בע"ה

ח' תשרי תש"פ – מוסדות תורת חיים, ירושלים

חמש תפלות – טיפוס בסולם התשובה

חלוקת לקח לתלמידי מוסדות החינוך

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א [א]

קיצור מהלך השיעור

בסיום כינוס ילדים בין כסה לעשור אשתקד הסביר הרב כוונה קצרה ויפהפיה לחמש תפלות יום כיפור. אחרי רמז שכל תפלה ביום כיפור היא 'גֹל' ("גֹל אל הוי'") הקביל הרב את חמש התפלות לחמשת פסוקי התשובה של הרבי ר' זושא – "תמים תהיה עם הוי' אלהיך", "שויתי הוי' לנגדי תמיד", "ואהבת לרעך כמוך", "בכל דרכיך דעהו", "הצנע לכת עם הוי' אלהיך" – התבוננות שאפשר 'לטפס' בה בכל מהלך היום הקדוש (ואף להתכונן אליה בחמש טבילות בערב יום כיפור).

חמשת פסוקי התשובה של רבי זושא

בימים אלה, עשרת ימי תשובה, קוראים ב"היום יום" [ב] סיפור, שפעם המגיד ממעזריטש יצא לתלמידים ואמר להם: כתוב "ושבת עד הוי' אלהיך"[ג] – התשובה צריכה להיות כל כך עוצמתית, עד ששם "הוי'", שלמעלה מהטבע לגמרי, יהפוך להיות "אלהיך", הטבע שלך. ששם הוי', היה-הוה-ויהיה, למעלה מהמקום והזמן, יהיה "אלהיך" – שהכח והחיות של היהודי, האלקים שלנו, יהיו שם הוי'.

כשתלמידי המגיד שמעו את הפירוש הזה הם היו בהתפעלות עצומה. אחד הגדולים שבהם – הרבי ר' זושא מאניפולי, החבר הטוב ביותר של אדמו"ר הזקן (הרבה יותר מבוגר ממנו) – אמר שהתשובה הזו שהרבי אמר שצריך לעשות 'גדולה עלי'. מה פירוש 'גדול עלי'? כמו תקיעה גדולה. אני צריך לפרט את הענין, לשבור אותו, כמו שבשופר יש שברים – שוברים את התקיעה הגדולה. רק אז – על ידי השיר, על ידי הכנור והעוגב – אוכל לתפוס מהי תשובה.

לכן, אמר הרבי ר' זושא, אני יכול לפרט את המלה תשובה לחמשה פסוקים – שראשי התיבות שלהם תשובה – ולנסות לקיים אותם, וזו התשובה שלי. כל אחד צריך לזכור את חמשת הפסוקים: "תמים תהיה עם הוי' אלהיך"[ד] "שויתי הוי' לנגדי תמיד"[ה]; "ואהבת לרעך כמוך"[ו]; "בכל דרכיך דעהו"[ז]; "הצנע לכת עם הוי' אלהיך"[ח].

חמשה 'גֹל'ים בתפלות יום כיפור

מחר בלילה מתחיל יום הכיפורים, היום הקדוש של "לפני הוי' תטהרו"[ט], יום החתימה, בו ה' חותם אותנו לחיים טובים ולכל הברכות ("והוי' ברך את אברהם בכל"[י]). ביום הקדוש נתפלל אי"ה חמש תפלות. החתימה ממש, כאשר אומרים בתפלה "חתום" – במקום "כתוב" – היא שיא עבודת יום כיפור, שכל אחד ואחת כבר יגיע במחשבה לתפלת נעילה. כתוב[יא] שתפלת נעילה היא כנגד היחידה שבנפש, גילוי היחידה שבנפש. רק ביום כיפור מתפללים חמש תפלות – ערבית, שחרית, מוסף, מנחה והתפלה החמישית-המשיחית (כל דבר חמישי הוא משיחי) היא נעילה. על תפלה זו כתוב שהיא הענין של כל יום כיפור, רק שהוא בא לידי שלמות בסוף היום[יב].

