל[יט] ש"ספר תורה שבהיכל" היינו יסוד אבא (ספר תורה) שביסוד אמא (היכל).

הפירושים המתייחסים לתפילין (כה ו-לד) כנגד הבינה (כידוע גם בהקבלת עשרת המבצעים לספירות[כ]).

הפירוש ש"בחקתי" היינו גזרת המיתה (מא) כנגד הדעת – המודעות העצמית של "עץ הדעת טוב ורע"[כא], "אילנא דמותא"[כב].

הפירושים ש"בחקתי" היינו חוקות השמים ומזלותיהם (כו-כז-כח-כט-לז-לח) כנגד החסד, מדת אברהם, אותו העלה ה' מעל המזלות[כג] (פירוש כו), כאשר באמצעות החסד ניתן לשלוט על המזל (כדבריו בפירוש לח). גם חג הפסח, שיש לעסוק בחוקות השמים כדי לשמור שיבוא בחדש האביב (פירוש לז), מכוון כנגד החסד[כד].

פירוש "בחקתי" כחוק-קצבת מזונות (ל) כנגד הגבורה, בסוד "שלחן בצפון"[כה].

פירוש "בחקתי" על כללות המצוות (לג) כנגד "תפארת גופא"[כו] בו רמח מ"ע כנגד רמח איברין דמלכא ו-שסה מצוות ל"ת כנגד שסה גידים (וכמאמר יעקב, שמדתו תפארת, "עם לבן הרשע גרתי ו-תריג מצוות שמרתי"[כז]).

הפירושים המתייחסים לקרבנות (לב) ותפלה (לא) כנגד נצח והוד – "רזא דקורבנא עולה עד רזא דאין סוף"[כח] ב"עמק רום"[כט] של הנצח ותפלה בהודאה-הודיה-וידוי של ההוד (החל מ"מודה אני", דרך "הודו", עיקר התפלה-ההשתחויה ב"מודים", הוידוי בשמו"ע ובתחנון, עד לחיתום ב"אך צדיקים יודו לשמך"[ל], כמבואר בחסידות[לא]).

סוד נחש הנחשת (לט) ביסוד (סוד הנחש[לב]).

ואיסור אכילת טבל קודם הפרשת כל התרומות והמעשרות (מ) מהמלכות (שהיא גם סוד המעשר – מעשר הספירות – וגם סוד החולין שנשאר אחרי ההפרשה).

ולסיכום:

 

כתר

חק התורה

 

חכמה

ספר תורה

 

בינה

תפילין

 

דעת

גזרת המיתה

 

חסד

חוקות השמים

 

גבורה

מזוני

 

תפארת

מצוות

 

נצח

קרבנות

 

הוד

תפלה

 

יסוד

נחש הנחשת

 

 

 

מלכות

איסור טבל

 

 

 



[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] וזה לשונו:

בהר סיני וגו' צריך לדעת למה הזכיר הר סיני במצוה זו, והגם שרבותינו ז"ל (בתו"כ) אמרו, כי ללמד בא, שכל המצות נאמרו כללותיהן ופרטותיהן בסיני, עדיין יש מקום לשאלתינו, למה לא לימד זה אלא במצוה זו בדיוק ולא במצוה ראשונה או אחרונה. ואולי כי לצד שהזכיר מתנת הארץ דכתיב אשר אני נותן, דקדק לומר בהר סיני, לומר כי מחמת הר סיני פירוש מה שקיבלו בו היא שנגמרה המתנה, שעל מנת תורה נתן ה' את הארץ.

