עבודת ה' בגלות

[א] נערך מרשימת הרב ע"י איתיאל גלעדי.

[ב] דברים כח, מז.

[ג] תרס"ד. וזה לשונו:

בפסוק תחת אשר לא ע' את ה"א בשמחה כו' מרוב כל. פי' האר"י ז"ל להיות שמחת עבודת ה' יותר מרוב כל. כי בכל המדות צריכין לעבוד את ה' כמ"ש עבדו א"ה בשמחה וכ' עבדו א"ה ביראה. וכשאדם שרוי בטובה צריכה להיות עבודת ה' בשמחה ושיתגדל שמחת עבודת ה' יותר מכל השמחות ויתבטל שמחת הגוף לעבודת ה' וכמו כן בגלות ויסורים צריך להיות יראת ה' ופחד ודאגה מחסרון תיקון הנפש בעבודת ה'. ויתגבר זו הדאגה ויתבטל דאגות יסורי הגוף. וכ' צרור המור דודי לי דרשו חז"ל אע"פ שמצר ומימר לי בין שדי ילין. שגם מתוך היסורים והגלות יכולין להתקרב אל ה'. ואיתא בגמ' כ' ברית במלח וברית ביסורים מה המלח ממתק את הבשר [ובילקוט גורס ממתק את הקרבן] כך יסורים ממתקים את הגוף. פי' כשעובדין את הבורא מתוך היסורים. היסורים מסייעין לעבודת הבורא כמו הכהן והמלח בבהמ"ק הי' מסייעין להקרבן.

[ד] שער רוה"ק (עמ' לג במהדורת ברנדווין) והקדמת שער המצוות.

[ה] תו"א נז, ב; פא, ב ובריבוי מקומות.

[ו] תהלים ק, ב.

[ז] שם ב, יא.

[ח] ראה זהר ח"ג רצ, ב; זהר ח"א קכג, א.

[ט] ראה באריכות תניא אגרת הקדש יא (נלמדה בסדרת שיעורים בחדשי אדר-ניסן השתא).

[י] בראשית א, לא. ראה בראשית רבה ט, ה-יא.

[יא] קהלת ב, יג.

[יב] וזה לשונו:

בפסוק והיית ממשש בצהרים כ' ימשש העור באפילה. כי הנה בנ"י נבראו להאיר לכל העולם וניתן להם התורה ומצות תורה אור. והמצות הם להמשיך אור התורה גם בגוף. כי הנשמה אור תורה וע"י נר מצוה מאיר אור הנשמה בגוף. כי הגוף מחשיך אור הנשמה לכן הכסיל בחושך הולך שהוא חשכת הטבע. ובנ"י בכח התורה ומצות הם מאירים את הטבע. וכ"כ וזרח בחושך אורך ואפלתך כצהרים. וכ"כ החושך יכסה א' ועליך יזרח ה'. והלכו גוים לאורך. אבל עתה בגלות הגם שיש לנו התורה ועוסקים בתורה ותפלה אין מרגישין האור תורה וממששין בתורה כעור באפלה. אעפ"כ צריכין עכ"פ למשש בתורה שגם העור הממשש באפילה הקב"ה ממציא לו הדרך וע"ז מבקשין גל עיני כו'.

[יג] דברים כח, כט

[יד] ראה אמרי פינחס השלם ח"א שער אמת ואמונה אות יז (ושם שער סדר היום אות צג ובכ"ד).

[טו] תהלים קיט, יח.

[טז] שם עד, ט.

[יז] בראשית רבה כ, יב.