נאמר רמז (שיש בו גם מילתא דבדיחותא): נעילה בגימטריא 165, ומכיון שזו מלה בת חמש אותיות יש ערך ממוצע לכל אות – צריך לחלק נעילה ב-5 ואז מקבלים 33, גל. יש בתנ"ך שני פסוקים שכתוב בהם "גֹל אל הוי'" – "גֹל אל הוי' מעשיך ויכֹּנוּ מחשבֹתיך"[יג] ו"גֹל אל הוי' יפלטהו יצילהו כי חפץ בו"[יד] (יש גם פסוק אחד בו כתוב "גול" מלא – "גול על הוי' דרכך ובטח עליו והוא יעשה"[טו], והנה: "גול על הוי'" בגימטריא נעילה!)[טז]. על הפסוק במשלי יש ברש"י שני פירושים ל"גֹל אל הוי' מעשיך" – "גלגל והשלך עליו צרכיך" ו"התפלל לפניו על כל צרכיך". לפי זה, מהרמז של חמש פעמים גֹל במלה נעילה נלמד שכל חמש תפלות יום כיפור – שבאות יחד בשעת נעילה – הן התנועה הנפשית של גֹל, כמו לגלגל, שאני מגלגל-משליך הכל על ה', וגם תנועה של תפלה מעומק הלב.

היום מהו גול במשחק כדורגל? מהו גול בלועזית (goal)? יעד. מאד מתאים, יכול להיות שממש בא מהמלה. גול הוא יעד, וכאן יש לנו חמשה יעדים. גם במלה תשובה יש חמש אותיות, ודורשים בזהר[יז] שתשובה היינו תשוב-ה – כל הענין של תשובה הוא לתקן את ה-ה, חמש. מתי בעיקר מתקנים את ה-ה? ב"אחת בשנה"[יח] שמתפללים ה תפלות. כנראה ה-ה של תשובה היא הנעילה שבנעילה. נתבונן שהיעדים של חמש תפלות יום כיפור הם חמשת פסוקי התשובה של הרבי ר' זושא.

אפשר גם להתכונן לכך לפני יום כיפור: בערב יום כיפור כל בן הולך למקוה (וגם כל אשה בערב יום כיפור הולכת למקוה) ויש נוהגים לטבול חמש טבילות, כמו שהכהן הגדול היה טובל חמש טבילות בעיצומו של יום הכפורים. כמו שלכל תפלה יש יעד כך לכל טבילה – מתאים לכוון בכל טבילה אחד מהפסוקים האלה של הרבי ר' זושא. זהו דבר למעשה שכל אחד ואחד יכול לעשות – גם לכוון בחמש טבילות וגם לחשוב בכל תפלה של יום כיפור על הפסוק שלה. שוב, זה דבר שכל אחד יכול לחשוב – "מאד עמקו מחשבתיך" – ביום כפור של שנת "מחשבתיך".

נסביר בקיצור איך חמשת הפסוקים שאמר רבי זושא מכוונים בעצמם כנגד חמש תפלות היום הקדוש:

כל נדרי: "תמים תהיה" – עבודת ה' ברצינות

"כל נדרי", אני בא מחר בלילה לבית כנסת – האבא במשפחה לבוש לבן, עם קיטל וטלית, וכל אחד טהור ולבן. מה האופי של התפלה הראשונה, ערבית של יום כיפור? ערנסטקייט (תמימות-רצינות). כמו שכתוב ב"היום יום"[יט] – "תמים תהיה עם הוי' אלהיך" היינו הערנסטקייט של אברהם אבינו (שהזכרנו קודם), "ומצאת את לבבו נאמן לפניך"[כ]. אין זמן יותר תמים, במשמעות של ערנסט-רציני, מכל נדרי. זו תפלה של "תמים" – "תמים" הוא שלם, גם "עבודה תמה, שאין אחריה עבודה"[כא]. אני לא חושב על מה שיהיה – כולל את הכל.

