בס"ד ערב ראש השנה ה'תשפ"א

מכתב לראש השנה

לכל בני ובנות ישראל, ה' עליהם יחיו!

"תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב". השנה הבאה עלינו לטובה פותחת ביום שבת קדש, בו אין תוקעים, וקדושת השבת פועלת כתקיעת שופר. ביום השני של ראש השנה, לאחר מנוחת השבת, נקיים בעזרת ה' את מצות היום בתקיעת שופר בפועל, "לשמוע קול שופר".

בשנה זו במיוחד, מצוה גדולה לצאת למבצע שופר! להגיע לכל יהודי באשר הוא – כולל החולים, המבודדים ומי שנמנע ממנו להגיע לבית כנסת – ולזַכּוֹת את רבבות עמך בית ישראל לשמוע קול שופר. על תקיעת השופר, שפיו צר ופתחו רחב, נאמר "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה" – בזכותה נצא מן המצר בו אנו נמצאים למרחב, ו"כל שנה שהיא רשה בתחלתה [רגע לפני תקיעת שופר] מתעשרת בסופה [מיד אחרי תקיעת השופר]".

קול השופר אומר "שַׁפְּרוּ מעשיכם". מלמעלה ניתן לכל אחד ואחת כח לשפר את כל מעשיו ודרכיו לטובה, לעשות תשובה שלמה המביאה לגאולה שלמה, "גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה", וכדברי הרמב"ם "כבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הם נגאלים". זהו הקול שאומר המשיח לישראל "היום! אם בקולו תשמעו" – אם תאמינו ביכולת של עם ישראל לעשות תשובה היום, אזי יבוא המשיח היום, "זכו 'אחישנה'", ונזכה לשמוע שופרו של משיח תיכף ומיד ממש. "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול".

עבודת השופר, "שפרו מעשיכם", מתקיימת דווקא על ידי שמחה של מצוה, "אשר [לשון אושר] קדשנו במצוותיו וצוונו לשמוע קול שופר". גם בימים הנוראים, בהם יש תחושת יראה – "קדוש אתה ונורא שמך", "שמאלו תחת לראשי [מדת היראה בקו שמאל]" – צריך לקיים "עבדו את ה' בשמחה". בפרט השנה, יראת ה' צריכה להיות בלב פנימה והשמחה הרבה בגלוי – "כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם". בתקיעת השופר אנו ממליכים את ה' – "בחצֹצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'" – ואין שמחה כהמלכת המלך, כמו שנאמר "וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה... וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם".

הפסוק המיוחד לכוונו בראש השנה הזה הוא "אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן": יודעי תרועה בגימטריא תשפא. יודעי, העולה 100, רומז למאה קולות שנוהגים לתקוע-לשמוע בראש השנה. השופר ממשיך ישועה ותשועה מ"אור הפנים" העליונים (שע נהורין של אריך אנפין, המאירים בראש השנה, בסוד תיקון "ואמת" של אור הפנים) – תשועה בגימטריא תשפא.

ושוב, "המעשה הוא העיקר", בלי חשבונות, קחו שופר וצאו לתקוע!

בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.