"ירא את הוי' בני ומלך"

[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] תרס"ד. וזה לשונו:

בפסוק אשימה עלי מלך כו' שום תשים כו'. ובמד' אין דנין את המלך מלפניך משפטי יצא שאין ברי' דן את המלך אמר הקב"ה אני חשבתי שלא יהי' עליכם אימת מלכות כו'. דהנה מינוי המלך הוא בעבור שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. אבל אם היו יראים את ה' לא היו צריכין מלך. וה' אלקיכם מלככם. אבל כשחסר יראת ה' צריכין מלך כמ"ש יהי מורא שמים עליכם כמורא ב"ו. עלובין בני אדם שצריכין ללמוד יראת ה' מיראת ב"ו. וע"ז כתי' ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה מה שצריכין ללמוד יראת ה' מיראת אנשים. ולכן המלך קיבל יראת ה' רק מן התורה כמ"ש וקרא בו כו' למען ילמד ליראה את ה'. וכן היו מוכנים כל בנ"י להיות יראת ה' על פניהם מתוך התורה. ולכן העמדת המלך הוא מצוה ומ"מ הוכיחם שמואל הנביא ע"ה במה שביקשו מלך כי אם הי' יראת ה' בלבם לא היו צריכין מלך. רק אם רואים שחסר להם היראה ואמרת אשימה עלי מלך. אז היא מצוה כדי לקבל יראת ה' מתוך יראת המלך. כי באמת מלכותך מלכות כל עולמים. וכל שם מלך הוא בעבור שמתוך יראתו באין ליראת ה'. ואיתא בגמ' לעולם ירוץ אדם לקראת מלך ואפי' מלכי האומות שאם יזכה יבחין כו'. פי' שמכל יראת מלך באים ליראת ה' אבל אין כל הסיבות שוין כי ע"י מלכי אומות באים ליראת העונש. אבל ע"י מלכי ישראל באין ליראת הרוממות מצד כי בחר בו ה' הי' נופל אימת המלך על האדם ומזה בא ליראת הרוממות של הקב"ה וב"ש. וכמה ירדנו עשר ירידות לא זו שצריכין מלך ב"ו עוד משתעבדין למלכי אומות ואפי' לעבדי המלך ב"ו. וכולי האי ואולי נזכה להיות מורא שמים עלינו כמורא ב"ו. והנה באמת בנ"י נק' בני מלכים. כי כל איש ישראל צריך להיות עליו יראת הרוממות עד שממנו יפול יראת ה' גם על אחרים כמ"ש וראו כל ע"ה כי שם ה' נק' עליך ויראו ממך. וכ"כ ירא את ה' בני של הקב"ה בפי כל ברי' כמ"ש בעבור אברהם שקראך ומלך דרשו חז"ל על אברהם אבינו  ע"ה שירא אותי אדון בעולם לכן נק' מלך כי זה שמקבלין ע"י מלכות ועשיתיו מלך ובו נתקיים הדבר בשלימות שהקריא שמו שמים הוא נקרא מלך.

[ג] כתובות יז, א (ובכ"ד).

[ד] הוריות ט, א.

[ה] תהלים קמה, יג.

[ו] משלי יט, כג.

[ז] שבת פי"ד מ"ד.

[ח] מובא בשם הירושלמי. ראה זהר ח"ב כו, ב; ח"ג כח, א; שם רכג, א.

[ט] דברים כח, י.

[י] במדבר רבה טו, יד.

[יא] משלי כד, כא.

[יב] ישעיה ס, כא.

[יג] ראה בראשית רבה ח, ז.

[יד] "ירא את הוי'" במילוי עולה "בראשית ברא אלהים" – סוד "ראשית חכמה יראת הוי'" (תהלים קיא, י).

יש בתנ"ך רק עוד פעם אחת "יְרָא את הוי'" (בלשון ציווי), גם היא במשלי (ג, ז) – "ירא את הוי' וסור מרע". "ירא את הוי' וסור מרע" ו"ירא את הוי' בני ומלך" עולה ז"פ רפח.

[טו] כל הפסוק "ירא את הוי' בני ומלך עם שונים אל תתערב" עולה ז"פ משה (השביעי-החביב) – גילוי ניצוץ משה (בו נאמר "ויהי בישֻרון מלך") בכל אחד מהאבות, החל מהאמור באברהם "שכרך הרבה מאד" (בראשית טו, א וראה ספר הליקוטים עה"פ ומגלה עמוקות ואתחנן אופן פו ובכ"ד).

[טז] סוטה ה, א (ובכ"ד).