אמרנו שביום כיפור אנחנו כל הזמן בתנועה לקראת נעילה, אבל כל תפלה היא תמה בפני עצמה, "תמים תהיה עם הוי' אלהיך", החל מתפלת "כל נדרי". מה אומרים אחרי כל "נדרי"? "ונסלח". גם שרים – ודאי כולם זוכרים, אפשר תיכף לשיר. "ונסלח" היינו "תמים יהיה לרצון"[כב] – ה' סולח את כל העוונות ואנחנו חוזרים להיות תמימים.

שחרית: "שויתי הוי'" – ראית התחדשות הבריאה

הפסוק השני הוא "שויתי הוי' לנגדי תמיד", שמוסבר[כג] כהתבוננות בהתחדשות הבריאה יש מאין. צריך שכל הזמן יהיו לנגד עיני – "גל עיני"[כד], "גֹל", היעד שלי – הזכרון והראיה שה' מהוה את כל הבריאה. אל יוציא אדם את עצמו מהכלל[כה] – ה' מהווה אותי ברגע זה ממש יש מאין ואפס המוחלט.

איזו תפלה היא חוית התחדשות – בכל יום – של "המחדש בטובו בכל יום תמיד"[כו] (שהיינו "שויתי הוי' לנגדי תמיד")? תפלת שחרית, עליה כתוב "חדשים לבקרים רבה אמונתך"[כז]. התפלה הראשונה על הבקר נועדה להתעצם עם "שויתי הוי' לנגדי תמיד".

מוסף: "ואהבת לרעך" – אחדות ישראל בבית המקדש

אחר כך באה התפלה הכי ארוכה של יום כיפור – תפלת מוסף. מה המיוחד בתפלת מוסף של יום כיפור? סדר העבודה של הכהן הגדול בבית המקדש בקדש הקדשים. "אחת בשנה" הכהן הגדול נכנס לפני ולפנים. בתפלה זו מתבוננים שכולנו בבית המקדש – "והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה היו כורעים ומשתחוים...". למה תפלה זו היא כנגד "ואהבת לרעך כמוך"? כל ענין בית המקדש ועבודת הכהן הגדול שמייצג אותנו – הוא גם שליח של ה' ("שלוחא דרחמנא"), וגם שליח שלנו ("שלוחא דידן")[כח] לפעול אצל ה' סליחה ומחילה וכפרה – הוא בשביל אחדות נשמות ישראל.

מה קורה כאשר בית המקדש נחרב (כמו שקוראים-מתפללים באריכות לאחד-בהמשך לסדר העבודה, ועד לשיא של סיפור עשרת הרוגי מלכות, בו הבכי מתגבר) ו"מפני חטאינו [החטא של שנאת חנם, היפך אהבת ישראל] גלינו מארצנו"? עם ישראל מתפזר בין העמים. כשיש בית המקדש – יש בית אחד שמאחד את כולנו. כשאין בית המקדש – אנחנו מתפזרים, כמו שכתוב במגלת אסתר "ישנו עם אחד [עם שראוי להיות באחדות, 'גוי אחד בארץ'[כט], אך מפני חטאים הוא] מפֻזר ומפֹרד בין העמים"[ל].

בית המקדש הוא כח רוחני שלא נהיה מפוזרים – גם כל אחד ואחד במוחו לא יהיה מפוזר, אלא מלוכד וממוקד ומאוחד. כתוב שמלך הוא בשביל ללכד את העם[לא] – בלי מלך הצאן תועה. אמרנו קודם שצריך להוביל את הצאן עם כנור ועוגב. מלך ובית מקדש הולכים יחד – זהו היעד שלנו, שיהיה מלך ו"משיח בונה מקדש", כמו שמסביר הרמב"ם[לב]. כל המטרה היא לאחד אותנו, כמו שהרבי תמיד היה מוסיף – אהבת ישראל ואחדות ישראל. זו כוונת תפלת מוסף של יום כפור – "ואהבת לרעך כמוך".

