החן של שרש הנשמה

[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] פקד – על דרך פקידת עקרה – הוא שם ההולדה, אחורי שם עב (יוד יוד הי יוד הי ויו יוד הי ויו הי).

[ג] אבות פ"ו מ"י.

[ד] תרס"ד. וזה לשונו:

במדרש וירם קרן לעמו כשם שאני תלוי ראש על הכל כו'. עוד שם אם יתן איש כו' הון ביתו כו' אמרו אוה"ע למה אין אתה מקרבנו א"ל לפי שאתם חוטאים א"ל וישראל אינם חוטאים והשיב כי הם כמו בת קטנה שאין אביה מקפיד עלי' כו'. הענין הוא כמ"ש בזוה"ק שמא דקוב"ה סתים וגליא כמו כן בני ישראל סתים וגליא. כמו שהקב"ה הוא גבוה וקדוש מכל אעפ"י שמלא כל הארץ כבודו אעפ"כ הוא תלוי ראש לכל. כמו כן נשמות בנ"י חלק ה' ממעל וחלק בנ"י בעוה"ז הוא בחי' קטנות ועיקר הנשמה דבוקה במקורה ובה אין מגע סט"א וחטא כלל. ולכן איתא כשאדם חוטא נשמתו מסתלקת ממנו. וזה הנשיאות ראש הוא התדבקות אל השורש. וזכו דור המדבר שנתעלו וראו כל א' מקומו ושורשו למעלה. וזה הדור שיצאו מן הכלל ללמד על כלל ישראל יצאו. וגם עתה הגם שא"י לראות ולהכיר את מקום השורש עכ"ז יש לנו להאמין כי חלק ה' עמו. ובאמת כפי רצון והשתוקקות האדם לידבק בשורשו כך מתגלה לו. וז"ש איש על דגלו כו' לבית אבותם יחנו בני ישראל. שיהי' עיקר המנוחה של איש ישראל בהתדבקו בשורש אבותיו. כמ"ש ז"ל מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי. וכן שמעתי מפי מוז"ל פי' יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. שבנ"י עיקר המנוחה שלהם הקדושה כו'. ובאמת כשאדם מצפה תמיד להתדבק בשורש נשמתו להיות קדוש לה'. ממילא כשבא קדושה מלמעלה היא המנוחה שלו וזאת אות השבת קודש שהנחילנו השי"ת הוא עדות שבנ"י נפשותיהם ורצונם אל הקדושה וזה מנוחתם. כי בשבת יש נשמה יתירה ומתגלה כח השורש שלמעלה. וספר זה חומש הפקודים הוא שבחן של בני ישראל דאיתא חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו וישראל קנין אחד לכן חומש אחד מחמשה חומשי תורה הוא בסידור מנין בני ישראל.

[ה] במדבר רבה א, ט.

[ו] שם ב, טז.

[ז] זהר ח"ג עג, א.

[ח] הושענות – "אום אני חומה".

[ט] ראה תקו"ז ע (קכד, א) ובכ"ד.

[י] זהר ח"ב קפב, א.

[יא] ראה גם פיה"מ לרמב"ם ברכות פ"ט מ"ה.

[יב] ראה תקו"ז כא (נד, ב) ובכ"ד.

[יג] בראשית ו, ח.

[יד] שמות יט, ב.

[טו] רש"י עה"פ (עפ"י המכילתא).

[טז] וזה לשונו:

בשבת שלפני שבועות צריכין להכין לקבלת התורה כי השבת ניתן קודם התורה שהיא הכנה לקבלת התורה. וכן כתיב וישבות העם ביום השביעי ומשם נסעו להר סיני. ויש אומרים בשבת עצמו וי"א ביום ראשון אחר השבת. אבל בכח השבת באו אל הר סיני ויחן שם כאיש אחד בלב אחד זה מכח השבת שנעשין בנ"י אחדות אחד. והוא עצמו בחי' המדבר שהתורה ניתנה בג' דברים באש במים במדבר. ומדבר הוא הביטול לבטל הכל להיות כמדבר רק לשמוע דבר ה'. ויש בכל איש ישראל קצת מזה בכל שבת ששובת מכל המלאכות לכן הוא הכנה אל התורה. וכן איתא בסדר המעלות ונתן לנו את השבת וקרבנו לפני הר סיני. וכעין שכתבו חז"ל שצריך לעבור השבת על הילד קודם שנכנס לברית מילה כמו כן בכלל ניתן השבת קודם שנכנסנו בברית התורה בהר סיני.

[יז] נוסח הגדה של פסח.

[יח] ויקרא רבה כז, י.

[יט] במדבר רבה א, ז; תנחומא במדבר ו.

[כ] אש-מים-מדבר – העולים תורה-הוי' (יראת הוי', ז ברבוע פעמים יג) – הם שלשת הקוים (השייכים לעולם התיקון, סוד התורה): קו הימין הוא סוד המים, קו השמאל סוד האש, והמדבר (במובן של בטול במציאות ממש) רומז לכתר, ראש הקו האמצעי, וגם למלכות (שם הוא במובן של דבור, "ומדברך נאוה"), סוף הקו האמצעי.