עוד על פי מאמר הגמרא מסכת עבודה זרה (כ.) ופסקו רמב"ם בפרק ג' מהלכות זכיה (הלכה יא) וזה לשונו אסור לתת לעכו"ם מתנת חנם עד כאן, ואם כן ישראל קודם שקבלו התורה דינם כעכו"ם, ואחר קבלת תורה יכול ליתן להם, לזה אמר בהר סיני שבזה יוכל לומר אשר אני נותן לכם. ובזה נתיישב גם כן למה הוצרך לומר אשר אני נותן, כי פשיטא כי הוא הנותן ואין אחר לטעות בו, ותמצא שבפרשת קדושים (לעיל יט כג) אמר כי תבואו אל הארץ ונטעתם וגו', ולא הוצרך לומר בה סימן אלא שנתכוון למה שכתבנו, ומעתה יתיישב למה בחר ה' ללמד בנין אב זה לכל התורה בפרשה זו ולא בפרשה אחרת.

[ג] דברים לג, ד.

[ד] שם יא, יא. ממוצע כל מלה ב-ח המלים "והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים" הוא משיח בן דוד. "ארץ הרים" עולה אהיה פעמים הוי' (ממוצע כל אות הוא עח, לחם, ג"פ הוי' בסוד שם של יב אותיות בברכת כהנים).

[ה] בראשית רבה ה, ח.

[ו] עוד למעלה מיחוד התענוג והרצון (עתיק ואריך) הוא יחוד האמונה (השייכת לארץ) והתענוג (ג"ר וז"ת דעתיק). והרמז: ארץ ישראל (לב פעמים הוי') ועוד תורת ישראל (ז פעמים יג פעמים טוב) עולה טל (מספר אותיות המילוי של כב אותיות האלף-בית) פעמים אין (כב אותיות בצירוף טל אותיות המילוי) – אמונה במ"ס פעמים תענוג במ"ס.

[ז] דברים ו, ד.

[ח] אמרי שפר ח"ג.

[ט] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[י] בחקתי ועוד תורה עולה 13 פעמים 87 (13-87 משלימים ל-100), אני הוי' פעמים אחד.

[יא] בראשית א, ה. בחקתי ועוד "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" משלימים ל-לה ברבוע העולה גם מט במשולש, סוד ספירת העומר, כנודע.

[יב] אבות פ"ד מ"ה.

[יג] ארבעים ושנים בגימטריא זך ברבוע, קר"ע שט"ן שהוא 'תמצית' שם מב.

[יד] תלכו עולה יעקב ועוד רחל-לאה.

[טו] רש"י עפ"י תו"כ (הובא גם בריש אוה"ח כאן).

[טז] המכוונים לארבעת שבועות הספירה הראשונים, עד סיום שבוע הנצח – השבוע של "[תורה צוה לנו] משה".

[יז] ההכנה הסמוכה ל"זמן מתן תורתנו" בהקבלה הנ"ל.

[יח] מכות כד, א.

[יט] פע"ח שער קריאת ס"ת פ"א.

[כ] שכינה ביניהם פ"ו הערה ז.

[כא] בראשית ב, ט ו-יז.

[כב] זהר ח"א לה, ב ובכ"מ.

[כג] רש"י על בראשית טו, ה.

[כד] זהר ח"ג רנז, ב.

[כה] ב"ב כה, ב.

[כו] הקדמת תקו"ז יז, א ("פתח אליהו").

[כז] רש"י על בראשית לב, ה.

[כח] ראה זהר ח"ב רלט, א; ח"ג כו, ב.

[כט] ספר יצירה פ"א מ"ה.

[ל] תהלים קמ, יד.

[לא] ראה לקו"ש חל"ד עמ' 151.

[לב] ע"ח של"ד (תיקון נוקבא) פ"ב.

Joomla Templates and Joomla Extensions by JoomlaVision.Com
 

האתר הנ"ל מתוחזק על ידי תלמידי הרב

התוכן לא עבר הגהה על ידי הרב גינזבורג. האחריות על הכתוב לתלמידים בלבד

 

טופס שו"ת

Copyright © 2024. מלכות ישראל - חסידות וקבלה האתר התורני של תלמידי הרב יצחק גינזבורג. Designed by Shape5.com