מנחה: "בכל דרכיך דעהו" – התמסרות לשליחות

אחר כך מגיעים למנחה של יום כיפור, שהמיוחד בה הוא מפטיר יונה – "אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח"[לג], "בכל דרכיך דעהו", גם כשאני בורח מה'. ח"ו לברוח מה', אבל יש גם אנשים גדולים – כמו יונה הנביא – שבורחים מה'. בעצם כל מי שאינו מזהה ומתמסר לשליחות שלו בחיים, ועוסק בדברים אחרים, גם דברים שהם בתכלית הקדושה, בורח מה'. לאיפה שאני הולך בחיים, אם לנינוה – לקיים את המהפכה הרביעית, תורה לגוים, צו השעה שלנו[לד] – ואם לתרשיש וגם אם לתל אביב, "בכל דרכיך דעהו". לדעת ש"מהוי' מצעדי גבר כוננו"[לה] ולאן שאני הולך בחיים – ה' מוליך אותי, נותן לי שליחות, לפרסם את שמו יתברך בכל אתר ואתר שאני מגיע אליו.

זו הנקודה של תפלת מנחה של יום כיפור – התשובה של יונה. יונה בסוף חזר בתשובה. ממש עד הסוף-הסוף הוא היה צריך לעשות תשובה. הוא לא היה מרוצה מכך שה' הציל את נינוה – אבל בסוף הוא קבל, עשה תשובה. "יונה מצאה בו מנוח" ב"שבת שבתון", בסוף.

נעילה-"הצנע לכת" – עבודת ה' בלי בליטות

מהי תפלת נעילה, שכוללת את כל חמש התפלות? "הצנע לכת עם הוי' אלהיך". "הצנע לכת עם הוי' אלהיך" היינו הגעה לסוד הצניעותא, שקשור באופן מיוחד לבנות. צניעותא הוא רדל"א, "רישא דלא אתידע"[לו], "ריש גלי"[לז], להגיע למעלה מעלה מטעם ודעת – שם "חביון עוז העצמות"[לח].

מהי צניעות בחסידות? איך אומרים זאת בחב"ד? אָן-בליטות, בלי בליטות. מאד קשה שגבר יגיע למדרגה זו. עליו ללמוד מהבת-מהאשה איך לא לבלוט – להתנהג בלי שום חיצוניות, אָן-בליטות, רק "הצנע לכת עם ה' אלהיך". זהו כבר מצב שאפילו אחרי ביאת המשיח – מצב של תחית המתים. תחית המתים היא כבר "מצות בטלות"[לט], "הדר מצוה צניעות"[מ].

סיכום

לסיכום:

ת "תמים תהיה"                            כל נדרי                  רצינות

ש "שויתי הוי' לנגדי תמיד"            שחרית                   התחדשות הבריאה

ו "ואהבת לרעך כמוך"                  מוסף            אחדות ישראל במקדש

ב "בכל דרכיך דעהו"           מנחה           התמסרות לשליחות

ה "הצנע לכת עם הוי' אלהיך"        נעילה           עבודה בצניעות

כשמתבוננים רואים שההקבלה בין חמש התפלות של יום כיפור לבין חמשת הפסוקים-היעדים (ה'גולים') – אליהם פרק הרבי ר' זושא את התשובה – הולכת מאד יפה. רבי זושא באמת עשה חמשה גולים, הצליח – שגם אנחנו נצליח ביום כיפור, ואחריו נקח את הלולב שאומר "דידן נצח"[מא], שעם חמשת הגולים שלנו נצחנו את המשחק, הכל אצלנו.

כן יהי רצון, שתהיה שנה טובה ומתוקה לכולם, גמר חתימה טובה עם כל הפירושים והתיקונים של מחשבה דבור ומעשה, והעיקר חמשת הגולים עליהם דברנו.

אפשר להתחיל לשיר "דידן נצח".

 

---

[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] לוח "היום יום" ג' תשרי. וזה לשונו:

ביחידות הצ"צ אצל רבינו הזקן ב' תצא בששי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: ש"פ תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי (הרב המגיד ממעזריטש) - תורה והתחלתה ושבת עד הוי' אלקיך, וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר הוי', שהוא למעלה מהעולמות יהי' אלקיך, אלקים בגימט' הטבע, בראשית ברא אלקים. כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרה"צ ר' משולם זוסיא מאניפאלי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה ר"ת: ת, תמים תהי' עם הוי' אלקיך, ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד, ו, ואהבת לרעך כמוך, ב, בכל דרכיך דעהו, ה, הצנע לכת עם ה' אלקיך.

