בע"ה

י' אייר תש"פ

תרועת מלך

שפ"א וילך

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א [א]

פרשתנו חותמת בהקדמה לפרשה הבאה, שירת האזינו – "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" [ב].

אומר השפת אמת [ג]: שירת האזינו מלאה עונשים ופורענות ובכל זאת היא שירה, כמו "'חסד ומשפט אשירה', אם חסד אשירה ואם משפט אשירה"[ד], "כי כל המשפטים לבני ישראל הם לטובה, ולכן בראש השנה שהוא המשפט כתוב 'יום תרועה יהיה לכם'[ה], תרועה היא רצון כמו שכתוב 'ותרועת מלך בו', ולכן כתוב 'לכם', לכם הוא לרצון ולא לאחרים לרצון", כמו שכתוב במדרש שישראל בטוחים שיזכו בדין בראש השנה, "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו, איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיה של אלוהיה"[ו]. זהו "קרובים אליו" בטוב הנראה והנגלה.

רמזים בפסוק "יום תרועה יהיה לכם": תרועה = ברכה ברכה ברכה, רמז לברכת כהנים ("הברכה המשולשת בתורה"), שבה יש ג שמות הוי' (שם של יב אותיות ג), שם העצם שהוא שם הרחמים. יום תרועה = בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, שלש אהבות כנגד שלש הברכות הנ"ל, תרועה לשון אהבה ורעות, "פתחי לי אחותי רעיתי" (באהבה כאש, "ואהבת לרעך כמוך", "כמוך ממש" ואף יותר מכמוך "בכל מאדך"). לכם = יהיה יהיה יהיה (ממוצע כל אות) – לעתיד לבוא "יהיה הוי' אחד ושמו אחד".

בפסוק "ומי גוי גדול": גוי גדול = טוב מאד. כל הפסוק, "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כהוי' אלהינו בכל קראנו אליו" = חיים פעמים הוי' (ד פעמים טוב פעמים הוי'), ויחד עם הפסוק הבא "ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדקים ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום" = 49 פעמים ומי גוי גדול!