כשסיפר לי אאמו"ר את הנ"ל, סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, - וביאר באריכות חמשה האופנים - וכולם באים מכח אל הפועל ע"י עבודת התפלה.

[ג] דברים ד, ל; ל, ב.

[ד] שם יח, יג.

[ה] תהלים טז, ח.

[ו] ויקרא יט, יח.

[ז] משלי ג, ו.

[ח] מיכה ו, ח (בפסוק "והצנע לכת עם אלהיך", אך בדא"ח בדרך כלל מצוטט כבפנים).

[ט] ויקרא טז, ל.

[י] בראשית כד, א. הפסוק נתבאר בחלקו הראשון של השיעור, שפורסם אשתקד.

[יא] לקו"ת פינחס פו, ב.

[יב] ראה גם לקו"ש ח"ד שיחת יום הכיפורים (סעיף ד).

[יג] משלי טז, ג. פסוק שהתבאר בחלקו הראשון של השיעור, בקשר לרמז מיוחד לשנת תש"פ.

[יד] תהלים כב, ט.

[טו] שם לז, ה.

[טז] פעמיים "גל אל הוי'" (16 אותיות, 4 ברבוע) ופעם אחת "גול על הוי'" (9 אותיות, 3 ברבוע – ביחד 25 אותיות, 5 ברבוע) = משה, ודוק.

[יז] זהר ח"ג קכב, ב.

[יח] שמות ל, י; ויקרא טז, לד.

[יט] לוח "היום יום" ד' תשרי. וזה לשונו:

ת, תמים תהי' עם ה"א, עבודת התשובה הבאה ע"י התמימות, כמה בחינות ומדריגות בענין התמימות, וביחם אל התשובה העולה על כולנה היא תמימות הלב - הנקראת ערנסטקייט - כאמור באברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך.

[כ] נחמיה ט, ח.

[כא] יומא כד, א.

[כב] ויקרא כב, כא. "תמים יהיה לרצון" (= 896 = תמימות) ראשי תבות תיל, שלמפרע היינו ראשי תבות "לפני הוי' תטהרו" (= 816 = שפלות).

[כג] לוח "היום יום" ה' תשרי. וזה לשונו:

ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד, הוי' מורה על התהוות העולם והתהוות הנבראים, אשר התהווות הבריאה כולה וחיותה הוא בדרך אין ערוך מאין ליש. והיא עבודת התשובה הבאה עי"ז אשר תמיד לנגד עיניו ענין ההוי' של העולם ומלואו.

[כד] תהלים קיט, יח.

[כה] ראה תניא פמ"ג.

[כו] ברכת "יוצר אור".

[כז] איכה ג, כג.

[כח] ראה יומא יט, א.

[כט] שמואל-ב ז, כג; דברי הימים-א יז, כא.

[ל] אסתר ג, ח.

[לא] רמב"ם, סה"מ מ"ע קעג: "שצונו למנות עלינו מלך מישראל יקבץ כל אומתנו וינהיגנו".

[לב] רמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה (הובא בתוי"ט בפתיחת מסכת מדות), הלכות מלכים יא, א. ועוד.

[לג] תהלים קלט, ז.

[לד] נתבאר החל מהתוועדות כ"ד טבת תשע"ה.

[לה] תהלים לז, כג.

[לו] ע"פ זהר ח"ג רפח, א-ב.

[לז] תרגום אונקלוס לשמות יד, ח.

[לח] שער מאמרי רשב"י פירוש ספרא דצניעותא פ"א, ע"פ חבקוק ג, ד. וראה גם מאו"א מערכת אלף אות סד.

[לט] נדה סא, ב.

[מ] דרך ארץ זוטא פ"ה.

[מא] עפ"י ויקרא רבה ל, ב.